‏הצגת רשומות עם תוויות סרט. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות סרט. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 5 במאי 2013

ליל יורי 2013

במהלך אפריל החלו להופיע בפיד שלי תזכורות לקראת "ליל יורי" שמתקיים מדי שנה ב- 12 באפריל. "ליל יורי" הוא יום השנה לטיסה של יורי גגרין, הטיסה המאויישת הראשונה לחלל, והוא נחוג במקומות רבים בעולם על ידי מוסדות כמו אוניברסיטאות ומוזיאונים, ועל ידי אנשים פרטיים. הארועים הם ימי עיון, מסיבות רוק, תצפיות שמיים, ותערוכות אמנות. בעצם כל דבר שמאפשר לאנשים לחגוג את העובדה שהאנושות הגיעה לחלל, ומתעתדת להישאר שם ולהגדיל את נוכחותה מחוץ לכדור הארץ.



זכרתי שהיו ארועים כאלו בארץ, אך השנה לא תוכנן דבר. כשבדקתי באתר של ההתארגנות העולמית גיליתי מאות ארועים בעשרות מדינות מכל רחבי העולם. לא רק בארה"ב, רוסיה ואירופה, אלא למשל מעל עשרה אירועים שונים באירן. ובארץ כלום.
הארוע הישראלי היחיד!

בעזרתם של קרוביי וידידיי החלטתי להרים ארוע בעצמי, דבר שמעולם לא חשבתי לעשות. מסתבר שזה הרבה יותר קל ופשוט משחשבתי. היה קל להשיג תקציב (לכיבוד ומים), קל להשיג מרצים, קל להביא קהל. כל ההתארגנות החלה פחות משבוע לפני הארוע. החלטנו על פורמט של הרצאות קצרות, וכל המרצים שפניתי אליהם התלהבו מהרעיון והסכימו להשתתף. כל הפרסום התבסס על החברים מפייסבוק.

רשמתי את הארוע באתר העולמי, אחד מ- 354 אירועים. לאחר הארוע תיקנתי את מספר המשתתפים מהצפי האופטימי של 50 למספר בפועל, שהיה מעל 60. מעל 60 איש! למרות ההתרעה הקצרה ולמרות שיום שישי בצהריים! אנשים מטווח גילאים רחב, אנשים שהגיעו ממרחק רב, וכולם באו לשמוע דיבורים על חלל.
כי חלל, וטיסות מאויישות לחלל בפרט, הם נושאים מעוררי השראה מאין כמותם.

למקום הגיע גם כתב של "מעריב" שדיווח על הארוע: http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/461/164.html

עפר מתוקי צילם את ההרצאות ולהלן ההרצאות מתוך הארוע:
0:00:09 בוריס נפומניאש'י - תהליך הקבלה של יורי גגרין לטיסה המאויישת הראשונה
0:17:10 אהוד מימון - "תעשיות הרימן" - איך היינליין קנה את הירח
0:26:50 דורון פישלר - "מערבולת הפרספקטיבה הטוטאלית", על גדלים ביקום
0:37:24 גלי גולן - החלל במדע הבדיוני טרם עידן החלל
0:52:20 יואב לנדסמן - ההיסטוריה של תחנות החלל
1:07:00 קרן לנדסמן - השפעת החלל על גוף האדם
1:13:16 דני דויטש (SpaceIL) - החללית הישראלית הראשונה על הירח

ברצוני להודות כאן לכל מי שטרח להגיע לארוע, למרצים שהשקיעו מזמנם בהכנת ההרצאות, ולאגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה על החסות.
בשנה הבאה אני מקווה להרים מספר ארועים בארץ באותו היום, אז אם אתם מעוניינים לקחת חלק באירגון, צרו איתי קשר כבר עכשיו.

יום שלישי, 2 באפריל 2013

הרצאות מהסוג השלישי

סרטונים של שתי הרצאות שלי מחודש דצמבר 2012 עלו לרשת, והנה הן לפניכם.
שתי ההרצאות עוסקות בשילוב שבין שני תחומים שאני מחבב עד מאד - חלל ומדע-בדיוני. השילוב קיים מאחר ויצירות מדע-בדיוני עשויות היטב כאשר הן מתבססות על יסודות מדעיים מוכרים, דבר המקנה להן אמינות. בנוסף לכך, התופעות המציאותיות מופלאות ומדהימות לא פחות מאשר יצירי דמיון, וברוב המקרים אפילו עולות עליהם.
סרטי מדע בדיוני הם גם מהסרטים הנצפים ביותר, ולכן נוח להשתמש בהם ככלי להדגשת עובדות מדעיות עבור הקהל הרחב.

