‏הצגת רשומות עם תוויות דרגון. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות דרגון. הצג את כל הרשומות

יום שני, 2 במאי 2016

דרקון אדום

העוקבים אחרי הבלוג ודף הפייסבוק שלי לא יופתעו כשאדווח שחברת ספייס-אקס שוב עושה גלים גבוהים. הפעם הגלים כל כך גבוהים שלא ברור אפילו עד איזה גובה הם מגיעים.

ביום רביעי האחרון הופיעה בחשבון הרשמי של החברה בטוויטר ההודעה הבאה:
"מתכננים לשלוח דרגון למאדים במהלך 2018. הדרקונים האדומים
ידווחו על הארכיטקטורה הכוללת של [משימות] מאדים, פרטים בקרוב."

לפרסום הצטרף ציוץ של מנכ"ל החברה, אילון מאסק:
"דרגון 2 מתוכנן לנחיתה בכל מקום במערכת השמש.
משימת מאדים של דרקון אדום תהיה טיסת הניסוי הראשונה."

מה אנחנו יודעים עד כה?
ספייס-אקס מתכננת על מאדים. זה לא חדש. מאסק מדבר על כך בכל ראיון, והחזון שהוא פורש מסתיים במיליון אנשים שגרים במאדים (כולל הוא עצמו, אגב). כמו כן כמעט כל פרוייקט שהאיש הזה מעורב בו, קשור בדרך זו או אחרת לאותו החזון. אפילו המכוניות החשמליות וההייפרלופ.
בציוץ הראשון מדווח על מועד לשיגור חללית או חלליות למאדים ב- 2018. הרבה יותר מוקדם ממה שחשבנו, אבל לא בלתי אפשרי. את היכולת לעשות זאת הם ישיגו אחרי שטיל הפלקון-כבד (Falcon-Heavy) יתחיל לטוס. שיגור הבכורה של הטיל היא בנובמבר 2016, כלומר בעוד חצי שנה.

בתמונה השמאלית רואים את הפלקון-כבד בתצורה הנושאת דרגון-2 (המופיע גם בתמונה הימנית על קרקע מאדים).

המשמעות שאיננה כתובה היא שהמטען יהיה דרגון-2, כלומר הגירסה המאויישת והחדשה של חללית הדרגון, זו שכבר ארבע שנים עושה משלוחי מטען לתחנת החלל הבינלאומית. הדרגון-2 כבר נמצאת בשלבי ניסויים מתקדמים, והשנה תטוס פעם אחת לפחות לניסוי חילוץ תא הצוות תוך-כדי השיגור. טיסה מאויישת ראשונה של דרגון-2 לתחנת החלל עשויה להתבצע כבר בסוף השנה הבאה, אבל סביר שלא לפני 2018.

ברור לגמרי שלא יהיו אנשים בטיסה ראשונה למאדים, אבל למרות זאת זו תהיה חללית שנועדה לאנשים שתטוס למאדים, וזה דבר חדש ומגניב. כמו כן הדרגון-2 כנראה תעלה במסתה על כל חללית אחרת שאי פעם טסה למאדים עד כה, וחוץ מזה תהיה המשימה הראשונה למאדים שאיננה משימה מדעית.


גרפיקה של משגר הפלקון-כבד בתצורת הדרגון-2

מה באמת מתכננים בספייס-אקס?
הניסיון איתם מוכיח שהם יודעים לנצל באופן מירבי את יכולת הפקת הלקחים שלהם. כך למשל בכשלון שהיה להם ביוני 2015 נחקרו גורמי התקלה באמצעות מידע מחיישנים אקוסטיים שהיו בתוך מיכל הדלק.

