שבוע עמוס בציפיות

שלושה אירועים הקשורים לחלל יתרחשו השבוע ושווה לעקוב אחריהם:

1. הכרזה של נאס"א על עדויות ל"פעילות מפתיעה" על פני הירח אירופה, המקיף את הפלנטה צדק

מתי: יום שני 26/9 בשעה 21:00 שעון ישראל
קישור לצפייה

בארוע יספרו מדענים של נאס"א על תגליות שהושגו באמצעות תצפיות של טלסקופ החלל האבל על הירח אירופה. התגליות מעידות על פעילות שעשויה להיות קשורה לקיומו של אוקיינוס מתחת לשכבת הקרח שמכסה את פני הירח.

2. הרצאה של אילון מאסק, מנכ"ל חברת SpaceX, על תכניות החברה להפוך את האנושות לחברה מולטי-פלנטרית

מתי: יום שלישי 27/9 בשעה 21:30 שעון ישראל

קישור לצפייה

הרצאה בקונגרס האסטרונאוטי הבינלאומי (IAC) שבמהלכה נשמע לראשונה על התכניות של SpaceX להעברת המוני אנשים למאדים. הציפיות הן לקבל מידע על שיטת השיגור למטעני ענק שיידרשו לשם כך, על כלי התחבורה שיוכל להטיס עשרות אנשים ויותר מכדור הארץ למאדים, אמצעי נחיתה, אמצעי המראה ממאדים, תשתיות לשהייה על פני מאדים וכמובן גם התייחסות ליכולת המימון של פרוייקט האדירים הזה.
להרצאה הזאת מחכים כבר כמעט שנה, ויש סיכוי להרצאה בעלת חשיבות היסטורית, אז שווה לצפות.
אני אסקר את ההרצאה בטוויטר ובפייסבוק.

3. סיום משימת רוזטה

מתי: יום שישי 30/9

סוכנות החלל האירופאית מסיימת את משימת רוזטה, שחוקרת את השביט 67P צ'וריומוב-גרסימנקו מאז 2014, ואף הנחיתה עליה את הגשושה פיליי. כדי לסיים את המשימה תתקרב החללית אל השביט ותנסה לנחות עליו. המגע בקרקע מתוכנן להיות כ- 50 ס"מ בשניה, ולאחריו תופסק פעילות החללית. במהלך הגישה לנחיתה תמשיך רוזטה לאסוף נתונים מדעיים ייחודיים ולשדר אותם חזרה לכדור הארץ.

נחיתה מעולם אחר

בתאריך 12 בנובמבר 2014 נחתה הגשושה הראשונה אי פעם על שביט.

הגשושה פיליי השתחררה מחללית האם רוזטה ויצאה לנחיתה ראשונה מסוגה על השביט 67P צ'וריומוב-גרסימנקו.

ההתרחשות באותו יום ובימים שאחריו היתה דרמה רצופה באירועים מרגשים שמדגימים עד כמה קשים ומורכבים האתגרים של חקר החלל, ומאידך כמה רחוק מגיעות יכולותיה של ההנדסה האנושית.

כדי לתת לכם את מלוא החוויה הקמתי מרכז תקשורת קטן בחדר העבודה שלי ותיעדתי כל פיסת מידע שהגיע אלי בדף הפייסבוק "מסה קריטית" ובטוויטר.

זה היה התיעוד היחידי בעברית שניתן בזמן אמת, וכמות המבקרים בדף הוכיחה שיש עניין רב במתרחש.

מאחר ופייסבוק ידוע בחוסר יכולתו לשמור על נגישות להיסטוריה בדפים העסקיים, דליתי את כל התיעוד שלי לנוחיותכם. אתם מוזמנים לשחזר את החוויה ברשומה זו.

קריאה מהנה!

[כל הזמנים הם זמני ישראל.]

11/11/2014
09:59 

Image credit: ESA/Rosetta/NAVCAM

ממש עכשיו, במרחק של חצי מיליארד קילומטרים מאיתנו, חללית רובוטית אחת מתכוננת לאתגר הגדול ביותר של משימתה - לבצע את הנחיתה הראשונה בהיסטוריה האנושית על פני שביט.
הנחיתה תתחיל מחר בבוקר, והמגע בקרקע צפוי לקרות דקות ספורות לאחר השעה 18:00 (שעון ישראל).
צפו מחר לדיווחים ישירים בעברית ובזמן אמת, עם הסברים, פרשנות ומענה לשאלות בדף מסה קריטית.
אפשר גם בטוויטר - MasaCritit.

19:26

cover photo

19:31

בשעה 21:00 (שעון ישראל) יתחיל שידור חי ממרכז הבקרה של סוכנות החלל האירופאית לקראת נקודת ההחלטה על הנחיתה מחר.

22:29
ישנן ארבע נקודות החלטה האם להמשיך בתכנית הנחיתה הנוכחית. ההחלטה הראשונה התבססה על תקינות המסלול של רוזטה, וההכרעה היתה להמשיך בתהליך הנחיתה.
החלטות 2 ו- 3 יתבצעו בשעה 02:00 ובשעה 03:35 בהתאמה (שעון ישראל) על פי המוכנות של רוזטה ושל הנחתת פיליי לביצוע הנחיתה.
ההחלטה הרביעית והאחרונה תתבצע בסביבות השעה 09:00 בבוקר, כשעתיים לפני הפרדת הנחתת.
תדריך נוסף לתקשורת יערך לפני ההחלטה הרביעית בשעה 08:15.



12/11/2014

7:09
בוקר טוב, ויום נחיתה מוצלח לנחתת פיליי!
בינתיים כל המערכות מוכנות, המצבר מחומם ופועל כשורה.



8:39 
מה הוא זומם? מה זה חשוב, זה יהיה מגניב!
http://xkcd.com/1446/
http://xkcd1446.org

9:33
לא הכל הולך בקלות: מערכת הגז, שאמורה לספק דחף לנחתת פיליי כדי להצמיד אותה לשביט (כי כמעט ואין לו כוח משיכה משלו), לא מצליחה לפעול.
המשמעות היא שפיליי תאלץ להסתפק בצילצלים ובברגים בלבד.
למרות זאת, הוחלט לאשר את ניסיון הנחיתה.
ההפרדה תתבצע בשעה 10:35, אבל בגלל המרחק הרב נדע על כך רק בשעה 11:03.

11:10
ההפרדה הושלמה כמתוכנן. פיליי חופשיה ובדרך לשביט!

12:55
מתחילים!
ברוכים הבאים לחדר הבקרה המאולתר שלי. בשעות הקרובות אספר לכם על הדברים שקורים בדרך לנחיתה הראשונה בהיסטוריה על שביט, והכל בזמן אמת, או לפחות מיד לאחר שצוות ההפעלה בדרמשטט, גרמניה, מדווח.
בהמשך אספר על השביט, הנחתת, חשיבות המשימה הזאת ועוד, ואולי אפילו אעלה לשידור חי כדי לענות על שאלות. אז תכתבו שאלות!
בינתיים, שיהיה בהצלחה לכולם!



12:56
תדריך לעיתונות של סוכנות החלל האירופאית מתחיל עכשיו.

13:03
מחכים לחזרת אות השידור שנפסק כמתוכנן בתחילת הנחיתה.

13:06
יש אות! הכל תקין!
איזו הקלה!

13:13
יש חיווי שרגלי הנחיתה נפרשו כנדרש.

13:21
השביט עליו נוחתים נקרא 67P צ'וריומוב-גרסימנקו, על שם האסטרונומים האוקראינים שגילו אותו.

רק כשהחללית רוזטה התקרבה אל השביט באביב האחרון, התברר שהוא לא דומה לאף שביט אחר שראינו מקרוב. הצורה מאד חריגה, ופני השטח הרבה פחות חלקים מהצפוי.

