בֶּפִּיקוֹלוֹמְבּוֹ יוצאת לדרך!

בעוד שעות ספורות תצא לדרכה משימת דגל אירופאית ששמה בפיקולומבו (BepiColombo). משימת דגל היא פרויקט בתקציב גבוה במיוחד ומטרתה להפיק מידע בעל ערך רב במיוחד. היעד של משימה זו הוא כוכב-חמה (מרקורי), הפלנטה הקרובה ביותר לשמש. מטרת המשימה היא לאסוף מידע על מבנה הפלנטה הפנימי והחיצוני ועל תהליך היווצרותה, על הגזים שעוטפים בדלילות את הפלנטה, על השדות המגנטיים שלה ומקורם, ועל מצבורי הקרח (והחומרים האחרים) שהתגלו במכתשים חשוכים-תמידית בקטבים שלה.

קרדיט: Airbus

לפני שתצא לדרך, אספר לכם בקצרה על מה שהולך לקרות במהלך המשימה.

נחיתה מעולם אחר

בתאריך 12 בנובמבר 2014 נחתה הגשושה הראשונה אי פעם על שביט.

הגשושה פיליי השתחררה מחללית האם רוזטה ויצאה לנחיתה ראשונה מסוגה על השביט 67P צ'וריומוב-גרסימנקו.

ההתרחשות באותו יום ובימים שאחריו היתה דרמה רצופה באירועים מרגשים שמדגימים עד כמה קשים ומורכבים האתגרים של חקר החלל, ומאידך כמה רחוק מגיעות יכולותיה של ההנדסה האנושית.

כדי לתת לכם את מלוא החוויה הקמתי מרכז תקשורת קטן בחדר העבודה שלי ותיעדתי כל פיסת מידע שהגיע אלי בדף הפייסבוק "מסה קריטית" ובטוויטר.

זה היה התיעוד היחידי בעברית שניתן בזמן אמת, וכמות המבקרים בדף הוכיחה שיש עניין רב במתרחש.

מאחר ופייסבוק ידוע בחוסר יכולתו לשמור על נגישות להיסטוריה בדפים העסקיים, דליתי את כל התיעוד שלי לנוחיותכם. אתם מוזמנים לשחזר את החוויה ברשומה זו.

קריאה מהנה!

[כל הזמנים הם זמני ישראל.]

11/11/2014
09:59 

Image credit: ESA/Rosetta/NAVCAM

ממש עכשיו, במרחק של חצי מיליארד קילומטרים מאיתנו, חללית רובוטית אחת מתכוננת לאתגר הגדול ביותר של משימתה - לבצע את הנחיתה הראשונה בהיסטוריה האנושית על פני שביט.
הנחיתה תתחיל מחר בבוקר, והמגע בקרקע צפוי לקרות דקות ספורות לאחר השעה 18:00 (שעון ישראל).
צפו מחר לדיווחים ישירים בעברית ובזמן אמת, עם הסברים, פרשנות ומענה לשאלות בדף מסה קריטית.
אפשר גם בטוויטר - MasaCritit.

19:26

cover photo

19:31

בשעה 21:00 (שעון ישראל) יתחיל שידור חי ממרכז הבקרה של סוכנות החלל האירופאית לקראת נקודת ההחלטה על הנחיתה מחר.

22:29
ישנן ארבע נקודות החלטה האם להמשיך בתכנית הנחיתה הנוכחית. ההחלטה הראשונה התבססה על תקינות המסלול של רוזטה, וההכרעה היתה להמשיך בתהליך הנחיתה.
החלטות 2 ו- 3 יתבצעו בשעה 02:00 ובשעה 03:35 בהתאמה (שעון ישראל) על פי המוכנות של רוזטה ושל הנחתת פיליי לביצוע הנחיתה.
ההחלטה הרביעית והאחרונה תתבצע בסביבות השעה 09:00 בבוקר, כשעתיים לפני הפרדת הנחתת.
תדריך נוסף לתקשורת יערך לפני ההחלטה הרביעית בשעה 08:15.



12/11/2014

7:09
בוקר טוב, ויום נחיתה מוצלח לנחתת פיליי!
בינתיים כל המערכות מוכנות, המצבר מחומם ופועל כשורה.



8:39 
מה הוא זומם? מה זה חשוב, זה יהיה מגניב!
http://xkcd.com/1446/
http://xkcd1446.org

9:33
לא הכל הולך בקלות: מערכת הגז, שאמורה לספק דחף לנחתת פיליי כדי להצמיד אותה לשביט (כי כמעט ואין לו כוח משיכה משלו), לא מצליחה לפעול.
המשמעות היא שפיליי תאלץ להסתפק בצילצלים ובברגים בלבד.
למרות זאת, הוחלט לאשר את ניסיון הנחיתה.
ההפרדה תתבצע בשעה 10:35, אבל בגלל המרחק הרב נדע על כך רק בשעה 11:03.

11:10
ההפרדה הושלמה כמתוכנן. פיליי חופשיה ובדרך לשביט!

12:55
מתחילים!
ברוכים הבאים לחדר הבקרה המאולתר שלי. בשעות הקרובות אספר לכם על הדברים שקורים בדרך לנחיתה הראשונה בהיסטוריה על שביט, והכל בזמן אמת, או לפחות מיד לאחר שצוות ההפעלה בדרמשטט, גרמניה, מדווח.
בהמשך אספר על השביט, הנחתת, חשיבות המשימה הזאת ועוד, ואולי אפילו אעלה לשידור חי כדי לענות על שאלות. אז תכתבו שאלות!
בינתיים, שיהיה בהצלחה לכולם!



12:56
תדריך לעיתונות של סוכנות החלל האירופאית מתחיל עכשיו.

13:03
מחכים לחזרת אות השידור שנפסק כמתוכנן בתחילת הנחיתה.

13:06
יש אות! הכל תקין!
איזו הקלה!

13:13
יש חיווי שרגלי הנחיתה נפרשו כנדרש.

13:21
השביט עליו נוחתים נקרא 67P צ'וריומוב-גרסימנקו, על שם האסטרונומים האוקראינים שגילו אותו.

רק כשהחללית רוזטה התקרבה אל השביט באביב האחרון, התברר שהוא לא דומה לאף שביט אחר שראינו מקרוב. הצורה מאד חריגה, ופני השטח הרבה פחות חלקים מהצפוי.

מצד אחד זה מלמד אותנו עד כמה הטבע שסביבנו מגוון, ומצד שני זה מקשה מאד על נחיתה.
תהליך הנחיתה נחשב בעל סיכויי הצלחה של 75%, וזה היה לפני הכשל בהפעלת מערכת הגז שתארתי לפני זמן מה.



13:48
צילום ראשון של רוזטה מהנחתת פיליי צפוי להתקבל בעוד שעה.

13:56
עובדה מעניינת: למעשה, פיליי לא מבצעת נחיתה, אלא לכידה, תפיסה, עגינה, איך שתרצו לתאר זאת. אבל בגלל שכמעט ואין לשביט הזה כוח משיכה, הנחתת למעשה לא נופלת אליו כמו בנחיתות על כדור הארץ, או על הירח ומאדים.