יתרה מכך, גם פעילויות שאינן נחשבות כבר כניסויים אלא כטיסות שיגרה, אפילו הן מכילות ניסויים לפיתוחים עתידיים, לעיתים אפילו מהלכים מהפכניים כמו ניסיונות הנחתת השלב הראשון של המשגר שזה עתה סיים לשגר מטען מבצעי למסלול.
טיסה למאדים היא לא עניין מורכב במיוחד אחרי שיוצאים ממסלול כדור הארץ (לזה דואג טיל השיגור). סוכנויות החלל של ארה"ב, רוסיה, האיחוד האירופאי, יפן והודו כבר עשו את זה בהצלחה המון פעמים במצטבר, והמכניקה המסלולית איננה מורכבת כשמשתמשים בכלי תוכנה מודרניים.
מאחר וספייס-אקס לא יבצעו ניסוי בלי לנסות קפיצת דרך מהפכנית על הדרך, אז ברור לכולם שהם ינסו גם לנחות על פני הקרקע של מאדים. במיוחד לאור הציוץ של מאסק.


דרגון-2 במהלך ניסוי מנועים.
SpaceX

האם הדרגון באמת מסוגל לנחות על מאדים?
קשה לדעת. במיוחד כי רק פרטים מעטים פורסמו עד כה לגבי הרכב המדובר, ורובם ככולם בהקשר של שיגור אסטרונאוטים לתחנת החלל.
נחתת של ברית המועצות היתה הראשונה שנחתה על מאדים בתחילת שנות ה- 70, אבל שבקה לאחר פחות מדקה על פני הקרקע. מאז רק נאס"א הצליחה לנחות שם, בדרך כלל בהצלחה. הנחתת הכבדה ביותר שנחתה על מאדים היתה קיוריוסיטי, שמסתה 900 ק"ג. המסה של הדרגון-2 היא מספר טונות, והמשמעות היא שהנחיתה תהיה אתגר גדול הרבה מכל מה שנאס"א אי פעם ביצעה. להצליח להנחית חללית דרגון על מאדים תהיה פריצת דרך אדירה בטכנולוגיית חלל.

בכתבה הזאת מצוטטים את בובי בראון, מהנדס אווירונאוטיקה שעוסק בפיתוח שיטות להנחתת מטענים כבדים על מאדים. בראון הוביל מחקר משותף של ספייס-אקס ונאס"א בתחום הבלימה הרקטית. הוא מתאר שבניסויים של החזרת השלב הראשון של טילי השיגור שלהם, הם מבצעים כבר מ- 2014 ניסויי הפעלת מנוע לבלימת נחיתה בשכבות האטמוספירה הגבוהות, שם צפיפות האוויר קרובה לצפיפות האוויר במאדים. במילים אחרות ספייס-אקס כבר עושה ניסויי נחיתה בסביבה דמויית מאדים כבר שנים!
בנוסף לכך, נאס"א הטיסה מטוסים שעקבו עבור ספייס-אקס אחר השלב הנוחת ותיעדו במצלמות תרמיות את המתרחש כדי ללמוד על בלימה רקטית במהירויות על-קוליות (נאס"א משתמשים רק בחיכוך של מגן החום לשם כך).
ועוד, הוא מוסיף, ישנו כבר הסכם בין שני הגופים לשיתוף פעולה. נאס"א נסייע בניווט ותקשורת בעזרת רשת החלל העמוק שלה, וספייס-אקס תחלוק עם נאס"א את הידע שנצבר במסע למאדים.

הדמיה של דרגון-2 נוחת על מאדים.
SpaceX

עד כאן נשמע מגניב נכון? אז זה כנראה לא הכל.
אם יש סיכוי לנחות על הקרקע של מאדים (והם לא יחשבו לנסות אלמלא קיים סיכוי סביר), אז למה לא לנצל זאת כדי לעשות משהו מועיל להמשך?
האפשרות המתבקשת היא כמובן מכשור מדעי, כמו בכל המשימות שנשלחות למאדים. אבל ספייס-אקס הם לא כמו כולם, ולמרות שאני מניח שלא יפספסו הזדמנות לקחת מטען מדעי (אולי בתמורה לשיתוף פעולה עם נאס"א?), יהיה לא בלתי מתקבל על הדעת שהדרקון האדום ישגר מטען ממאדים בחזרה לכדור הארץ. כחלק מתכנית שתפלס את הדרך למשימה מאויישת, יש חשיבות רבה לניסוי שכזה, והלקחים יהיו רבים גם אם הניסיון יכשל.