מצד אחד זה מלמד אותנו עד כמה הטבע שסביבנו מגוון, ומצד שני זה מקשה מאד על נחיתה.
תהליך הנחיתה נחשב בעל סיכויי הצלחה של 75%, וזה היה לפני הכשל בהפעלת מערכת הגז שתארתי לפני זמן מה.



13:48
צילום ראשון של רוזטה מהנחתת פיליי צפוי להתקבל בעוד שעה.

13:56
עובדה מעניינת: למעשה, פיליי לא מבצעת נחיתה, אלא לכידה, תפיסה, עגינה, איך שתרצו לתאר זאת. אבל בגלל שכמעט ואין לשביט הזה כוח משיכה, הנחתת למעשה לא נופלת אליו כמו בנחיתות על כדור הארץ, או על הירח ומאדים.

למעשה אם הייתם עומדים עליו ומחליטים לקפוץ במקום, הקפיצה היתה נותנת לכם מהירות גבוהה ממהירות הבריחה של השביט, והייתם מתעופפים לחלל.

14:13
בנחיתות "אמיתיות" כוח המשיכה מוביל את החללית אל הקרקע, וצריך להתנגד לו עם מצנח, מנועים רקטיים וכדומה כדי לשמור על מהירות נמוכה בפגיעה בקרקע.

בהעדר כוח משיכה, הנחתת מושלכת מחללית האם ונשארת במהירות קבועה עד הפגיעה.

14:16
פיליי מתקדמת אל השביט במהירות כמעט קבועה - עדיין יש מעט כוח משיכה שמאיץ אותה.
היא נשארת יציבה בזכות גלגל תנופה ששוכן בתוכה והסחרור שלו מייצב אותה כדי שלא תתגלגל. הרגליים חייבות להמשיך לפנות אל השביט כל הזמן!

14:32
אם עד כה זה נשמע מסובך, אז כדאי לזכור שהשביט לא ממתין לנחיתה, וממשיך להסתחרר.

14:49
כשתכננו את הנחתת, לא היה לאיש מושג איך נראית וממה עשויים פני השטח של השביט הזה. אפשר היה רק לנחש.

התכנית לעגינת הנחתת לשביט היא כזאת: לנחתת שלוש רגליים. ברגע ששתי רגליים ירגישו פגיעה בקרקע, שני צילצלים יירו כלפי מטה ,יחדרו את פני השטח (בתקווה) וימשכו את הנחתת לקרקע.
ברגע ששלוש הרגליים יגעו בקרקע, בורגי קרח, אחד על כל רגל, יתברגו בנקודות המגע ויסיימו את התהליך.
מנוע גז חנקן אמור היה לפעול גם כן כדי לדחוף את פיליי כלפי הקרקע כדי למנוע ניתור לאחר הפגיעה הראשונית, אבל הוא ככל הנראה אינו תקין.

14:58
זה הופיע עכשיו בטוויטר.
https://twitter.com/IamHappyToast/status/532485931060957184



15:08
הצילצל של פיליי (אחד משניים).
מתוכנן לא רק לאחוז בקרקע (או קרח, מה שלא יהיה שם), אלא גם לבצע מדידות של הטמפרטורה בעומק שאליו הוא יגיע.
באמצעותו אפשר גם יהיה ללמוד על המבנה של השכבה שבה הוא נעצר.
לקנה מידה שימו לב לקונקטור שלו (תודה ל Ehud Hayun על הרעיון).



15:24
יש כבר תמונה, אבל היא לא בדיוק מה שציפינו. קשה להבין מה רואים.

15:25
לגבי התקלה במערכת הגז:
המערכת היא מיכל של גז חנקן בלחץ גבוה, שאפשר לשחרר ממנועים שנמצאים בתקרת הנחתת לקבלת דחף כמו במנועים רקטיים, אבל ללא בעירה.
מיכל הלחץ היה חתום עד היום כדי למנוע דליפה של גז בעשר השנים שלקח לחללית להגיע ליעדה.
היום ניסו להפעיל את המנגנון שמנקב את החותם ומאפשר לגז לזרום. המנגנון הופעל ארבע פעמים, אבל מדידת הלחץ נותרה כשהיתה.
הסיבה יכולה להיות שהמנגנון לא פעל (וזה מנגנון כפול, כך שזה לא כשל יחיד), או שמדיד הלחץ לא מראה את הלחץ האמיתי. הדעות חלוקות לגבי סבירות התקלה.
בכל מקרה הוחלט להמשיך בנחיתה ולא לדחות אותה, כי זה לא ישפר את המצב, אלא עלול אפילו להרע אותו.
בכל מקרה נדע בקרוב האם מערכת הגז פעלה או לא.

15:27
כבר כתבתי איפושהו שלאתר הנחיתה קוראים אגילקיה?

15:30
מדווחים שכל המידע הנוגע להפרדה מרוזטה כולל תמונות כבר נמצא בידי צוות ההפעלה. בקרוב אצלנו!

15:50
בשעה 16:00 אמור להתחיל שידור חי של נאס"א לסיקור האירועים (הם רק עכשיו מתעוררים).
http://www.nasa.gov/multimedia/nasatv/index.html#

16:17


16:23 
החללית רוזטה צולמה מהנחתת פיליי זמן קצר אחרי ההיפרדות.

מקור: https://twitter.com/ESA_Rosetta/status/532537918557265921

16:51
מראים עכשיו את התמונה של פיליי שרוזטה צילמה!

16:53 
בבקשה!



17:32
הנחתת פיליי תנחת על פני השביט בעוד דקות ספורות. אנחנו נשמע על כך רק בעוד 28 דקות כי השביט כל כך רחוק מאיתנו!

17:34
איך ידעו שפיליי נחתה על השביט?
ע"י הדיווח שלה שמנוע הגז הופעל, ארוע שאולי לא יקרה בגלל התקלה שתיארתי קודם, או-
ע"י דיווח שלה שהצילצלים נורו.

17:37
נחתת השביטים של שרודינגר.
פיליי עכשיו נעוצה לאתר הנחיתה שלה ומדווחת שהכל תקין, או שהיא אבדה בדרך זו או אחרת #cometlander

17:47
אני מאד מתוח, ואני ממש רוצה שהמאמץ הנוראי הזה יצליח.
איך אצלכם?

17:58
5 דקות!

18:03
אההההה!

מקור: http://xkcd.com/1446/

18:04
יש!
אבל האתר נפל.

18:07 
יש אישור לנחיתה מוצלחת!





18:13 
וואהו! נחיתה מוצלחת, המהנדסים בחנו את המידע ופיליי משדרת מקרקע השביט.
צילומים מפני השטח של השביט יגיעו בשעות הקרובות.
חדשות נהדרות וסיום נפלא ליום מתיש!

18:23
מידע ממשיך לזרום: הטמפרטורה התת-קרקעית שהצילצלים מודדים היא 148- מעלות צלזיוס!
מאוחר יותר הוספתי: אם הצילצלים באמת לא נורו אז זו כמובן לא טמפרטורה תת-קרקעית. :)

18:25
"הי כדור הארץ, תפסתי לך שביט"


מקור: http://xkcd.com/1446/

18:48
עכשיו ברור למה המהנדסים נראו מודאגים ולא הכריזו מיד על נחיתה מוצלחת: הצילצלים לא נורו! כך שלא ברור עד כמה פיליי יציבה.

מנוע הגז הקר (החנקן) לא פעל, זו בכל זאת היתה תקלה של מנגנון פריצת שסתום הגז.

כמו כן יודעים שהרגליים של פיליי שקועות כ- 4 ס"מ בקרקע.

הנחתת מבצעת עכשיו צילום פנורמי של סביבתה ומשדרת אותן ישירות לרוזטה.כשיגיעו התמונות אפשר יהיה להבין טוב יותר את המצב שלה.