למעשה אם הייתם עומדים עליו ומחליטים לקפוץ במקום, הקפיצה היתה נותנת לכם מהירות גבוהה ממהירות הבריחה של השביט, והייתם מתעופפים לחלל.

14:13
בנחיתות "אמיתיות" כוח המשיכה מוביל את החללית אל הקרקע, וצריך להתנגד לו עם מצנח, מנועים רקטיים וכדומה כדי לשמור על מהירות נמוכה בפגיעה בקרקע.

בהעדר כוח משיכה, הנחתת מושלכת מחללית האם ונשארת במהירות קבועה עד הפגיעה.

14:16
פיליי מתקדמת אל השביט במהירות כמעט קבועה - עדיין יש מעט כוח משיכה שמאיץ אותה.
היא נשארת יציבה בזכות גלגל תנופה ששוכן בתוכה והסחרור שלו מייצב אותה כדי שלא תתגלגל. הרגליים חייבות להמשיך לפנות אל השביט כל הזמן!

14:32
אם עד כה זה נשמע מסובך, אז כדאי לזכור שהשביט לא ממתין לנחיתה, וממשיך להסתחרר.

14:49
כשתכננו את הנחתת, לא היה לאיש מושג איך נראית וממה עשויים פני השטח של השביט הזה. אפשר היה רק לנחש.

התכנית לעגינת הנחתת לשביט היא כזאת: לנחתת שלוש רגליים. ברגע ששתי רגליים ירגישו פגיעה בקרקע, שני צילצלים יירו כלפי מטה ,יחדרו את פני השטח (בתקווה) וימשכו את הנחתת לקרקע.
ברגע ששלוש הרגליים יגעו בקרקע, בורגי קרח, אחד על כל רגל, יתברגו בנקודות המגע ויסיימו את התהליך.
מנוע גז חנקן אמור היה לפעול גם כן כדי לדחוף את פיליי כלפי הקרקע כדי למנוע ניתור לאחר הפגיעה הראשונית, אבל הוא ככל הנראה אינו תקין.

14:58
זה הופיע עכשיו בטוויטר.
https://twitter.com/IamHappyToast/status/532485931060957184



15:08
הצילצל של פיליי (אחד משניים).
מתוכנן לא רק לאחוז בקרקע (או קרח, מה שלא יהיה שם), אלא גם לבצע מדידות של הטמפרטורה בעומק שאליו הוא יגיע.
באמצעותו אפשר גם יהיה ללמוד על המבנה של השכבה שבה הוא נעצר.
לקנה מידה שימו לב לקונקטור שלו (תודה ל Ehud Hayun על הרעיון).



15:24
יש כבר תמונה, אבל היא לא בדיוק מה שציפינו. קשה להבין מה רואים.

15:25
לגבי התקלה במערכת הגז:
המערכת היא מיכל של גז חנקן בלחץ גבוה, שאפשר לשחרר ממנועים שנמצאים בתקרת הנחתת לקבלת דחף כמו במנועים רקטיים, אבל ללא בעירה.
מיכל הלחץ היה חתום עד היום כדי למנוע דליפה של גז בעשר השנים שלקח לחללית להגיע ליעדה.
היום ניסו להפעיל את המנגנון שמנקב את החותם ומאפשר לגז לזרום. המנגנון הופעל ארבע פעמים, אבל מדידת הלחץ נותרה כשהיתה.
הסיבה יכולה להיות שהמנגנון לא פעל (וזה מנגנון כפול, כך שזה לא כשל יחיד), או שמדיד הלחץ לא מראה את הלחץ האמיתי. הדעות חלוקות לגבי סבירות התקלה.
בכל מקרה הוחלט להמשיך בנחיתה ולא לדחות אותה, כי זה לא ישפר את המצב, אלא עלול אפילו להרע אותו.
בכל מקרה נדע בקרוב האם מערכת הגז פעלה או לא.

15:27
כבר כתבתי איפושהו שלאתר הנחיתה קוראים אגילקיה?

15:30
מדווחים שכל המידע הנוגע להפרדה מרוזטה כולל תמונות כבר נמצא בידי צוות ההפעלה. בקרוב אצלנו!

15:50
בשעה 16:00 אמור להתחיל שידור חי של נאס"א לסיקור האירועים (הם רק עכשיו מתעוררים).
http://www.nasa.gov/multimedia/nasatv/index.html#

16:17


16:23 
החללית רוזטה צולמה מהנחתת פיליי זמן קצר אחרי ההיפרדות.

מקור: https://twitter.com/ESA_Rosetta/status/532537918557265921

16:51
מראים עכשיו את התמונה של פיליי שרוזטה צילמה!

16:53 
בבקשה!



17:32
הנחתת פיליי תנחת על פני השביט בעוד דקות ספורות. אנחנו נשמע על כך רק בעוד 28 דקות כי השביט כל כך רחוק מאיתנו!

17:34
איך ידעו שפיליי נחתה על השביט?
ע"י הדיווח שלה שמנוע הגז הופעל, ארוע שאולי לא יקרה בגלל התקלה שתיארתי קודם, או-
ע"י דיווח שלה שהצילצלים נורו.

17:37
נחתת השביטים של שרודינגר.
פיליי עכשיו נעוצה לאתר הנחיתה שלה ומדווחת שהכל תקין, או שהיא אבדה בדרך זו או אחרת #cometlander

17:47
אני מאד מתוח, ואני ממש רוצה שהמאמץ הנוראי הזה יצליח.
איך אצלכם?

17:58
5 דקות!

18:03
אההההה!

מקור: http://xkcd.com/1446/

18:04
יש!
אבל האתר נפל.

18:07 
יש אישור לנחיתה מוצלחת!





18:13 
וואהו! נחיתה מוצלחת, המהנדסים בחנו את המידע ופיליי משדרת מקרקע השביט.
צילומים מפני השטח של השביט יגיעו בשעות הקרובות.
חדשות נהדרות וסיום נפלא ליום מתיש!

18:23
מידע ממשיך לזרום: הטמפרטורה התת-קרקעית שהצילצלים מודדים היא 148- מעלות צלזיוס!
מאוחר יותר הוספתי: אם הצילצלים באמת לא נורו אז זו כמובן לא טמפרטורה תת-קרקעית. :)

18:25
"הי כדור הארץ, תפסתי לך שביט"


מקור: http://xkcd.com/1446/

18:48
עכשיו ברור למה המהנדסים נראו מודאגים ולא הכריזו מיד על נחיתה מוצלחת: הצילצלים לא נורו! כך שלא ברור עד כמה פיליי יציבה.

מנוע הגז הקר (החנקן) לא פעל, זו בכל זאת היתה תקלה של מנגנון פריצת שסתום הגז.

כמו כן יודעים שהרגליים של פיליי שקועות כ- 4 ס"מ בקרקע.

הנחתת מבצעת עכשיו צילום פנורמי של סביבתה ומשדרת אותן ישירות לרוזטה.כשיגיעו התמונות אפשר יהיה להבין טוב יותר את המצב שלה.

