יום שני, 30 במאי 2011

גן חיות בוואקום

חוקרי מטאוריטים יודעים לקבוע שחלק מהסלעים שנפלו מהשמיים מקורם במאדים.
ניתן לקבוע זאת על פי הרכב המינרלים והגזים הכלואים בסלע. ההשערה היא שפגיעות שספג העולם האדום במהלך ההיסטוריה העיפו כמות חומר גדולה אל מחוץ למשיכתו של כוכב הלכת, וסלעים חסרי מזל מסויימים נלכדו בכבידתו של כדור הארץ ונפלו לקרקע.
השכן במעלה מערכת השמש
Credit: NASA

השאלה המעניינת היא, האם קיימת אפשרות שחיים מיקרוסקופיים נדדו באופן זה בין כוכבי הלכת במערכת השמש?*

ברור לנו שסביבת כדור הארץ מסוגלת לטפח חיים ממגוון רב של סוגים. על רוב פני השטח שלו יש מים נוזלים, כמות נדיבה של חום מהשמש, אטמוספירה סמיכה במידה ראויה ושדה מגנטי לאבטחה. אבל עם זאת איננו יודעים בוודאות שהחיים התחילו כאן על כדור הארץ. אולי האורגניזמים הראשונים נפלו ל'מרק הבראשיתי' כשהם מוגנים על ידי גוש סלע מאדימי?

אחד הניסיונות לענות על כך בוחן את שאלת החיים בחלל - האם בכלל יתכן שחיים, פשוטים ככל שיהיו, מסוגלים לשרוד בתנאים הקיצוניים של קור, רִיק וקרינה מייננת? רוב בעלי החיים אינם עמידים באף אחד מהתנאים הללו, אבל ישנם כמה סוגי יצורים בעלי עמידות לתנאים קיצוניים ביותר, והם מכונים אקסטרמופילים, שזה בערך כמו להגיד חובבי אתגרים.

האגודה הפלנטרית (The Planetary Society) יזמה מחקר חלל בשם LIFE שבמהלכו יישלחו דוגמאות של אקסטרמופילים לשהייה ממושכת בחלל כדי ללמוד על השפעת תנאים אלו עליהם. האגודה הצליחה לצרף את הניסוי לחללית הרוסית הלא-מאויישת פובוס-גרונט (ובשפת המקור: 
Фобос-Грунт) שמטרתה נחיתה על אחד מירחי מאדים, פובוס, וחזרה לכדור הארץ עם דגימות מפני השטח שלו. המשימה מיועדת לשיגור בסוף 2011 או תחילת 2012 ותושלם אחרי כשלוש שנים בחלל. כאמור, לחללית יתלוו סוגים שונים של מיקרובים וחיות אחרות.
בינתיים, כדי להכשיר את הצוות המובחר למשימה, צירפו קבוצה קטנה מתוכם גם למשימה הנוכחית (והאחרונה) של מעבורת החלל אנדוור. היצורים הזעירים ישהו בתחנת החלל הבינלאומית (למעשה פחות או יותר מחוץ לתחנת החלל) גם כן לתקופה ממושכת, והתוצאות ישמשו להשוואה עם משימת פובוס-גרונט.
[תיקון טעות - הניסוי התרחש כולו במעבורת החלל וחזר עימה לכדור הארץ, ללא שהייה בתחנת החלל]

ועכשיו, אחרי שהכברתי במילים, הנה עוד כמה על שניים מהצוות המובחר, כי זה ממש ממש מגניב:

  • הטארדיגרייד, הידוע גם בכינוי "דב מים" (או "דובון מים" לפי ויקיפדיה בעברית), הוא יצור בעל שמונה רגליים שגודלו הממוצע הוא כחצי מילימטר, שחי טוב כמעט בכל סביבה שקיימת על פני כדור הארץ, ומחוץ לה - במעמקי האוקיינוסים, בקטבים, במדבריות, על פסגות הרים. הוא יכול להיחשף לקרינה, לריק, לשרוד טמפרטורות קרובות לאפס המוחלט, ולחיות שנים ללא מים...הבנתם את הרעיון. בעבר כבר לקחו אותם לחלל וחשפו אותם לגהינום שבחוץ, וכשבדקו מה חדש בתא המגורים שלהם לאחר החזרה לכדור הארץ, הסתבר שהם לא רק שרדו אלא גם הטילו ביצים, בקעו, והוציאו את הכלב לטיול כאילו זה היה סתם יום רגיל.
דובון מידה ק
Credit: Diane Nelson
  • דינוקוקוס רדיודוראנס, החיידק הקשוח ביותר על פי ספר השיאים של גינס, ידוע גם בכינוי "קונאן הבקטרי" מסיבות ברורת. למרות זאת אני לא בטוח שקונאן הברברי היה שורד בריק, בחומצה, בייבוש, באש, בקרינת גמא וכיו"ב, אבל אולי אני לא מכיר אותו מספיק טוב. החיידק הנ"ל עמיד ברמות קרינה גבוהות ביותר באמצעות מנגנון של גיבוי ותיקון שגיאות על גבי הגנום שלו, אותו הוא שומר בארבעה עותקים! הוא בטח מצטער שהוא לא רשם פטנט על זה לפני עידן התוכנה.
    להנאתכם, הנה קונאן אחר:
יצורים אחרים שמשתתפים בנסיעה הם סוגים שונים של חיידקים חובבי חום ומלח, זוללי ארסן, וסתם כאלה שקרינה בשבילם זה כמו כוסות רוח למיקרובּ.

יש הרבה מה ללמוד מיצורים קטנים וחסונים אלה. אנחנו נצטרך גם כן אמצעי הגנה כשנצא מחוץ לחצר הבית, אל כוכבי הלכת ואל הכוכבים. לכן נאחל בהצלחה ליצורצורים ולאסטרונאוטים שמגדלים אותם.

ואנצל שורה זו להמלצה: רן לוי מספר על נושא זה בפרק 95 של הפודקאסט המשובח "עושים היסטוריה!"
_____________________________
*בעיקר כדי שזה יהיה כתוב איפושהו, התיאוריה הזאת נקראת פאנספרמיה.

4 תגובות:

  1. מעניין!
    רק תיקון קטן - החללית, לפי שמה ברוסית, נקראת "פובוס-גרונט" ולא "פובוס-גראנט".

    השבמחק
  2. וואווו אצלך אני חודרת לעולם תלת מימד. הצילום של האדון הג'נטלמן לעיל, הרס אותי.

    השבמחק
  3. תודה, אני שמח למצוא רשומה שלי פעם נוספת במומלצים :-)

    השבמחק