אם זו התכנית, זו תהיה פריצת דרך אדירה נוספת. לא רק בגלל שזה קשה באופן יוצא מהכלל, אלא גם כי מעולם לא נעשה ניסיון כזה.
אז כדי להגביר את התיאבון, אספר שמישהו שאל את מאסק בטוויטר "האם הדרקון האדום מסוגל לבצע החזרת דגימה ממאדים או מירחיו?", ומאסק השיב בקצרה: "כן".

מעולם לא חשתי שהמדע הבדיוני הקשה, כפי שמופיע בספרים שאני אוהב, כל כך קרוב להתגשם במציאות כמו בתקופה הנוכחית. תענוג להיות עד לתמורות של העידן הנוכחי, וזו רק תחילתה של דרכנו אל הכוכבים.

יום שני, 29 ביוני 2015

כשלון הוא תמיד אופציה

אתמול נכשל שיגור של חללית אספקה לא מאויישת לתחנת החלל. טיל השיגור פלקון-9 וחללית האספקה דרגון הן שתיהן מתוצרת SpaceX, וזה הכשל המוחלט הראשון אחרי 18 שיגורים מוצלחים.
זה תמיד עצוב שנכשל שיגור, ובפרט כשצופים בו בזמן אמת. זה מזכיר שבמציאות אין שלמות, ולא ניתן להתחייב על הצלחה, למרות שזה לא פופולרי במיוחד לומר זאת.


התפוצצות הפלקון-9 בתאריך 28/6/2015
Credit: NASA

יום שני, 2 ביוני 2014

החללית המאויישת הבאה

ביום שישי לפנות בוקר (30/5/2014 05:00) לפי שעון ישראל, התקיים באתר חברת SpaceX שבהות'ורן במדינת טקסס, אירוע החשיפה של הדרגון גירסה 2, הגירסה המאויישת של רכב החלל של החברה שיטוס לתחנת החלל וחזרה.
המנכ"ל אילון מאסק יצר אירוע שציפו לו רבות, ובסיכומו של דבר סיפק את הסחורה. קיבלנו תצוגה של הרכב עצמו מבחוץ ומבפנים, מבט על תצוגות השליטה וכמה פרטים על הביצועים והחומרה שיהפכו את הדרגון המאוייש לתחליף ראוי למעבורת החלל, וחשוב יותר בעת האחרונה - תחליף לחללית הסויוז.

אילון מאסק מציג את הדרגון גירסה 2.

במבט ביקורתי, קיבלנו מופע עם מעט מידע, כשהשאלות החשובות נותרו למעשה ללא מענה. להלן הניתוח של הדברים שאנחנו יודעים, מסקנות נגזרות מהמידע שנמסר והשאלות שטרם נענו.

יום שבת, 2 במרץ 2013

דרקון בצרות

שיגור הפלקון-9 ובראשו קפסולת הדרגון.
בבוקר יום שישי שוגר טיל פלקון-9 ממתקן השיגור בקייפ קנברל, ובראשו חללית האספקה דרגון. טיסה זו היא הטיסה המסחרית השניה של הדרגון לתחנת החלל הבינלאומית, ולמעשה הטיסה המסחרית השניה אי פעם לתחנת החלל.

בשיגור הקודם של הדרגון ארע כשל באחד המנועים הראשיים של משגר הפלקון, תקלה שנפתרה מיידת על ידי מחשב המשימה, אבל גבתה מחיר מלווין תקשורת שהצטרף לשיגור כמטען משני. הלווין לא נכנס למסלולו המתוכנן ולא יכול היה לבצע את משימתו. הדרגון, לעומתו, הגיע למסלול והמשיך בתכנית ההתקרבות והעגינה בתחנת החלל.




