יום שני, 9 בדצמבר 2013

בחזרה לירח

באוגוסט 1976 טסה לירח חללית סובייטית בשם לונה 24. החללית נכנסה למסלול סביב הירח, ולאחר מספר ימים נחתה על אדמת הבזלת של מארה קריסיום (ים המשברים), מאות מטרים בלבד משרידי הנחתת לונה 23, שהתרסקה פחות משנתיים לפני כן.
לונה 24 הפעילה מקדח חלול שחדר לעומק של 160 סנטימטרים לתוך אדמת הירח, ואספה 170 גרם של אדמה. הדגימה הועברה לחלקה העליון של הנחתת, ונאטמה בתא מיוחד. כיממה לאחר הנחיתה שוגר תא הדגימה מתוך לונה 24 וטס חזרה לכדור הארץ.


איור של נחתת מתכנית לונה. קרדיט: Roscosmos

כל אחת מהפעילויות הללו היא הישג טכנולוגי והנדסי יוצא מגדר הרגיל, ותוצאה של שנים רבות של פיתוח, ניסויים, כשלונות והפקת לקחים.

אבל כל זה קרה לפני יותר מ- 37 שנים. בריה"מ, ורוסיה אחריה, לא המשיכו בתכנית הירח שלהם מאז. ארה"ב סיימה את הנחיתות המאויישות בסוף 1972, ופרט ללווין לחישת גלי רדיו שהוכנס למסלול סביב הירח ב- 1973, לא נשלחו עוד משימות לחקר הירח עד שנות ה- 90.
החל משנות ה- 90 ועד היום שוגרו לירח לא מעט חלליות רובוטיות, מחציתן אמריקאיות, ומחציתן פיתוח של יפן, הודו, האיחוד האירופאי וסין. אף אחת מהן לא כללה נחיתה. חלקן אמנם כלל פגיעת קליע בקרקע ובדרך כלל גם התרסקות מכוונת בסיום המשימה, אבל לא נחיתה רכה שמאפשרת פעילות על פני אדמת הירח.
הסיבה לבחירה במקפת על פני נחתת היא משיקולי עלות וסיכון. שלב הנחיתה הוא ללא ספק החלק המסוכן ביותר במשימה, ולכן מעלה את מחיר המשימה בהרבה.
התוצאה היא שטכנולוגיות שהיו בידי סוכנויות בודדות בעבר, כבר אינן בשימוש במשך עשרות שנים, והידע והניסיון שנצבר הולך ודועך.

אבל שינוי קרב ובא.
בשבת הקרובה, ה- 14 בדצמבר, יתרחש אירוע היסטורי, במהלכו חללית רובוטית תנחת על אדמת הירח. חללית במשקל 1,200 ק"ג של סוכנות החלל הסינית תבצע נחיתה על אדמת הירח באתר ששמו סינוס אירידום (מפרץ הקשתות). שמה של הנחתת צ'אנג-אה 3, ומתוכה ירד לקרקע רכב רובוטי (ששמו יוטו) בגובה 150 ס"מ ובמשקל 120 ק"ג שיוכל לסייר ולחקור את הקרקע.


אתר הנחיתה במפרץ הקשתות. החץ מצביע על מיקומו של
הרובר הסובייטי לונוחוד 1 שפעל בשנים 1970-1971.
קרדיט: NASA / GSFC / ASU

פרטים על המשימה כתבתי ברשומה הקודמת, ולכן כאן אפרט את מהלך המשימה.

