‏הצגת רשומות עם תוויות שביט. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שביט. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 19 בנובמבר 2014

נחיתה מעולם אחר

בתאריך 12 בנובמבר 2014 נחתה הגשושה הראשונה אי פעם על שביט.
הגשושה פיליי השתחררה מחללית האם רוזטה ויצאה לנחיתה ראשונה מסוגה על השביט 67P צ'וריומוב-גרסימנקו.
ההתרחשות באותו יום ובימים שאחריו היתה דרמה רצופה באירועים מרגשים שמדגימים עד כמה קשים ומורכבים האתגרים של חקר החלל, ומאידך כמה רחוק מגיעות יכולותיה של ההנדסה האנושית.
כדי לתת לכם את מלוא החוויה הקמתי מרכז תקשורת קטן בחדר העבודה שלי ותיעדתי כל פיסת מידע שהגיע אלי בדף הפייסבוק "מסה קריטית" ובטוויטר.
זה היה התיעוד היחידי בעברית שניתן בזמן אמת, וכמות המבקרים בדף הוכיחה שיש עניין רב במתרחש.

מאחר ופייסבוק ידוע בחוסר יכולתו לשמור על נגישות להיסטוריה בדפים העסקיים, דליתי את כל התיעוד שלי לנוחיותכם. אתם מוזמנים לשחזר את החוויה ברשומה זו.
קריאה מהנה!

[כל הזמנים הם זמני ישראל.]

11/11/2014
09:59 
Image credit: ESA/Rosetta/NAVCAM
ממש עכשיו, במרחק של חצי מיליארד קילומטרים מאיתנו, חללית רובוטית אחת מתכוננת לאתגר הגדול ביותר של משימתה - לבצע את הנחיתה הראשונה בהיסטוריה האנושית על פני שביט.
הנחיתה תתחיל מחר בבוקר, והמגע בקרקע צפוי לקרות דקות ספורות לאחר השעה 18:00 (שעון ישראל).
צפו מחר לדיווחים ישירים בעברית ובזמן אמת, עם הסברים, פרשנות ומענה לשאלות בדף מסה קריטית.
אפשר גם בטוויטר - MasaCritit.



19:26
cover photo

19:31
בשעה 21:00 (שעון ישראל) יתחיל שידור חי ממרכז הבקרה של סוכנות החלל האירופאית לקראת נקודת ההחלטה על הנחיתה מחר.

22:29
ישנן ארבע נקודות החלטה האם להמשיך בתכנית הנחיתה הנוכחית. ההחלטה הראשונה התבססה על תקינות המסלול של רוזטה, וההכרעה היתה להמשיך בתהליך הנחיתה.
החלטות 2 ו- 3 יתבצעו בשעה 02:00 ובשעה 03:35 בהתאמה (שעון ישראל) על פי המוכנות של רוזטה ושל הנחתת פיליי לביצוע הנחיתה.
ההחלטה הרביעית והאחרונה תתבצע בסביבות השעה 09:00 בבוקר, כשעתיים לפני הפרדת הנחתת.
תדריך נוסף לתקשורת יערך לפני ההחלטה הרביעית בשעה 08:15.



12/11/2014
7:09
בוקר טוב, ויום נחיתה מוצלח לנחתת פיליי!
בינתיים כל המערכות מוכנות, המצבר מחומם ופועל כשורה.



8:39 

מה הוא זומם? מה זה חשוב, זה יהיה מגניב!
http://xkcd.com/1446/
http://xkcd1446.org

9:33
לא הכל הולך בקלות: מערכת הגז, שאמורה לספק דחף לנחתת פיליי כדי להצמיד אותה לשביט (כי כמעט ואין לו כוח משיכה משלו), לא מצליחה לפעול.
המשמעות היא שפיליי תאלץ להסתפק בצילצלים ובברגים בלבד.
למרות זאת, הוחלט לאשר את ניסיון הנחיתה.
ההפרדה תתבצע בשעה 10:35, אבל בגלל המרחק הרב נדע על כך רק בשעה 11:03.

11:10
ההפרדה הושלמה כמתוכנן. פיליי חופשיה ובדרך לשביט!

12:55
מתחילים!
ברוכים הבאים לחדר הבקרה המאולתר שלי. בשעות הקרובות אספר לכם על הדברים שקורים בדרך לנחיתה הראשונה בהיסטוריה על שביט, והכל בזמן אמת, או לפחות מיד לאחר שצוות ההפעלה בדרמשטט, גרמניה, מדווח.
בהמשך אספר על השביט, הנחתת, חשיבות המשימה הזאת ועוד, ואולי אפילו אעלה לשידור חי כדי לענות על שאלות. אז תכתבו שאלות!
בינתיים, שיהיה בהצלחה לכולם!



12:56
תדריך לעיתונות של סוכנות החלל האירופאית מתחיל עכשיו.

13:03
מחכים לחזרת אות השידור שנפסק כמתוכנן בתחילת הנחיתה.

13:06
יש אות! הכל תקין!
איזו הקלה!

13:13
יש חיווי שרגלי הנחיתה נפרשו כנדרש.

13:21
השביט עליו נוחתים נקרא 67P צ'וריומוב-גרסימנקו, על שם האסטרונומים האוקראינים שגילו אותו.

רק כשהחללית רוזטה התקרבה אל השביט באביב האחרון, התברר שהוא לא דומה לאף שביט אחר שראינו מקרוב. הצורה מאד חריגה, ופני השטח הרבה פחות חלקים מהצפוי.

מצד אחד זה מלמד אותנו עד כמה הטבע שסביבנו מגוון, ומצד שני זה מקשה מאד על נחיתה.
תהליך הנחיתה נחשב בעל סיכויי הצלחה של 75%, וזה היה לפני הכשל בהפעלת מערכת הגז שתארתי לפני זמן מה.



13:48
צילום ראשון של רוזטה מהנחתת פיליי צפוי להתקבל בעוד שעה.

13:56
עובדה מעניינת: למעשה, פיליי לא מבצעת נחיתה, אלא לכידה, תפיסה, עגינה, איך שתרצו לתאר זאת. אבל בגלל שכמעט ואין לשביט הזה כוח משיכה, הנחתת למעשה לא נופלת אליו כמו בנחיתות על כדור הארץ, או על הירח ומאדים.

למעשה אם הייתם עומדים עליו ומחליטים לקפוץ במקום, הקפיצה היתה נותנת לכם מהירות גבוהה ממהירות הבריחה של השביט, והייתם מתעופפים לחלל.

14:13
בנחיתות "אמיתיות" כוח המשיכה מוביל את החללית אל הקרקע, וצריך להתנגד לו עם מצנח, מנועים רקטיים וכדומה כדי לשמור על מהירות נמוכה בפגיעה בקרקע.

בהעדר כוח משיכה, הנחתת מושלכת מחללית האם ונשארת במהירות קבועה עד הפגיעה.

14:16
פיליי מתקדמת אל השביט במהירות כמעט קבועה - עדיין יש מעט כוח משיכה שמאיץ אותה.
היא נשארת יציבה בזכות גלגל תנופה ששוכן בתוכה והסחרור שלו מייצב אותה כדי שלא תתגלגל. הרגליים חייבות להמשיך לפנות אל השביט כל הזמן!