19:39 
צילום עצמי של פיליי בזמן הנחיתה!
רזולוציה: 3 מטר לפיקסל.



20:10
תמונה ראשונה מפני השטח! בינתיים, עד שתשוחרר פורמלית...



20:11
תמונה שצולמה רגע לפני המגע בקרקע.



20:26
תדריך לתקשורת על מצבה של פיליי בעוד מספר דקות.
http://new.livestream.com/ESA/cometlanding
נדחה לשעה 21:00 (ישראל)

21:02 
וווואו!
הצילצל באמת לא הופעל!



21:19
דיווח מעניין מהתדריך לתקשורת: ייתכן (לא בטוח!) שפיליי ניתרה לאחר הפגיעה בקרקע, ונחתה מחדש.

21:37
הסתיים יום עמוס בחוויות. אני מאד מקווה שהתרגשתם ונהניתם כמוני.
מחר יהיה תדריך נוסף בשעה 15:00, אז אוסיף עדכונים בהתאם.
לילה טוב לכולכם, וזיכרו שלעומת הלילה הקודם, עכשיו יש רובוט פעיל על שביט הרחק בחלל!
תודה מיוחדת לכל מי שהגיב, שאל, שיתף או סימן לייק על דברים שהופיעו בדף שלי.
לילה טוב!

13/11/2014
12:02
חם מחדר הבקרה של רוזטה - למקרה שעוד לא הבנו עד כמה מסוכנת היתה הנחיתה אתמול, הנה תמונה שצולמה ע"י הנחתת פיליי רגעים קצרים לפני המגע בקרקע. [תיקון - התמונה צולמה כשהנחתת על הקרקע.]
בתמונה רואים למטה את אחת מרגלי הנחיתה של הנחתת על רקע צוקים וסלעים רבים.



12:37 
חדשות מעכשיו:
לאחר הפגיעה בקרקע, פיליי קפצה פעמיים! קפיצה ראשונה לגובה קילומטר, ונחיתה לאחר שעתיים. קפיצה שניה לגובה 20 מטר.
פיליי ככל הנראה מחוץ לאתר הנחיתה אגילקיה שנבחר עבורה...
כל שלושת מנגנוני הנחיתה (מנוע הגז, הצילצלים וברגי הקרח) נכשלו. פיליי לא מחזיקה בקרקע אלא רק מונחת עליה!
בנוסף, התקבלו כל התמונות שצולמו מהמצלמות שסביב הנחתת, ואחת מהן מראה רק את החלל, כך שבמקרה הטוב היא מונחת בשיפוע, ובמקרה הגרוע היא הפוכה על צידה.
בשעה 15:00 (שעון ישראל) צפוי תדריך לתקשורת. צפו למידע חדש בקרוב.

13:36
הדרמה של הנחיתה על השביט עוד לא הסתיימה.
ימיה של הנחתת פיליי עלולים להיות קצובים, כי לפי כמות הצל בתמונות לא ברור שיש מספיק אור שמש כדי לטעון את המצבר שלה.
המצבר, שהתחיל לפעול אתמול לקראת תחילת הנחיתה מתוכנן להחזיק מעמד חמישה ימים ללא טעינה.
אני מקווה שרנדל מונרו לא יצטרך לעדכן את האיור שלו...
פרטים נוספים על מצבה של פיליי:https://www.facebook.com/MasaCritit/posts/583006031805317
עדכון רשמי בשעה 15:00.

14:01 
אז סוכנות החלל הצרפתית החליטה לצאת לתקשורת לפני הודעת סוכנות החלל של האיחוד האירופאי.
יש כמה הודעות חדשות:
פיליי נמצאת במרחק 1 ק"מ מנקודת הפגיעה הראשונה.
ישנה בעיית חשמל חמורה: יתכן שהפנלים הסולריים נפגעו, ובנוסף יש 90 דקות אור שמש על כל 12 שעות צל. למצבר נותרו 50-55 שעות פעולה, ולא מפעילים מכשירים שצורכים הספק גבוה.
המצב עשוי להשתפר מכיוון שציר הסחרור של השביט מתנודד לאיטו.
השערה: יתכן שהפעלת הצילצלים גרמה לקפיצה הראשונה. זוהי ספקולציה בלבד!

14:44
תהייה: הנה אותה תמונה מהבוקר מסובבת ב- 90 מעלות. יכול להיות שזו הדרך הנכונה להסתכל עליה? האם הצל הגדול למעלה הוא לא צל אלא החלל?



15:01
תדריך של סוכנות החלל האירופאית אמור להתחיל כל רגע.
http://new.livestream.com/ESA/cometlanding

15:30 
פיליי מונחת על צידה בצילו של צוק.



15:35
באדום - מיקום הנחיתה הראשון.
בכחול - התחום שבמקום כלשהו בתוכו נמצאת פיליי לאחר הניתור שלה.



16:33
בשורה התחתונה, הבעיה הגדולה היא אספקת החשמל. הדיווח על נזק לפנלים הסולריים היה שגוי, ההספק הנמוך שלהם הוא תוצאה של צל בלבד.
יתכן שאפשר ליישר את הנחתת למצב המתוכנן שלה באמצעות חלק מהמתקנים המכניים שלה, אבל ככל הנראה זה מסוכן מדי.
יהיה מאמץ לבצע את רוב המדידות המדעיות שתוכננו אחד אחרי השני כדי לחסוך בחשמל.
במקרה הגרוע, אפשר יהיה להכניס את פיליי למצב שמירת אנרגיה, שבו היא כמעט כבויה לגמרי, והיא מתוכננת להישאר במצב כזה מספר חודשים. אם האזור בו היא נמצאת יהיה מואר יותר בעתיד, זו עשויה להיות דרך הפעולה המתאימה.
בעיה נוספת היא למצוא איפה בדיוק נמצאת פיליי. רוזטה מחפשת אותה באמצעות מצלמותיה, אבל בגלל שהיא נמצאת בצל, יהיה קשה לזהות אותה.

17:42 

מצויין!
https://twitter.com/badtom/status/532635095237021696



21:26
הלילה יפעילו את החודרן MUPUS של פיליי, זו מערכת מדידים על גבי זרוע נשלפת. הזרוע תימתח ל- 2/3 מהאורך המקסימלי שלה ותקופל חזרה.
לא פירטו מה בדיוק המטרה, אבל אני מנחש שזה גישוש כדי לראות כיצד זה ישפיע על גוף הנחתת.
נקווה לטוב.

14/11/2014
00:08

תמונות נוף מכל העולמות שאליהם הגיע האדם (או רובוטים מטעמו):
משמאל לימין: שביט 67P צ'וריומוב-גרסימנקו, האסטרואיד איטוקאווה (http://bit.ly/112BxOU), הירח, נוגה, מאדים, טיטאן (הירח הגדול של שבתאי) וכדור הארץ.
זה מעט מאד. יש עולמות שלמים שטרם נחקרו במרחק קרוב הרבה יותר משביט 67P ובוודאי יותר קרוב מטיטאן. הם בפירוש בהישג ידינו אם נרצה בכך.



