מי אני?

שלום, שמי יואב לנדסמן. נעים להכיר!

החלל תמיד תפס מקום חשוב בין תחומי העניין שלי, המחשבות והתחביבים. בילדותי קראתי רבות על כל דבר הקשור בחלל - אסטרונומיה ומערכת השמש, היסטוריה ותכניות עתידיות, טכנולוגיה ומשימות מאויישות, וכמובן גם הרבה מדע בדיוני, כי חלומות על העתיד אינם עוצרים בגבולות האפשרי.


שנים חלפו, ואני מוצא את עצמי 
מהנדס חלל וגאו-פיסיקאי, אסטרונום חובב (כי צריך להוציא מדי פעם את הטלסקופ לסיבוב), ועובד בתעשיית החלל הישראלית. היום אני מהנדס מערכת ראשי בעמותת SpaceIL, העומלת להנחתת החללית הישראלית הראשונה על הירח!

בנוסף אני מרצה מנוסה בנושאי חלל, מדע ומדע בדיוני (על כך תוכלו לקרוא בדף ההרצאות), וכתבות שלי התפרסמו במגזינים ועיתונים שונים ובינהם "ליברל" ו"ישראל היום".
אני גם יועץ בנושאי מדע וחלל לגופים שונים וביניהם משרד המדע, סוכנות החלל הישראלית והטלוויזיה החינוכית הישראלית.
החל מקיץ 2013 אני מנחה את תכנית האינטרנט האינטראקטיבית "החללית", המשודרת בשידור חי מדי שבועיים, ומשלבת חדשות מהחלל עם מענה לשאלות הצופים.

ברצוני להדגיש שכל הכתוב בבלוג זה הוא על דעתי האישית בלבד.



23 תגובות:

  1. איך נעים מהר יותר מהאור?

    השבמחק
    תשובות
    1. ובכן, שום דבר לא נע מהר יותר מהאור. צר לי :(

      מחק
    2. הכוונה לאור הנראה לאדם בלבד, או כולל תת-אדום / אולטרה סגול?

      מדוע אפשר לנוע מהר יותר מהקול, אך לא מהאור?

      אילו דרכים קיימות לכיפוף חוקי הפיזיקה?

      מחק
    3. כל אור, שזה כל סוגי הקרינה האלקטרומגנטית.
      קול הוא לא קרינה אלקטרומגנטית אלא "הפרעה" בתווך מסויים, ומהירותה תלויה בתווך.
      לפי תורת היחסות הפרטית לא ניתן להגיע למהירות האור ובלתי יישים אפילו להתקרב אליה מחמת כמות האנרגיה הנדרשת לשם כך.
      לא הבנתי את כוונתך לגבי "כיפוף חוקי הפיסיקה".

      מחק
    4. כיפוף פסיקלי: יש זמן שאנו מכירים באפס תנועה, אך הזמן *יחסית לאחרים* יכול להתקצר או להתארך לפי תנועת האובייקט. למיטב הבנתי; ככל שתנועת האובייקט מהירה יותר כך הזמן *עבורו* עובר לאט יותר, בעוד עבור מי שנשאר "במקום" הזמן עובר מהר יותר. המהיר נשאר צעיר וזה שמאחור מזדקן, למרות שלפרוטוקול הם יכולים להיות אפילו תאומים.

      כך ששאלתי היא: האם אפשר לנוע מהר יותר מהקרינה אם למשל שמים אותה מאחורי "סכר" - לחץ נוצר, ואז משחררים אותה בפרץ אחד? למשל ליצור "חור שחור פרטי" שיאגור את הקרינה, ואז ישחרר אותה בבת אחת?

      מחק
    5. מהירות האור איננה תלויה בנקודת המבט. זה היופי של תורת היחסות, וזה שונה ומוזר מכל דבר אחר שאנחנו מכירים מחיי היומיום.
      תכונה זו של הטבע גוררת גם את התוצאה שלא ניתן להאיץ ולהגיע למהירות האור, ולא ניתן "לכופף" את הכללים כדי להצליח לעשות זאת.
      עכשיו, אם תואיל/י, זה לא המקום לדיון הזה. את/ה מוזמנים לעמוד הפייסבוק "מסה קריטית" (https://www.facebook.com/MasaCritit) ולהתחיל/להמשיך משם את הדיון. אני אשמח להמשיך לענות.

      מחק
    6. שלום

      שווה לראות את הסרטון הבא שהוצג ב- TED.
      צילום של האור בהתקדמותו.

      http://www.youtube.com/watch?v=SoHeWgLvlXI

      איל נבון

      מחק
  2. שלום,
    איפה אתה עובד כמהנדס חלל?

    השבמחק
    תשובות
    1. כפי שכתבתי, בתעשיית החלל הישראלית. היכן שבונים לווינים.
      לצערי אינני יכול לפרט יותר.

      מחק
  3. יואב שלום,

    מחול לי על בורותי, אך היכן ניתן ללמוד "הנדסת חלל" בישראל? (בטכניון - הנדסת אווירונאוטיקה?)

    תודה!

    השבמחק
    תשובות
    1. הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון.

      מחק
  4. תודה רבה!

    גאו-פיזיקה גם לומדים בטכניון או? למדת את שני התחומים באופן דו חוגי?

