שבוע עמוס בציפיות

שלושה אירועים הקשורים לחלל יתרחשו השבוע ושווה לעקוב אחריהם:

1. הכרזה של נאס"א על עדויות ל"פעילות מפתיעה" על פני הירח אירופה, המקיף את הפלנטה צדק

מתי: יום שני 26/9 בשעה 21:00 שעון ישראל
קישור לצפייה

בארוע יספרו מדענים של נאס"א על תגליות שהושגו באמצעות תצפיות של טלסקופ החלל האבל על הירח אירופה. התגליות מעידות על פעילות שעשויה להיות קשורה לקיומו של אוקיינוס מתחת לשכבת הקרח שמכסה את פני הירח.

2. הרצאה של אילון מאסק, מנכ"ל חברת SpaceX, על תכניות החברה להפוך את האנושות לחברה מולטי-פלנטרית

מתי: יום שלישי 27/9 בשעה 21:30 שעון ישראל

קישור לצפייה

הרצאה בקונגרס האסטרונאוטי הבינלאומי (IAC) שבמהלכה נשמע לראשונה על התכניות של SpaceX להעברת המוני אנשים למאדים. הציפיות הן לקבל מידע על שיטת השיגור למטעני ענק שיידרשו לשם כך, על כלי התחבורה שיוכל להטיס עשרות אנשים ויותר מכדור הארץ למאדים, אמצעי נחיתה, אמצעי המראה ממאדים, תשתיות לשהייה על פני מאדים וכמובן גם התייחסות ליכולת המימון של פרוייקט האדירים הזה.
להרצאה הזאת מחכים כבר כמעט שנה, ויש סיכוי להרצאה בעלת חשיבות היסטורית, אז שווה לצפות.
אני אסקר את ההרצאה בטוויטר ובפייסבוק.

3. סיום משימת רוזטה

מתי: יום שישי 30/9

סוכנות החלל האירופאית מסיימת את משימת רוזטה, שחוקרת את השביט 67P צ'וריומוב-גרסימנקו מאז 2014, ואף הנחיתה עליה את הגשושה פיליי. כדי לסיים את המשימה תתקרב החללית אל השביט ותנסה לנחות עליו. המגע בקרקע מתוכנן להיות כ- 50 ס"מ בשניה, ולאחריו תופסק פעילות החללית. במהלך הגישה לנחיתה תמשיך רוזטה לאסוף נתונים מדעיים ייחודיים ולשדר אותם חזרה לכדור הארץ.

דרקון אדום

העוקבים אחרי הבלוג ודף הפייסבוק שלי לא יופתעו כשאדווח שחברת ספייס-אקס שוב עושה גלים גבוהים. הפעם הגלים כל כך גבוהים שלא ברור אפילו עד איזה גובה הם מגיעים.

ביום רביעי האחרון הופיעה בחשבון הרשמי של החברה בטוויטר ההודעה הבאה:

"מתכננים לשלוח דרגון למאדים במהלך 2018. הדרקונים האדומים
ידווחו על הארכיטקטורה הכוללת של [משימות] מאדים, פרטים בקרוב."

לפרסום הצטרף ציוץ של מנכ"ל החברה, אילון מאסק:

"דרגון 2 מתוכנן לנחיתה בכל מקום במערכת השמש.
משימת מאדים של דרקון אדום תהיה טיסת הניסוי הראשונה."

מה אנחנו יודעים עד כה?
ספייס-אקס מתכננת על מאדים. זה לא חדש. מאסק מדבר על כך בכל ראיון, והחזון שהוא פורש מסתיים במיליון אנשים שגרים במאדים (כולל הוא עצמו, אגב). כמו כן כמעט כל פרוייקט שהאיש הזה מעורב בו, קשור בדרך זו או אחרת לאותו החזון. אפילו המכוניות החשמליות וההייפרלופ.
בציוץ הראשון מדווח על מועד לשיגור חללית או חלליות למאדים ב- 2018. הרבה יותר מוקדם ממה שחשבנו, אבל לא בלתי אפשרי. את היכולת לעשות זאת הם ישיגו אחרי שטיל הפלקון-כבד (Falcon-Heavy) יתחיל לטוס. שיגור הבכורה של הטיל היא בנובמבר 2016, כלומר בעוד חצי שנה.