[הערה - בפייסבוק היתה תמונה אחרת. החלפתי בזאת בגלל שכאן ניתן קרדיט כראוי.]

00:36
פקודות הועברו לחודרן MUPUS והוא אמור לעבוד ממש ברגעים אלו. אנחנו נדע מה קורה רק אחרי שהשידור יגיע אלינו.
אני אדווח אם אצליח להישאר ער...

10:46
אני במתח כי לא ידוע האם פרישת הזרוע של חודרן הקרח MUPUS הצליחה, והאם זה השפיע על מצבה של פיליי.
המידע מפיליי היה אמור להגיע עכשיו דרך חללית האם רוזטה, אבל רוזטה עסוקה בביצוע תמרון, אז השידור שלה מתעכב.

11:13
יש שני חלונות תקשורת עם פיליי היום. אחד יתחיל בעוד זמן קצר והשני הלילה.
אם לא יקרו הפתעות, אז הלילה ינסו לסובב את פיליי כך שהפנל הסולרי הגדול ביותר יפנה לכיוון המיטבי מבחינת אור השמש.
כמו כן בינתיים בוצעו מדידות שישמשו לטריאנגולציה של מיקום הנחיתה.
מבחינה חשמלית יתכן שלאחר חלון השידור הלילי יתרוקן המצבר של הנחתת והיא תיכנס לתרדמת עד חילופי ה"עונות" על השביט.

11:52
מגיעים נתונים מרוזטה!
קודם נתונים על סטטוס החללית והנחתת, ואחר כך נתונים של המכשירים השונים.
עוד מעט נדע מה קרה הלילה.

12:28
שני מכשירים הופעלו הלילה:
APXS, שהוא מכשיר שמסוגל לזהות יסודות כימיים מתחת למעטה העליון של הקרקע באמצעות פליטת קרינת אלפא ומדידת ההדים שחוזרים בצורת קרני רנטגן.
MUPUS שהוא למעשה מסמר דק שמוחדר במהלומות ממוקדות אל תוך הקרקע עם חבילת החיישנים שבתוכו.
שניהם פעלו, ונראה שבהצלחה.
עכשיו מחכים לניתוח המידע ע"י צוותי ההפעלה והמדענים.

12:38
אות השידור של פיליי, אותו קולטת רוזטה, היה שונה במאפייניו מהשידור הקודם.
זה יכול להיגרם מתזוזה של פיליי!
[הוספתי תגובה ב- 12:40 - בעצם יש הסבר טוב יותר. הרי רוזטה שינתה מסלול...]

15:21
שידור ישיר מתדריך נוסף לתקשורת באמצעות הנגאאוט:
https://plus.google.com/events/c78o050l93ub7cm4kcoltjnt424

15:22
המקדח של פיליי הופעל למרחק של 25 ס"מ מתחת לנחתת, לא ברור אם הגיע לקרקע. המידע שנאסף יועבר בחלון השידור הבא שיהיה לפנות בוקר.
כמו כן רוזטה ככל הנראה צילמה את פיליי במהלך הקפיצה. הצילומים עדיין לא הועברו.

15/11/2014
00:21
רוזטה זיהתה את נקודת הנחיתה הראשונה של פיליי (הנקודה שממנה היא ניתרה לאחר הפגיעה)!
http://blogs.esa.int/rosetta/2014/11/14/philaes-first-touchdown-seen-by-rosetta/

Credits: ESA/Rosetta/NAVCAM

[הערה: חובבי חלל באינטרנט זיהו בתמונה הזאת את פיליי בזמן הקפיצה, מידע שאומת מאוחר יותר ע"י ESA]

00:30
השידור מפיליי התחדש. בקרוב נדע אם הקידוח הושלם בהצלחה!

00:57
חדשות!
הגיעו המדידות ממכשיר COSAC שמסוגל לזהות חומרים מפני השביט.
פקודות לסיבוב הגוף של פיליי כדי להפנות את הפנל הגדול יותר לכיוון השמש. עוד שעה נדע אם זה הצליח.
המקדח SD2 ביצע את הקידוח והנסיגה חזרה לתוך הגוף. הקידוח הראשון בשביט, אגב.
חדשות טובות למדי, נכון?!

01:04
עזבו עוד שעה. זה הצליח!
הגוף של פיליי הוזז ב- 35 מעלות בהצלחה, וכעת היא קולטת יותר אור שמש!

01:37
יש חשמל! והמעבדה בפיליי עובדת, והמידע זורם!
מהר, לפני שייגמר החשמל!

01:39
מתח המצבר...צונח...
לילה טוב פיליי.



02:31
מחדר הבקרה: פיליי עברה למצב Standby עקב מתח נמוך. כל המכשור המדעי כבוי. השידור עדיין נמשך בקצב איטי.

09:28
התקשורת מפיליי התנתקה בשעה 02:36 (שעון ישראל), לאחר שהספיקה להעביר כמות גדולה של מידע מדעי.
היא עשויה להתעורר לאחר שהמצבר ייטען מעבר לרמה מסויימת, וזה תלוי בכמות האור שהיא תקבל מהשמש. המקלטים של רוזטה נשארים בהאזנה.

החדשות הטובות הן שהמשימה של רוזטה תמשיך לתעד ולחקור את השביט בזמן שהוא מתקרב לשמש, לפחות למשך שנה.
כמו כן המשימה של פיליי, למרות שהיתה קצרה, השיגה את מטרותיה העיקריות, וזה משמח מאד.

אעדכן אם יהיה מידע נוסף.



____________________________________
קרדיט: ESA, אלא אם צוין אחרת.
כמו כן, אני מעביר בימים אלה הרצאות בנושא משימת רוזטה בפני פורומים שונים ברחבי הארץ. אם אתם מעוניינים, תוכלו למצוא פרטים נוספים בדף ההרצאות שלי.

עוּרי, רוזטה!

בחודש דצמבר 2002, עיקר עבודתי התמקד בהכנות לשיגור לווין התקשורת עמוס-2, שהיה אמור לטוס לחלל כחצי שנה מאוחר יותר, על גבי המשגר אריאן-5 מהדגם החדש ECA.
באותו חודש התרחש שיגור ראשון של דגם זה. במהלך השיגור חלה תקלה במערכת הקירור של המנועים והמשגר הושמד עם שני הלווינים שהיו ארוזים בתוכו. מאחר ותור השיגורים החל להידחות, נדחה גם השיגור שלנו, והדחייה אפילו הביאה להחלפת חברת השיגור.
במקביל התחלתי לבקר בחוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים באוניברסיטת תל אביב כדי להתחיל שם את התואר השני, ושם שמעתי לראשונה על החללית רוזטה, שהיתה אמורה לעלות על שיגור אריאן-5 בינואר 2003, והשיגור נדחה למרץ 2004. דחיית השיגור עבור רוזטה היתה בעייתית אפילו יותר, כי היא הביאה לאיבוד חלון ההזדמנויות למפגש עם השביט ווירטנן (46P/Wirtanen), שאליו היא תוכננה, ולהחלפתו בשביט אחר.
לאחר כמעט עשור בחלל, מגיעה השנה משימת רוזטה לשיאה, וזו משימה שכדאי מאד להכיר.