19:39 
צילום עצמי של פיליי בזמן הנחיתה!
רזולוציה: 3 מטר לפיקסל.



20:10
תמונה ראשונה מפני השטח! בינתיים, עד שתשוחרר פורמלית...



20:11
תמונה שצולמה רגע לפני המגע בקרקע.



20:26
תדריך לתקשורת על מצבה של פיליי בעוד מספר דקות.
http://new.livestream.com/ESA/cometlanding
נדחה לשעה 21:00 (ישראל)

21:02 
וווואו!
הצילצל באמת לא הופעל!



21:19
דיווח מעניין מהתדריך לתקשורת: ייתכן (לא בטוח!) שפיליי ניתרה לאחר הפגיעה בקרקע, ונחתה מחדש.

21:37
הסתיים יום עמוס בחוויות. אני מאד מקווה שהתרגשתם ונהניתם כמוני.
מחר יהיה תדריך נוסף בשעה 15:00, אז אוסיף עדכונים בהתאם.
לילה טוב לכולכם, וזיכרו שלעומת הלילה הקודם, עכשיו יש רובוט פעיל על שביט הרחק בחלל!
תודה מיוחדת לכל מי שהגיב, שאל, שיתף או סימן לייק על דברים שהופיעו בדף שלי.
לילה טוב!

13/11/2014
12:02
חם מחדר הבקרה של רוזטה - למקרה שעוד לא הבנו עד כמה מסוכנת היתה הנחיתה אתמול, הנה תמונה שצולמה ע"י הנחתת פיליי רגעים קצרים לפני המגע בקרקע. [תיקון - התמונה צולמה כשהנחתת על הקרקע.]
בתמונה רואים למטה את אחת מרגלי הנחיתה של הנחתת על רקע צוקים וסלעים רבים.



12:37 
חדשות מעכשיו:
לאחר הפגיעה בקרקע, פיליי קפצה פעמיים! קפיצה ראשונה לגובה קילומטר, ונחיתה לאחר שעתיים. קפיצה שניה לגובה 20 מטר.
פיליי ככל הנראה מחוץ לאתר הנחיתה אגילקיה שנבחר עבורה...
כל שלושת מנגנוני הנחיתה (מנוע הגז, הצילצלים וברגי הקרח) נכשלו. פיליי לא מחזיקה בקרקע אלא רק מונחת עליה!
בנוסף, התקבלו כל התמונות שצולמו מהמצלמות שסביב הנחתת, ואחת מהן מראה רק את החלל, כך שבמקרה הטוב היא מונחת בשיפוע, ובמקרה הגרוע היא הפוכה על צידה.
בשעה 15:00 (שעון ישראל) צפוי תדריך לתקשורת. צפו למידע חדש בקרוב.

13:36
הדרמה של הנחיתה על השביט עוד לא הסתיימה.
ימיה של הנחתת פיליי עלולים להיות קצובים, כי לפי כמות הצל בתמונות לא ברור שיש מספיק אור שמש כדי לטעון את המצבר שלה.
המצבר, שהתחיל לפעול אתמול לקראת תחילת הנחיתה מתוכנן להחזיק מעמד חמישה ימים ללא טעינה.
אני מקווה שרנדל מונרו לא יצטרך לעדכן את האיור שלו...
פרטים נוספים על מצבה של פיליי:https://www.facebook.com/MasaCritit/posts/583006031805317
עדכון רשמי בשעה 15:00.

14:01 
אז סוכנות החלל הצרפתית החליטה לצאת לתקשורת לפני הודעת סוכנות החלל של האיחוד האירופאי.
יש כמה הודעות חדשות:
פיליי נמצאת במרחק 1 ק"מ מנקודת הפגיעה הראשונה.
ישנה בעיית חשמל חמורה: יתכן שהפנלים הסולריים נפגעו, ובנוסף יש 90 דקות אור שמש על כל 12 שעות צל. למצבר נותרו 50-55 שעות פעולה, ולא מפעילים מכשירים שצורכים הספק גבוה.
המצב עשוי להשתפר מכיוון שציר הסחרור של השביט מתנודד לאיטו.
השערה: יתכן שהפעלת הצילצלים גרמה לקפיצה הראשונה. זוהי ספקולציה בלבד!

14:44
תהייה: הנה אותה תמונה מהבוקר מסובבת ב- 90 מעלות. יכול להיות שזו הדרך הנכונה להסתכל עליה? האם הצל הגדול למעלה הוא לא צל אלא החלל?



15:01
תדריך של סוכנות החלל האירופאית אמור להתחיל כל רגע.
http://new.livestream.com/ESA/cometlanding

15:30 
פיליי מונחת על צידה בצילו של צוק.



15:35
באדום - מיקום הנחיתה הראשון.
בכחול - התחום שבמקום כלשהו בתוכו נמצאת פיליי לאחר הניתור שלה.



16:33
בשורה התחתונה, הבעיה הגדולה היא אספקת החשמל. הדיווח על נזק לפנלים הסולריים היה שגוי, ההספק הנמוך שלהם הוא תוצאה של צל בלבד.
יתכן שאפשר ליישר את הנחתת למצב המתוכנן שלה באמצעות חלק מהמתקנים המכניים שלה, אבל ככל הנראה זה מסוכן מדי.
יהיה מאמץ לבצע את רוב המדידות המדעיות שתוכננו אחד אחרי השני כדי לחסוך בחשמל.
במקרה הגרוע, אפשר יהיה להכניס את פיליי למצב שמירת אנרגיה, שבו היא כמעט כבויה לגמרי, והיא מתוכננת להישאר במצב כזה מספר חודשים. אם האזור בו היא נמצאת יהיה מואר יותר בעתיד, זו עשויה להיות דרך הפעולה המתאימה.
בעיה נוספת היא למצוא איפה בדיוק נמצאת פיליי. רוזטה מחפשת אותה באמצעות מצלמותיה, אבל בגלל שהיא נמצאת בצל, יהיה קשה לזהות אותה.

17:42 

מצויין!
https://twitter.com/badtom/status/532635095237021696



21:26
הלילה יפעילו את החודרן MUPUS של פיליי, זו מערכת מדידים על גבי זרוע נשלפת. הזרוע תימתח ל- 2/3 מהאורך המקסימלי שלה ותקופל חזרה.
לא פירטו מה בדיוק המטרה, אבל אני מנחש שזה גישוש כדי לראות כיצד זה ישפיע על גוף הנחתת.
נקווה לטוב.

14/11/2014
00:08

תמונות נוף מכל העולמות שאליהם הגיע האדם (או רובוטים מטעמו):
משמאל לימין: שביט 67P צ'וריומוב-גרסימנקו, האסטרואיד איטוקאווה (http://bit.ly/112BxOU), הירח, נוגה, מאדים, טיטאן (הירח הגדול של שבתאי) וכדור הארץ.
זה מעט מאד. יש עולמות שלמים שטרם נחקרו במרחק קרוב הרבה יותר משביט 67P ובוודאי יותר קרוב מטיטאן. הם בפירוש בהישג ידינו אם נרצה בכך.



[הערה - בפייסבוק היתה תמונה אחרת. החלפתי בזאת בגלל שכאן ניתן קרדיט כראוי.]

00:36
פקודות הועברו לחודרן MUPUS והוא אמור לעבוד ממש ברגעים אלו. אנחנו נדע מה קורה רק אחרי שהשידור יגיע אלינו.
אני אדווח אם אצליח להישאר ער...

10:46
אני במתח כי לא ידוע האם פרישת הזרוע של חודרן הקרח MUPUS הצליחה, והאם זה השפיע על מצבה של פיליי.
המידע מפיליי היה אמור להגיע עכשיו דרך חללית האם רוזטה, אבל רוזטה עסוקה בביצוע תמרון, אז השידור שלה מתעכב.