הפעם הסתיים השיגור באופן מושלם. מנועי ה"מרלין" פעלו כצפוי, הפרדת השלבים בוצעה בדיוק בזמן הנכון ומסלול הטיסה היה תקין. למרות זאת, רגעים ספורים לאחר הפרדת הדרגון מהשלב השני של הפלקון, נפסק במפתיע השידור החי.
צופים שראו גם את הטיסות הקודמות של הדרגון הבינו מיד שדבר מה אינו כשורה. בעבר נמשך השידור עד לאחר פרישת הכנפיים הסולריות, כי זהו השלב הקריטי שבלעדיו לא תוכל החללית לייצר חשמל למערכותיה. המצברים של הדרגון יכולים להספיק ל- 14 שעות לכל היותר, לא מספיק כדי להגיע לתחנת החלל.
ההודעה הרשמית שהגיעה היתה שהשיגור הסתיים באופן מוצלח, והדרגון הגיע למסלול המתוכנן. עם זאת, ישנה אנומליה בדרגון והצוות עובד על ניתוח המצב.

יום שני, 24 בדצמבר 2012

החגב שיביא אותנו לחלל

בספרים של ילדותי הופיעו תמונות מסוג "כך תראה ההתיישבות הראשונה על הירח בעוד 30 שנה", ותיאורים של הדרכים בהם נגיע למאדים. התיאור "בעוד 30 שנה" היה מכוון לסוף המאה ה- 20, ואנחנו נותרנו עם אותם שיגורים מונוטוניים לחלל. תעשיית החלל אמנם מתפתחת, אבל מבחינת ההישגים הגדולים, הכמעט דמיוניים של הדור הקודם, אותם כבר צריך לחפש בנרות.

אם יש חברה שמייצגת היום את החדשנות והיוזמה הבלתי שיגרתית, ושעשויה להצליח לקרב את החלל והנגישות אליו אל כל אחת ואחד מאיתנו, הרי שזוהי SpaceX.

יום שבת, 21 ביולי 2012

פקח אני פורק סחורה, בתחנת החלל

קוּנוֹטוֹרי-3 ארוזה בראשו של משגר מסוג H-2B במרכז החלל טאנֶגאשימה שביפן. מיכלי הדלק של המשגר מולאו בדלק קריוגני לפני שעות בודדות, והשיגור יתרחש בעוד דקות בודדות. בתוך הקונוטורי צפונים כ- 4,600 קילוגרמים של ציוד ואספקה לתחנת החלל הבינלאומית.

קונוטורי-2

רוב המשקל הוא כלים וחלקים לתחנת החלל, וציוד מדעי כמו ננו-לווינים, ומערכת אקווריומים לניסויי דגים. הדגים יגיעו בטיסה אחרת.
שיגור הקונוטורי הוא השלישי בסדרה של חלליות האספקה היפניות לתחנת החלל, ולכבודה החלטתי להשוות בין משאיות החלל הפעילות היום.

יום שישי, 1 ביוני 2012

דרקון בתחנת החלל

בעתיד הקרוב, טיסות מאויישות לחלל תהיינה עניין שגרתי. אנשים כמונו יוכלו לעבוד בתחנות חלל או על הירח, טיסות יגיעו תוך שעתיים-שלוש לכל עיר גדולה על פני כדור הארץ, ואפשר יהיה להמריא לחופשה במסלול, שם אין כלל תחושת משקל.
האם אלה חלומות באספמיה? לא בהכרח. בתחילת המאה ה- 20 כבר היו יוזמות לטיסות מסחריות לטווחים ארוכים (למשל מעבר לאוקיינוס האטלנטי) באמצעות ספינות אוויר. הקושי הטכנולוגי והמחיר היו עצומים, ואילו האמינות והבטיחות היו ירודות מאד. ככל שהשתפרה הטכנולוגיה אנשים טסו יותר, ובמקביל קמו חברות נוספות כדי לקחת חלק בענף הכלכלי המתעורר, והתחרות הביאה לקווי טיסה זולים יותר ובטוחים יותר. היום, 100 שנים מאוחר יותר, טיסה כשיטת תחבורה היא מובנת מאליה, בטוחה מאד, זמינה לכל ולמעשה חסרת תחליף בעולם המודרני.
טיסה מסחרית נוסח 1913