חדשות מערכת השמש - ספטמבר 2012

לאחר הפסקה של מספר חודשים, להלן עדכון "חדשות מערכת השמש"; רשומת מעקב אחר הרובוטים נטולי המורא שעושים את דרכם מבעד למרחבי החלל, ואוספים נתונים שבאמצעותם אנו חוקרים את מערכת השמש.
בתקופה האחרונה חלו שינויים רבים - הרובר הגדול קיוריוסיטי נחת בתחילת אוגוסט והיום הוא כבר נוסע על אדמת מאדים, ג'וּנוֹ ביצעה בהצלחה תמרון גדול שיחזיר אותה לקירבת כדור הארץ בדרכה לצדק, הצמד GRAIL החלו במשימת ההארכה שלהן סביב הירח, והגשושה DAWN, המקיפה את האסטרואיד הגדול וֶסטָה, החלה בתמרון הפרידה שלה מהאסטרואיד, ובקרוב מאד תתחיל את המסע הארוך לכוכב הלכת הננסי קֶרֶס.

למקרה שלא קראתם את רשומות "חדשות מערכת השמש" בעבר, לפניכם סקירה של מצב משימות המחקר הפלנטרי; מצב החלליות, התגליות האחרונות, והאירועים שקורים ממש עכשיו. מלבד המשימות המתוארות להלן ישנן עוד משימות רבות אחרות שחוקרות את השמש, את כדור הארץ ואת מסתרי היקום שמחוץ למערכת השמש, אך אינן כלולות בסקירה זו. תוכלו להשוות לסקירות הקודמות כדי לשים לב לשינויים.

כרגיל, נתחיל מהתמונה העדכנית של אולף פרוהן, שגם אותה אפשר להשוות לסקירות הקודמות.

לחץ/לחצי להגדלה

Credit: Olaf Frohn

עדכונים לגבי כל משימות חקר מערכת השמש מעבר לקיפול.

הפתעה! זכית בירח נוסף!

אין כמו מדיה מודרנית כדי לקבל חדשות בזמן אמת!
הציוץ הבא הופיע היום בטוויטר של משימת ניו-הורייזנס, הטסה לפלוטו:

אלן סטרן הוא המדען הראשי של משימת ניו-הורייזנס, והוא מדווח על ירח נוסף, חמישי במספר שהתגלה סביב פלוטו.
פלוטו הוא כזכור כוכב-לכת ננסי, אבל זה לא פוסל אותו מלהחזיק ירחים. אחרי הכל, יש ירחים אפילו לאסטרואידים מסויימים. כיצד נוצרו הירחים האלה היא השאלה המעניינת: האם הם נוצרו מתוך פלוטו בהתרסקות של עצם גדול אחר על פלוטו כשמערכת השמש היתה צעירה יותר, או שהם נוצרו במקום אחר ונלכדו בכוח משיכתו? ניו-הורייזנס תנסה למצוא עדויות שיעזרו לנו למצוא תשובות.

פלוטו מוכר לנו משנת 1930 בסך הכל, כי קוטרו הזעום ומרחקו הרב מהשמש הקשו על איתורו. הירח כארון התגלה רק בשנת 1978, וקוטרו כמחצית מהקוטר של פלוטו, כלומר ירח ענקי ביחס לגוף שסביבו הוא חג.
זה היה המצב עד לעשור האחרון, בו קרו כמה דברים חשובים הקשורים לפלוטו.

ראשית, בשנת 2005 התגלו שני ירחים קטנים בנוסף לכארון. קוטרם בין 30 ל- 100 ק"מ בערך, והם קיבלו את הכינויים ניקס והידרה, שניהם רחוקים מפלוטו הרבה יותר מאשר הירח כארון. אי הוודאות בקשר לגודל שלהם תצטמצם, יש לשער, כשהם יצולמו באמצעות המכשירים של ניו-הורייזנס.
שנית, בינואר 2006 שוגרה החללית ניו-הורייזנס, שתבצע מעבר קרוב לפלוטו וירחיו בעוד שלוש שנים.
ב- 2006 התקיים גם הכינוס של האיגוד האסטרונומי הבינלאומי שבו הוחלט לסווג מחדש את פלוטו ככוכב-לכת ננסי, החלטה נכונה לדעתי.

לפני שנה, ביולי 2011, פרסמתי רשומה לכבוד גילוי ירח רביעי לפלוטו, שנקרא בינתיים P4, או S/2011P1, עד שינתן לו שם רשמי. P4 הוא ירח ממש קטן, וקוטרו ככל הנראה בין 15 ל- 30 ק"מ בלבד.
היום קיבלנו בהפתעה עוד חבר במשפחת פלוטו, ששמו הארעי הוא P5. לפי סטרן, הוא אפילו קטן יותר מקודמו.

אותי מדהים שאפשר בכלל לראות דברים קטנים כל כך ממרחקים אדירים כאלה, אבל מסתבר שאפשר!
בינתיים נסתפק בתמונה חדשה ששוחררה תוך כדי כתיבת שורות אלו (כבר הזכרתי כמה אני אוהב את המדיה המודרנית?):

מסתבר שלקח להם כמה ימים לוודא את הממצאים.

שמש בקופסה

האנושות שרויה במשבר אנרגיה, זה לא דבר חדש. הצריכה גואה בקצב מעריכי, וקצב הייצור מתקשה לספק יתרות מעבר לתצרוכת הנדרשת. בין הניסיונות להורדת קצב עליית הצריכה והניסיונות למציאת מקורות אנרגיה יעילים וזולים, קשה לזכור שאנחנו גרים בסמיכות יחסית למנוע היתוך גרעיני שמספק אנרגיה טבעית ונקייה בכמות הרבה יותר גדולה מזו שאנחנו צריכים, והכי חשוב - בחינם.

אני מתכוון כמובן לשמש. הכוכב החביב שלנו מייצר כמות אנרגיה עצומה באופן קבוע, והאנרגיה הזו מוקרנת לכל עבר. חלק זעיר ממנה מגיע לכדור הארץ, בערך 1400 וואט לכל מטר רבוע.
כאן מגיע החלק החשוב: אפילו אם נצַפה את כל כדור הארץ בתאים סולאריים, נוכל לקלוט רק כ- 45 מיליארדיות האחוז מהקרינה של השמש! כל השאר "מתבזבז" על פני החלל שבו לא נמצא כדור הארץ.
כיום, גם שבריר האחוז הזה הוא מעל ומעבר לכל מה שאנחנו צריכים, אבל מה יהיה בעתיד אם קצב העלייה בצריכת האנרגיה?

אין מספיק תאים סולאריים, או שאין מספיק שמש?
Credit: NASA

בשנת 1960 פירסם המגזין Science מכתב מאת הפיסיקאי פרימן דייסון, שנקרא בתרגום חופשי "חיפוש אחרי מקורות מלאכותיים של קרינת כוכבים תת-אדומה". המכתב עוסק בצורך להשתמש בטלסקופים הצופים בתחום התת-אדום לצורך חיפוש סימנים לציוויליזציה טכנולוגית ביקום. זה היה המקום שבו הוזכר לראשונה הרעיון שלימים קיבל את השם כדור דייסון.