נכון לשעת פרסום רשומה זו, נמצאת צ'אנג-אה 3 במסלול מעגלי, 100 ק"מ מעל פני השטח של הירח. לקראת הנחיתה היא תאט את מהירותה באמצעות מנוע רקטי, ותכנס למסלול אליפטי שיורד לגובה של 15 ק"מ.
על פי התכנית, ביום שבת 14/12 בשעה 17:22 15:40 (כל השעות הן בשעון ישראל, UTC+2) יתחיל תהליך הנחיתה [עדכון: נראה שהיה חוסר הבנה בחלק מהדיווחים. הנחיתה התחילה בדיוק בשעה 15:00]: צ'אנג-אה 3 תפעיל את המנוע הראשי שלה ותבלום את המהירות המסלולית שלה בגובה 15 ק"מ. כתוצאה מכך היא תאבד גובה, למעשה תיפול לכיוון אדמת הירח. בגובה 2 ק"מ היא תסתובב ותכוון את המנוע כלפי מטה, להאטת הנפילה.
בגובה 100 מטר יעצר תהליך הנחיתה, והנחתת תרחף במקום לזמן מה ותסרוק את הקרקע כדי לוודא שאין מכשולים מתחתיה, כי נחיתה על סלע גדול עלולה להביא להתהפכות.
מכאן תמשיך הנחתת בירידה מבוקרת, ולקראת המגע עם הקרקע תכבה את המנוע ותסיים את הנחיתה בנפילה חופשית מגובה של 4 מטרים. זיכרו שתאוצת הכבידה של הירח נמוכה פי- 6 מזו של כדור הארץ.
חשוב מאד לציין שכל תהליך הנחיתה יתבצע באופן אוטונומי לחלוטין, ללא שליטה ובקרה של בני אדם.



החל מהשעה 22:38 יופעל הרובר יוטו, והנחתת תוריד אותו לקרקע באמצעות כבש נפרש. הרובר יתרחק מהנחתת ולאחר סדרת בדיקות יחל לסייר מסביב. כדאי להזכיר שבמהלך יום ראשון 15/12 יצלמו הנחתת והרובר זה את זה. זכרו שטכנולוגיות הצילום השתכללו מאד מאז תחילת שנות ה- 70, אז אני מקווה לתמונות באיכות שלא נופלת מזו של קיוריוסיטי (שהחומרה שלה היא למעשה טכנולוגיה בת עשר שנים).


דגם של הרובר יוטו בגודל מלא. קרדיט: Reuters

משימת צ'אנג-אה 3 מתוכננת לשלושה חודשים לפחות. פירושו של דבר הוא שעל הנחתת והרובר לשרוד את הטמפרטורות הקיצוניות של היום והלילה של הירח, שכל אחד מהם נמשך שבועיים.

במידה והנחיתה תושלם בהצלחה, תהיה סין המדינה השלישית שמצליחה לנחות על עולם אחר, ותפגין בכך יכולת הנדסית וטכנולוגית ברמה הגבוהה ביותר שקיימת. אולי הצלחה כזאת תדרבן גם ממשלות אחרות להשקיע בפרויקטים מעוררי השראה כגון זה.

אני אעקוב אחר התקדמות המשימה ואדווח בזמן אמת בעמוד הפייסבוק של הבלוג. עדכונים משמעותיים אוסיף גם כאן.
עדכון 12/12/2013: צ'אנג-אה 3 עברה בהתאם לתכנית למסלול אליפטי שמביא אותה לגובה מינימלי של 15 ק"מ מעל אדמת הירח. מגובה זה מתוכננת להתחיל הנחיתה.
עדכון 13/12/2013: על פי התקשורת הסינית, הוקדמה שעת הנחיתה לשעה 15:40. כמו כן, יהיה סיקור חי של הטלוויזיה הסינית באנגלית.
עדכון 14/12/2013 15:00: מנוע הנחיתה הופעל בשעה 15:00 להאטת מהירות הטיסה.
15:14: הנחיתה הסתיימה בהצלחה!
22:40: הרובר יוּטוּ הורד לקרקע!

נאחל בהצלחה לצוות שמפעיל את צ'אנג-אה 3, ותמיד זכרו שהאנושות כבר הוכיחה מזמן שהירח נמצא בהישג ידנו, ולהגיע אליו זה עניין של החלטה בלבד.

יום שלישי, 26 בנובמבר 2013

ארנב על הירח

היום נמסרה הודעה רשמית לתקשורת, שלרובוט שינחיתו הסינים על הירח בחודש הבא, ניתן השם "יוּטוּ", שהוא שמו של הארנב מהירח.

