יום ראשון, 25 בספטמבר 2016

שבוע עמוס בציפיות

שלושה אירועים הקשורים לחלל יתרחשו השבוע ושווה לעקוב אחריהם:


1. הכרזה של נאס"א על עדויות ל"פעילות מפתיעה" על פני הירח אירופה, המקיף את הפלנטה צדק

מתי: יום שני 26/9 בשעה 21:00 שעון ישראל
קישור לצפייה


בארוע יספרו מדענים של נאס"א על תגליות שהושגו באמצעות תצפיות של טלסקופ החלל האבל על הירח אירופה. התגליות מעידות על פעילות שעשויה להיות קשורה לקיומו של אוקיינוס מתחת לשכבת הקרח שמכסה את פני הירח.

2. הרצאה של אילון מאסק, מנכ"ל חברת SpaceX, על תכניות החברה להפוך את האנושות לחברה מולטי-פלנטרית

מתי: יום שלישי 27/9 בשעה 21:30 שעון ישראל
קישור לצפייה


הרצאה בקונגרס האסטרונאוטי הבינלאומי (IAC) שבמהלכה נשמע לראשונה על התכניות של SpaceX להעברת המוני אנשים למאדים. הציפיות הן לקבל מידע על שיטת השיגור למטעני ענק שיידרשו לשם כך, על כלי התחבורה שיוכל להטיס עשרות אנשים ויותר מכדור הארץ למאדים, אמצעי נחיתה, אמצעי המראה ממאדים, תשתיות לשהייה על פני מאדים וכמובן גם התייחסות ליכולת המימון של פרוייקט האדירים הזה.
להרצאה הזאת מחכים כבר כמעט שנה, ויש סיכוי להרצאה בעלת חשיבות היסטורית, אז שווה לצפות.
אני אסקר את ההרצאה בטוויטר ובפייסבוק.


3. סיום משימת רוזטה

מתי: יום שישי 30/9


סוכנות החלל האירופאית מסיימת את משימת רוזטה, שחוקרת את השביט 67P צ'וריומוב-גרסימנקו מאז 2014, ואף הנחיתה עליה את הגשושה פיליי. כדי לסיים את המשימה תתקרב החללית אל השביט ותנסה לנחות עליו. המגע בקרקע מתוכנן להיות כ- 50 ס"מ בשניה, ולאחריו תופסק פעילות החללית. במהלך הגישה לנחיתה תמשיך רוזטה לאסוף נתונים מדעיים ייחודיים ולשדר אותם חזרה לכדור הארץ.

יום שני, 2 במאי 2016

דרקון אדום

העוקבים אחרי הבלוג ודף הפייסבוק שלי לא יופתעו כשאדווח שחברת ספייס-אקס שוב עושה גלים גבוהים. הפעם הגלים כל כך גבוהים שלא ברור אפילו עד איזה גובה הם מגיעים.

ביום רביעי האחרון הופיעה בחשבון הרשמי של החברה בטוויטר ההודעה הבאה:
"מתכננים לשלוח דרגון למאדים במהלך 2018. הדרקונים האדומים
ידווחו על הארכיטקטורה הכוללת של [משימות] מאדים, פרטים בקרוב."

לפרסום הצטרף ציוץ של מנכ"ל החברה, אילון מאסק:
"דרגון 2 מתוכנן לנחיתה בכל מקום במערכת השמש.
משימת מאדים של דרקון אדום תהיה טיסת הניסוי הראשונה."

מה אנחנו יודעים עד כה?
ספייס-אקס מתכננת על מאדים. זה לא חדש. מאסק מדבר על כך בכל ראיון, והחזון שהוא פורש מסתיים במיליון אנשים שגרים במאדים (כולל הוא עצמו, אגב). כמו כן כמעט כל פרוייקט שהאיש הזה מעורב בו, קשור בדרך זו או אחרת לאותו החזון. אפילו המכוניות החשמליות וההייפרלופ.
בציוץ הראשון מדווח על מועד לשיגור חללית או חלליות למאדים ב- 2018. הרבה יותר מוקדם ממה שחשבנו, אבל לא בלתי אפשרי. את היכולת לעשות זאת הם ישיגו אחרי שטיל הפלקון-כבד (Falcon-Heavy) יתחיל לטוס. שיגור הבכורה של הטיל היא בנובמבר 2016, כלומר בעוד חצי שנה.