14:32
אם עד כה זה נשמע מסובך, אז כדאי לזכור שהשביט לא ממתין לנחיתה, וממשיך להסתחרר.

14:49
כשתכננו את הנחתת, לא היה לאיש מושג איך נראית וממה עשויים פני השטח של השביט הזה. אפשר היה רק לנחש.

התכנית לעגינת הנחתת לשביט היא כזאת: לנחתת שלוש רגליים. ברגע ששתי רגליים ירגישו פגיעה בקרקע, שני צילצלים יירו כלפי מטה ,יחדרו את פני השטח (בתקווה) וימשכו את הנחתת לקרקע.
ברגע ששלוש הרגליים יגעו בקרקע, בורגי קרח, אחד על כל רגל, יתברגו בנקודות המגע ויסיימו את התהליך.
מנוע גז חנקן אמור היה לפעול גם כן כדי לדחוף את פיליי כלפי הקרקע כדי למנוע ניתור לאחר הפגיעה הראשונית, אבל הוא ככל הנראה אינו תקין.

14:58

זה הופיע עכשיו בטוויטר.
https://twitter.com/IamHappyToast/status/532485931060957184



15:08
הצילצל של פיליי (אחד משניים).
מתוכנן לא רק לאחוז בקרקע (או קרח, מה שלא יהיה שם), אלא גם לבצע מדידות של הטמפרטורה בעומק שאליו הוא יגיע.
באמצעותו אפשר גם יהיה ללמוד על המבנה של השכבה שבה הוא נעצר.
לקנה מידה שימו לב לקונקטור שלו (תודה ל Ehud Hayun על הרעיון).



15:24
יש כבר תמונה, אבל היא לא בדיוק מה שציפינו. קשה להבין מה רואים.

15:25
לגבי התקלה במערכת הגז:
המערכת היא מיכל של גז חנקן בלחץ גבוה, שאפשר לשחרר ממנועים שנמצאים בתקרת הנחתת לקבלת דחף כמו במנועים רקטיים, אבל ללא בעירה.
מיכל הלחץ היה חתום עד היום כדי למנוע דליפה של גז בעשר השנים שלקח לחללית להגיע ליעדה.
היום ניסו להפעיל את המנגנון שמנקב את החותם ומאפשר לגז לזרום. המנגנון הופעל ארבע פעמים, אבל מדידת הלחץ נותרה כשהיתה.
הסיבה יכולה להיות שהמנגנון לא פעל (וזה מנגנון כפול, כך שזה לא כשל יחיד), או שמדיד הלחץ לא מראה את הלחץ האמיתי. הדעות חלוקות לגבי סבירות התקלה.
בכל מקרה הוחלט להמשיך בנחיתה ולא לדחות אותה, כי זה לא ישפר את המצב, אלא עלול אפילו להרע אותו.
בכל מקרה נדע בקרוב האם מערכת הגז פעלה או לא.

15:27
כבר כתבתי איפושהו שלאתר הנחיתה קוראים אגילקיה?

15:30
מדווחים שכל המידע הנוגע להפרדה מרוזטה כולל תמונות כבר נמצא בידי צוות ההפעלה. בקרוב אצלנו!

15:50
בשעה 16:00 אמור להתחיל שידור חי של נאס"א לסיקור האירועים (הם רק עכשיו מתעוררים).
http://www.nasa.gov/multimedia/nasatv/index.html#

16:17


16:23 

החללית רוזטה צולמה מהנחתת פיליי זמן קצר אחרי ההיפרדות.


מקור: https://twitter.com/ESA_Rosetta/status/532537918557265921

16:51
מראים עכשיו את התמונה של פיליי שרוזטה צילמה!

16:53 

בבקשה!



17:32
הנחתת פיליי תנחת על פני השביט בעוד דקות ספורות. אנחנו נשמע על כך רק בעוד 28 דקות כי השביט כל כך רחוק מאיתנו!

17:34
איך ידעו שפיליי נחתה על השביט?
ע"י הדיווח שלה שמנוע הגז הופעל, ארוע שאולי לא יקרה בגלל התקלה שתיארתי קודם, או-
ע"י דיווח שלה שהצילצלים נורו.

17:37
נחתת השביטים של שרודינגר.
פיליי עכשיו נעוצה לאתר הנחיתה שלה ומדווחת שהכל תקין, או שהיא אבדה בדרך זו או אחרת #cometlander

17:47
אני מאד מתוח, ואני ממש רוצה שהמאמץ הנוראי הזה יצליח.
איך אצלכם?

17:58
5 דקות!

18:03
אההההה!

מקור: http://xkcd.com/1446/

18:04
יש!
אבל האתר נפל.

18:07 

יש אישור לנחיתה מוצלחת!





18:13 

וואהו! נחיתה מוצלחת, המהנדסים בחנו את המידע ופיליי משדרת מקרקע השביט.
צילומים מפני השטח של השביט יגיעו בשעות הקרובות.
חדשות נהדרות וסיום נפלא ליום מתיש!

18:23
מידע ממשיך לזרום: הטמפרטורה התת-קרקעית שהצילצלים מודדים היא 148- מעלות צלזיוס!
מאוחר יותר הוספתי: אם הצילצלים באמת לא נורו אז זו כמובן לא טמפרטורה תת-קרקעית. :)

18:25
"הי כדור הארץ, תפסתי לך שביט"


מקור: http://xkcd.com/1446/

18:48
עכשיו ברור למה המהנדסים נראו מודאגים ולא הכריזו מיד על נחיתה מוצלחת: הצילצלים לא נורו! כך שלא ברור עד כמה פיליי יציבה.

מנוע הגז הקר (החנקן) לא פעל, זו בכל זאת היתה תקלה של מנגנון פריצת שסתום הגז.

כמו כן יודעים שהרגליים של פיליי שקועות כ- 4 ס"מ בקרקע.

הנחתת מבצעת עכשיו צילום פנורמי של סביבתה ומשדרת אותן ישירות לרוזטה.כשיגיעו התמונות אפשר יהיה להבין טוב יותר את המצב שלה.

19:39 

צילום עצמי של פיליי בזמן הנחיתה!
רזולוציה: 3 מטר לפיקסל.



20:10
תמונה ראשונה מפני השטח! בינתיים, עד שתשוחרר פורמלית...



20:11
תמונה שצולמה רגע לפני המגע בקרקע.



20:26
תדריך לתקשורת על מצבה של פיליי בעוד מספר דקות.
http://new.livestream.com/ESA/cometlanding
נדחה לשעה 21:00 (ישראל)

21:02 

וווואו!
הצילצל באמת לא הופעל!



21:19
דיווח מעניין מהתדריך לתקשורת: ייתכן (לא בטוח!) שפיליי ניתרה לאחר הפגיעה בקרקע, ונחתה מחדש.

21:37
הסתיים יום עמוס בחוויות. אני מאד מקווה שהתרגשתם ונהניתם כמוני.
מחר יהיה תדריך נוסף בשעה 15:00, אז אוסיף עדכונים בהתאם.
לילה טוב לכולכם, וזיכרו שלעומת הלילה הקודם, עכשיו יש רובוט פעיל על שביט הרחק בחלל!
תודה מיוחדת לכל מי שהגיב, שאל, שיתף או סימן לייק על דברים שהופיעו בדף שלי.
לילה טוב!