11:13
יש שני חלונות תקשורת עם פיליי היום. אחד יתחיל בעוד זמן קצר והשני הלילה.
אם לא יקרו הפתעות, אז הלילה ינסו לסובב את פיליי כך שהפנל הסולרי הגדול ביותר יפנה לכיוון המיטבי מבחינת אור השמש.
כמו כן בינתיים בוצעו מדידות שישמשו לטריאנגולציה של מיקום הנחיתה.
מבחינה חשמלית יתכן שלאחר חלון השידור הלילי יתרוקן המצבר של הנחתת והיא תיכנס לתרדמת עד חילופי ה"עונות" על השביט.

11:52
מגיעים נתונים מרוזטה!
קודם נתונים על סטטוס החללית והנחתת, ואחר כך נתונים של המכשירים השונים.
עוד מעט נדע מה קרה הלילה.

12:28
שני מכשירים הופעלו הלילה:
APXS, שהוא מכשיר שמסוגל לזהות יסודות כימיים מתחת למעטה העליון של הקרקע באמצעות פליטת קרינת אלפא ומדידת ההדים שחוזרים בצורת קרני רנטגן.
MUPUS שהוא למעשה מסמר דק שמוחדר במהלומות ממוקדות אל תוך הקרקע עם חבילת החיישנים שבתוכו.
שניהם פעלו, ונראה שבהצלחה.
עכשיו מחכים לניתוח המידע ע"י צוותי ההפעלה והמדענים.

12:38
אות השידור של פיליי, אותו קולטת רוזטה, היה שונה במאפייניו מהשידור הקודם.
זה יכול להיגרם מתזוזה של פיליי!
[הוספתי תגובה ב- 12:40 - בעצם יש הסבר טוב יותר. הרי רוזטה שינתה מסלול...]

15:21
שידור ישיר מתדריך נוסף לתקשורת באמצעות הנגאאוט:
https://plus.google.com/events/c78o050l93ub7cm4kcoltjnt424

15:22
המקדח של פיליי הופעל למרחק של 25 ס"מ מתחת לנחתת, לא ברור אם הגיע לקרקע. המידע שנאסף יועבר בחלון השידור הבא שיהיה לפנות בוקר.
כמו כן רוזטה ככל הנראה צילמה את פיליי במהלך הקפיצה. הצילומים עדיין לא הועברו.

15/11/2014
00:21
רוזטה זיהתה את נקודת הנחיתה הראשונה של פיליי (הנקודה שממנה היא ניתרה לאחר הפגיעה)!
http://blogs.esa.int/rosetta/2014/11/14/philaes-first-touchdown-seen-by-rosetta/

Credits: ESA/Rosetta/NAVCAM

[הערה: חובבי חלל באינטרנט זיהו בתמונה הזאת את פיליי בזמן הקפיצה, מידע שאומת מאוחר יותר ע"י ESA]

00:30
השידור מפיליי התחדש. בקרוב נדע אם הקידוח הושלם בהצלחה!

00:57
חדשות!
הגיעו המדידות ממכשיר COSAC שמסוגל לזהות חומרים מפני השביט.
פקודות לסיבוב הגוף של פיליי כדי להפנות את הפנל הגדול יותר לכיוון השמש. עוד שעה נדע אם זה הצליח.
המקדח SD2 ביצע את הקידוח והנסיגה חזרה לתוך הגוף. הקידוח הראשון בשביט, אגב.
חדשות טובות למדי, נכון?!

01:04
עזבו עוד שעה. זה הצליח!
הגוף של פיליי הוזז ב- 35 מעלות בהצלחה, וכעת היא קולטת יותר אור שמש!

01:37
יש חשמל! והמעבדה בפיליי עובדת, והמידע זורם!
מהר, לפני שייגמר החשמל!

01:39
מתח המצבר...צונח...
לילה טוב פיליי.



02:31
מחדר הבקרה: פיליי עברה למצב Standby עקב מתח נמוך. כל המכשור המדעי כבוי. השידור עדיין נמשך בקצב איטי.

09:28
התקשורת מפיליי התנתקה בשעה 02:36 (שעון ישראל), לאחר שהספיקה להעביר כמות גדולה של מידע מדעי.
היא עשויה להתעורר לאחר שהמצבר ייטען מעבר לרמה מסויימת, וזה תלוי בכמות האור שהיא תקבל מהשמש. המקלטים של רוזטה נשארים בהאזנה.

החדשות הטובות הן שהמשימה של רוזטה תמשיך לתעד ולחקור את השביט בזמן שהוא מתקרב לשמש, לפחות למשך שנה.
כמו כן המשימה של פיליי, למרות שהיתה קצרה, השיגה את מטרותיה העיקריות, וזה משמח מאד.

אעדכן אם יהיה מידע נוסף.



____________________________________
קרדיט: ESA, אלא אם צוין אחרת.
כמו כן, אני מעביר בימים אלה הרצאות בנושא משימת רוזטה בפני פורומים שונים ברחבי הארץ. אם אתם מעוניינים, תוכלו למצוא פרטים נוספים בדף ההרצאות שלי.

דרקון בצרות

שיגור הפלקון-9 ובראשו קפסולת הדרגון.

בבוקר יום שישי שוגר טיל פלקון-9 ממתקן השיגור בקייפ קנברל, ובראשו חללית האספקה דרגון. טיסה זו היא הטיסה המסחרית השניה של הדרגון לתחנת החלל הבינלאומית, ולמעשה הטיסה המסחרית השניה אי פעם לתחנת החלל.

בשיגור הקודם של הדרגון ארע כשל באחד המנועים הראשיים של משגר הפלקון, תקלה שנפתרה מיידת על ידי מחשב המשימה, אבל גבתה מחיר מלווין תקשורת שהצטרף לשיגור כמטען משני. הלווין לא נכנס למסלולו המתוכנן ולא יכול היה לבצע את משימתו. הדרגון, לעומתו, הגיע למסלול והמשיך בתכנית ההתקרבות והעגינה בתחנת החלל.

הפעם הסתיים השיגור באופן מושלם. מנועי ה"מרלין" פעלו כצפוי, הפרדת השלבים בוצעה בדיוק בזמן הנכון ומסלול הטיסה היה תקין. למרות זאת, רגעים ספורים לאחר הפרדת הדרגון מהשלב השני של הפלקון, נפסק במפתיע השידור החי.

צופים שראו גם את הטיסות הקודמות של הדרגון הבינו מיד שדבר מה אינו כשורה. בעבר נמשך השידור עד לאחר פרישת הכנפיים הסולריות, כי זהו השלב הקריטי שבלעדיו לא תוכל החללית לייצר חשמל למערכותיה. המצברים של הדרגון יכולים להספיק ל- 14 שעות לכל היותר, לא מספיק כדי להגיע לתחנת החלל.

ההודעה הרשמית שהגיעה היתה שהשיגור הסתיים באופן מוצלח, והדרגון הגיע למסלול המתוכנן. עם זאת, ישנה אנומליה בדרגון והצוות עובד על ניתוח המצב.

מסתמן: כוכב המוות לא צפוי להיבנות בקרוב

על פי החוק האמריקאי, חייב הבית הלבן להתייחס בפומבי לטענות והצעות הציבור כאשר הן מוגשות כעצומה החתומה על ידי 25,000 אזרחים לפחות.
עצומה שהוגשה בנובמבר האחרון קראה לממשלת ארה"ב לפתוח בהכנות לקראת התחלת בנייה של כוכב המוות מסדרת "מלחמת הכוכבים" החל מ- 2016, לטובת מקומות עבודה, קידום התעשיה, ההנדסה וחקר החלל, והגברת הבטחון הלאומי. על העצומה חתמו מעל 34,000 איש.