בתמונה השמאלית רואים את הפלקון-כבד בתצורה הנושאת דרגון-2 (המופיע גם בתמונה הימנית על קרקע מאדים).

המשמעות שאיננה כתובה היא שהמטען יהיה דרגון-2, כלומר הגירסה המאויישת והחדשה של חללית הדרגון, זו שכבר ארבע שנים עושה משלוחי מטען לתחנת החלל הבינלאומית. הדרגון-2 כבר נמצאת בשלבי ניסויים מתקדמים, והשנה תטוס פעם אחת לפחות לניסוי חילוץ תא הצוות תוך-כדי השיגור. טיסה מאויישת ראשונה של דרגון-2 לתחנת החלל עשויה להתבצע כבר בסוף השנה הבאה, אבל סביר שלא לפני 2018.

ברור לגמרי שלא יהיו אנשים בטיסה ראשונה למאדים, אבל למרות זאת זו תהיה חללית שנועדה לאנשים שתטוס למאדים, וזה דבר חדש ומגניב. כמו כן הדרגון-2 כנראה תעלה במסתה על כל חללית אחרת שאי פעם טסה למאדים עד כה, וחוץ מזה תהיה המשימה הראשונה למאדים שאיננה משימה מדעית.


גרפיקה של משגר הפלקון-כבד בתצורת הדרגון-2

מה באמת מתכננים בספייס-אקס?
הניסיון איתם מוכיח שהם יודעים לנצל באופן מירבי את יכולת הפקת הלקחים שלהם. כך למשל בכשלון שהיה להם ביוני 2015 נחקרו גורמי התקלה באמצעות מידע מחיישנים אקוסטיים שהיו בתוך מיכל הדלק.

יתרה מכך, גם פעילויות שאינן נחשבות כבר כניסויים אלא כטיסות שיגרה, אפילו הן מכילות ניסויים לפיתוחים עתידיים, לעיתים אפילו מהלכים מהפכניים כמו ניסיונות הנחתת השלב הראשון של המשגר שזה עתה סיים לשגר מטען מבצעי למסלול.
טיסה למאדים היא לא עניין מורכב במיוחד אחרי שיוצאים ממסלול כדור הארץ (לזה דואג טיל השיגור). סוכנויות החלל של ארה"ב, רוסיה, האיחוד האירופאי, יפן והודו כבר עשו את זה בהצלחה המון פעמים במצטבר, והמכניקה המסלולית איננה מורכבת כשמשתמשים בכלי תוכנה מודרניים.
מאחר וספייס-אקס לא יבצעו ניסוי בלי לנסות קפיצת דרך מהפכנית על הדרך, אז ברור לכולם שהם ינסו גם לנחות על פני הקרקע של מאדים. במיוחד לאור הציוץ של מאסק.


דרגון-2 במהלך ניסוי מנועים.
SpaceX

האם הדרגון באמת מסוגל לנחות על מאדים?
קשה לדעת. במיוחד כי רק פרטים מעטים פורסמו עד כה לגבי הרכב המדובר, ורובם ככולם בהקשר של שיגור אסטרונאוטים לתחנת החלל.
נחתת של ברית המועצות היתה הראשונה שנחתה על מאדים בתחילת שנות ה- 70, אבל שבקה לאחר פחות מדקה על פני הקרקע. מאז רק נאס"א הצליחה לנחות שם, בדרך כלל בהצלחה. הנחתת הכבדה ביותר שנחתה על מאדים היתה קיוריוסיטי, שמסתה 900 ק"ג. המסה של הדרגון-2 היא מספר טונות, והמשמעות היא שהנחיתה תהיה אתגר גדול הרבה מכל מה שנאס"א אי פעם ביצעה. להצליח להנחית חללית דרגון על מאדים תהיה פריצת דרך אדירה בטכנולוגיית חלל.