בתמונה השמאלית רואים את הפלקון-כבד בתצורה הנושאת דרגון-2 (המופיע גם בתמונה הימנית על קרקע מאדים).
המשמעות שאיננה כתובה היא שהמטען יהיה דרגון-2, כלומר הגירסה המאויישת והחדשה של חללית הדרגון, זו שכבר ארבע שנים עושה משלוחי מטען לתחנת החלל הבינלאומית. הדרגון-2 כבר נמצאת בשלבי ניסויים מתקדמים, והשנה תטוס פעם אחת לפחות לניסוי חילוץ תא הצוות תוך-כדי השיגור. טיסה מאויישת ראשונה של דרגון-2 לתחנת החלל עשויה להתבצע כבר בסוף השנה הבאה, אבל סביר שלא לפני 2018.

ברור לגמרי שלא יהיו אנשים בטיסה ראשונה למאדים, אבל למרות זאת זו תהיה חללית שנועדה לאנשים שתטוס למאדים, וזה דבר חדש ומגניב. כמו כן הדרגון-2 כנראה תעלה במסתה על כל חללית אחרת שאי פעם טסה למאדים עד כה, וחוץ מזה תהיה המשימה הראשונה למאדים שאיננה משימה מדעית.

גרפיקה של משגר הפלקון-כבד בתצורת הדרגון-2

מה באמת מתכננים בספייס-אקס?
הניסיון איתם מוכיח שהם יודעים לנצל באופן מירבי את יכולת הפקת הלקחים שלהם. כך למשל בכשלון שהיה להם ביוני 2015 נחקרו גורמי התקלה באמצעות מידע מחיישנים אקוסטיים שהיו בתוך מיכל הדלק.

יתרה מכך, גם פעילויות שאינן נחשבות כבר כניסויים אלא כטיסות שיגרה, אפילו הן מכילות ניסויים לפיתוחים עתידיים, לעיתים אפילו מהלכים מהפכניים כמו ניסיונות הנחתת השלב הראשון של המשגר שזה עתה סיים לשגר מטען מבצעי למסלול.
טיסה למאדים היא לא עניין מורכב במיוחד אחרי שיוצאים ממסלול כדור הארץ (לזה דואג טיל השיגור). סוכנויות החלל של ארה"ב, רוסיה, האיחוד האירופאי, יפן והודו כבר עשו את זה בהצלחה המון פעמים במצטבר, והמכניקה המסלולית איננה מורכבת כשמשתמשים בכלי תוכנה מודרניים.
מאחר וספייס-אקס לא יבצעו ניסוי בלי לנסות קפיצת דרך מהפכנית על הדרך, אז ברור לכולם שהם ינסו גם לנחות על פני הקרקע של מאדים. במיוחד לאור הציוץ של מאסק.

דרגון-2 במהלך ניסוי מנועים.
SpaceX

האם הדרגון באמת מסוגל לנחות על מאדים?
קשה לדעת. במיוחד כי רק פרטים מעטים פורסמו עד כה לגבי הרכב המדובר, ורובם ככולם בהקשר של שיגור אסטרונאוטים לתחנת החלל.
נחתת של ברית המועצות היתה הראשונה שנחתה על מאדים בתחילת שנות ה- 70, אבל שבקה לאחר פחות מדקה על פני הקרקע. מאז רק נאס"א הצליחה לנחות שם, בדרך כלל בהצלחה. הנחתת הכבדה ביותר שנחתה על מאדים היתה קיוריוסיטי, שמסתה 900 ק"ג. המסה של הדרגון-2 היא מספר טונות, והמשמעות היא שהנחיתה תהיה אתגר גדול הרבה מכל מה שנאס"א אי פעם ביצעה. להצליח להנחית חללית דרגון על מאדים תהיה פריצת דרך אדירה בטכנולוגיית חלל.