    השבמחק
  5. שלום יואב,
    נהנתי לקרוא את המאמר שלך על השימוש בפירוק רדיואקטיבי לצורך קוצבי לב.

    האם זה מעשי להשתמש בפירוק זה לצורך שימושים יומיומיים כמו תנור חימום ביתי, תנור אפיה וכד'

    האם קיימת טכניקה ליצירת חום בלי חיבור לחשמל או לסוללה המזהמת את הכדור

    תודה
    עמית

    השבמחק
    תשובות
    1. מתקני RTG יוצרים חום למשך זמן ממושך מאד (שנים) ללא תחזוקה.
      הבעיות איתם היא עלות הפקת החומר הרדיואקטיבי, וסילוק הפסולת הרדיואקטיבית לאחר סיום השימוש.
      לכן לא כל כך מתאים לשימוש יומיומי.

      ליצירת חום ללא חשמל אפשר להשתמש באור השמש, למשל, אבל זה לא יהיה יעיל בלילה...
      כמו כן אפשר להבעיר אש ללא חשמל וליצור חום. בעיית הזיהום, אם כך, נותרת בעינה.

      מחק
  6. תודה רבה על תשובתך.

    אלו טכנולוגיות יעילות ליצירת אש ללא חשמל? איפה אפשר לקרוא על זה?

    תודה

    השבמחק
    תשובות
    1. אני לא בטוח שאני מבין את השאלה. האדם הקדמון הצליח להצית אש ללא חשמל.

      מחק
  7. שלום יואב!

    אני קורא לעיתים באתר SpaceIL ומתעדכן, ובימים הקרובים מתכוון להירשם לאוניברסיטה.
    אני מתעניין בתחום החלל וכדור הארץ (יותר מתעניין בחקר ובמדעי כדור הארץ, אך גם בחלל) אך גם מחפש תחום פרקטי ורווחי, ולכן אני מתלבט בין מדעי המחשב וגאופיזיקה לבין הנדסת חשמל או אווירונאוטיקה, התוכל לייעץ לי ? האם יש עיסוק פרקטי בגאופיזיקה ומדעים פלנטריים (ומה עושים עם זה ? גאולוגיה ?) האם כדי להתעסק בלוויינים ומכ"מים עדיף ללמוד אווירונאוטיקה או חשמל? אהיה אסיר תודה לכל עצה שתבוא!

    השבמחק
    תשובות
    1. שלום רב,
      אני לא הכתובת לשאלות על תחומים רווחיים, אבל באופן כללי אני ממליץ לכל מי שמתעניין ללכת ללמוד את מה שמעניין.
      אם חקר כדוה"א מעניין אותך, אז החוג לגיאופיזיקה באוניברסיטת ת"א מומלץ ביותר.

      מחק
  8. שאמרתי רווחי התכוונתי שמשהו שאפשר לעסוק בו בתעשייה ושממש אפשר "לעבוד" בו, כמו הנדסת חשמל, מדעי המחשב, אווירונאוטיקה, ולא כמו, למשל, ביולוגיה ופיזיקה, שהם תחומים שקשה מאד למצוא בהם עבודה, לפי מה שיצא לי להכיר ולשמוע. השאלה שלי היא האם יש תעשייה (למשל הייטק או חברות בטחונית, כמו שאתה עובד בהן) שמעסיקות גאופיזיקאים, קלימטולוגים ו"מדענים" פלנטריים?
    כמו כן, שאלה נוספת לי אליך ממש בקטנה - מהנדסי אווירונאוטיקה - האם הם מתעסקים בעיקר במכניקה, חומרים, עומסים, חוזקים או גם ב"מוח" של המוצר? אני יודע שלמשל מדעני מחשב ומהנדסי אלקטרוניקה בהחלט מתעסקים בזה.

    השבמחק
  9. שלום, אני מעבירה שיעור בקרוב על נושא החלל והכוכבים בנגב והידע שלי מורכב בעיקר מכתבות ומידע בסיסי ביותר באינטרנט
    אשמח לעזרה

    השבמחק
  10. שלום, האם אתה יודע איך אפשר לבדוק איזה כוכבים רואים בנגב ביום מסויים ?

    השבמחק
  11. לדעתי זאת חוסר צניעות להכריז היום שמהירות האור היא סופית.
    מכסימום אפשר להגיד שעל פי הידע הקיים, החישובים של פרופסור איינשטיין וחבריו, מהירות האור היא סופית.
    אבל באמת, מי אמר שאנחנו יודעים את כל חוקי הפיזיקה? מי אמר שאנחנו יודעם את הכול על חלקיקים שמרכיבים את האטום, אולי יש צורך בהתקדמות מדעית רבה מאד כדי להבין איפה הגבול לידע המדעי שהאדם יכול להגיע אליו? אולי אנחנו צריכים עוד אלף שנים של מחקר, יציאה לחלל למרחקים גדולים יותר ממה שעשינו עד היום,".
    המדע נחבט בשאלה איפה נמצאים 90 אחוז של החומר בחלל, מאחר שהחישובים של 2017 אומרים שכל החומר הנראה ביקום שלנו הוא רק 10 אחוז מהמסה האתאורתית של חומר היקום. אולי 90 אחוז של החומר הנסתר אינו ניתן לראיה ולמישוש באמצעים שיש לנו היום?
    יגאל בור
    צור יגאל, 26 ביולי 2017

    השבמחק