13/11/2014
12:02
חם מחדר הבקרה של רוזטה - למקרה שעוד לא הבנו עד כמה מסוכנת היתה הנחיתה אתמול, הנה תמונה שצולמה ע"י הנחתת פיליי רגעים קצרים לפני המגע בקרקע. [תיקון - התמונה צולמה כשהנחתת על הקרקע.]
בתמונה רואים למטה את אחת מרגלי הנחיתה של הנחתת על רקע צוקים וסלעים רבים.



12:37 

חדשות מעכשיו:
לאחר הפגיעה בקרקע, פיליי קפצה פעמיים! קפיצה ראשונה לגובה קילומטר, ונחיתה לאחר שעתיים. קפיצה שניה לגובה 20 מטר.
פיליי ככל הנראה מחוץ לאתר הנחיתה אגילקיה שנבחר עבורה...
כל שלושת מנגנוני הנחיתה (מנוע הגז, הצילצלים וברגי הקרח) נכשלו. פיליי לא מחזיקה בקרקע אלא רק מונחת עליה!
בנוסף, התקבלו כל התמונות שצולמו מהמצלמות שסביב הנחתת, ואחת מהן מראה רק את החלל, כך שבמקרה הטוב היא מונחת בשיפוע, ובמקרה הגרוע היא הפוכה על צידה.
בשעה 15:00 (שעון ישראל) צפוי תדריך לתקשורת. צפו למידע חדש בקרוב.

13:36
הדרמה של הנחיתה על השביט עוד לא הסתיימה.
ימיה של הנחתת פיליי עלולים להיות קצובים, כי לפי כמות הצל בתמונות לא ברור שיש מספיק אור שמש כדי לטעון את המצבר שלה.
המצבר, שהתחיל לפעול אתמול לקראת תחילת הנחיתה מתוכנן להחזיק מעמד חמישה ימים ללא טעינה.
אני מקווה שרנדל מונרו לא יצטרך לעדכן את האיור שלו...
פרטים נוספים על מצבה של פיליי:https://www.facebook.com/MasaCritit/posts/583006031805317
עדכון רשמי בשעה 15:00.

14:01 

אז סוכנות החלל הצרפתית החליטה לצאת לתקשורת לפני הודעת סוכנות החלל של האיחוד האירופאי.
יש כמה הודעות חדשות:
פיליי נמצאת במרחק 1 ק"מ מנקודת הפגיעה הראשונה.
ישנה בעיית חשמל חמורה: יתכן שהפנלים הסולריים נפגעו, ובנוסף יש 90 דקות אור שמש על כל 12 שעות צל. למצבר נותרו 50-55 שעות פעולה, ולא מפעילים מכשירים שצורכים הספק גבוה.
המצב עשוי להשתפר מכיוון שציר הסחרור של השביט מתנודד לאיטו.
השערה: יתכן שהפעלת הצילצלים גרמה לקפיצה הראשונה. זוהי ספקולציה בלבד!


14:44
תהייה: הנה אותה תמונה מהבוקר מסובבת ב- 90 מעלות. יכול להיות שזו הדרך הנכונה להסתכל עליה? האם הצל הגדול למעלה הוא לא צל אלא החלל?



15:01
תדריך של סוכנות החלל האירופאית אמור להתחיל כל רגע.
http://new.livestream.com/ESA/cometlanding

15:30 

פיליי מונחת על צידה בצילו של צוק.



15:35
באדום - מיקום הנחיתה הראשון.
בכחול - התחום שבמקום כלשהו בתוכו נמצאת פיליי לאחר הניתור שלה.



16:33
בשורה התחתונה, הבעיה הגדולה היא אספקת החשמל. הדיווח על נזק לפנלים הסולריים היה שגוי, ההספק הנמוך שלהם הוא תוצאה של צל בלבד.
יתכן שאפשר ליישר את הנחתת למצב המתוכנן שלה באמצעות חלק מהמתקנים המכניים שלה, אבל ככל הנראה זה מסוכן מדי.
יהיה מאמץ לבצע את רוב המדידות המדעיות שתוכננו אחד אחרי השני כדי לחסוך בחשמל.
במקרה הגרוע, אפשר יהיה להכניס את פיליי למצב שמירת אנרגיה, שבו היא כמעט כבויה לגמרי, והיא מתוכננת להישאר במצב כזה מספר חודשים. אם האזור בו היא נמצאת יהיה מואר יותר בעתיד, זו עשויה להיות דרך הפעולה המתאימה.
בעיה נוספת היא למצוא איפה בדיוק נמצאת פיליי. רוזטה מחפשת אותה באמצעות מצלמותיה, אבל בגלל שהיא נמצאת בצל, יהיה קשה לזהות אותה.

17:42 
מצויין!
https://twitter.com/badtom/status/532635095237021696



21:26
הלילה יפעילו את החודרן MUPUS של פיליי, זו מערכת מדידים על גבי זרוע נשלפת. הזרוע תימתח ל- 2/3 מהאורך המקסימלי שלה ותקופל חזרה.
לא פירטו מה בדיוק המטרה, אבל אני מנחש שזה גישוש כדי לראות כיצד זה ישפיע על גוף הנחתת.
נקווה לטוב.

14/11/2014
00:08
תמונות נוף מכל העולמות שאליהם הגיע האדם (או רובוטים מטעמו):
משמאל לימין: שביט 67P צ'וריומוב-גרסימנקו, האסטרואיד איטוקאווה (http://bit.ly/112BxOU), הירח, נוגה, מאדים, טיטאן (הירח הגדול של שבתאי) וכדור הארץ.
זה מעט מאד. יש עולמות שלמים שטרם נחקרו במרחק קרוב הרבה יותר משביט 67P ובוודאי יותר קרוב מטיטאן. הם בפירוש בהישג ידינו אם נרצה בכך.



[הערה - בפייסבוק היתה תמונה אחרת. החלפתי בזאת בגלל שכאן ניתן קרדיט כראוי.]

00:36
פקודות הועברו לחודרן MUPUS והוא אמור לעבוד ממש ברגעים אלו. אנחנו נדע מה קורה רק אחרי שהשידור יגיע אלינו.
אני אדווח אם אצליח להישאר ער...

10:46
אני במתח כי לא ידוע האם פרישת הזרוע של חודרן הקרח MUPUS הצליחה, והאם זה השפיע על מצבה של פיליי.
המידע מפיליי היה אמור להגיע עכשיו דרך חללית האם רוזטה, אבל רוזטה עסוקה בביצוע תמרון, אז השידור שלה מתעכב.

11:13
יש שני חלונות תקשורת עם פיליי היום. אחד יתחיל בעוד זמן קצר והשני הלילה.
אם לא יקרו הפתעות, אז הלילה ינסו לסובב את פיליי כך שהפנל הסולרי הגדול ביותר יפנה לכיוון המיטבי מבחינת אור השמש.
כמו כן בינתיים בוצעו מדידות שישמשו לטריאנגולציה של מיקום הנחיתה.
מבחינה חשמלית יתכן שלאחר חלון השידור הלילי יתרוקן המצבר של הנחתת והיא תיכנס לתרדמת עד חילופי ה"עונות" על השביט.