ההרצאה הבאה נבנתה עבור כנס מאוֹרוֹת, שהתקיים בתאריך 13 בדצמבר 2012 בקמפוס גבעת רם בירושלים. זהו כנס חד-יומי של האגודה למדע-בדיוני ולפנטסיה, הנערך מדי שנה בחג חנוכה, ומוקדש למדע-בדיוני ולמדע המשיק לו.
ההרצאה: התנגדות לא תועיל - ניתוח המוטיבציה החייזרית לפלישה לכדור הארץ.


ההרצאה שלהלן ניתנה בכנס מסע-בין-כוכבים הראשון, בתאריך 21 בדצמבר 2012. הכנס נועד לעורר מחדש את פעילות החובבים של הסדרות הותיקות והותיקות-יותר, ובהצלחה, שכן כבר מתכננים את הכנס השלישי נכון לעכשיו. הארוע נערך בשיתוף האגודה הישראלית לאסטרונומיה.
ההרצאה: כדורי דייסון, מעליות חלל ויישויות קריסטליות - על מבני ענק בחלל.
[כרגע לא ניתן לצפות בסרט מדף זה, אבל ניתן לצפות בו בקישור זה.]
בונוס - בתחילת ההרצאה תוכלו לראות את המחיר ששילמתי על ההרגל לא להפנות את הגב לקהל...


באפשרותכם להזמין אותי להרצות בפניכם על נושאים אלו ואחרים (רשימה), במקום העבודה שלכם, בחוגי בית ובבתי ספר.
ניתן גם להציע נושאים שאינם מופיעים ברשימת ההרצאות.
לפירוט אפשרויות התקשרות לחצו על קישור זה.

________________________
לעדכונים על כנסים נוספים על מסע בין כוכבים
לאתר האגודה למדע בדיוני ולפנטסיה

יום שלישי, 31 ביולי 2012

כמה קשה לנחות על מאדים?

בבוקר יום שני ה- 6 באוגוסט, יתרחש אחד מהאירועים הגדולים ביותר בתולדות חקר החלל ומערכת השמש; המעבדה הניידת "קיוריוסיטי" תנחת על אדמת מאדים, במבצע האוטונומי המורכב ביותר שבוצע אי פעם.

2.5 מיליארד דולר הושקעו בתכנית MSL (Mars Science Laboratory) הכוללת את הרכב הקרקעי "קיוריוסיטי", והציפיות ממנה גבוהות מאד. היכולת שלה לאסוף ולנתח מידע על הרכב הקרקע והסביבה של מאדים הן כשל גיאולוג הנושא עימו מעבדה שלמה. בנוסף, היכולת ההנדסית שמאפשרת משימה כל כך מורכבת היא חסרת תקדים, ומקרבת אותנו צעד משמעותי נוסף לקראת משלחת מאויישת לכוכב הלכת האדום.

לפני שאוסיף עוד מילים, אנא צפו בסרטון שמציג את האתגר חסר התקדים של נחיתת הקיוריוסיטי על פני מאדים. זהו ללא ספק הסרטון הטכני הטוב ביותר של נאס"א שהופץ לציבור עד כה:

אוקיי, אז לא פשוט לנחות על מאדים, אבל כבר עשו את זה לא מעט פעמים, נכון? אז מה בדיוק הסיפור כאן?

ובכן, כדי להבהיר את רמת האתגר אפשר לבחון את ההיסטוריה המרתקת של הטיסות למאדים. זה כאן, מעבר לקיפול.


יום שלישי, 22 במאי 2012

לימודי תעופה לתסריטאים - על הסרט "הנוקמים"

בשבוע שעבר הלכנו לראות את האוונג'רס, או "הנוקמים" בלשון הקודש.
אני לא חובב מושבע של סרטי קומיקס, או של גיבורי-על, אבל זה היה בילוי מצוין עם חברים, וגם - סרט אקשן מגניב וגיקי בבימויו של ג'וס ווידון! ווהו! אהמ...כן.
אזהרה: משקפי תלת-ממד אינן מוסיפות בהכרח עומק לעלילה

ובכן, סרט מגניב בהחלט, אבל לא יכולתי שלא לרטון על עניין מסויים אחד. החברים שלי, ומי שהיה בהרצאות מסויימות שלי יודע שמרגיז אותי שיוצרי סרטים מתעלמים לעיתים קרובות מחוקי הטבע או נותנים להם ביטוי חופשי מדי ללא שום סיבה. כן, אני יודע שזה סרט קומיקס ויש שם בהגדרה דברים שאינם מציאותיים וכל זה בסדר מבחינתי. אני מסוגל להתעלם ממד המציאות שלי... עד למקומות שבהם הסרט עובר כל גבול.