דגם מוקטן של יוטו
קרדיט: China News Service

בבוקר ה- 20 ביולי 1969, יום הנחיתה של אפולו 11 על הירח, קיבלו שלושת האסטרונאוטים דיווח על כותרות העיתונים ממרכז הבקרה ביוסטון. בתמליל השיחה מופיע הקטע הבא, שמובא כאן בתרגום חופשי:
מרכז הבקרה: "בין הכותרות הגדולות שעוסקות באפולו הבוקר, יש אחת שמבקשת שתשימו לב לבחורה נחמדה עם ארנב גדול. אגדה עתיקה מספרת על בחורה סינית יפהפיה ששמה צ'אנג-או שחיה שם כבר 4,000 שנה. נראה שהיא גורשה לירח אחרי שגנבה את גלולת האלמוות מבעלה. כדאי שתחפשו גם את המלווה שלה, ארנב סיני גדול, שאותו קל לזהות מאחר והוא תמיד עומד על הרגליים האחוריות בצילו של עץ קינמון. השם של הארנב לא כתוב."
באז אולדרין: "אוקיי, אנחנו נשים לב לנערת הארנב". [תמליל מקורי, הקלטת השיחה החל מ- 1:23]

האגדה על צ'אנג-אה וארנב הירקן שחיים על הירח מוכרות מאד בפולקלור הסיני, ולכן לא צריך להפתיע ששמה של תכנית החלל הסינית לחקר הירח קיבלה את שמה של צ'אנג-אה.

צ'אנג-אה עפה לירח.

צ'אנג-אה 1 היתה החללית הסינית הראשונה שטסה לירח. היא פעלה החל מאוקטובר 2007 למשך שנה וארבעה חודשים במסלול בגובה 200 קילומטרים סביב הירח, וביצעה מיפוי תלת-ממדי של פני השטח במקביל לזיהוי יסודות כימיים בקרקע ואיסוף נתוני קרינה בסביבת הירח.
צ'אנג-אה 2 שוגרה כמשימת המשך באוקטובר 2010. היא היתה משוכללת במידת מה מקודמתה, והוכנסה למסלול שחולף בגובה 100 ק"מ מעל פני הירח, בנקודה הגבוהה שלו, ויורד לגובה 15 קילומטר בלבד בנקודה הנמוכה ביותר. החללית ביצעה מיפוי יסודי של אתרי נחיתה אפשריים למשימת ההמשך צ'אנג-אה 3.
ביוני 2011 הועברה צ'אנג-אה 2 לנקודת לגרנז' L2 שנמצאת במרחק מיליון וחצי קילומטרים מכדור הארץ בכיוון ההפוך לכיוון השמש. בנקודה זו מתאזנים כוחות המשיכה של כדור הארץ והשמש, כך שניתן "להחנות" בה חללית ולשמור אותה שם בהשקעה נמוכה מאד של דלק.
באפריל 2012 הוזזה צ'אנג-אה 2 מנקודת L2 למסלול שהביא אותה בדצמבר אותה שנה למרחק של 3.2 קילומטרים בלבד מהאסטרואיד טוטאטיס. זו החללית היחידה שחלפה סמוך לאסטרואיד זה.

אסטרואיד טוטאטיס בתמונות של צ'אנג-אה 2.

צ'אנג-אה 2 ממשיכה עדיין לשייט בחלל הבין-פלנטרי סביב השמש, והיא משמשת עדיין ככל הנראה לכיול רשת החלל העמוק של סין, לתקשורת עם חלליות רחוקות.

משימת צ'אנג-אה 3 מתארגנת כרגע לשיגור ב- 1 בדצמבר. זוהי משימה רובוטית שמתוכננת לבצע נחיתה רכה על הירח. כדאי לדעת ששום דבר לא ביצע נחיתה רכה על הירח מאז הגשושה הסובייטית לונה 24 באוגוסט 1976!
מתוך הנחתת של צ'אנג-אה 3 יצא רכב רובוטי קטן שיוכל להתרחק ולהסתובב בקירבת מקום.
אתר הנחיתה המיועד הוא סינוס אירידום, מפרץ הקשתות. אגן בזלתי גדול המתחבר למארה אימבריום.