11:52
מגיעים נתונים מרוזטה!
קודם נתונים על סטטוס החללית והנחתת, ואחר כך נתונים של המכשירים השונים.
עוד מעט נדע מה קרה הלילה.

12:28
שני מכשירים הופעלו הלילה:
APXS, שהוא מכשיר שמסוגל לזהות יסודות כימיים מתחת למעטה העליון של הקרקע באמצעות פליטת קרינת אלפא ומדידת ההדים שחוזרים בצורת קרני רנטגן.
MUPUS שהוא למעשה מסמר דק שמוחדר במהלומות ממוקדות אל תוך הקרקע עם חבילת החיישנים שבתוכו.
שניהם פעלו, ונראה שבהצלחה.
עכשיו מחכים לניתוח המידע ע"י צוותי ההפעלה והמדענים.

12:38
אות השידור של פיליי, אותו קולטת רוזטה, היה שונה במאפייניו מהשידור הקודם.
זה יכול להיגרם מתזוזה של פיליי!
[הוספתי תגובה ב- 12:40 - בעצם יש הסבר טוב יותר. הרי רוזטה שינתה מסלול...]

15:21
שידור ישיר מתדריך נוסף לתקשורת באמצעות הנגאאוט:
https://plus.google.com/events/c78o050l93ub7cm4kcoltjnt424

15:22
המקדח של פיליי הופעל למרחק של 25 ס"מ מתחת לנחתת, לא ברור אם הגיע לקרקע. המידע שנאסף יועבר בחלון השידור הבא שיהיה לפנות בוקר.
כמו כן רוזטה ככל הנראה צילמה את פיליי במהלך הקפיצה. הצילומים עדיין לא הועברו.

15/11/2014
00:21
רוזטה זיהתה את נקודת הנחיתה הראשונה של פיליי (הנקודה שממנה היא ניתרה לאחר הפגיעה)!
http://blogs.esa.int/rosetta/2014/11/14/philaes-first-touchdown-seen-by-rosetta/

Credits: ESA/Rosetta/NAVCAM

[הערה: חובבי חלל באינטרנט זיהו בתמונה הזאת את פיליי בזמן הקפיצה, מידע שאומת מאוחר יותר ע"י ESA]

00:30
השידור מפיליי התחדש. בקרוב נדע אם הקידוח הושלם בהצלחה!

00:57
חדשות!
הגיעו המדידות ממכשיר COSAC שמסוגל לזהות חומרים מפני השביט.
פקודות לסיבוב הגוף של פיליי כדי להפנות את הפנל הגדול יותר לכיוון השמש. עוד שעה נדע אם זה הצליח.
המקדח SD2 ביצע את הקידוח והנסיגה חזרה לתוך הגוף. הקידוח הראשון בשביט, אגב.
חדשות טובות למדי, נכון?!

01:04

עזבו עוד שעה. זה הצליח!
הגוף של פיליי הוזז ב- 35 מעלות בהצלחה, וכעת היא קולטת יותר אור שמש!

01:37
יש חשמל! והמעבדה בפיליי עובדת, והמידע זורם!
מהר, לפני שייגמר החשמל!

01:39
מתח המצבר...צונח...
לילה טוב פיליי.



02:31
מחדר הבקרה: פיליי עברה למצב Standby עקב מתח נמוך. כל המכשור המדעי כבוי. השידור עדיין נמשך בקצב איטי.

09:28
התקשורת מפיליי התנתקה בשעה 02:36 (שעון ישראל), לאחר שהספיקה להעביר כמות גדולה של מידע מדעי.
היא עשויה להתעורר לאחר שהמצבר ייטען מעבר לרמה מסויימת, וזה תלוי בכמות האור שהיא תקבל מהשמש. המקלטים של רוזטה נשארים בהאזנה.

החדשות הטובות הן שהמשימה של רוזטה תמשיך לתעד ולחקור את השביט בזמן שהוא מתקרב לשמש, לפחות למשך שנה.
כמו כן המשימה של פיליי, למרות שהיתה קצרה, השיגה את מטרותיה העיקריות, וזה משמח מאד.

אעדכן אם יהיה מידע נוסף.



____________________________________
קרדיט: ESA, אלא אם צוין אחרת.
כמו כן, אני מעביר בימים אלה הרצאות בנושא משימת רוזטה בפני פורומים שונים ברחבי הארץ. אם אתם מעוניינים, תוכלו למצוא פרטים נוספים בדף ההרצאות שלי.

יום שישי, 25 ביולי 2014

מפגשים מהסוג השביטי

שביט האלי מקיף את השמש במחזור של 76 שנים. כל מחזור הוא מטפס במעלה מערכת השמש עד מעבר למסלולו של נפטון, ונופל חזרה למערכת השמש הפנימית, אז ניתן לצפות בו אפילו ללא טלסקופ.
שביט האלי מוזכר בהיסטוריה כמעט בכל מחזור מאז המאה ה- 11 ויתכן שאף לפני כן, אך רק בתחילת המאה ה- 18 הוכח שמדובר שאותו שביט.
המעבר האחרון של שביט האלי ב- 1986 היה, מבחינה אסטרונומית, הגרוע ביותר באלפי השנים האחרונות, מכיוון שכדור הארץ היה בצד השני של השמש באותו הזמן. מצד שני, מבחינה מדעית היתה זו הזדמנות פז, כי היה זה המעבר היחידי עד כה שהתרחש בתקופה שבה יש בידי האנושות טכנולוגיית חלל.

שביט האלי בצילום מ- 1986
Credit: Kuiper Airborne Observatory

ההזדמנות הנדירה נוצלה על ידי צי חלליות רובוטיות שנשלח לחלוף בקרבת השביט ולאסוף נתונים על מבנה גלעינו, על החלקיקים המרכיבים את זנבו ועוד. אמנם החלליות שנשלחו לא היו חלק מאותה משימה, אבל הוקמה תשתית לשיתוף פעולה בין מפעיליהן, וכך קיבלה הפעילות המרוכזת לחקר השביט את הכינוי "הארמדה של האלי".

יום רביעי, 28 במאי 2014

ארכיאולוגיית חלל

שלום ילדים, הבה ואספר לכם סיפור ובו גבורה ותושיה, אומץ לב ונחישות אין קץ. מסע הרפתקאות למחוזות רחוקים, לבדידות נוראה ולסכנות שלא מהעולם הזה.
Courtesy of ISEE-3 Reboot project

זהו סיפורה של החללית החלוצה אייסי השלישית לשמה (ISEE-3), שיצאה למסעה לפני עשרות שנים כחוקרת שמש, המשיכה כציידת שביטים, וכיום היא נסחפת חזרה אל כדור הארץ. נטולת תכלית היא נופלת לתהום, וממתינה למאמץ הצלה אחרון שעשוי להגיע ממקור בלתי צפוי.

יום שבת, 18 בינואר 2014

עוּרי, רוזטה!