בשבועיים האחרונים התבצעה פריצת הדרך לטיסות מסחריות לחלל. חברת SPACEX הוכיחה את יכולתה - שיגור באמצעות משגר פלקון-9 מתוצרתה העצמית, ועגינה של רכב החלל "דרגון" (גם הוא פרי תוצרת החברה) בתחנת החלל הבינלאומית. היתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של הטיסות לחלל, שכלי רכב מסחרי (ולא ממשלתי) מוביל ציוד לתחנת החלל, וחוזר לנחיתה בכדור הארץ.

קיבולת הנשיאה של הדרגון גבוהה פי כמה מזו של כל רכב חלל אחר הטס כיום. הוא יכול לשאת מטען בלבד, או בתצורה פנימית שונה מעט הוא מסוגל להטיס 7 אסטרונאוטים, יכולת שהיתה שמורה רק למעבורת החלל האמריקאית שאיננה בשימוש עוד.
הנחיתה של הדרגון ייחודית מבין חלליות המטען הקיימות כיום. הנחיתה היא בים, בדומה לשיטה שהיתה נהוגה בתכניות מרקורי/ג'מיני/אפולו בשנות הששים-שבעים
, ומאפשרת שימוש חוזר ברכב החלל.
הדרגון תפוס בקצה הזרוע הרובוטית של תחנת החלל

הטיסה שהתרחשה בשבוע האחרון ונחתה אתמול היתה בגדר ניסוי - פעם ראשונה שהדרגון טס לחלל עם "תא מטען" וכנפיים סולריות, פעם ראשונה שהוא עוגן בתחנת החלל, ופעם ראשונה שהוא מתנתק ממנה וחוזר את כל הדרך לכדור הארץ.

הניסוי הצליח בכל תחום, גם בנקודות שבהן היו תקלות. למשל מערכת מדידת הטווח באמצעות לייזר, שנועדה להתקרבות מבוקרת וזהירה לתחנת החלל נתקלה בקשיים עקב החזרי אור ממשטחי אחד המבנים הקרובים לנקודת העגינה. הבעיה נפתרה בזמן קצר יחסית, על ידי צמצום שדה הראייה של קולטי הלייזר, ואפשר היה להמשיך בהתקרבות ללא סינוור המכשירים.

חשוב להבין - כל "פעם ראשונה" כזאת מורכבת מעשרות או מאות פעולות קטנות יותר שמתבצעות בפעם הראשונה בתנאי חלל, והצלחה של כל השלבים חיונית להשגת היעד, שהוא טיסות מסחריות לחלל.
הדרגון לאחר הנחיתה באוקיינוס השקט

ההצלחה תאפשר לחברת SPACEX להמשיך בתכניות החדשניות שלה, שכוללות העלאת לווינים למסלול, הטסת אסטרונאוטים לתחנת החלל, הטסת נוסעים למעבדות חלל מסחריות, פיתוח מערכות נחיתה שייאפשרו לדרגון לנחות באתר נחיתה יבשתי ברמת דיוק של מסוק, מערכות נחיתה שייאפשרו להחזיר את שלבי המשגר לאתרי נחיתה לצורך
שימוש חוזר, בניית משגרים למטענים כבדים מאד כמו משימות מחקר במערכת השמש, ואפילו פיתוח דור מתקדם לדרגון שיוכל להטיס אסטרונאוטים ולהנחית אותם על מאדים (וגם להמריא חזרה, כמובן).

בנוסף, יש כבר מתחרים שנמצאים בשלבי פיתוח שונים, והעולם העסקי מזהה את הפוטנציאל שיש בתחום הטיסות לחלל. תודות לכך נוכל לראות בקרוב יותר ויותר מיזמים פרטיים, שנראים כלקוחים מז'אנר המדע הבדיוני, קורמים עור וגידים. 