אתמול פורסמה ההתייחסות הרשמית של הבית הלבן, שאמנם דוחה את ההצעה, אבל באופן משעשע וגיקי ראוי להפליא.

מה הרווחנו משבירת השיא בנפילה חופשית?

לפני יומיים, בשעות הערב, התאספה כל המשפחה בסלון כדי לצפות בפליקס באומגרטנר קופץ מתא קטן התלוי על בלון הליום בגובה של כמעט 40 קילומטרים. אפילו ההורים שלי, שרק קפצו לביקור קטן, נשארו כדי לצפות ברגעים הדרמטיים.
בני הבכור בן ה- 9 יצא מגידרו מרוב מתח והתלהבות, וגם אני מוכרח לציין שזה היה ארוע יוצא מגדר הרגיל מבחינה טכנית כמו גם מבחינה תקשורתית.
הקפיצה התבצעה למופת, ובמהלכה נשברו שיאי עולם כגון שיא הגובה לבלון מאוייש ושבירת מהירות הקול על ידי אדם בנפילה חופשית.

רגע לפני הקפיצה
Credit: Redbull

מספר אנשים שאלו אותי למה אני לא כותב על המבצע הזה. התשובה נמצאת כאן בהמשך, כך שאני גם עונה לשאלה וגם כותב על זה. יש כאן סתירה מובנית אבל זו בעיה של מי שניסח את השאלה ולכן לא אכפת לי.

הסיבה שבעטייה אני מוצא את עצמי כותב על "פרויקט סטרטוס", היא שהחלו דיונים ברשתות החברתיות ובבלוגים שונים, שמתבססים על עובדות לא-מדוייקות ועל תפישות מוטעות. כן. הלך עוד לילה כי מישהו טועה באינטרנט. 

הפתעה! זכית בירח נוסף!

אין כמו מדיה מודרנית כדי לקבל חדשות בזמן אמת!
הציוץ הבא הופיע היום בטוויטר של משימת ניו-הורייזנס, הטסה לפלוטו:

אלן סטרן הוא המדען הראשי של משימת ניו-הורייזנס, והוא מדווח על ירח נוסף, חמישי במספר שהתגלה סביב פלוטו.
פלוטו הוא כזכור כוכב-לכת ננסי, אבל זה לא פוסל אותו מלהחזיק ירחים. אחרי הכל, יש ירחים אפילו לאסטרואידים מסויימים. כיצד נוצרו הירחים האלה היא השאלה המעניינת: האם הם נוצרו מתוך פלוטו בהתרסקות של עצם גדול אחר על פלוטו כשמערכת השמש היתה צעירה יותר, או שהם נוצרו במקום אחר ונלכדו בכוח משיכתו? ניו-הורייזנס תנסה למצוא עדויות שיעזרו לנו למצוא תשובות.

פלוטו מוכר לנו משנת 1930 בסך הכל, כי קוטרו הזעום ומרחקו הרב מהשמש הקשו על איתורו. הירח כארון התגלה רק בשנת 1978, וקוטרו כמחצית מהקוטר של פלוטו, כלומר ירח ענקי ביחס לגוף שסביבו הוא חג.
זה היה המצב עד לעשור האחרון, בו קרו כמה דברים חשובים הקשורים לפלוטו.

ראשית, בשנת 2005 התגלו שני ירחים קטנים בנוסף לכארון. קוטרם בין 30 ל- 100 ק"מ בערך, והם קיבלו את הכינויים ניקס והידרה, שניהם רחוקים מפלוטו הרבה יותר מאשר הירח כארון. אי הוודאות בקשר לגודל שלהם תצטמצם, יש לשער, כשהם יצולמו באמצעות המכשירים של ניו-הורייזנס.
שנית, בינואר 2006 שוגרה החללית ניו-הורייזנס, שתבצע מעבר קרוב לפלוטו וירחיו בעוד שלוש שנים.
ב- 2006 התקיים גם הכינוס של האיגוד האסטרונומי הבינלאומי שבו הוחלט לסווג מחדש את פלוטו ככוכב-לכת ננסי, החלטה נכונה לדעתי.

לפני שנה, ביולי 2011, פרסמתי רשומה לכבוד גילוי ירח רביעי לפלוטו, שנקרא בינתיים P4, או S/2011P1, עד שינתן לו שם רשמי. P4 הוא ירח ממש קטן, וקוטרו ככל הנראה בין 15 ל- 30 ק"מ בלבד.
היום קיבלנו בהפתעה עוד חבר במשפחת פלוטו, ששמו הארעי הוא P5. לפי סטרן, הוא אפילו קטן יותר מקודמו.

אותי מדהים שאפשר בכלל לראות דברים קטנים כל כך ממרחקים אדירים כאלה, אבל מסתבר שאפשר!
בינתיים נסתפק בתמונה חדשה ששוחררה תוך כדי כתיבת שורות אלו (כבר הזכרתי כמה אני אוהב את המדיה המודרנית?):

מסתבר שלקח להם כמה ימים לוודא את הממצאים.

השמיים נופלים!

בתחילת נובמבר 2011 שיגרה סוכנות החלל הרוסית חללית רובוטית שאמורה היתה להגיע למאדים. במקום זאת, היא הולכת ליפול ללא שליטה חזרה לכדור הארץ, וטרם ידוע היכן היא תיפול. פוֹבוֹס-גרוּנט, זוכרים? אם לא, תוכלו לרענן את זכרונכם על המשימה, על הכשלון, ועל ההודאה בכשלון.

Credit: Space.com

ובכל זאת, תקציר האירועים:

פוֹבוֹס-גרוּנְט היתה משימת חלל שאפתנית מכל בחינה – היא תוכננה להתקרב למאדים, לשלח מתוכה את הלווין הסיני הראשון למאדים, לנחות על אחד משני ירחיו הזעירים של מאדים, פוֹבוֹס שמו, לאסוף דוגמאות מאדמתו של הירח פובוס, להטיס את החומר שנאסף חזרה לכדור הארץ, ולנחות בשלום. מעולם בתולדות חקר החלל לא נערך מבצע כמו זה, ובשביל סוכנות החלל הרוסית היתה זו אבן דרך חשובה שמשמעה חזרתה של רוסיה לקבוצה הייחודית של מדינות שלהן משימות חלל מדעיות. למעט ניסיון כושל של שיגור משימה למאדים ב- 1996, ולמעט טיסות לתחנת החלל הבינלאומית, רוסיה מחוץ למשחק חקר מערכת השמש זה יותר מעשרים שנה. שווה להזכיר שהמשימה האחרונה שלה, בסוף שנות ה- 80, היתה ניסיון לנחות על פובוס, אך הנחתת הפסיקה לתפקד ממש לפני הנחיתה. לאור ההצלחה ההיסטורית של רוסיה הסובייטית להנחית את החללית הראשונה על מאדים בראשית שנות ה- 70, רצף הכשלונות עגום אף יותר.

פובוס-גרונט שוגרה ב- 8 בנובמבר 2011 מבסיס החלל בבאיקונור שבקזחסטן, על גבי טיל מסוג זנית, ונכנסה למסלול סביב כדור הארץ. לאחר זמן קצר במסלול זה, מנועי החללית היו אמורים להתחיל לפעול, כדי לשחרר אותה מכוח המשיכה של כדור הארץ ולהביא אותה למאדים. שלב זה של המשימה מעולם לא התרחש.