בכתבה הזאת מצוטטים את בובי בראון, מהנדס אווירונאוטיקה שעוסק בפיתוח שיטות להנחתת מטענים כבדים על מאדים. בראון הוביל מחקר משותף של ספייס-אקס ונאס"א בתחום הבלימה הרקטית. הוא מתאר שבניסויים של החזרת השלב הראשון של טילי השיגור שלהם, הם מבצעים כבר מ- 2014 ניסויי הפעלת מנוע לבלימת נחיתה בשכבות האטמוספירה הגבוהות, שם צפיפות האוויר קרובה לצפיפות האוויר במאדים. במילים אחרות ספייס-אקס כבר עושה ניסויי נחיתה בסביבה דמויית מאדים כבר שנים!
בנוסף לכך, נאס"א הטיסה מטוסים שעקבו עבור ספייס-אקס אחר השלב הנוחת ותיעדו במצלמות תרמיות את המתרחש כדי ללמוד על בלימה רקטית במהירויות על-קוליות (נאס"א משתמשים רק בחיכוך של מגן החום לשם כך).
ועוד, הוא מוסיף, ישנו כבר הסכם בין שני הגופים לשיתוף פעולה. נאס"א נסייע בניווט ותקשורת בעזרת רשת החלל העמוק שלה, וספייס-אקס תחלוק עם נאס"א את הידע שנצבר במסע למאדים.

הדמיה של דרגון-2 נוחת על מאדים.
SpaceX

עד כאן נשמע מגניב נכון? אז זה כנראה לא הכל.
אם יש סיכוי לנחות על הקרקע של מאדים (והם לא יחשבו לנסות אלמלא קיים סיכוי סביר), אז למה לא לנצל זאת כדי לעשות משהו מועיל להמשך?
האפשרות המתבקשת היא כמובן מכשור מדעי, כמו בכל המשימות שנשלחות למאדים. אבל ספייס-אקס הם לא כמו כולם, ולמרות שאני מניח שלא יפספסו הזדמנות לקחת מטען מדעי (אולי בתמורה לשיתוף פעולה עם נאס"א?), יהיה לא בלתי מתקבל על הדעת שהדרקון האדום ישגר מטען ממאדים בחזרה לכדור הארץ. כחלק מתכנית שתפלס את הדרך למשימה מאויישת, יש חשיבות רבה לניסוי שכזה, והלקחים יהיו רבים גם אם הניסיון יכשל.

אם זו התכנית, זו תהיה פריצת דרך אדירה נוספת. לא רק בגלל שזה קשה באופן יוצא מהכלל, אלא גם כי מעולם לא נעשה ניסיון כזה.
אז כדי להגביר את התיאבון, אספר שמישהו שאל את מאסק בטוויטר "האם הדרקון האדום מסוגל לבצע החזרת דגימה ממאדים או מירחיו?", ומאסק השיב בקצרה: "כן".

מעולם לא חשתי שהמדע הבדיוני הקשה, כפי שמופיע בספרים שאני אוהב, כל כך קרוב להתגשם במציאות כמו בתקופה הנוכחית. תענוג להיות עד לתמורות של העידן הנוכחי, וזו רק תחילתה של דרכנו אל הכוכבים.

ספייס-אקס חוזרים ובגדול!

רגע חשוב בתולדות עידן החלל התרחש אתמול בלילה.
חברת השיגורים SpaceX ביצעה את הנחתת השלב הראשון של משגר הלווינים פלקון-9 בפעם הראשונה תוך כדי שיגור לווינים למסלולם, בהצלחה מלאה ובאתר הנחיתה הייעודי בקייפ קנברל.