נקווה רק שלא נאלץ להמתין מאה שנים כדי לטוס לחלל בבטיחות, בנוחות, ובמחיר שווה לכל נפש.
משגר פלקון-9 בניסוי מנועים
________________________________
קרדיט לתמונות: SPACEX

יום שלישי, 3 באפריל 2012

מפגש מהסוג השלישי

ביום חמישי הופיעה הודעה בגוגל+ (לא לזרוק עגבניות, יש לי תירוץ טוב!*) על כך שהחל תהליך העגינה של רכב האספקה הרובוטי ATV3 לתחנת החלל הבינלאומית. שמתי בעמוד הפייסבוק של הבלוג קישור לשידור החי של ההתחברות, שהיה לטעמי מרתק ומרגש. במקביל התפתחה בעמוד שיחה משעשעת ביותר בעיקר עם רעות ועֹפר, שגרמו לי לברר עוד פרטים על תהליך ההתקרבות והעגינה. היה מעניין מאד מבחינת התהליך, וגם מבחינת השימוש בעמוד הפייסבוק כדי להתחבט בשאלות ולנסות לענות עליהן.

ה- ATV הוא חללית אספקה רובוטית של ESA, סוכנות החלל האירופאית, שנועדה להוביל 20  כ- 7.5 טונות של מטען לצוות של תחנת החלל. היא לא מיועדת להובלת אסטרונאוטים, בין השאר מאחר והיא חד-פעמית, כלומר איננה מסוגלת לחזור לכדוה"א.
ה- ATV המסויים הזה (וסליחה על הדילוגים בין לשון נקבה ללשון זכר, למה שמות עצם צריכים בכלל מיגדר?) הוא השלישי מסוגו, ונקרא על שם הפיסיקאי האיטלקי אדוארדו אמאלדי.
מאז סיום הפעילות של מעבורת החלל האמריקאית, נסמכת תחנת החלל הבינלאומית על אספקה משלושה סוגים של "משאיות חלל" רובוטיות: פרוגרס של סוכנות החלל הרוסית, HTV או "קוּנוטורי" של סוכנות החלל היפנית, ו- ATV שהיא בעלת הקיבולת הגבוהה משלושתן. השנה עשויה גם החברה הפרטית SpaceX להטיס את חללית ה"דרגון" שלה להובלת אספקה (ואסטרונאוטים!) לתחנת החלל.


להתחבר לתחנת החלל זה עסק לא פשוט בכלל. תחילה יש להתקרב אל תחנת החלל, להתאים את המסלול לזה של התחנה כך שבסופו של דבר המהירויות של התחנה והחללית תהיינה זהות. המשמעות היא שהחללית תהיה נייחת ביחס לתחנה. לאחר שלב זה מתבצעת התקרבות - החללית משנה את מהירותה באמצעות המנועים הרקטיים שלה כדי להתקרב אל תחנת החלל באיטיות עד ל"כמעט מפגש".
השלב הבא הוא ההיצמדות. בטיסות המאויישות היתה ההיצמדות ידנית, ומבוצעת ע"י טייס המעבורת. במקרים מסויימים מתבצעת ההיצמדות ע"י לכידת החללית באמצעות הזרוע הרובוטית של תחנת החלל, שתופסת את החללית ומקרבת אותה עד להיצמדות.
במקרה של ה- ATV, ההיצמדות היא אוטומטית לגמרי; ממרחק של 250 מטרים היא מזהה בעצמה את תחנת החלל, ואת הפתח שאליו היא אמורה להתחבר (מודול זווזדה), ומשם היא מתקרבת באיטיות עד למפגש. כדי לא להשאיר דבר ליד המקרה, התהליך מנוטר על ידי אסטרונאוטים בתחנת החלל ועל ידי מרכז הבקרה הקרקעי, וכל אחד מהם (כמו גם המחשב האוטונומי של החללית) יכול לעצור את ההתקרבות ובמצב חירום אפילו להרחיק אותה במהירות מתחנת החלל.