לתשומת לבכם - מעבר לקיפול ישנם ספויילרים, אז אם זה מפריע לכם, שמרו מרחק.


Here be Spoilers!

יום ראשון, 25 בדצמבר 2011

השמד עולמות מיד - שאל אותי כיצד!

זוכרים את הקדימון להרצאת השמדת העולמות שהעברתי בפסטיבל אייקון בסוכות?
מאז הוזמנתי על ידי קבוצה בשם "WIZE - חכמים בלילה", להעביר את אותה ההרצאה (בשינויים קלים מאד), בפאב צפוף (לא רואים אבל הרצפה מרוצפת בקהל...), והכי חשוב - הפעם היא הוקלטה בוידאו להנאתכם:

רשימה של הרצאות נוספות שלי מופיעה כאן.


יום שלישי, 15 בנובמבר 2011

מה שרואים משם


את הוידאו הזה ראיתי לפני יומיים בבלוג Bad Astronomy, והוא השאיר אותי ללא מלים.

מומלץ לראות דרך Vimeo בהפרדה גבוהה, ועם קול.

הסרטון הזה הורכב ונערך מתוך צילומים של משלחות 28 ו- 29 ששהו בתחנת החלל הבינלאומית בחודשים אוגוסט  עד אוקטובר 2011.
הפצתי אותו בפייסבוק, ומלבד קריאות תדהמה עלו גם הרבה שאלות, שעליהן חשבתי להרחיב קצת.

הדבר הראשון שמבחינים בו הוא אורות הערים. קל לזהות את ריכוזי האוכלוסיה, המוארים בלילה, ובעיקר מעניין לראות שהאוכלוסיה מרוכזת לאורך החופים ולאורך נהרות וצירי תחבורה ראשיים (שימו לב לנהר הנילוס ב- 2:26 וגם 2:41, וכמה הוא בולט לעומת שאר מדינת מצרים שכמעט ואיננה מוארת).

האורורה, זוהר הקוטב, היא האורות הירוקים (עם קצת אדום למעלה) שמהבהבים ברום האטמוספירה בתגובה לחלקיקים מהשמש שחודרים מהחלל ומייננים את מולקולות האוויר. 
תופעת ה- Air Glow היא הפס הצהבהב החיוור שסביב האופק. היא נגרמת מסיבות כימיות שונות באטמוספירה העליונה, למשל ממולקולות שאור השמש עורר אותן בשעות היום, ובלילה הן נפטרות מהאנרגיה העודפת.
סופות ברקים, ההבזקים המהירים שמופיעים באזורים המעוננים, למשל ב- 2:53 וגם 3:21. 
בנוסף לכל, מופיעה גם השתקפות הירח ב- 3:52.

אם יתמזל מזלכם לשהות בתחנת החלל, ויתפנה לכם זמן להסתכל מהחלון לכיוון כדור הארץ, תוכלו לראות מראות מדהימים ביופיים, אבל לא בדיוק את אלה המופיעים בסרטון. ראשית, זהו סרט בהילוך מהיר, כלומר במציאות הטיסה הרבה יותר איטית והשינויים יתרחשו לאיטם. שנית, נעשה שימוש במגביר אור, כדי לראות פרטים חיוורים שנסתרים מהעין האנושית. האורורה היא די חיוורת, הבוהק של שולי האטמוספירה כמעט שאינו נראה ללא אמצעי עזר, וכשמצלמים את כדור הארץ, כמעט ולא ניתן לראות כוכבים ללא הגברת אור.


התופעות היפות ביותר בטבע נמצאות, בעיני לפחות, בשמיים. הן יפות אפילו יותר כאשר מביטים בהן מהחלל.


יום שישי, 14 באוקטובר 2011

הצד האפל ואני

עוד רשומת אייקון, בעיקר כדי להשוויץ עם הקדימון החדש להרצאה שלי:



בואו. יהיה פיצוץ!