בחודש דצמבר 2002, עיקר עבודתי התמקד בהכנות לשיגור לווין התקשורת עמוס-2, שהיה אמור לטוס לחלל כחצי שנה מאוחר יותר, על גבי המשגר אריאן-5 מהדגם החדש ECA.
באותו חודש התרחש שיגור ראשון של דגם זה. במהלך השיגור חלה תקלה במערכת הקירור של המנועים והמשגר הושמד עם שני הלווינים שהיו ארוזים בתוכו. מאחר ותור השיגורים החל להידחות, נדחה גם השיגור שלנו, והדחייה אפילו הביאה להחלפת חברת השיגור.
במקביל התחלתי לבקר בחוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים באוניברסיטת תל אביב כדי להתחיל שם את התואר השני, ושם שמעתי לראשונה על החללית רוזטה, שהיתה אמורה לעלות על שיגור אריאן-5 בינואר 2003, והשיגור נדחה למרץ 2004. דחיית השיגור עבור רוזטה היתה בעייתית אפילו יותר, כי היא הביאה לאיבוד חלון ההזדמנויות למפגש עם השביט ווירטנן (46P/Wirtanen), שאליו היא תוכננה, ולהחלפתו בשביט אחר.
לאחר כמעט עשור בחלל, מגיעה השנה משימת רוזטה לשיאה, וזו משימה שכדאי מאד להכיר.



יום שבת, 16 בנובמבר 2013

שביט ISON במופע מרהיב

יתכן שיהיה לנו שביט בשמיים בשבועיים-שלושה הקרובים. כלומר, אחד שאפשר לראות גם ללא משקפות וטלסקופים.

שביט אייסון (ISON) כפי שצולם אתמול (15/11).

מדי פעם חולף שביט במערכת השמש הפנימית, מפתח זנב לתפארת וקהילת האסטרונומים קוראת לציבור לצאת ולחזות בתופעה הנדירה. הבעיה היא שלא ניתן לדעת עד כמה בהיר יהיה השביט כשיחלוף בסביבה, והסיכוי למופע מרהיב הוא לא גדול.
מצד שני, כאשר ההתבהרות מתרחשת, היא נמשכת ימים ספורים בלבד, ולזמן קצר כל יום כך שקל לפספס את המחזה.
מי שראה שביט בשמיים לא ישכח את החוויה במהרה. זו חוויה ייחודית ונדירה, ולכן אם שביט אייסון יואיל בטובו להאיר את שמי הלילה, אסור יהיה לפספס.

אייסון הוא שביט חד-פעמי. הוא מבקר את השמש לראשונה, ומסלולו שולח אותו למסלול בריחה מכוח המשיכה שלה. הוא לעולם לא יחזור. [עדכון 28/11: חישובים חדשים מראים שהמסלול של אייסון הוא בכל זאת אליפטי, בעל מחזור של לפחות 400,000 שנים.]
זו גם הסיבה שאנחנו לא יודעים עליו הרבה. הוא התגלה לפני פחות משנתיים ומאז עוקבים אחרי מסלולו. עכשיו הוא קרוב לשמש יותר מכוכב הלכת נוגה, והתפרצויות נוספות בגרעין שלו עיצבו זנב מרשים וירקרק באורך של מיליוני קילומטרים. ההערכות הן שהוא יצליח להישאר שלם גם לאחר המעבר הקרוב לשמש.
ההתפרצות האחרונה גרמה לעלייה מהירה בבהירות שלו, כך שכרגע ניתן לצפות בו בקלות במשקפת שדה, וממקום חשוך גם ללא אמצעי עזר כלל.

מיקום השביט בשמיים ב- 05:30 לפנות בוקר מדי יום בשבוע הנוכחי.

הבעיה העיקרית בלשכנע אתכם לנסות לצפות בשביט אייסון, היא שצריך לקום לפנות בוקר לשם כך. מנקודת מבטנו רואים את השביט במזרח בקבוצת וירגו (בתולה), קרוב לכוכב הבהיר ביותר בה, ספּיקה. קבוצה זו זורחת בעונה הנוכחית רק לפנות בוקר, כך שאפשר יהיה לצפות בשביט בסביבות 05:00 בבוקר ועד שהשמש תאיר את השמיים במידה שלא תאפשר לראות שום דבר מלבדה.
ב- 28 בנובמבר יגיע השביט למרחק הקרוב ביותר לשמש במסלולו, ויתחיל להתרחק ממנה. הפעם נוכל לראות אותו אחרי השקיעה, בצד מערב כמובן. גם הפעם הוא יופיע בשמיים לזמן קצר כי הוא ישקע מעט לאחר השמש. כמו כן לא ניתן לדעת כבר עכשיו עד כמה הוא יישאר בהיר לאחר ההתקרבות לשמש. כאמור, שביטים הם בלתי צפויים.

הדבר היחיד שלא רק צפוי בהם לחלוטין אלא אף וודאי, הוא המסלול בו הם נעים. לכן שמועות על התקרבות מסוכנת לכדור הארץ או סיפורים הזויים אף יותר הם שקריים וחסרי בסיס.

שמיים צלולים וצפייה מהנה!

____________________________________
עוד על שביטים ב"מסה קריטית":

יום חמישי, 5 בספטמבר 2013

דיפּ-אימפקט אינה עונה

ציידת השביטים "דיפ-אימפקט" נקלעה לצרות.



החללית הקטנה הספיקה לבקר מקרוב את השביט טמפל-1 ולהפציץ אותו באמצעות קליע כבד כדי לחשוף את החומר שמתחת לפני השטח. לאחר מכן היא ביקרה את השביט הארטלי-2 והיתה לחללית הראשונה שמבקרת שני שביטים. לדיפ-אימפקט לא נותר מספיק דלק כדי להתקרב לשביטים נוספים, אז הגוף הבא שהיא עשויה לבקר ללא מאמץ הוא אסטרואיד קטן שיחלוף קרוב לכדור הארץ ב- 2020. בינתיים היא משייטת במרחב הבין פלנטרי, ומשמשת כמצפה לשביטים נוספים שחולפים במערכת השמש הפנימית. פרט לפעילויות המעטות הללו, מנהלים את דיפ-אימפקט "על אש קטנה", ובודקים את מצבה אחת לשבוע בערך.

השביט C/2012 S1, הידוע יותר בכינוי ISON הולך להיות אירוע השנה עבור אסטרונומים. הוא יעבור בחודשים הקרובים קרוב למאדים ואחר כך קרוב לכדור הארץ ועשוי לספק מראה נדיר ויפהפה בשמיים. השביט נע במסלול פרבולי לכיוון השמש, ויחלוף קרוב מאד אליה. לאחר המעבר הוא ימשיך במסלולו אל שולי מערכת השמש והלאה, אבל לא בטוח שבחתיכה אחת. הקירבה לשמש עלולה לרסק אותו לחתיכות קטנות, שימשיכו לנוע החוצה ממערכת השמש.

באוגוסט האחרון התכוונו לשלוח לדיפ-אימפקט פקודות לתצפית בשביט ISON, אך גילו שלא מתקבל שידור רדיו מהחללית.
כל עוד מתקבל מידע מהחללית, אפשר לדעת על מצבה אפילו אם היא אינה פועלת כשורה. במקרה הזה אין מידע כלל, אז לא ידוע האם יש סיכוי להציל את המשימה.
למרות זאת, על פי הדיווח הקצרצר, יש למומחי המשימה הבנה מסויימת של מהות התקלה ולכן גם תקווה כלשהי להוציא את החללית מהצרה אליה נקלעה. לצערי לא נמסרו פרטים.
למרות שהחללית סיימה שתי משימות בהצלחה יתרה, היא תיפקדה עד לאחרונה באופן כשיר לחלוטין, ולכן לא יוותרו עליה כל עוד יש סיכוי להפעיל אותה. 