[הערה: רשומה זו הופיעה לראשונה בדף הפייסבוק "מדע גדול, בקטנה", שבו אני שותף.
עדכון - פורסמה גם באתר "הידען".]

כשלון הוא תמיד אופציה

אתמול נכשל שיגור של חללית אספקה לא מאויישת לתחנת החלל. טיל השיגור פלקון-9 וחללית האספקה דרגון הן שתיהן מתוצרת SpaceX, וזה הכשל המוחלט הראשון אחרי 18 שיגורים מוצלחים.
זה תמיד עצוב שנכשל שיגור, ובפרט כשצופים בו בזמן אמת. זה מזכיר שבמציאות אין שלמות, ולא ניתן להתחייב על הצלחה, למרות שזה לא פופולרי במיוחד לומר זאת.

התפוצצות הפלקון-9 בתאריך 28/6/2015
Credit: NASA

החללית המאויישת הבאה

ביום שישי לפנות בוקר (30/5/2014 05:00) לפי שעון ישראל, התקיים באתר חברת SpaceX שבהות'ורן במדינת טקסס, אירוע החשיפה של הדרגון גירסה 2, הגירסה המאויישת של רכב החלל של החברה שיטוס לתחנת החלל וחזרה.
המנכ"ל אילון מאסק יצר אירוע שציפו לו רבות, ובסיכומו של דבר סיפק את הסחורה. קיבלנו תצוגה של הרכב עצמו מבחוץ ומבפנים, מבט על תצוגות השליטה וכמה פרטים על הביצועים והחומרה שיהפכו את הדרגון המאוייש לתחליף ראוי למעבורת החלל, וחשוב יותר בעת האחרונה - תחליף לחללית הסויוז.

אילון מאסק מציג את הדרגון גירסה 2.

במבט ביקורתי, קיבלנו מופע עם מעט מידע, כשהשאלות החשובות נותרו למעשה ללא מענה. להלן הניתוח של הדברים שאנחנו יודעים, מסקנות נגזרות מהמידע שנמסר והשאלות שטרם נענו.

חברה פרטית שנייה מגיעה לחלל!

רק מדינות מעטות מחזיקות ביכולת שיגור מטענים לחלל.
הקמת תשתית לשיגור רקטות לחלל היא עניין מורכב וכמובן יקר מאד, ומדינה לא מחליטה לבצע מהלך שכזה אלא אם יש לה סיבה טובה לכך. עבור כל המדינות שהקימו לעצמן תשתית כזאת, 'הסיבה הטובה' היתה הוכחת יכולת צבאית.
מדינה שמסוגלת להכניס לווין למסלול, מסוגלת באמצעות אותה תשתית להטיס "מטען" במשקל כמה מאות קילוגרמים לכל נקודה בעולם בפרק זמן הנמדד בדקות. למדינות שיצרו לעצמן תשתית גרעינית צבאית, זה כמובן שידרוג עצום של יכולת ההרתעה.

משגר ה"אנטארס" מוכן לשיגור.
קרדיט: NASA

בשנים האחרונות מתפתחת מגמה חדשה: חברות פרטיות, כלומר שאינן בבעלות ממשלתית, מקימות תשתית שיגור מטענים לחלל. המניע הוא כמובן כסף. שוק הלווינים הופך מממשלתי-צבאי למסחרי, ובעקבותיו נובט וצומח שוק חדש של שיגורי לוויינים פרטיים-מסחריים. 