בכתבה הזאת מצוטטים את בובי בראון, מהנדס אווירונאוטיקה שעוסק בפיתוח שיטות להנחתת מטענים כבדים על מאדים. בראון הוביל מחקר משותף של ספייס-אקס ונאס"א בתחום הבלימה הרקטית. הוא מתאר שבניסויים של החזרת השלב הראשון של טילי השיגור שלהם, הם מבצעים כבר מ- 2014 ניסויי הפעלת מנוע לבלימת נחיתה בשכבות האטמוספירה הגבוהות, שם צפיפות האוויר קרובה לצפיפות האוויר במאדים. במילים אחרות ספייס-אקס כבר עושה ניסויי נחיתה בסביבה דמויית מאדים כבר שנים!
בנוסף לכך, נאס"א הטיסה מטוסים שעקבו עבור ספייס-אקס אחר השלב הנוחת ותיעדו במצלמות תרמיות את המתרחש כדי ללמוד על בלימה רקטית במהירויות על-קוליות (נאס"א משתמשים רק בחיכוך של מגן החום לשם כך).
ועוד, הוא מוסיף, ישנו כבר הסכם בין שני הגופים לשיתוף פעולה. נאס"א נסייע בניווט ותקשורת בעזרת רשת החלל העמוק שלה, וספייס-אקס תחלוק עם נאס"א את הידע שנצבר במסע למאדים.

הדמיה של דרגון-2 נוחת על מאדים.
SpaceX

עד כאן נשמע מגניב נכון? אז זה כנראה לא הכל.
אם יש סיכוי לנחות על הקרקע של מאדים (והם לא יחשבו לנסות אלמלא קיים סיכוי סביר), אז למה לא לנצל זאת כדי לעשות משהו מועיל להמשך?
האפשרות המתבקשת היא כמובן מכשור מדעי, כמו בכל המשימות שנשלחות למאדים. אבל ספייס-אקס הם לא כמו כולם, ולמרות שאני מניח שלא יפספסו הזדמנות לקחת מטען מדעי (אולי בתמורה לשיתוף פעולה עם נאס"א?), יהיה לא בלתי מתקבל על הדעת שהדרקון האדום ישגר מטען ממאדים בחזרה לכדור הארץ. כחלק מתכנית שתפלס את הדרך למשימה מאויישת, יש חשיבות רבה לניסוי שכזה, והלקחים יהיו רבים גם אם הניסיון יכשל.

אם זו התכנית, זו תהיה פריצת דרך אדירה נוספת. לא רק בגלל שזה קשה באופן יוצא מהכלל, אלא גם כי מעולם לא נעשה ניסיון כזה.
אז כדי להגביר את התיאבון, אספר שמישהו שאל את מאסק בטוויטר "האם הדרקון האדום מסוגל לבצע החזרת דגימה ממאדים או מירחיו?", ומאסק השיב בקצרה: "כן".

מעולם לא חשתי שהמדע הבדיוני הקשה, כפי שמופיע בספרים שאני אוהב, כל כך קרוב להתגשם במציאות כמו בתקופה הנוכחית. תענוג להיות עד לתמורות של העידן הנוכחי, וזו רק תחילתה של דרכנו אל הכוכבים.

יום רביעי, 30 במרץ 2016

ליל יורי בגוגל קמפוס תל-אביב 2016

בשבוע שסביב ה- 12 באפריל נחגג ברחבי העולם "ליל יורי", לכבוד יום השנה ה- 55 לטיסתו של יורי גגארין, האדם הראשון בחלל, טיסה שהפכה את הקיום האנושי בחלל ממדע בדיוני למציאות.

בואו לגלות מה קורה לגוף האנושי כשהוא מנותק מכבלי הכבידה, מדוע על אף הסכנות אנשים יוצאים לחלל? מתי אפשר יהיה להגר למאדים? כיצד מתבטא היחס שלנו לטיסות בחלל בעולם הקולנוע? הצטרפו למסע בחלל עם הרצאות בזק מרתקות על הקשר שבין האדם והחלל, ועם הופעה אקוסטית של שירי חלל מעוררי השראה.

הארוע יתקיים ב- 13 באפריל בשעה 20:00 בגוגל קמפוס תל-אביב (יגאל אלון 98, קומה 34). הכניסה חופשית ואין צורך בהרשמה מוקדמת (אם כי אשמח אם תסמנו שאתם מגיעים בדף האירוע בפייסבוק).



