כוכב אפל

כוכב אפל (Dark Star) הוא סרט מדע בדיוני דל תקציב משנת 1974, ומוגדר כקומדיה או אפילו כפארודיה. אולי הגדרה זו עדיפה כשמגבלות התקציב מביאות לאפקטים מגוחכים למדי כמו לוח בקרה שהכפתורים שלו הם תבנית קרח הפוכה, תבנית מאפינס כחלק מחליפת לחץ וכדור מתנפח שתאלצו לצפות בסרט כדי לדעת את תפקידו המקורי למדי. עם כל זאת, אני בהחלט ממליץ.

על הסרט קראתי לפני מספר שבועות בספר שכלל אינו עוסק במדע בדיוני, ולכן הופתעתי אף יותר מכך שלא שמעתי עליו לפני כן.

הסרט מציג צוות של ארבעה גברים בחללית שמטרתה לדלג בין מערכות שמש שעשויות להתאים להתיישבות בעתיד, ולפוצץ כוכבי לכת "בלתי יציבים" שעלולים לסכן את אותה התיישבות עתידית. מופרך ככל שיהיה, זה הרקע לסיפורו של הצוות במשימה שנמשכת הרבה-יותר-מדי-שנים, שאיבד את מפקדו בתאונה, וספג מספר תקלות שחרבו את תנאי הנוחות שהיו להם בתחילת המסע.

הצוות כולל את דוליטל, קצין זוטר שנאלץ לשאת בעול הפיקוד, את פינבק, מתחזה שמגדל חייזר מחמד שגדל מעל למידותיו, בוילר, שהשיעמום מוציא אותו מדעתו, וטאלבי שמתבודד בכיפת התצפית רוב הזמן כדי לא לפגוש את חבריו לצוות. אה כן, נוכחים במסע גם המפקד המת ברובו, מחשב שמתנצל ארוכות לפני שמדווח על מצבי חירום, ופצצה משמידת-כוכבים בעלת תבונה ורגישות (שילוב נפיץ). זו הדגמה מצויינת לכך שמסוכן לפתח תבונה מלאכותית, בעיקר לכלי משחית. 

פצצה תרמוסטלארית אקספוננציאלית. או הצד האחורי של קרוואן

כוכב אפל הוא סרט סטודנטים שיוצריו הם ג'ון קרפנטר (שהמשיך אחר כך בעיקר בז'אנר סרטי האימה מהסוג שאני לא ממש אוהב) ודן או'באנון שכתב לאחר מכן את התסריט ל"הנוסע השמיני", שכמה סצנות בסרט זה כנראה הועתקו ישירות לתסריט שלו.

כצפוי מסרט משנות השבעים, צפו לעלילה מעט איטית, לאפקטים אופטיים ומצויירים, ולהתלהבות-יתר מטכנולוגיית העתיד "לייזר". מצד שני שופע הסרט הומור אבסורדי ומודע לעצמו שמזכיר קצת את "ננס אדום" של ה- BBC, ולכן אני מניח שמי שנהנה מהסדרה המופרעת ההיא יהנה גם מסרט זה.