ביולי 2009 שוגר לראשונה לווין מסחרי באמצעות רקטה שפותחה בכסף פרטי ולא ממשלתי. היה זה משגר פלקון-1 של חברת SpaceX.
עולם התעופה והחלל הוא שמרני באופיו, ונדיר לראות בו תוצרים מהפכניים או אפילו שונים באופן מיוחד ממה שהיה קיים שנים ועשרות-שנים קודם לכן. SpaceX סרבו להיכנע לשמרנות שהכתיבה את פיתוח הרקטות, ותכננו מחדש מערכות שפועלות היטב משחר ימי הטילאות. 
התוצאה היתה משגרים זולים ואמינים יותר.
על המלה "אמינות" עלי להוסיף סייג, כיוון שיחסית לדגמי משגרים אחרים, משגרי הפלקון טרם שוגרו מספיק פעמים כדי להציג סטטיסטיקה סבירה, אולם הם סבלו רק ממספר קטן של תקלות קריטיות בשלבי הניסויים המוקדמים.

חללית האספקה "דרגון" של חברת SpaceX עוגנת בתחנת החלל הבינלאומית.
קרדיט: NASA

בנוסף, SpaceX גם מוכיחים שיש ביקוש לשיגורים שלהם, ושניתן לקיים עסק רווחי מכך. הם השיגו חוזים עם חברות רבות מכל העולם, כולל חוזה מול נאס"א ל- 12 טיסות אספקה עבור תחנת החלל הבינלאומית.

באופן טבעי, כשחברה מראה סיכוי לרווח בתחום חדש, קמות לה מיד מתחרות, והמתקדמת ביותר מבינהן היא חברת "אורביטל סיינסס" (Orbital Sciences). לאורביטל יש ותק בפיתוח וייצור מערכות חלל ולווינים, אבל עכשיו הם עוסקים גם בפיתוח משגרים וחלליות אספקה לתחנת החלל הבינלאומית וגם להם יש כבר חוזה עם נאס"א.

לפני מספר שעות טסה לחלל בפעם הראשונה הרקטה שלהם "אנטארס":

המטען של טיסת הניסוי הוא בעצם סימולטור המדמה את חללית המטען "סיגנוס", אשר תטוס לראשונה בהמשך השנה.

השיגור היה מוצלח מאד, וזה מצויין כי תחרות בתחום השיגורים הפרטיים יקדם את השימושים האזרחיים ואפילו את הטיסות המאויישות הפרטיות שיתחילו להמריא בעתיד הקרוב.

חללית האספקה "סיגנוס" בדרכה לתחנת החלל הבינלאומית. בקרוב.
קרדיט: Orbital Sciences

זוהי רק ההתחלה. חברות פרטיות נוספות יכנסו לתחרות על שוק שיגורי הלווינים. בעוד מספר שנים יקבלו מספר חברות אישור להטיס גם אזרחים לחלל. המחירים יהיו גבוהים, אבל כבר לא בגלל עלות השיגור אלא בגלל הביקוש. רבים מוכנים לשלם סכומים גבוהים כדי לחוש חוסר משקל למספר דקות, כדי לגור מספר ימים בחדר ב"מלון חלל" או אפילו כדי לנחות על הירח. כבר עכשיו יש חברות שמוכנות להציע מענה לכך, והמכשול העיקרי לאחר קבלת אישור מרשויות התעופה יהיה כמות השיגורים.

עולם הטיסות לחלל משתנה לנגד עינינו. זו תקופה מרגשת מאד לחיות בה.

__________________________________
פוסטים על נושאים קשורים:
פקח אני פורק סחורה, בתחנת החלל - על חלליות האספקה לתחנת החלל הבינלאומית
דרקון בתחנת החלל - על חללית הדרגון ומשמעות הטיסה המסחרית לחלל

דרקון בצרות

שיגור הפלקון-9 ובראשו קפסולת הדרגון.

בבוקר יום שישי שוגר טיל פלקון-9 ממתקן השיגור בקייפ קנברל, ובראשו חללית האספקה דרגון. טיסה זו היא הטיסה המסחרית השניה של הדרגון לתחנת החלל הבינלאומית, ולמעשה הטיסה המסחרית השניה אי פעם לתחנת החלל.