[עדכון 20/9/2013: נאס"א הודיעה היום, כי משימת דיפ-אימפקט הסתיימה. סיבת הפסקת התקשורת אינה ידועה, אך יתכן שתקלה במחשב גרמה לאיבוד הכיוון של החללית וכך לאיבוד הכוון האנטנות לכדור הארץ ולקפיאת מערכות חיוניות.]

רשומות נוספות שכתבתי על דיפ-אימפקט:

יום ראשון, 11 באוגוסט 2013

מטאורים ואירועים נוספים

השבוע אנחנו צפויים למטר מטאורים פרסאידים, כמידי שנה. שיא המטר יגיע בלילה שבין יום שני (12/8) ליום שלישי (13/8) בסביבות שעת חצות ואילך.
הפרסאידים הם רסיסי סלע וקרח שניתזו משביט בשם סוויפט-טאטל (Swift-Tuttle), שחלף לאחרונה בסביבתנו בתחילת שנות ה- 90 של המאה הקודמת, וישוב בעוד מעל מאה שנים.
הרסיסים הללו, שהיו חלק מזנב השביט, נותרו במסלול החוצה את מסלולו של כדור הארץ, וביום שני הקרוב נחלוף דרך עננה של חצץ בין פלאנטרי. הרסיסים שייגרפו על ידי כדור הארץ יתנדפו באטמוספירה ויותירו שובל יפהפה שאותו נוכל לראות כ"כוכב נופל".
הציפייה היא לקצב של עד 100 מטאורים בשעה, במקום חשוך וללא עננים. למעשה כל שצריך על מנת לצפות בפרסאידים הוא לצאת החוצה בלילה ולשכב על הגב במקום חשוך תחת השמיים הפתוחים, ולהביט למעלה.
לקריאה נוספת - רשומה שכתבתי על מטר מטאורים אחר, אבל זה אותו העיקרון.

אם אתם רוצים להשתתף בהדרכה שלי, אתם מוזמנים להגיע לאירוע "אבק כוכבים" שייערך באתר רוג'ום אל-הירי שעל שביל הגולן. זהו מעגל אבנים פרה-היסטורי ענקי ומסתורי, ושם אני וניר להב נעביר הדרכה על מטאורים, קבוצות כוכבים, פלנטות, גלקסיות ועוד.
לפרטים נוספים אפנה אתכם לרשומה שכתב ניר ובה כל הפרטים הלוגיסטיים.


אתר רוג'ום אל-הירי ממעוף המסוק.
לקוח מויקיפדיה


אירועים נוספים בקרוב:


  • במוצאי שבת 17/8 בשעה 21:00 אנחה את התכנית השלישית של "החללית", תכנית אינטרנט בשידור חי שבה אני וחברי הצוות משוחחים על דברים מעניינים שקורים בחלל. אתם מוזמנים לצפות ולהשתתף באמצעות התגובות. השידור ניתן לצפייה בקישור שיינתן כ- 30 דקות לפני תחילתו בפייסבוק, בגוגל+ ובטוויטר.
    בינתיים תוכלו לצפות בתכניות הקודמות.


  • ביום שישי 23/8 תתקיים הרצאה שלי בכנס השלישי של חובבי סדרת המדע הבדיוני הותיקה "סטאר טרק". ההרצאה תעסוק בשיטות בהן אנו חוקרים את החלל, לאו דוקא בסדרות הטלוויזיה, בהשוואה לחקר ארצות חדשות בהיסטוריה של האנושות, וכמובן שגם עם מבט לטכנולוגיות עתידיות.
    שימו לב גם לשאר ההרצאות בכנס. נראה שיהיה מאד מעניין.


יום שני, 10 בספטמבר 2012

האסטה לה-וֶסטה

בעוד שמשימות החלל היוקרתיות עוסקות בכוכבי הלכת, כי הם גדולים ומעניינים, וחשובים להבנת היווצרות כדור הארץ והתהליכים שעוברים עליו, ישנן גם משימות לחקר הגופים הקטנים במערכת השמש, קרי שביטים, אסטרואידים וכוכבי לכת ננסיים.
הגופים הקטנים לא הוזנחו. החל משנות השמונים היו גשושות רבות שטסו לאסטרואידים ולשביטים, אבל רובן ככולן ביצעו מעבר קרוב אחד מעל יעדן תוך כדי צילום, מדידות או איסוף חלקיקים, והמשיכו בדרכן. עבור חלק מהחלליות, האסטרואיד או השביט כלל לא היו המטרה הראשית, אלא רק הזדמנות לעבור ליד גוף מסיבי כדי שישנה להן את המסלול בדרכן ליעד הראשי, וכך לחסוך בדלק.
יוצאי הדופן היחידים הם החללית NEAR שהקיפה זמן מה את האסטרואיד אֵרוֹס ולבסוף נחתה עליו (החללית שתפסה טרמפ על אסטרואיד), והחללית למודת התלאות היאבוסה (Hayabusa) שנחתה על האסטרואיד אִיטוֹקַאווָּה, אספה ממנו דגימות והחזירה אותן חזרה לארץ (הבז ששב מהחלל: סאגה בשלושה חלקים).
Dawn מעל וסטה
Credit: NASA/JPL-Caltech
ממש עכשיו ישנן שתי משימות חלל שמטרתן הראשית היא שהות ממושכת ליד אחד הגופים הקטנים הללו. הראשונה היא החללית רוֹזֶטָה, השייכת לסוכנות החלל של האיחוד האירופאי (ESA). היעד שלה הוא השביט צ'וּרִיוּמוֹב-גֶרַסִימֶנְקוֹ (זה לא יהיה במבחן), שאותו היא תתחיל להקיף, במקביל להורדת נחתת עם יכולת קידוח לפני השטח שלו. כל זה יקרה בעוד שנתיים בערך. השניה היא החללית Dawn של נאס"א, שנמצאת כבר שנה במסלול קרוב סביב האסטרואיד הגדול ביותר - וֶסטה, ועליה אני רוצה להרחיב.

יום חמישי, 6 באוקטובר 2011

דרקונידים מהחלל החיצון!

ביום שבת ה- 8/10 בלילה ניתן יהיה לצפות במטר מטאורים הנקראים דרקונידים. קראתם נכון.

למה הם נקראים כך?

להבדיל ממטאורים "ספורדיים", המופיעים אקראית בשמי הלילה ונעים בכיוונים שונים, מטר מטאורים הוא שטף של מטאורים רבים שנראים כאילו הם מופצים מאזור מסויים בשמיים (נקרא "רדיאנט"). מטר מטאורים מקבל את שמו מקבוצת הכוכבים שמהווה את המקור, לכאורה, של המטר. הדרקונידים מגיעים מקבוצת דרקון (Draco), הליאונידים מגיעים מקבוצת אריה (Leo), הפרסאידים מקבוצת פרסאוס, וכן הלאה.
רדיאנט

"כאילו", "לכאורה", מהו באמת מקור המטר?