יום חמישי, 27 בינואר 2011

אלה אינן הסנסציות שאנו מחפשים, סעו לדרככם.

מאחר ואני לא רוצה לחזור על כתבי אחרים שהספיקו להקדים אותי, קבלו שיחה טלפונית דמיונית שמייצגת את מה שאני חושב:

כתב: קראתי בעיון את המאמר שפירסמת, על התגלית שביטלג'וז הולך לעשות סופרנובה.
Betel_haubois800
ביטלג'וז
אסטרופיסיקאי: כן, כן, אבל זה לא דבר חדש, זה ידוע כבר הרבה שנים. המאמר שלי עוסק בהתפלגות הסיכויים המורכבת של מועד ההתפוצצות שלו, תחת אי-הוודאות של מדידות המסה, המרחק והקוטר שלו, והמסקנות היו -
כתב: שזה יקרה בקרוב מאד?
אסטרופיסיקאי: נכון, אבל אל תשכח שמדובר בקנה מידה אסטרונומי. בקרוב מאד זה גם בעוד מיליון שנה.
כתב: אה, אז באותה מידה זה יכול לקרות גם מחר או... אפילו בסוף השנה הבאה?
אסטרופיסיקאי: אממ...כן, התפלגות מורכבת מאד. אין לנו דרך לדעת מתי בדיוק.
כתב: מעניין מאד. ולפי דעתך אנחנו בסכנה, כמו שנרמז בתחזית של בני המאיה?
אסטרופיסיקאי: מה פתאום! זה בסך הכל יראה כמו כוכב מאד מאד בהיר. ומה הקשר לבני המאיה?
כתב: לא, זה פשוט צירוף מקרים מעניין בעיני, מטריד אמנם.
אסטרופיסיקאי: אני מצטער, איבדתי אותך.
כתב: זה פשוט מעניין שארוע קוסמי שעלול אולי להיות סוף העולם יקרה בדיוק בתאריך שאותו חזו המאיה לפני מאות שנים.
אסטרופיסיקאי: אבל זה לא יהיה סוף העולם, רק עוד כוכב שמאיר חזק יותר מכל כוכב אחר שיש כרגע בשמים שלנו. אולי אפשר יהיה לראות אותו אפילו ביום. אבל אין בכך שום סכנה!
כתב: אוקיי, אז נוכל לראות אותו ביום, אתה אומר (תקתוקי הקלדה נמרצת ברקע).
אסטרופיסיקאי: כן. אפשר יהיה לראות אותו ככה במשך כמה שבועות עד שיתחיל לדעוך.
כתב: מאיר חזק יותר מכל כוכב, אבל גם השמש היא כוכב, אז אפשר יהיה לראות בשמים שתי שמשות! מגניב, זה כמו בטטואין, במלחמת הכוכבים!
אסטרופיסיקאי: אה, לא. הוא יישאר בגודל של כוכב. הוא רחוק מאיתנו מאד, בערך 600 שנות אור.
כתב: (על רקע הקלדה מהירה) בגלקסיה רחוקה רחוקה...
אסטרופיסיקאי: מה? לא! זה בגלקסיה שלנו, ואפילו מאד קרוב אלינו בקנה מידה אסטרונומי.
כתב: אבל לפני רגע אמרת שהוא רחוק מאיתנו מאד, לא?
אסטרופיסיקאי: אמם, כן, אבל הוא עדיין אחד הכוכבים הקרובים אלינו.
כתב: אז איך אתה יכול להגיד שאין שום סכנה? סופרנובה קרובה תשרוף אותנו, לא?
אסטרופיסיקאי: לא, מפני שרוב האנרגיה של סופרנובה היא לא בקרינה המסוכנת, שהיתה מזיקה לנו אילו הוא היה במרחק של פחות מ- 25 שנות אור, אלא בחלקיקי נויטרינו, והם יחלפו דרכנו ולא יזיקו לנו כלל.
כתב: והחלקיקים האלה, הנויטרינו, בטוח שהם לא מזיקים?
אסטרופיסיקאי: בטוח לחלוטין.
כתב: אהה. אוקיי, הבנתי. תודה רבה לך ולהתראות.
אסטרופיסיקאי: שלום.

הכתב מוציא את האוזניה האלחוטית מאוזנו ומקליד על הלפטופ שלו: כותרת סנסציונית...2012...מדען בכיר קובע חד משמעית ש...שקר כלשהו...שתי שמשות...לוק סקייווקר...שבועות של אור יום רצוף...נויטרינו מועילים לכדור הארץ...