בשיגור הקודם של הדרגון ארע כשל באחד המנועים הראשיים של משגר הפלקון, תקלה שנפתרה מיידת על ידי מחשב המשימה, אבל גבתה מחיר מלווין תקשורת שהצטרף לשיגור כמטען משני. הלווין לא נכנס למסלולו המתוכנן ולא יכול היה לבצע את משימתו. הדרגון, לעומתו, הגיע למסלול והמשיך בתכנית ההתקרבות והעגינה בתחנת החלל.

הפעם הסתיים השיגור באופן מושלם. מנועי ה"מרלין" פעלו כצפוי, הפרדת השלבים בוצעה בדיוק בזמן הנכון ומסלול הטיסה היה תקין. למרות זאת, רגעים ספורים לאחר הפרדת הדרגון מהשלב השני של הפלקון, נפסק במפתיע השידור החי.

צופים שראו גם את הטיסות הקודמות של הדרגון הבינו מיד שדבר מה אינו כשורה. בעבר נמשך השידור עד לאחר פרישת הכנפיים הסולריות, כי זהו השלב הקריטי שבלעדיו לא תוכל החללית לייצר חשמל למערכותיה. המצברים של הדרגון יכולים להספיק ל- 14 שעות לכל היותר, לא מספיק כדי להגיע לתחנת החלל.

ההודעה הרשמית שהגיעה היתה שהשיגור הסתיים באופן מוצלח, והדרגון הגיע למסלול המתוכנן. עם זאת, ישנה אנומליה בדרגון והצוות עובד על ניתוח המצב.

החגב שיביא אותנו לחלל

בספרים של ילדותי הופיעו תמונות מסוג "כך תראה ההתיישבות הראשונה על הירח בעוד 30 שנה", ותיאורים של הדרכים בהם נגיע למאדים. התיאור "בעוד 30 שנה" היה מכוון לסוף המאה ה- 20, ואנחנו נותרנו עם אותם שיגורים מונוטוניים לחלל. תעשיית החלל אמנם מתפתחת, אבל מבחינת ההישגים הגדולים, הכמעט דמיוניים של הדור הקודם, אותם כבר צריך לחפש בנרות.

אם יש חברה שמייצגת היום את החדשנות והיוזמה הבלתי שיגרתית, ושעשויה להצליח לקרב את החלל והנגישות אליו אל כל אחת ואחד מאיתנו, הרי שזוהי SpaceX.

דרקון בתחנת החלל

בעתיד הקרוב, טיסות מאויישות לחלל תהיינה עניין שגרתי. אנשים כמונו יוכלו לעבוד בתחנות חלל או על הירח, טיסות יגיעו תוך שעתיים-שלוש לכל עיר גדולה על פני כדור הארץ, ואפשר יהיה להמריא לחופשה במסלול, שם אין כלל תחושת משקל.
האם אלה חלומות באספמיה? לא בהכרח. בתחילת המאה ה- 20 כבר היו יוזמות לטיסות מסחריות לטווחים ארוכים (למשל מעבר לאוקיינוס האטלנטי) באמצעות ספינות אוויר. הקושי הטכנולוגי והמחיר היו עצומים, ואילו האמינות והבטיחות היו ירודות מאד. ככל שהשתפרה הטכנולוגיה אנשים טסו יותר, ובמקביל קמו חברות נוספות כדי לקחת חלק בענף הכלכלי המתעורר, והתחרות הביאה לקווי טיסה זולים יותר ובטוחים יותר. היום, 100 שנים מאוחר יותר, טיסה כשיטת תחבורה היא מובנת מאליה, בטוחה מאד, זמינה לכל ולמעשה חסרת תחליף בעולם המודרני.