שביט
Courtesy of John Laborde
מטאורים הם רסיסי סלע וקרח שהיו חלק משביט, והושלכו לחלל כתוצאה מהתפרצויות שמתרחשות בגרעין השביט כשהוא מתחמם. הרסיסים הללו יוצרים את זנב השביט, ומתפזרים עם הזמן לכל אורך המסלול שלו וסביבתו.
שביטים שנכנסים למערכת השמש הפנימית משאירים "ענני" רסיסים בסביבת מסלול כדור הארץ, וכך במחזוריות של שנה חולף עולמנו דרך שובלם של שביטים רבים בתאריכים קבועים.
כאשר כדור הארץ חולף במסלולו בתוך שטף מטאורידים (כך אקרא לרסיסים מעכשיו, הסבר יבוא בהמשך), תראה התופעה לצופה מהקרקע כמטאורים המתפזרים מאותה נקודה בשמיים, למרות שהם נעים במקביל זה לזה. זה כמו שפסי רכבת נראים כאילו הם נפגשים באופק למרות שברור לנו שהם מקבילים זה לזה (אפילו ברכבת ישראל).


מטר הדרקונידים מקורו בשביט ג'יאקוביני-צינר, שביט שהתגלה כבר לפני יותר מ- 100 שנים, ואפילו שימש כמטרה לחללית ICE, שחלפה דרך זנבו בשנת 1985.


למה "מטאורידים"? רוצים הסבר עכשיו!

כל ה"חצץ הבין-פלנטרי", הסלעים שאינם גדולים מספיק כדי להיקרא "אסטרואידים", ואינם קטנים מספיק כדי להיקרא אבק הם מטאורידים. כאשר מטאוריד נופל דרך האטמוספירה הוא נקרא "מטאור", וכאשר הוא מונח על הקרקע הוא "מטאוריט". פשוט, נכון?

למה לא שמענו על הדרקונידים עד כה? יש השנה משהו מיוחד?

כן, אבל צריך להבין קודם מהו קז"ש.
אסטרונומים מודדים עוצמה (או איכות) של מטר מטאורים באמצעות פרמטר שנקרא קז"ש, או קצב זניתי לשעה (באנגלית ZHR). המשמעות היא כמה מטאורים יראה צופה המביט הישר למעלה, בלילה חשוך וללא עננים, ובמקום פתוח ללא הסתרות לשדה הראייה, במשך שעה אחת בשיא המטר, בהנחה שמקור המטר (הרדיאנט) נמצא בזנית. ברור שבדרך כלל תנאי התצפית הם גרועים בהרבה, ולכן הקז"ש הוא קצב המטאורים המקסימלי שניתן לצפות לו.
רוב המטאורים שאינם ספורדיים מגיעים בקז"ש של עשרות בודדות, כך שקשה לצפות לראות יותר מאשר מטאור כל כמה דקות, אבל מטר שכדאי לצפות לו יהיה בקז"ש של לפחות 100, ואז במקום חשוך אפשר לראות לפחות מטאור אחד כל דקה!
הדרקונידים מגיעים בדרך כלל במטר דליל שאין מה לטרוח בגינו, אבל כמה פעמים במאה השנים האחרונות הוא הופיע בקצב של מאות רבות של מטאורים בשעה.
השנה צופים קז"ש של עד 1000 עקב "עננה" צפופה במיוחד של מטאורידים. למעשה הצפיפות שלהם גבוהה עד כדי כך שנאס"א מסובבת את טלסקופי החלל שלה לזווית שתרחיק את האופטיקה שלהם מכיוון השטף, ותחנת החלל הבינלאומית מתמרנת להקטנת הסיכון לפגיעה בקפסולות המילוט של הצוות.

טלאי של משימת טיסת מחקר בזמן האירוע

לנו, על הקרקע, אין כל סיבה לדאגה. המטאורים שרואים כ"כוכבים נופלים" מתנדפים בגובה של עשרות קילומטרים מעלינו.


מה צריך לעשות כדי לראות אותם?

לצאת החוצה ביום שבת בלילה. השיא יהיה בסביבות 23:00 שעון ישראל, אבל גם שעתיים קודם ושעתיים אחר-כך צפויים הרבה מטאורים.
השיטה הטובה ביותר היא למצוא מקום פתוח וחשוך שבו אפשר להשתרע פרקדן על הקרקע ולהביט בשמיים. 
אין צורך בשום טלסקופ או משקפת. הרדיאנט של הדרקונידים הוא כאמור בקבוצת דרקון, שנמצאת פחות או יותר בכיוון צפון.
ככלל מטאורים נראים כקו זוהר המתקדם בשמיים למשך שבריר שניה ונעלם. לעיתים יש לו צבע, שיכול להעיד על ההרכב שלו. לפעמים הוא ישאיר שובל זוהר למשך שניות ספורות, ובמקרים נדירים הוא מתפוצץ תוך כדי טיסה (ללא קול, כי הוא רחוק מאד מכם!).

דעו רק שמדובר בתחזית, ולעיתים קורה שמטר מטאורים לא מופיע בעוצמה שציפו לה, אז נקווה שיהיה מה לראות, ושלא נתאכזב.
אגב אכזבות, חיסכו לעצמכם את בקשת המשאלות. אנחנו אולי סופרים מטאורים, אבל המטאורים לא סופרים אותנו.


שמיים צלולים ותצפית נעימה ופורייה!


יום שלישי, 15 בפברואר 2011

מבט מקרוב על השביט טמפל-1

חדשות מהחזית: הבוקר (יום שלישי בסביבות 08:00 שעון ישראל) חלפה החללית Stardust-NExT על פני השביט טמפל-1 והגיעה למרחק של 181 ק"מ ממנו. במהלך המעבר צולמו מעל 70 תמונות ששודרו חזרה לכדור הארץ.
הנה שתי דוגמאות מתוכן:


עדיין מוקדם כדי לקבוע מסקנות ותגליות חדשות, אבל בינתיים אפשר להתרשם מתמונות מדהימות ומעוד הישג מרשים של הטכנולוגיה האנושית.