פירוט ההרצאות:

היכונו לפלישת האדם למאדים – מה הטעם לטוס לעולמות רחוקים בעמל רב ובהשקעת תקציבי עתק, אם מיד לאחר ההגעה אנחנו פונים לאחור וחוזרים לכדור הארץ? בשנים האחרונות מתגבשות תכניות להגירה מאסיבית למאדים, תוכניות שיוכלו לצאת אל הפועל ממש בקרוב. מרצה: יואב לנדסמן

מה מעולל החלל לגופנו? – שהייה ממושכת בחלל משפיעה באופנים רבים על גוף האדם, ובעיקר לרעה. כיצד אנו לומדים על השפעות אלו על הביולוגיה שלנו, וכיצד ניתן ללמוד מכך דברים משמעותיים לגבי חיינו על כדור הארץ? מרצה: ד"ר קרן לנדסמן

איפה חרב האור של מארק ווטני? – הרפתקאות בחלל היו ז'אנר פופולרי כמעט מימי ראשית הקולנוע, אבל בשנים האחרונות, סרטי החלל שלנו מתחילים להשתנות. לצד חייזרים חביבים, מפלצות מזוויעות וקרבות לייזרים, אנחנו נתקלים בסרטי הרפתקה בחלל שכל ההרפתקה בהם היא החלל עצמו. האם הקולנוע שלנו ויתר על החלל המגניב לטובת החלל הריאליסטי, ומה זה אומר עלינו כקהל? מרצה: רותם ברוכין

החלל המאיים של קורדוויינר סמית' – סופר המדע הבדיוני שכתב בשם העט המסתורי קורדוויינר סמית הציג חזון ייחודי של המסע בחלל. החלל בסיפוריו של סמית מאיים ומסוכן בדרך שונה לחלוטין מכפי שמציגים אותו עמיתיו סופרי המדע הבדיוני. בהרצאה אנסה להציג איום זה ולהבין את מקורו, ולהסביר מדוע בכל זאת בני האדם ביקום של סמית' יוצאים לחלל. מרצה: אהוד מימון



מרצים

יואב לנדסמן – מהנדס חלל, מהנדס מערכת ראשי בעמותת SpaceIL, מרצה ויועץ לתחום החלל, כותב הבלוג "מסה קריטית" ומנחה תכנית האינטרנט "החללית".

ד"ר קרן לנדסמן - רופאה מומחית באפידמיולוגיה ובריאות הציבור, מנהלת מקצועית בעמותת "מדעת", מרצה וכותבת הבלוג "סוף העולם – מבט מהיציע". ספרה "שמים שבורים" זכה בפרס גפן לשנת 2015.

רותם ברוכין – מחזאית, תסריטאית ובמאית. זכתה בפרס גפן על סיפוריה "במראה", "הפוך, לקחת", ו"וויסקי בקנקן". את סיפוריה ניתן למצוא באתר rotemwrites.com ובמגוון במות אחרות.

אהוד מימון – עורך ומתרגם, מרצה וכותב על מדע בדיוני ופנטסיה. עורך את אתר האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה ואת אסופת הסיפורים השנתית "היֹה יהיה". כותב הבלוג "שלושה חוקים, עשרה ממדים".



הופעה מוזיקלית

"הטרובדורים" – איילת דקל, ינאי גונצ'רובסקי, רוני גורן בן צבי.


__________________________________
לדף הארוע בפייסבוק

יום רביעי, 23 בדצמבר 2015

ספייס-אקס חוזרים ובגדול!

רגע חשוב בתולדות עידן החלל התרחש אתמול בלילה.
חברת השיגורים SpaceX ביצעה את הנחתת השלב הראשון של משגר הלווינים פלקון-9 בפעם הראשונה תוך כדי שיגור לווינים למסלולם, בהצלחה מלאה ובאתר הנחיתה הייעודי בקייפ קנברל.



[הערה: רשומה זו הופיעה לראשונה בדף הפייסבוק "מדע גדול, בקטנה", שבו אני שותף.
עדכון - פורסמה גם באתר "הידען".]