מארה אימבריום מסומן במס' 5. החץ מצביע על סינוס אירידום.
פרטים מעניינים נוספים על הירח ברשומה שבקישור זה.

הנחתת, שמשקלה כ- 1,200 קילוגרם, מצויידת באמצעי תקשורת, מצלמות ומכשירים לבחינת הקרקע. בנוסף מותקן עליה טלסקופ לתדרי EUV (על-סגול קיצוני), שיהיה המצפה האסטרונומי הראשון על הירח. הנחתת מתוכננת לפעול במשך שלושה חודשים בעזרת מחולל כוח רדיואיזוטופי (RTG), שיפיק עבורה חום כדי לשרוד את הלילה הירחי שנמשך שבועיים, וחשמל כדי שמערכותיה יוכלו לפעול בכל מצב של השמש.
יוטו הוא רובר, רובוט על שישה גלגלים המצוייד בלוחות סולריים במשקל של כ- 140 קילוגרם. הוא נועד כדי לסקור את השטח מסביב לנחתת, לבחון מקרוב סלעים, לחפור בקרקע, לזהות יסודות כימיים ואפילו לגשש בעזרת מכ"ם אחר המבנים הגיאולוגיים התת-קרקעיים שמתחת לפני השטח.

ארנב הירקן הוא לא ארנב רגיל. ארנבים רגילים לא חיים על הירח.

גם משימה זו היא אבן דרך בתכנית גדולה יותר, שתכלול החזרה אוטומטית של דגימות קרקע מהירח לכדור הארץ בעוד מספר שנים. מבחינת כוונות, יתכן שבכוונת הסינים להגיע למשלחת מאויישת לירח עד לסוף העשור הבא.

שימו לב לצ'אנג-אה 3. אם לא יקרו תקלות, היא תעשה דברים שלא נעשו כבר עשרות שנים, ואולי תגרור גם את סוכנויות החלל האחרות להשקיע יותר בחקר הירח, וכולנו נרוויח מכך.
שיהיה בהצלחה!

עדכונים ממהלך המשימה יופיעו בדף הפייסבוק מסה קריטית.

_____________________________________
קריאה נוספת: כתבה על בחירת השם.

יום שבת, 16 בנובמבר 2013

שביט ISON במופע מרהיב

יתכן שיהיה לנו שביט בשמיים בשבועיים-שלושה הקרובים. כלומר, אחד שאפשר לראות גם ללא משקפות וטלסקופים.

שביט אייסון (ISON) כפי שצולם אתמול (15/11).

מדי פעם חולף שביט במערכת השמש הפנימית, מפתח זנב לתפארת וקהילת האסטרונומים קוראת לציבור לצאת ולחזות בתופעה הנדירה. הבעיה היא שלא ניתן לדעת עד כמה בהיר יהיה השביט כשיחלוף בסביבה, והסיכוי למופע מרהיב הוא לא גדול.
מצד שני, כאשר ההתבהרות מתרחשת, היא נמשכת ימים ספורים בלבד, ולזמן קצר כל יום כך שקל לפספס את המחזה.
מי שראה שביט בשמיים לא ישכח את החוויה במהרה. זו חוויה ייחודית ונדירה, ולכן אם שביט אייסון יואיל בטובו להאיר את שמי הלילה, אסור יהיה לפספס.

אייסון הוא שביט חד-פעמי. הוא מבקר את השמש לראשונה, ומסלולו שולח אותו למסלול בריחה מכוח המשיכה שלה. הוא לעולם לא יחזור. [עדכון 28/11: חישובים חדשים מראים שהמסלול של אייסון הוא בכל זאת אליפטי, בעל מחזור של לפחות 400,000 שנים.]
זו גם הסיבה שאנחנו לא יודעים עליו הרבה. הוא התגלה לפני פחות משנתיים ומאז עוקבים אחרי מסלולו. עכשיו הוא קרוב לשמש יותר מכוכב הלכת נוגה, והתפרצויות נוספות בגרעין שלו עיצבו זנב מרשים וירקרק באורך של מיליוני קילומטרים. ההערכות הן שהוא יצליח להישאר שלם גם לאחר המעבר הקרוב לשמש.
ההתפרצות האחרונה גרמה לעלייה מהירה בבהירות שלו, כך שכרגע ניתן לצפות בו בקלות במשקפת שדה, וממקום חשוך גם ללא אמצעי עזר כלל.