Credit: NASA
האמאלדי נצמדה לתחנת החלל ביום רביעי בלילה (שעון ישראל). לאחר תהליך של טיהור האוויר שבתוכה והשוואת לחצים, אפשר היה לפתוח את המחיצות ולהתחיל בפריקת המטען.
מה מכיל המטען? ובכן, דלק למילוי מיכלי תחנת החלל, חנקן וחמצן לנשימה, מים, מזון, חלקי חילוף, בגדים להחלפה, דואר (כן, מכתבים מהבית), ציוד מדעי וכלים שונים. אחרי שהמטען יפונה כולו, יהיה עוד חדר עבודה לצוות למשך כחצי שנה.

הסרטון הבא מציג את ההיצמדות בקצב מהיר (Time lapse):


כמו תמיד כשמדובר במכונות מורכבות כל כך, לא הכל עובר ללא אירועים חריגים. ביום שישי ארעה נפילת מתח בממשק בין תחנת החלל לאמאלדי, והחללית איבדה את יכולת קבלת הפיקוד מתחנת החלל.
חלליות ה- ATV (להבדיל מכל שאר חלליות האספקה) מתוכננות לא רק להובלת משא, אלא כמיכל דלק נוסף לתחנת החלל. חלק מהדלק משמש לתדלוק התחנה עצמה, אבל חלק ממנו נשאר בחללית עצמה, וכשצריך לבצע תמרון, משתמשים במנועים שלה כדי "לדחוף" את תחנת החלל מבלי לבזבז את הדלק של התחנה. למעשה, כשיש ATV מחוברת לתחנת החלל, אין אפשרות אחרת לבצע תמרון, וכדי שמנועי ה- ATV יפעלו, צריך שערוץ הפיקוד מתחנת החלל יפעל.
תחנת החלל נאלצת לבצע תמרונים שגרתיים מדי פעם כדי להאיץ ולהגביה את מסלולה, כי שולי האטמוספירה מאטים את תנועתה וגורמים לה לאיבוד גובה. התמרון הבא מתוכנן לשבוע הבא, ולכן הזמן דוחק.
את הלו"ז של תחנת החלל לא משנים למעט מאשר במצבי חירום, ולכן האסטרונאוטים שהיו באותו רגע ב"שעות חופשיות" נאלצו להתחיל בפריקה מהירה של טונות המטען שבאמאלדי, כדי להכין אותה לניתוק מוקדם. אמנם אין 
שום תחושת משקל במסלול, אבל עדיין מדובר בהרבה מאד עבודה. רק בשבת בערב הצליחו אנשי מרכז הבקרה בטולוז להפעיל את הממשק החלופי ולבצע בדיקת פיקוד מוצלחת למנועי ה- ATV. האסטרונאוטים כמובן נשלחו לנוח.

בעוד ששה חודשים תרוקן האמאלדי מכל המטען שבה, ותשמש לאחסנת פסולת שצריך להיפטר ממנה. לאחר מכן היא תאטם ותופרד מתחנת החלל. לאחר שתצבור מרחק בטוח, היא תפעיל את מנועיה פעם נוספת, כדי ליפול אל תוך האטמוספירה, שם היא תתפרק ותישרף כליל.


ניסוי ההיצמדות של ה"דרגון", אגב, מתוכנן ל- 30 באפריל. זו החללית הפרטית הראשונה שמגיעה להישגים כאלה, אז יש למה לחכות!


לקריאה נוספת:
נאס"א: על התקלה ונסיבותיה
המון מידע על ה"אדוארדו אמאלדי" (PDF)
ESA: בלוג משימות ה- ATV (מכיל המון תמונות נהדרות, לתשומת ליבכם - על כולן זכויות יוצרים!)

______________________________________________

*השימוש בגוגל+, כמו רוב השימוש שלי בטוויטר, הוא לאיסוף מידע בתחומי העניין שלי. שיטת המעגלים של הפלוס מוכיחה את עצמה כמאד יעילה לסיווג מקורות מידע.