כארבע שעות לאחר השיגור התחילו להגיע דיווחים על כך שפובוס-גרונט עדיין באותו מסלול, כלומר שהתמרון לא התבצע. סוכנות החלל הרוסית מסרה שהיו בעיות לקלוט את החללית ושכנראה היא נכנסה למצב-בטוח, מצב אליו נכנסת החללית במקרה של זיהוי אוטומטי של תקלה. מקורות רוסיים בלתי רשמיים הודיעו שהטלמטריה, המידע שהחללית משדרת למרכז הבקרה ובו דיווח על מצבה, מתקבלת באופן מקוטע, דבר שמעיד על כך שהחללית כנראה מסתחררת ללא שליטה. במצב זה גם די ברור שאספקת החשמל איננה רציפה, ושמערכות החללית אינן דולקות באופן קבוע, מצב שמקשה עוד יותר ליצור איתה קשר.

חודש מאוחר יותר, לאחר שניסו לשדר הוראות חדשות לחללית בכל דרך שניתן, הרימו לבסוף אנשי משימת פובוס-גרונט את ידיהם. בהודאה רשמית נמסר שאפסו הסיכויים לחלץ את החללית הכושלת, וכל שנשאר הוא לבצע הערכת סיכונים לגבי הכניסה לאטמוספירה. המסלול שבו מקרטעת החללית סביב כדור הארץ הולך ודועך בגובה עקב חיכוך עם שולי האטמוספירה. חיכוך זה הוא כוח קטן ביותר, אבל מספיק כדי להאט את החללית ולגרום לה לאבד גובה בקצב הולך וגובר. כאשר תגיע לשכבות האטמוספירה הצפופות יותר, בגובה 150 קילומטר בערך, קצב הנפילה יתעצם במהירות והיא תיפול תוך פחות מיממה.

חלליות נכנסות לאטמוספירה במהירות גבוהה מאד, כי המהירות המסלולית שלהן היא בערך 8 קילומטרים בשניה. החיכוך הרב באטמוספירה יוצר חום שמבנה החללית לא מסוגל לעמוד בו (אלא אם היא מתוכננת לכך), והיא מתפרקת לרסיסים זעירים שמתאדים כמעט לחלוטין בגלל החום.

זוכרים את הלווין UARS של נאס"א, ששקל בערך 5 טונות וחצי כשנכנס לאטמוספירה ללא שליטה? חוסר הוודאות לגבי גודל הרסיסים שיגיעו לקרקע ומיקום הנפילה הצפוי טרדו את מנוחתנו בספטמבר האחרון, עד שהלווין התרסק לבסוף באוקיינוס השקט.

הלווין UARS מחובר לזרוע הרובוטית של מעבורת החלל דיסקברי.
Credit: NASA

האם פובוס-גרונט מסכנת אותנו? התשובה היא כמובן כן, אבל במידה פחותה לאין שיעור מכל מכונית שאנחנו נוסעים בה. מצד אחד לא ניתן לקבוע עדיין היכן היא תיפול, אז אזור הפגיעה האפשרי כולל את רוב שטח כדור הארץ. מצד שני רוב רובו של שטח זה הוא ים. אולי תופתעו לשמוע, שאזורי היבשה הם ברובם הגדול לא מיושבים, כך שהסיכוי לפגיעה במקום מיושב הוא קלוש ביותר. הסיכוי שאזור הפגיעה הוא המקום בו חיים אתם, הקוראים, הוא אפסי.

סימולציות מראות שחלקים מהחללית עד משקל כולל של 200 ק"ג עלולים לשרוד את המעבר באטמוספירה ולפגוע בקרקע. החשש העיקרי הוא מטונות של דלק הידרזין שהחללית לא הספיקה לנצל. דלק רעיל זה, אם יגיע לקרקע, עלול לסכן גם אנשים שלא נפגעו ישירות. למרות זאת, הסיכוי לכך הוא קטן ביותר.
היתרון היחיד של נפילה במקום יבשתי ושרידה של חלקים שלמים מהחללית, הוא שאולי תא הניסוי שאמור היה לחזור עם דגימות אדמה מפובוס יישאר שלם. בתוכו שוכן מכל הניסוי LIFE של האגודה הפלנטרית, ובתוך המכל שורצים יצורים זעירים בעלי יכולת הישרדות מהטובות שיצרה האבולוציה. אם הניסוי הזה יחזור בשלום, אפשר יהיה להפיק משהו קטן מתוך הכשלון המהדהד הזה.

מכל ניסוי LIFE (דגם לבדיקות, לא המכל המוטס)
Credit: Bruce Betts/The Planetary Society

איך יתכן שיודעים לשגר חלליות בדיוק רב למקומות בקצה מערכת השמש, אבל לא יודעים בדיוק היכן תיפגע חללית שנכנסת לאטמוספירה? הבעיה היא שבעוד שבחלל יש כוחות שקל לנבא את השפעתם לפחות באופן גס, האטמוספירה היא סיפור שונה לגמרי. הצפיפות שלה משתנה ממקום למקום ומשעה לשעה. לקראת הנפילה של UARS היתה פעילות שמש קצת יותר חזקה מהרגיל, וזה גרם למועד הנפילה להקדים בשבוע.

כרגע ניתן לקבוע שפובוס-גרונט תיפול ביום ראשון בצהריים, פלוס-מינוס יום. מאחר והיא מקיפה את כדור הארץ מספר רב של פעמים כל יום, אז עדיין אין ידיעה ברורה היכן היא תיפול.
בתחילת החודש היו דיווחי עיתונות על התרסקות באפגניסטן, אבל זה כמובן מופרך לגמרי. לא ניתן יהיה לקבוע במדוייק כל כך עד ליום ההתרסקות.

נכון ליום שישי 13/1 בשעה 20:00 (שעון ישראל), נראה שמועד ההתרסקות יהיה סביב יום ראשון 15/1 בשעה 21:00. אם הנפילה תהיה בדיוק בזמן זה, מקום הפגיעה יהיה במרכז האוקיינוס האטלנטי על קו המשווה. אבל זה לא יהיה בדיוק בזמן זה.
הרגישות לזמן היא גדולה מאד. אי הוודאות הוא בסדר גודל של שעות, ובשעה אחת החללית מקיפה שלושה רבעים מהיקף כדור הארץ, כלומר שמקום הפגיעה יכול עדיין להיות כל מקום אחר.

בינתיים סיבת הכשלון עדיין בחקירה, ואת דו"ח הבדיקה נדרש להגיש עד ה- 26 בינואר. בין לבין כבר ישנן האשמות לכיוונים שונים ומשונים.

עדכונים בזמן-אמת יתווספו בעיקר בדף הפייסבוק של "מסה קריטית".

התגלה תאום לכדור הארץ? אל תארזו עדיין...

הנה זה שוב קורה:
הארץ: "נאס"א גילתה "תאום כדור הארץ" במרחק 600 שנות אור"
YNET: ""תאום לכדור הארץ": כוכב לכת חדש יאפשר חיים?"
NRG מעריב: "קצב: אני לא מתחרט על דבר" ...טוב, כנראה שהקוראים שלהם לא מתעניינים באסטרונומיה...

מה באמת גילו ועל מה המהומה?
על טלסקופ החלל קפלר כבר כתבתי, אבל אזכיר בקצרה: בניגוד לטלסקופים אחרים, קפלר מביט לכיוון אחד בלבד, קטע זעיר בשביל החלב שבו נכנסות לשדה הראייה שלו לא פחות מ- 150,000 שמשות בעלות מאפיינים דומים לשמש שלנו.
טלסקופ קפלר בוהה בהן באמצעות המצלמה הגדולה ביותר ששוגרה לחלל, בהפרדה של 95 מיליון פיקסלים, ומחפש שינויים בעוצמת האור שלהן. שינויים אלו עשויים להעיד על כוכב לכת שחולף על פניהן ומסתיר מעט מאורן.