"...מיליוני נוירונים זועקים באימה ואז לפתע משתתקים."

__________________________
קישורים לקריאה נוספת:
הכתבה שהציתה את העניין
כתבה ביקורתית באתר "הידען"
כתבה ביקורתית בבלוג Bad Astronomy

יום רביעי, 25 באוגוסט 2010

כוכב אפל

כוכב אפל (Dark Star) הוא סרט מדע בדיוני דל תקציב משנת 1974, ומוגדר כקומדיה או אפילו כפארודיה. אולי הגדרה זו עדיפה כשמגבלות התקציב מביאות לאפקטים מגוחכים למדי כמו לוח בקרה שהכפתורים שלו הם תבנית קרח הפוכה, תבנית מאפינס כחלק מחליפת לחץ וכדור מתנפח שתאלצו לצפות בסרט כדי לדעת את תפקידו המקורי למדי. עם כל זאת, אני בהחלט ממליץ.

על הסרט קראתי לפני מספר שבועות בספר שכלל אינו עוסק במדע בדיוני, ולכן הופתעתי אף יותר מכך שלא שמעתי עליו לפני כן.
הסרט מציג צוות של ארבעה גברים בחללית שמטרתה לדלג בין מערכות שמש שעשויות להתאים להתיישבות בעתיד, ולפוצץ כוכבי לכת "בלתי יציבים" שעלולים לסכן את אותה התיישבות עתידית. מופרך ככל שיהיה, זה הרקע לסיפורו של הצוות במשימה שנמשכת הרבה-יותר-מדי-שנים, שאיבד את מפקדו בתאונה, וספג מספר תקלות שחרבו את תנאי הנוחות שהיו להם בתחילת המסע.

הצוות כולל את דוליטל, קצין זוטר שנאלץ לשאת בעול הפיקוד, את פינבק, מתחזה שמגדל חייזר מחמד שגדל מעל למידותיו, בוילר, שהשיעמום מוציא אותו מדעתו, וטאלבי שמתבודד בכיפת התצפית רוב הזמן כדי לא לפגוש את חבריו לצוות. אה כן, נוכחים במסע גם המפקד המת ברובו, מחשב שמתנצל ארוכות לפני שמדווח על מצבי חירום, ופצצה משמידת-כוכבים בעלת תבונה ורגישות (שילוב נפיץ). זו הדגמה מצויינת לכך שמסוכן לפתח תבונה מלאכותית, בעיקר לכלי משחית. 
פצצה תרמוסטלארית אקספוננציאלית. או הצד האחורי של קרוואן

כוכב אפל הוא סרט סטודנטים שיוצריו הם ג'ון קרפנטר (שהמשיך אחר כך בעיקר בז'אנר סרטי האימה מהסוג שאני לא ממש אוהב) ודן או'באנון שכתב לאחר מכן את התסריט ל"הנוסע השמיני", שכמה סצנות בסרט זה כנראה הועתקו ישירות לתסריט שלו.

כצפוי מסרט משנות השבעים, צפו לעלילה מעט איטית, לאפקטים אופטיים ומצויירים, ולהתלהבות-יתר מטכנולוגיית העתיד "לייזר". מצד שני שופע הסרט הומור אבסורדי ומודע לעצמו שמזכיר קצת את "ננס אדום" של ה- BBC, ולכן אני מניח שמי שנהנה מהסדרה המופרעת ההיא יהנה גם מסרט זה.


יום חמישי, 5 באוגוסט 2010

אסטרואידים - חלק ב'

מדי פעם מתפרסמת בעיתונות ידיעה על גילוי אסטרואיד שעלול להתנגש בכדור הארץ. אבל על אף שהוליווד דאגה להסביר לנו עד כמה הדבר מסוכן ("...סוף האנושות...דבר לא ישרוד, אפילו לא חיידקים"*), אנחנו לא רואים בהלה ברחובות, עיתונאים הקוראים לפעול מיידית נגד האיום, מיליונרים שמתבצרים במקלטים התת-קרקעיים שלהם או ממשלות ששולחות גברים חסונים לחלל למשימות נואשות. מדוע? האמנם אנחנו בטוחים, או שפשוט אנחנו שאננים ומעדיפים להתפלש בבעיותינו הקטנוניות?



לחצו על "פרטים נוספים" כדי לקרוא את כל הרשומה.