טיסה מסחרית נוסח 1913

בשבועיים האחרונים התבצעה פריצת הדרך לטיסות מסחריות לחלל. חברת SPACEX הוכיחה את יכולתה - שיגור באמצעות משגר פלקון-9 מתוצרתה העצמית, ועגינה של רכב החלל "דרגון" (גם הוא פרי תוצרת החברה) בתחנת החלל הבינלאומית. היתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של הטיסות לחלל, שכלי רכב מסחרי (ולא ממשלתי) מוביל ציוד לתחנת החלל, וחוזר לנחיתה בכדור הארץ.
קיבולת הנשיאה של הדרגון גבוהה פי כמה מזו של כל רכב חלל אחר הטס כיום. הוא יכול לשאת מטען בלבד, או בתצורה פנימית שונה מעט הוא מסוגל להטיס 7 אסטרונאוטים, יכולת שהיתה שמורה רק למעבורת החלל האמריקאית שאיננה בשימוש עוד.
הנחיתה של הדרגון ייחודית מבין חלליות המטען הקיימות כיום. הנחיתה היא בים, בדומה לשיטה שהיתה נהוגה בתכניות מרקורי/ג'מיני/אפולו בשנות הששים-שבעים, ומאפשרת שימוש חוזר ברכב החלל.

הדרגון תפוס בקצה הזרוע הרובוטית של תחנת החלל

הטיסה שהתרחשה בשבוע האחרון ונחתה אתמול היתה בגדר ניסוי - פעם ראשונה שהדרגון טס לחלל עם "תא מטען" וכנפיים סולריות, פעם ראשונה שהוא עוגן בתחנת החלל, ופעם ראשונה שהוא מתנתק ממנה וחוזר את כל הדרך לכדור הארץ.
הניסוי הצליח בכל תחום, גם בנקודות שבהן היו תקלות. למשל מערכת מדידת הטווח באמצעות לייזר, שנועדה להתקרבות מבוקרת וזהירה לתחנת החלל נתקלה בקשיים עקב החזרי אור ממשטחי אחד המבנים הקרובים לנקודת העגינה. הבעיה נפתרה בזמן קצר יחסית, על ידי צמצום שדה הראייה של קולטי הלייזר, ואפשר היה להמשיך בהתקרבות ללא סינוור המכשירים.

חשוב להבין - כל "פעם ראשונה" כזאת מורכבת מעשרות או מאות פעולות קטנות יותר שמתבצעות בפעם הראשונה בתנאי חלל, והצלחה של כל השלבים חיונית להשגת היעד, שהוא טיסות מסחריות לחלל.

הדרגון לאחר הנחיתה באוקיינוס השקט

ההצלחה תאפשר לחברת SPACEX להמשיך בתכניות החדשניות שלה, שכוללות העלאת לווינים למסלול, הטסת אסטרונאוטים לתחנת החלל, הטסת נוסעים למעבדות חלל מסחריות, פיתוח מערכות נחיתה שייאפשרו לדרגון לנחות באתר נחיתה יבשתי ברמת דיוק של מסוק, מערכות נחיתה שייאפשרו להחזיר את שלבי המשגר לאתרי נחיתה לצורך שימוש חוזר, בניית משגרים למטענים כבדים מאד כמו משימות מחקר במערכת השמש, ואפילו פיתוח דור מתקדם לדרגון שיוכל להטיס אסטרונאוטים ולהנחית אותם על מאדים (וגם להמריא חזרה, כמובן).

בנוסף, יש כבר מתחרים שנמצאים בשלבי פיתוח שונים, והעולם העסקי מזהה את הפוטנציאל שיש בתחום הטיסות לחלל. תודות לכך נוכל לראות בקרוב יותר ויותר מיזמים פרטיים, שנראים כלקוחים מז'אנר המדע הבדיוני, קורמים עור וגידים. 
נקווה רק שלא נאלץ להמתין מאה שנים כדי לטוס לחלל בבטיחות, בנוחות, ובמחיר שווה לכל נפש.

משגר פלקון-9 בניסוי מנועים

________________________________
קרדיט לתמונות: SPACEX