נתקלתי ברעיון זה לראשונה בספר "טבעת כארון", שאותו קראתי באיזשהו חדר כוננות במהלך שנות השירות הצבאי שלי, והרעיון נשמע לי מבריק ואלגנטי. ברמה התיאורטית כמובן. ברמה המעשית הוא בעליל בלתי סביר עם הטכנולוגיה שיש בידינו. 

כדור דייסון נועד לניצול מקסימלי של האנרגיה הזמינה, שהיא השמש. דמיינו מבנה עצום בצורת כדור חלול או קליפה כדורית, בממדים של פעמיים מסלול כדור הארץ, שנבנה סביב השמש וכוכבי הלכת הפנימיים של מערכת השמש. אם הדופן הפנימית של הקליפה מכוסה בתאי שמש, אז כל האנרגיה של השמש מנוצלת ליצירת חשמל, ואין כלל ביזבוז.
כמות החומר הדרושה לבניית מבנה כזה היא כל כך גדולה, שיהיה צורך בפירוק כוכבי לכת (אולי כל כוכבי הלכת) הקיימים בסביבה, אפילו אם הדופן של הקליפה תהיה בעובי של מטרים בודדים.עבור ציוויליזציה שגילה רב הרבה יותר משלנו, למשל אלף או יותר שנות תרבות טכנולוגית, נשמע סביר ואולי אף מתבקש ליצור כדור דייסון. עבור השלב בו אנחנו נמצאים כיום, תרבות טכנולוגית בת 200 שנה בלבד (אם נהיה נדיבים), ברור לכל שזה בלתי אפשרי בעליל.

למעשה, יש לא מעט בעיות ברעיון עצמו, הקשורות ליציבות, לחוזק המעטפת ועוד, ואכן בתגובה לפרסום המכתב כתב דייסון שיותר סביר בעיניו מערך רב חלקים של מתקנים קולטי אור-שמש, שנעים במסלולים משלהם סביב השמש ומהווים יחד כדור שמחולק לחתיכות קטנות. הנקודה שלו היתה שתרבות טכנולוגית עשויה לסגור את השמש שלה במבנה מסוג זה כך שיהיה כמעט בלתי אפשרי לזהות אותה מבחוץ, אולם ניתן לזהות את הקרינה התת-אדומה, שהיא סוג הקרינה היחיד שחייב להשתחרר מהצד החיצוני.

כדור דייסון (או בוואריאציות שלו נחיל דייסון, בועת דייסון) מופיע בעיקר בהקשר של מדע בדיוני, וחבל, כי זה רעיון מרתק ומעורר השראה. אנחנו חיים בתקופה שבה הגבול בין מדע ומדע בדיוני הולך ומטשטש, וכפי שהמדע הבדיוני דן בעבר במשבר הארגיה ההולך ומתעצם ואף הציע פתרונות, אני סבור שראוי שרעיונות יצירתיים ומקוריים, אולי אפילו מטורפים, יגיעו גם לשיחות סלון של אנשים שאינם חובבי מדע בדיוני. פשוט בגלל שיום אחד זה עלול להיות רלוונטי.

"מספר 1, אתה צעיר מדי ולכן אינך יודע כדור דייסון מהו. אני אסביר לצופים ואתה תקשיב."
לבקשת הקהל: מס"ב TNG עונה 6 פרק 4

לקריאה נוספת:
המכתב שפרסם פרימן דייסון: Search for Artificial Stellar Sources of Infrared Radiation
איך לבנות כדור דייסון בחמישה שלבים פשוטים
למה לא כדאי לבנות כדור דייסון בחמישה שלבים פשוטים

חדשות מערכת השמש - מאי 2012

לפניכם סקירה של מצב משימות המחקר הפלנטרי; מצב החלליות, התגליות האחרונות, והאירועים שקורים ממש עכשיו. מלבד המשימות המתוארות להלן ישנן עוד משימות רבות אחרות שחוקרות את השמש, את כדור הארץ ואת מסתרי היקום שמחוץ למערכת השמש, אך אינן כלולות בסקירה זו. תוכלו להשוות לסקירות הקודמות כדי לשים לב לשינויים.
אני סופר 16 חלליות שמשדרות ממש עכשיו נתונים מדעיים לכדור הארץ, ועוד 7 שנמצאות בדרך ליעד שלהן. כל עוד אני יכול לספור אותן בקלות, ואפילו לעדכן את הסטטוס שלהן מדי פעם, זה סימן שאין מספיק מהן.

אז מה מצפה לנו החודש? קאסיני ממשיכה לחקור את ירחי הקרח של שבתאי; היא חלפה אתמול בבוקר סמוך לאנקלדוס, ובלילה ליד דיונֵה. במקביל, המעבדה הקרקעית הניידת קיוריוסיטי נמצאת רק 100 ימים לפני נחיתה על מאדים. 

 כרגיל, נתחיל מהתמונה העדכנית של אולף פרוהן, שגם אותה אפשר להשוות לסקירות הקודמות.

לחץ/לחצי להגדלה

Credit: Olaf Frohn

עדכונים לגבי כל משימות חקר מערכת השמש מעבר לקיפול.

מה זה חם בפנים, קר בחוץ, ומקיף את שבתאי?

התמונה הבאה הופיעה השבוע באתר התמונה האסטרונומית היומית APOD (הכניסו למועדפים או צרפו ל- RSS שלכם. אתם תודו לי על כך):

לחצו להגדלה. כדאי לכם, זה בחינם!
קרדיט לצילום: Ciclops, SSI, JPL, ESA, NASA, Gordan Ugarkovic

זהו אֶנקֶלַדוּס, אחד מירחיו הרבים של שבתאי, כפי שצולם על ידי החללית הרובוטית קאסיני.מלבד יופיה הזר והמרתק, מכילה תמונה זו כמה הפתעות.

ראשית, מדוע הצד השמאלי של אנקלדוס מואר, כשבבירור אור השמש מאיר רק את צידו הימני והרחוק?
באותה בעיה נתקל מי ששאל את עצמו כיצד רואים לפעמים את צידו המוצל של הירח, והתשובה זהה: האור מגיע מכוכב הלכת הקרוב. אנקלדוס מואר על ידי האור המוחזר משבתאי, והירח שלנו מואר מהאור החוזר מפני כדור הארץ.
בעניין זה, אנקלדוס מחזיק באחד השיאים במערכת השמש. אחוז האור המוחזר מפניו (תכונה שנקראת "אַלבֶּדוֹ", Albedo) הוא הגדול ביותר בכל מערכת השמש, ועומד על מעל 90%, כלומר שהוא סופג פחות מ- 10% מהאור שפוגע בו, ומחזיר את השאר. אנקלדוס מחזיר כל כך הרבה אור כי הוא מצופה בשכבת קרח.
לצורך השוואה, האלבדו של הירח שלנו הוא בסביבות 13% בלבד, כלומר שהוא כמעט ולא מחזיר אור. הסיבה שהירח בוהק כל כך בשמיים היא רק בגלל קירבתו אלינו.