עדכון: הנה סרטון שנערך מ- 39 תמונות שצולמו במהלך המעבר הקרוב:


___________________________
Credit: NASA / JPL / Cornell

יום ראשון, 6 בפברואר 2011

אבק כוכבים

שביטים הם עצמים מוזרים וחריגים בשמיים. הם עשויים כתערובת של קרח עם אבק וסלע שחוברו להם יחדיו בראשית ימיה של מערכת השמש. זו הסיבה שמעניין כל כך לאסוף מהם מידע שממנו ניתן ללמוד אודות התהליכים שהתרחשו באותם עידנים.
שביטים שמסלולם חולף במערכת השמש הפנימית נוטים לפתח זנב כשהם בצד המסלול הקרוב לשמש. הזנב הוא חלקיקים שמתפרצים מהשביט עקב התחממות הקרח, ונסחפים הרחק ממנו בעזרת לחץ אור השמש.
Credit: Observatoire de Haute, Provence, France
השביט טמפל-1 (Temple-1) איננו שביט יוצא דופן. הוא נודד בין מסלול מאדים לבין חגורת האסטרואידים הראשית ומפתח זנבות למופת כשצריך. השביט זוהה לראשונה באמצע המאה ה- 19, הספיק להיעלם ולהימצא מחדש (ארוע שסייע להבנת ההשפעה של כוכב הלכת צדק על מסלולי עצמים במערכת השמש), ובשנים האחרונות הפך למוקד עניין ששום שביט אחר לא זכה לו.
טמפל-1 כפי שצולם ע"י דיפ-אימפקט
בחודש יולי 2005 חלפה החללית דיפּ-אימפקט (Deep Impact) סמוך לשביט, לאחר ששחררה לכיוונו קליע שהיה בעיקר משקולת של 370 קילוגרם נחושת. המטרה היתה לפזר כמות גדולה של חלקיקים מגרעין השביט כדי שניתן יהיה לצלמם באמצעות חיישניה של החללית ולנתח את הרכבם. המשימה הושלמה עם ההישג הטכנולוגי של הפגיעה המדויקת והמידע שהתקבל מהאבק שניתז בפגיעה. עם זאת, הצילומים של המכתש שנוצר לא היו מספקים לטעמם של המדענים בנאס"א. בחודשים שלאחר מכן הוסבה החללית דיפ-אימפקט למשימה אפוקסי - מעבר סמוך לשביט אחר ששמו הארטלי-2, ועליו כתבתי כאן וגם כאן.

ידידנו טמפל-1 הספיק להתאושש מהביקור הקודם, ולכן הוא מוכן לביקור נוסף, הפעם של רודפת שביטים ותיקה ששמה סטארדאסט (Stardust). חללית זו שוגרה בחודש פברואר 1999 לכיוון השביט ווילד-2 (Wild-2), אליו הגיעה כעבור חמש שנים, ולאחר מעבר קרוב ליד אסטרואיד קטן מהחגורה הראשית בשם אנה פרנק. סטארדאסט חלפה דרך זנבו של ווילד-2 בינואר 2004. במהלך המעבר היא אספה כמות קטנה של חומר בתאי איחסון מיוחדים שנועדו לכך. לאחר האיסוף חזרה החללית לכיוון כדור הארץ, והשליכה את תא הדגימות אל תוך האטמוספירה, כדי שאלו יוכלו להאסף ולהילקח לבחינה במעבדות מחקר.

סטארדאסט-נקסט
כמו את דיפ-אימפקט, גם את סטארדאסט מנצלים כעת למשימות נוספות. מאחר וזו חללית בעלת ניסיון בשביטים, הוחלט להפגיש אותה עם מיודענו טמפל-1. המשימה שלה היא השלמת מיפוי פני השטח של השביט וצילום אתר הפגיעה. שמה של המשימה הוא כעת נקסט (New EXploration of Temple-1), והמפגש הולך לקרות ביום שלישי ה- 15 בפברואר בבוקר (סביבות 7 בבוקר). החללית תגיע למרחק של 200 קילומטרים מהשביט ותצלם תמונות בהפרדה גבוהה. מלבד התמונות תבצע סטארדאסט-נקסט מדידות של ההרכב, הגודל והשטף של האבק שמופץ מגרעין השביט אל ההילה שסביבו ואל הזנב שלו.
צילום של טמפל-1 מהחללית סטארדאסט-נקסט בתאריך 18 בינואר 2011
אם בעבר ניתן היה להניח שכל השביטים דומים זה לזה, הרי שכעת יש בידינו תמונות שצולמו מקרוב של לפחות ארבעה שביטים שונים, וכל אחד מהם שונה מאד מהאחרים. יש לצפות שגם המידע החדש שיתקבל מסטארדאסט-נקסט יביא למסקנות חדשות ולהבנה טובה יותר של היווצרות מערכת השמש, וכמובן גם לצילומים מרהיבים ומעוררי השראה.
_______________________________
קרדיט לתמונות: NASA/JPL-Caltech

יום רביעי, 17 בנובמבר 2010

אפוקסי מכה שנית

אולי אתם זוכרים את הפוסט אודות השביט הארטלי-2 והמשימה אפוקסי, במהלכה צולם השביט ממרחק זעום של כ- 700 קילומטרים. בארבעה בנובמבר הוכתרה המשימה בהצלחה, ויש הרבה צילומים וסרטונים מדהימים. כמות הפרטים שניתן לזהות על פני השטח של גרעין השביט תספק למדענים הרבה מאד נתונים מעניינים וזה ממש מרגש.
בתמונות רואים את גרעין השביט בצורתו המאורכת, ואפשר להבחין במספר סילונים של קרח ו/או אבק שמרוססים לחלל ויוצרים את ההילה והזנב של השביט.

שביטים מורכבים בעיקר מקרח מים ומאבק סלעי שהתגבשו יחד בעידן הערפילית הסולרית, שברבות הימים הפכה למערכת השמש. 

כמו כל הגופים במערכת השמש שלנו, גם שביטים מקיפים את השמש. אלו מבינהם שחולפים במערכת השמש הפנימית (היכן שכדור הארץ נוהג להסתובב) מתחממים, וכתוצאה מכך גזים שכלואים בכיסים בתוך תערובת הקרח-סלע מצליחים לפרוץ את דרכם החוצה, ותוך כדי כך מעיפים כל מה שעומד בדרכם.
למעשה אנחנו יודעים בדיוק מה נזרק החוצה. ניתוח ספקטרוגרפי של האור המוחזר מהסילונים (כלומר פירוק האור הנקלט במצלמות לאורכי גל שונים) מאפשר לזהות את החומרים המרכיבים את הסילון.
כך יודעים ששביטים מורכבים בעיקר מקרח-מים, ושהם מכילים אמוניה, פחמן דו-חמצני ועוד.
מסתבר לפי התמונות שצילמו במשימה אפוקסי, שה
שביט הארטלי-2, מתיז יותר פחמן דו-חמצני מאשר מים, כלומר שהגז שהשתחרר ויצר את הסילונים הללו היה קרח יבש. ושימו-לב, מדובר בקרח יבש שנח לו קפוא בתוך השביט במשך מיליארדי שנים! יש הרבה מה ללמוד מזה, כי זו דגימה אמיתית ממערכת השמש הקדומה.
אפוקסי היא משימת ההמשך של דיפ-אימפקט, שבה צולם השביט טמפל-1 מקרוב בזמן שקליע נחושת במשקל 370 קילוגרם הוטח בפניו. זו המשימה החמישית של חללית שחולפת קרוב לשביט, והראשונה שחלפה קרוב לשני שביטים.

מלבד סיפוק הסקרנות המדעית יש גם סיבה פרקטית להוצאות כספיות עצומות על חקר שביטים. כאמור, שביטים רבים חולפים קרוב לשמש, וכך חולפים בקרבת מסלול כדור הארץ. זה עלול להיות מסוכן יום אחד, וכאשר היום הזה יגיע, כדאי שיהיה בידינו מספיק ידע כדי שאפשר יהיה לעשות משהו בקשר לזה, וידע בדרך כלל מתחיל באיסוף נתונים ועיבודם. 

_________________________________________

קרדיט לתמונות: NASA