שדה הראייה של טלסקופ החלל קפלר
CREDIT: Carter Roberts

כדי להכריע שבאמת מדובר בכוכב לכת, נדרשת חזרה של אותה ירידה בעוצמת האור עוד פעמיים נוספות באותו תיזמון בדיוק, כלומר סך הכל שלושה מעברים של כוכב הלכת בין השמש שלו ובין הטלסקופ.
כאשר מזהים את הירידה בעוצמת האור, ניתן להעריך די במדוייק את קוטרו של כוכב הלכת. משך השנה שלו (הזמן בין ההסתרות) מעיד על המרחק שלו מהשמש ועל מסת השמש. זה בערך כל מה שיודעים עליו.
מה לא יודעים? מה המסה שלו! אילו היינו יודעים את המסה, אז יחד עם הקוטר (שכאמור ידוע) אפשר לדעת מהי הצפיפות הממוצעת, שמאפשרת לדעת האם כוכב הלכת מוצק, גזי, או משהו באמצע.

כשמגלים כוכב לכת בעל מסה גדולה מאד, אפשר להעריך את מסתו על פי תנודות השמש שלו, תוצאה של הכבידה הרבה של כל אחד משניהם. הבעיה היא שעיקר העניין שלנו הוא בכוכבי לכת קטנטנים כמו כדור הארץ.

האזור המאפשר קיום חיים
CREDIT: NASA/Ames/JPL-Caltech

קפלר 22-בי הוא כוכב לכת שהתגלה באמצעות טלסקופ החלל קפלר. הוא סובב שמש מעט יותר קטנה ופחות בהירה מהשמש שלנו, ומשך השנה שלו הוא 290 ימים, מה ששם אותו ב"אזור המתאים לקיום חיים". אזור זה הוא רצועה דקה סביב השמש, שכוכבי לכת הנמצאים בו, בתנאים מסויימים עשויים להיות עליהם מים נוזליים. אני מסייג בכוונה - כוכב לכת ללא אטמוספירה, או לחילופין שעשוי כולו מגז, לא יכיל מים נוזליים ולא משנה מה המרחק שלו מהשמש.

האזור הזה למעשה מגדיר טמפרטורה ממוצעת על פני כוכב הלכת (מותאם לעוצמת השמש, כמובן). וגם זה בעייתי מאד להערכה. להמחשה, הטמפרטורה המשוערת על פני השטח היא כ- 40 מעלות צלזיוס, אבל זו יכולה להיות הטמפרטורה של פסגת העננים שלו. גם על פסגת העננים של נוגה יש טמפרטורות סבירות למדי, אבל על פני הקרקע שוררת טמפרטורה של מאות מעלות צלזיוס.
לא קל לקבל את חוסר הידיעה הזה. בהעדר נתון המסה, יש אי וודאות גדולה לגבי ההרכב, הכבידה, ובסופו של דבר - היכולת שלו לקיים חיים. אותו כוכב לכת יכול להיות בין כוכב לכת מכוסה אוקיינוס ואטמוספירה עבה שמסתו כמעט פי- 10 ממסת כדור הארץ והכבידה על פניו היא קצת פחות מ- 2 ג'י, לבין כוכב גזי במסה של 35 כדורי-ארץ. הבדל גדול מאד...

אז השאירו את המזוודות בארון. עדיין לא מצאנו "תאום כדור ארץ", אבל התגלית הנוכחית היא בכל זאת תגלית חשובה! כוכב לכת קטן ב"אזור המאפשר חיים" הוא עדיין חדשות, כי עכשיו ידוע לנו רק על שניים כאלה.
לדעתי זה רק עניין של זמן עד שנמצא. אנחנו נעשים יותר ויותר טובים בזה, ורק התחלנו לעסוק בכך ברצינות.

ועוד נקודה למחשבה; אנחנו סורקים רק נתח זעום מהגלקסיה שלנו. שביל החלב מכיל כל כך הרבה כוכבים שגם אם אין שום כוכב לכת דמוי כדור הארץ סביב אף אחד מהכוכבים שעליהם הוא צופה, אין זה מוכיח דבר לגבי קיומם או אי-קיומם בשאר האזורים.
להלן אינפוגרפיקה יפהפיה מאתר SPACE.COM המתארת את סוגי כוכבי הלכת שהתגלו עד כה. שימו לב במיוחד לאזור הסריקה שלנו אחר כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש - כמה הוא זערורי יחסית למימדי גלקסיית הבית שלנו.

Source: SPACE.com: All about our solar system, outer space and exploration

_____________________________
לקריאה נוספת ולעדכונים: http://phl.upr.edu/home (אלה חברה רציניים, אבל כמו רוב המדענים, לפעמים מציפים בפרטים הפחות מעניינים)

צרות במסלול

פובוס-גרונט בצרות.

השיגור התחיל טוב, והתקשורת העולמית היתה דרוכה לקבל עדכונים, כפי שמקובל במשימות שאפתניות כמו זו. אבל הרוסים, כפי שהם נוהגים במקרים רבים לטוב ולרע, מתמקדים בַּעיקר בלבד ומשאירים את הדרמות לאחרים. שום דיווח לא התקבל על התקדמות בשלבי הטיסה; האם המשטחים הסולרים נפרשו? האם מתקבלת טלמטריה כמצופה? האם הכל פועל כשורה?

אז זהו, שלא.
כארבע שעות לאחר השיגור דיווחו אסטרונומים חובבים מדרום אמריקה, שעקבו אחר החללית בהקפות הראשונות שלה, שהשינוי במסלול שהיה אמור להתקבל אחרי הפעלת המנועים הראשונה אינו מתאים לתחזית. למעשה נראה היה שהמסלול לא השתנה כלל. מקורות רוסיים לא רשמיים דיווחו שכלל לא מתקבלת טלמטריה מהחללית.

בתחנת החלל הבינלאומית חיכו גם כן לצפות באחת מיריות המנועים הרקטיים של פובוס-גרונט, ולמרות שהצליחו לזהות את החללית, לא נצפתה שום הפעלת מנועים.
מעט מאוחר יותר דיווח מקור (שוב, לא רשמי) בנאס"א שאנטנות של NORAD קלטו את פובוס-גרונט משדרת בכל תדרי הטלמטריה שלה, ארוע שללא ספק מעיד על כך שהיא נמצאת במצב חירום.
בשלב זה היה ברור, למרות שהתקשורת הרוסית הרשמית לא מסרה שום מידע, שפובוס-גרונט נשארה במסלול סביב כדור הארץ במקום לצאת למסלול בריחה שיביא אותה לקירבת מאדים. במילים אחרות, מערכת ההנעה שהיתה צריכה לבצע את תמרון הבריחה לא פעלה. תקלה כזאת יכולה להיגרם על ידי תקלה במערכת ההנעה עצמה, או בתוכנת השליטה, או כתוצאה מתקלה אחרת שהביאה לשרשרת אירועים שהסתיימו באותה התוצאה.

בסביבות השעה 04:00 בבוקר שעון ישראל (שש שעות לאחר השיגור), שוחרר הדיווח הרשמי של סוכנות החלל הרוסית. נמסר ששני התמרונים שהיו אמורים להתבצע לאחר ההפרדה ממשגר הזנית לא התבצעו, ושבמשך זמן מה לא ניתן היה לאתר את החללית. החללית שוהה ב"מצב בטוח" (Safe Mode), שפירושו שהחללית דואגת שכל מערכותיה ימשיכו לתפקד, אבל לא מבצעת שום פעילות עד לקבלת הוראות חדשות. על פי הדיווח, למרות שהתקלה היתה חריגה, הוכן מבעוד מועד נוהל היחלצות ממצב מסוג זה, וצריך לשלוח אל החללית רצף פקודות שיאפשר לה להמשיך במשימתה. חלון ההזדמנויות להשלמת הפתרון לתקלה הוא בין ימיים לשלושה ימים, שאחריהם יתרוקן המצבר. ההערכה הראשונית היא תקלת תוכנה או תקלה בעוקב הכוכבים.