ההפתעה השניה היא הגייזרים שבתחתית התמונה. אנקלדוס מתיז מתוכו סילונים של מים חמים, שלא רק אחראיים לכך שלמעשה יש לו סוג של אטמוספירה מקומית באזורים ה"פעילים", אלא שככל הנראה הם נסחפים למסלול סביב שבתאי ובזכותם קיימת טבעת E, שהיא אמנם דלילה מאד, אבל פרושה על פני שטח עצום.

ירחים שזורים בטבעות - לגמרי לא במקרה.
Credit: NASA

אנקלדוס הוא ירח זעיר, קוטרו הממוצע 500 קילומטרים בסך הכל. זה מספיק כדי שתהיה לו צורת כדור, אבל לא מספיק כדי לשמור לעצמו אטמוספירה. השאלה האמיתית היא למה אנקלדוס חם מבפנים (המים החמים הרי מגיעים במפנים), והאם יש אוקיינוס (נוזלי כמובן...) מתחת למעטה הקרח בדומה לסברה לגבי הירח אירופה של צדק.
להבדיל מגופים גדולים כמו כדור הארץ, שמסוגלים לשמור על חומם הפנימי למשך מיליארדי שנים, גופים קטנים יאבדו את החום הבראשיתי שלהם (אם בכלל היה כזה) מהר יחסית. גוף קטן ממדים שנוצר עם מערכת השמש עשוי להיות חם מסיבות אחרות, התפרקות איזוטופים רדיואקטיביים או חיכוך פנימי כתוצאה מלחצי גיאות. אנקלדוס כנראה "סובל" משני האפקטים.

אוקיינוס חם מתחת לפני השטח הוא עניין מסקרן מאד, כי התנאים שבו עשויים להיות כאלה שמאפשרים קיום חיים, והגייזרים העצומים הללו בהחלט הופכים אותו למקום מעניין אפילו יותר מהירח אירופה, למרות שהוא רחוק וקטן הרבה יותר.

נפלא בעיני המגוון העצום של עולמות במערכת השמש שלנו. לכל כוכב לכת, ירח או אסטרואיד יש תכונות מיוחדות משלו, ותעלומות רבות שצריך לחקור. מה לעשות שאחת התכונות של הגזע האנושי היא הצורך להתאים את כל מה שקיים לתבניות עם מכנה משותף ולתת להן שם.
על כך אני אומר - יחי היוצא מהכלל.

חדשות מערכת השמש - ינואר 2012

בשנת 2012 לא תשוגרנה משימות לחקר מערכת השמש, אבל זה כלל לא אומר שלא יהיה אקשן! מעל 20 משימות ממשיכות לחקור או לנוע בדרך ליעד המחקר שלהן, וכמה מהן צפויות לרגש אותנו במיוחד, כמו למשל התאומות גרייל שנכנסו למסלול סביב הירח בכניסת השנה החדשה ויבצעו את משימתן במהלך השנה. המאורע השמח הזה ילווה בסיום המאכזב של משימת פובוס-גרונט, שצפויה ליפול לאטמוספירת כדור הארץ באמצע חודש ינואר.
אירועים שמחים יותר יקרו בהמשך השנה - קאסיני תבצע מעברים בגובה נמוך מאד (כ- 75 ק"מ) מעל אנקלידוס, אחד מהירחים הקטנים של שבתאי, בחודשים מרץ, אפריל ומאי. לאחר מכן תשנה את מסלולה כדי לצאת ממישור הטבעות של שבתאי בו היא שוהה כבר למעלה משנה.
בחודש יולי תשלים הגשושה DAWN את משימתה סביב האסטרואיד וסטה, ותתחיל לעשות את דרכה לעבר כוכב הלכת הננסי צרס.
ב- 6 באוגוסט תתבצע הנחיתה המסובכת, ונקווה שגם המוצלחת, של הרכב הקרקעי קיוריוסיטי על אדמת מאדים.

בינתיים, 12 חלליות משדרות מידע מדעי שנאסף מרחבי מערכת השמש: מסנג'ר מכוכב חמה, וונוס אקספרס מנוגה, LRO, צ'אנגאי-2 והזוג ארטמיס מהירח, אודיסיי, MRO, מרס-אקספרס ואופורטיוניטי ממאדים, ושתי הגשושות וויאג'ר בקצה מערכת השמש. שבע חלליות נוספות משייטות בשלווה למטרותיהן העתידיות: ג'ונו, רוזטה, ניו-הורייזנס, אקצוקי ואיקרוס. שתי חלליות אחרות, אייס ודיפ-אימפקט/אפוקסי, סיימו את משימתן זה מכבר וממתינות להוראות להמשך.
מלבד כל אלה ישנן עוד משימות רבות אחרות שחוקרות את השמש, את כדור הארץ ואת מסתרי היקום שמחוץ למערכת השמש, אך הן אינן מופיעות בסקירה זו.

לחץ/לחצי להגדלה
Credit: Olaf Frohn

עדכונים לגבי כל משימות חקר מערכת השמש מעבר לקיפול.

הכי קרוב למקום הרחוק ביותר

היום ראיתי בטוויטר את הציוץ הבא:

"יום חמישי, 1 בדצמבר 2011, בהיסטוריית החלל: היום האחרון בו וויאג'ר 1
 שולטת כחללית שאי פעם הגיעה לקירבה הגדולה ביותר מפלוטו."

וויאג'ר 1 היא שיאנית. היא מחזיקה בשיא המרחק מהשמש - יותר מכל החלליות שנבנו אי פעם (לפחות מבין אלו שנבנו על ידי בני אדם...). לא רע בשביל חללית ששוגרה לפני 34 שנים!
היא כרגע במרחק של כ- 119 יחידות אסטרונומיות מהשמש (כמעט 18 מיליארד קילומטרים). לאור לוקח יותר מ- 33 שעות לעבור את המרחק הזה!
המהירות שלה גם היא מדהימה -  3.6 יחידות אסטרונומיות בשנה, כלומר 61,600 קילומטרים בשעה!
אבל אם אתם חושבים שהיא תגיע לכוכבים בקרוב, אז לא כל כך מהר. החלל הוא גדול. מאד.
בערך בעוד 40,000 שנה היא צפויה לחלוף קרוב (יחסית, עדיין במרחק של יותר משנת-אור) לכוכב הראשון שלה. 

וויאג'ר 1

ניו-הורייזנס שוגרה בשנת 2006, ופלוטו הוא היעד העיקרי שלה. היא צפויה לחלוף סמוך אליו ב- 14 ביולי 2015 ולהמשיך הלאה לחגורת קויפר, שם מצפים לה עוד גופים קטנים השייכים למערכת השמש, ומעולם לא נחקרו מקרוב.
כרגע היא במרחק 10.6 יחידות אסטרונומיות מפלוטו, שזה 1.6 מיליארד קילומטרים.
מסתבר שזה המרחק הקטן ביותר מפלוטו שאליו הגיעה וויאג'ר 1, והחל מהיום, ניו-הורייזנס היא החללית שהגיעה למרחק הקטן ביותר מפלוטו. מרחק זה כמובן הולך ויורד מדי יום, עד שיגיע יום המפגש.

