יום רביעי, 17 בנובמבר 2010

אפוקסי מכה שנית

אולי אתם זוכרים את הפוסט אודות השביט הארטלי-2 והמשימה אפוקסי, במהלכה צולם השביט ממרחק זעום של כ- 700 קילומטרים. בארבעה בנובמבר הוכתרה המשימה בהצלחה, ויש הרבה צילומים וסרטונים מדהימים. כמות הפרטים שניתן לזהות על פני השטח של גרעין השביט תספק למדענים הרבה מאד נתונים מעניינים וזה ממש מרגש.
בתמונות רואים את גרעין השביט בצורתו המאורכת, ואפשר להבחין במספר סילונים של קרח ו/או אבק שמרוססים לחלל ויוצרים את ההילה והזנב של השביט.

שביטים מורכבים בעיקר מקרח מים ומאבק סלעי שהתגבשו יחד בעידן הערפילית הסולרית, שברבות הימים הפכה למערכת השמש. 

כמו כל הגופים במערכת השמש שלנו, גם שביטים מקיפים את השמש. אלו מבינהם שחולפים במערכת השמש הפנימית (היכן שכדור הארץ נוהג להסתובב) מתחממים, וכתוצאה מכך גזים שכלואים בכיסים בתוך תערובת הקרח-סלע מצליחים לפרוץ את דרכם החוצה, ותוך כדי כך מעיפים כל מה שעומד בדרכם.
למעשה אנחנו יודעים בדיוק מה נזרק החוצה. ניתוח ספקטרוגרפי של האור המוחזר מהסילונים (כלומר פירוק האור הנקלט במצלמות לאורכי גל שונים) מאפשר לזהות את החומרים המרכיבים את הסילון.
כך יודעים ששביטים מורכבים בעיקר מקרח-מים, ושהם מכילים אמוניה, פחמן דו-חמצני ועוד.
מסתבר לפי התמונות שצילמו במשימה אפוקסי, שה
שביט הארטלי-2, מתיז יותר פחמן דו-חמצני מאשר מים, כלומר שהגז שהשתחרר ויצר את הסילונים הללו היה קרח יבש. ושימו-לב, מדובר בקרח יבש שנח לו קפוא בתוך השביט במשך מיליארדי שנים! יש הרבה מה ללמוד מזה, כי זו דגימה אמיתית ממערכת השמש הקדומה.
אפוקסי היא משימת ההמשך של דיפ-אימפקט, שבה צולם השביט טמפל-1 מקרוב בזמן שקליע נחושת במשקל 370 קילוגרם הוטח בפניו. זו המשימה החמישית של חללית שחולפת קרוב לשביט, והראשונה שחלפה קרוב לשני שביטים.

מלבד סיפוק הסקרנות המדעית יש גם סיבה פרקטית להוצאות כספיות עצומות על חקר שביטים. כאמור, שביטים רבים חולפים קרוב לשמש, וכך חולפים בקרבת מסלול כדור הארץ. זה עלול להיות מסוכן יום אחד, וכאשר היום הזה יגיע, כדאי שיהיה בידינו מספיק ידע כדי שאפשר יהיה לעשות משהו בקשר לזה, וידע בדרך כלל מתחיל באיסוף נתונים ועיבודם. 

_________________________________________

קרדיט לתמונות: NASA

יום שלישי, 16 בנובמבר 2010

ירושלים, תשעה בדצמבר

מתרחשים כל מיני דברים כרגע שאני מעורב בהם עד צוואר, ולכן לא יוצא לי לעדכן הרבה החודש.

בינתיים, אמליץ לכם לבקר באתר של כנס מאוֹרוֹת 2010, כנס המוקדש כולו למדע בדיוני והפעם, לרגל שנת המגוון הביולוגי, יעסוק הכנס בעיקר בנושאים כגון אבולוציה, חייזרים, גנטיקה וחיים בחלל.



בתוכניה ניתן לצפות כאן.

הכנס יתקיים ב- 9 בדצמבר בקמפוס גבעת רם (האוניברסיטה העברית) בירושלים. יהיה מגניב!
עד אז, תוכלו לקרוא את אוסף סיפורוני החייזרים בפרוייקט "אלפבית עשוי סוילנט-גרין", מחווה לסיפור "מאל"ף ועד תי"ו באלפבית עשוי שוקולד" מאת הארלן אליסון. 28 סיפורים קצרצרים אודות חייזרים שונים ומשונים פרי חלומותיהם, דמיונם וסיוטיהם של 28 כותבים ישראליים. כל יום מתווסף סיפור נוסף, לפי סדר אותיות האלפבית.
קראו, התרשמו ואל תשכחו להגיב!

יום שלישי, 2 בנובמבר 2010

טיסתה האחרונה של מעבורת החלל דיסקברי

כוונו שעונים: בערב יום רביעי (3 בנובמבר), שעה 21:52 חמישי* (4 בנובמבר), שעה 21:29 שעון ישראל (UTC+2), תמריא מעבורת החלל דיסקברי לטיסתה האחרונה.
דיסקברי המריאה לראשונה בשנת 1984, מה שהופך אותה למעבורת הותיקה ביותר הקיימת היום.
זו היתה המעבורת שהעלתה לחלל את טלסקופ החלל האבל, שעדיין מספק לנו תמונות מדהימות של היקום, וגם היתה המעבורת הראשונה שהוטסה על ידי אישה אחרי עשרות טיסות שהוטסו על ידי גברים בלבד (איילין קולינס, שהיתה האישה הראשונה שגם פיקדה על מעבורת חלל, והיא גם האסטרונאוטית הראשונה שפגשתי בביקורה בארץ ב- 2002).

מעבורות החלל יצאו לגימלאות בשנה הבאה, ובכך יהפוך הסויוז הרוסי למשגר היחידי הקיים כיום למשימות מאויישות.

דיסקברי תצא השבוע למשימה STS-133 שאורכה כמעט 11 ימים. במהלכה תעגון בתחנת החלל הבינלאומית, תפרוק מודול לוגיסטי חדש, תספק חלקי חילוף, ציוד לניסויים, חיישנים חדשים וגם את רובונאוט-2, אותו כבר הזכרתי.
על המשימה יפקד האסטרונאוט המנוסה סטיבן לינדסי, שמאז טיסתו הראשונה ב- 1997 הספיק לצבור מעל 50 ימים בחלל. לינדסי כיהן עד לאחרונה בתפקיד הבכיר של מנהל משרד האסטרונאוטים ב- NASA.

שיהיה לכולם בהצלחה!

את השיגור ניתן יהיה לראות בשידור חי כאן, ובקישור זה כבר אפשר לראות ראיונות עם האסטרונאוטים ואנשי צוות המשימה החל מעכשיו.
_______________________________
*דחייה של יום עקב תקלה חשמלית שהתגלתה