פובוס - האם נצליח להגיע אליו הפעם?

מה הקשר למצבר? בשעות אחר הצהריים דווח בכלי התקשורת הרשמיים שמקור התקלה היה בכשלון רכישת השמש על ידי החיישנים של החללית מסיבה הקשורה לתוכנה. הוצהר גם שנערכת התארגנות לבצע תיקון לתוכנה כדי להיחלץ ממצב זה, וכרגע מחכים לחישוב מדוייק של מסלול החללית כדי שהפקודות החדשות תהיינה מתאימות ברמת הדיוק הראויה. במאמר מוסגר אוסיף שאי-מציאת השמש היא ארוע קיצוני למדי, ויכול לנבוע מחוסר התאמה בין הציפייה למיקום השמש לבין המציאות. זה יכול להיגרם לא רק עקב תקלת תוכנה, אלא גם עקב הפרדה לא מדוייקת מהמשגר (דבר שקרה גם בלווין התקשורת עמוס-3), וגם זה דורש שינוי במדיניות התמרונים.
כאילו שהצרות לא מספיק גדולות, עוד שלושה ימים ללא תיקון המסלול תרד החללית לגובה שיציאה ממנו לכיוון מאדים תדרוש יותר דלק מהכמות שאצורה במיכלים, או בקיצור, פובוס-גרונט לא תוכל להגיע ליעדה.

כשיהיו עדכונים נוספים, אצרף אותם בהמשך רשומה זו, ובינתיים נחזיק אצבעות לצוות ההפעלה.

תכנית החלל הרוסית לחקר מערכת השמש סבלה קשיים ותקלות רבות מאד. משימה זו, שבאה לאחר שני עשורים ללא כל פעילות חדשה בתחום, אמורה להיות חלוצה בסידרה של משימות מחוץ למסלול כדור הארץ. כשלון, ובפרט בשלב כל כך מוקדם עלול לסגור את ההזדמנות הזאת. מצד שני, היחלצות מהמשבר והצלחה במשימה עשויה להוכיח שאפשר לבצע משימות מורכבות כל כך במחיר נמוך הרבה יותר ממה שמוכר למדינות המערב.

סיכומים נוספים:
http://www.planetary.org/blog/article/00003252/
http://www.russianspaceweb.com/phobos_grunt_launch.html
על משימת פובוס-גרונט


עדכון 10/11 12:46: מסתבר שהמשימה כולה מבוטחת ב- 1.2 מיליארד רובל (כ- 40 מיליון דולר). ביטוח משימות חלל זה לא דבר מקובל אצל הרוסים, אבל אולי הגיע הזמן להתחיל. בכל מקרה עוד לא הכל אבוד.


עדכון 11/11 17:18: עדיין אין חדשות טובות, או אפילו חדשות כלשהן. אין שום דיווח ממקורות רשמיים הקשורים למשימה זו. בינתיים שתי המלצות:
      1. כתבה מצוינת של איתן קריין בסיינטיפיק אמריקן ישראל.
      2. פובוס-גרונט תחלוף מעל ישראל מדי פעם, והנתונים הדרושים לתצפית מופיעים באתר heavens-above (בקישור מופיעות הקואורדינטות של תל-אביב). 


עדכון 13/11 11:37: לפי העיתונות הרוסית אין תקווה להציל את פובוס-גרונט. יש לציין שזה לא ממקור מוסמך או ממקור פנימי בתכנית פובוס-גרונט, ולכן אלה ספקולציות בלבד. בנוסף, גופים רשמיים מכל העולם, שעוקבים באמצעות טלסקופים אחר החללית, מדווחים שהמסלול שלה משתנה לאיטו, ולא בגלל גרר אטמוספירי. זה יכול להתפרש כדליפת דלק או גז, או לחילופין על ניסויי הפעלה של מנועי ההכוון הקטנים של החללית (שאפשריים רק בפיקוד מהקרקע).


עדכון 13/11 22:16: שימו לב שכל הדיווחים העיתונאים מתייחסים לאותו דיווח מהתקשורת הרוסית (INTERFAX), שמציין מומחה מתעשיית החלל הרוסית. ללא שם וללא תפקיד. מעניין אם ממתינים עם דיווח רשמי לשיגור סויוז המתוכנן למחר בבוקר (שיגור מאוייש לתחנת החלל הבינלאומית).
 
_______________________________________
תודה לקורא גל שהסב את תשומת לבי לכך שקורים דברים.

מדע ויראלי

בסופ"ש האחרון השתתפתי בסדנה שמטרתה להפיק (וללמד תוך עשייה) סרטוני מדע קצרים לקהל הרחב. הסרטונים עלו ליוטיוב והכוונה היא לנסות להפוך אותם לויראליים. חמישה סרטונים בלבד צלחו את הסדנה, שהיתה מתישה ואינטנסיבית ביותר, והתחרות מתחילה.

הנושאים שהוגרלו עבור הסרטון שלי ושל ידידי אמיר ברנט היו "יופי" ו"נעורים" (כל אחד שלף נושא, ומותר היה לבחור אחד מהשניים), ובחרנו להתמקד ביופי של המדע. כשראיתי את הסרטים האחרים הבנתי שהסגנון הייחודי של כל אחד מהמשתתפים התבטא בטכניקות שכל צמד בחר לעצמו, וכך יצאו חמישה סרטונים שונים מאד זה מזה. את הסדנה ליוו זיו קיטרו וליאור צורף, שלשניהם ידע וניסיון רב בתחום הפקת סרטונים והפצתם במדיה החברתית.

להלן הדגמה של הטכניקה שבה בחרנו:


הסרטון עצמו:

המסקנות הן כאלה: הכנת סרטונים היא מלאכה מייגעת, אבל ההשקעה וההקפדה על פרטים משתלמת. בנוסף, את העריכה רצוי לעשות על מחשב חזק. זה היה סרט של 3 דקות בלבד וללפטופ היה קשה איתו.
אני תוהה אם אוכל להפיק סרטונים נוספים בעתיד. אתם יודעים - למען המדע. וגם כי זה כיף.

השלב הבא הוא להביא לחשיפה מקסימלית של הסרטונים. הזכרתי בהתחלה שמדובר גם בתחרות, ואתם יכולים לעזור לי.
במהלך חודש מאי יוכרזו הזוכים על סמך שני פרמטרים; דעת חבר שופטים, וכמות צפיות. אם הסרטון שלי מצא חן בעינכם, ואתם רוצים לעודד אותי להפיק סרטונים נוספים, צפו בסרטון והפיצו אותו לחבריכם בפייסבוק או בכל אמצעי אחר.

נושא אחר באותו נושא: הוכרזה תחרות פיימלאב 2011, הרצאות בנושאים מדעיים ב- 3 דקות בלבד וללא אמצעי עזר. השתתפתי בתחרות של 2010, וזכיתי בסדנה ייחודית שנותנת כלים להתמודדות עם התקשורת ועם קהל, כלים שבהם אני משתמש בכל הרצאה שלי. החוויה של התחרות עצמה, ההתמודדות עם השופטים והקהל, שווה הרבה מאד. אם אתם אוהבים מדע, ואוהבים להסביר מדע, אז התחרות הזאת היא בשבילכם. שלב א' יתקיים בתחילת מאי בתל-אביב, חיפה וירושלים. פרטים נוספים כאן.

ומשהו אחרון לסיום: תודה ע-נ-ק-י-ת לרותם ברוכין שהקריבה לילה שלם כדי לעזור עם הטקסט של הסרטון ועם ההקלטה של הקריינות.

אם הגעתם עד כאן, אז אולי הספקתם לשכוח לצפות בסרטון שלי. אז אני מזכיר - הביעו את תמיכתכם וצפו בו.