ניו-הורייזנס

בינתיים ניו-הורייזנס נחה. משאירים את כל המכשירים המדעיים כבויים כדי שלא יתקלקלו לפני ההגעה לפלוטו, ויוצרים איתה קשר רק פעם בשנה בערך, לוודא שהכל עדיין חי.

די מעודד לדעת שאפשר לשבור שיאים גם תוך כדי מנוחה.


___________________________________
קרדיט לתמונות: NASA/JPL

חדשות מערכת השמש - נובמבר 2011

חלון ההזדמנויות לשיגור חלליות למאדים מתרחש אחת ל- 26 חודשים בערך, למשך מספר שבועות בלבד. כלומר אם מפספסים את מועד השיגור בגלל סיבות טכניות או אחרות, אז צריך להמתין מעל שנתיים להזדמנות הבאה.
לכן בנובמבר אמורות לטוס שתיים: פובוס-גרונט הרוסית וקיוריוסיטי האמריקאית, והמתח בעיצומו. פובוס-גרונט שוגרה ב- 8/11 בלילה (שעון ישראל), ובינתיים נמצאת ב'מסלול חניה' סביב כדור הארץ עקב תקלה שמנעה את הפעלות המנועים המתוכננות להוציאה למסלול אל מאדים. קיוריוסיטי, הרכב הקרקעי הרובוטי, ישוגר ב- 25/11 בשעה 17:21 (שוב, שעון ישראל).

לחץ/לחצי להגדלה
Credit: Olaf Frohn

בחזרה למאדים

אחד הקורסים שלקחתי כחלק מהתואר הראשון בטכניון היה "מדע בדיוני בקולנוע"* (אמרתי טכניון, זה מגדיר חנונים גם בלי קשר לקורסים שהם לוקחים). באחד השיעורים צפינו ב"מלחמת העולמות" משנות החמישים, ושוחחנו על ההקבלה לפּחד מהקומוניסטים שהיתה רלוונטית לאותן שנים: החייזרים שמגיעים מהכוכב האדום ואין להם אלוהים וכולי.
לא שהרוסים אי פעם שכנו על מאדים, אבל הם שלחו לשם המון חלליות פעם, והם נחושים מאד להמשיך בכך.
השבוע תשוגר חללית רוסית יוצאת דופן במורכבותה אל מאדים, ושמה פובוס-גרונט.
כפי ששמה מרמז, היעד המדוייק הוא אחד משני הירחים הזערוריים של מאדים, פובוס.

תרגום: הפרויקט הבינלאומי "פובוס-גרונט"

בשנות השמונים פעלה תכנית "פובוס" כחלק מתכנית החלל הסובייטית, ומטרתה הגעה לפובוס ונחיתה עליו בשילוב של מדידות מדעיות מסוגים רבים ומגוונים. בסוף העשור ההוא, כשהגוש הסובייטי כבר החל להתפורר במזרח אירופה, שוגרו שתי גשושות, פובוס-1 ופובוס-2 לכיוון מאדים. שווה להזכיר ששתיהן היו מאמץ בינלאומי ולא תכנית של מדינה אחת עם משאבים בלתי מוגבלים. שתיהן נכשלו.
הקשר עם פובוס-1 אבד כחודשיים לאחר השיגור עקב פקודה שלא היתה צריכה להישלח, לתוכנת החללית שלא היתה צריכה להיות מסוגלת לקבל פקודות כאלה.
פובוס-2 כמעט הגיעה לנחיתה על פובוס, ואז פסקה התקשורת איתה עקב תקלה במחשב.
למרות המוני כשלונות, היתה זו חללית סובייטית שנחתה ראשונה על מאדים, כך שיהיה מעניין לראות אותם (או לפחות את הרוסים) מחזירים את הכבוד האבוד.

פובוס-גרונט תשוגר על גבי טיל מדגם זניט (Zenit) מהקוסמודרום בבאיקונור, קזחסטן. כשהיא תיכנס למסלול סביב מאדים היא תטיל מתוכה לווין סיני בשם יינגהו-1 ותמשיך לסגור על פובוס. יינגהו-1 יהיה לווין המחקר הסיני הראשון במסלול מאדים.
פובוס גרונט תתקרב לאיטה לפובוס, תבצע מיפוי של אזור הנחיתה ולאחר מכן תתחיל בירידה איטית המבוקרת באמצעות לייזר (למדידת טווח). אבל זו רק ההתחלה.

באמצעות זרועות רובוטיות היא תאסוף דגימות קרקע מסביבתה, ותאחסן אותן בתוך מחסנית איסוף. לאחר השלמת האיסוף, תשוגר מתוך פובוס-גרונט חללית קטנה, שתתחיל את המסע חזרה לכדור הארץ (עם הדגימות, כמובן).
כשתגיע החללית לקירבת הארץ, היא תשליך לאטמוספירה תא קטן שאמור לשרוד את הנפילה לקרקע, ובתוכו החומר מפובוס.

למה זה חשוב?
ראשית, מדובר באתגר רציני ביותר שמשתווה רק למשימות איסוף והחזרת הדגימות מהירח בשנות השישים ולמשימת היאבוסה לאסטרואיד איטוקאווה בעשור הקודם. זו הוכחה לעליונות טכנולוגית והנדסית.
שנית, מקורו של הירח פובוס אינו מובן מאליו; כנראה שהוא אסטרואיד שנקלע למסלול סביב כוכב הלכת האדום בתקופה קדומה כלשהי של מערכת השמש. אסטרואידים הם נושא חשוב למחקר, הן מסיבות של ניצולם כמשאבים במערכת השמש או כדי להבין כיצד ניתן להתמודד עם אסטרואידים שמסכנים אותנו.

פובוס-גרונט מוכנסת לחופת טיל השיגור

פובוס-גרונט היא הראשונה מבין שתי משימות שיוצאות למאדים החודש, ואפשר לעקוב אחר עדכונים באתר של סוכנות החלל הפדראלית הרוסית, רוסקוסמוס (האתר ברוסית, אבל גוגל מצליח להתמודד עם זה לא רע).
ועוד משהו קטן. אפילו קטן מאד. זוכרים את ניסוי האקסטרמופילים של האגודה הפלנטרית? גם הם מצטרפים למסע עם כרטיס הלוך-ושוב.

לוח זמנים מקוצר:
שיגור: 9/11/2011 [ראו עדכון למטה]
כניסה למסלול מאדים: 10/2012
נחיתה על פובוס: 2/2013
החזרת הדגימות לכדור הארץ: 2014


[8/11/2011 תיקון טעות - השיגור יהיה ב- 9/11/2011 לפי שעון אתר השיגור. לפי שעון ישראל זה יקרה היום, 8/11/2011 בשעה 22:16. צפייה בשידור חי אפשר יהיה לראות כאן.]
_________________________________
*אני לא יודע אם הוא עדיין מועבר, אבל אם כן - מומלץ ביותר!

קרדיט לכל התמונות: סוכנות החלל הפדראלית הרוסית, Roscosmos