מיקום השביט בשמיים ב- 05:30 לפנות בוקר מדי יום בשבוע הנוכחי.

הבעיה העיקרית בלשכנע אתכם לנסות לצפות בשביט אייסון, היא שצריך לקום לפנות בוקר לשם כך. מנקודת מבטנו רואים את השביט במזרח בקבוצת וירגו (בתולה), קרוב לכוכב הבהיר ביותר בה, ספּיקה. קבוצה זו זורחת בעונה הנוכחית רק לפנות בוקר, כך שאפשר יהיה לצפות בשביט בסביבות 05:00 בבוקר ועד שהשמש תאיר את השמיים במידה שלא תאפשר לראות שום דבר מלבדה.
ב- 28 בנובמבר יגיע השביט למרחק הקרוב ביותר לשמש במסלולו, ויתחיל להתרחק ממנה. הפעם נוכל לראות אותו אחרי השקיעה, בצד מערב כמובן. גם הפעם הוא יופיע בשמיים לזמן קצר כי הוא ישקע מעט לאחר השמש. כמו כן לא ניתן לדעת כבר עכשיו עד כמה הוא יישאר בהיר לאחר ההתקרבות לשמש. כאמור, שביטים הם בלתי צפויים.

הדבר היחיד שלא רק צפוי בהם לחלוטין אלא אף וודאי, הוא המסלול בו הם נעים. לכן שמועות על התקרבות מסוכנת לכדור הארץ או סיפורים הזויים אף יותר הם שקריים וחסרי בסיס.

שמיים צלולים וצפייה מהנה!

____________________________________
עוד על שביטים ב"מסה קריטית":

יום חמישי, 17 באוקטובר 2013

סויוז 1: הנפילה לכדור הארץ - מאמר מאת איימי שירה טייטל

[מדי פעם אנחנו שומעים על ההיסטוריה של הטיסות האמריקאיות המאויישות לחלל, וסיפורי הגבורה מופיעים בקולנוע ובטלוויזיה. על הצד הסובייטי, שפעל במקביל ושאף לאותם יעדים עם הרבה הישגים וסיפורים, אנחנו כמעט ולא שומעים. לטעמי זו הסיבה שהסיפורים הללו מרתקים אפילו יותר.
הסיפור הטרגי שלפניכם נסוב סביב חללית, אבל הוא מתמקד באדם שנקלע למצב בלתי אפשרי, ומציג את אחד הצדדים הנוראים של המרוץ לחלל, שבו ההישגיות משמשת למטרות פוליטיות ומביאה לתוצאות קטלניות.

איימי שירה טייטל היא היסטוריונית חלל. היא כותבת עבור מספר רב של כתבי עת מקוונים, והבלוג שלה Vintage Space עבר לאחרונה למערכת הבלוגים המדעיים של Popular Science.
תודה לאהוד מימון על עריכת התרגום.]


צוות סויוז 1. טייס הגיבוי יורי גגרין (משמאל)
והטייס הראשי ולדימיר קומרוב.
מקור: The Russian Space Web.
תכנית סויוז הרוסית היא תכנית טיסות החלל הארוכה ביותר שעודנה פעילה – סוגים שונים של החללית טסו בהתמדה מאז 1966. היא איננה מושלמת; מערכות גדולות כמו חלליות לרוב אינן מושלמות. לאחרונה היו בעיות במשימות שבהן חלליות ביצעו נחיתות קשות. אבל בסך הכול היא נחשבת לרכב הבטוח והאמין ביותר. אולם סויוז לא נחשבה תמיד לסוס עבודה אמין. בראשיתה נתקלה התכנית במהמורות רבות, ובשנת 1967 במשימה הראשונה, סויוז 1, שוגרה חללית פגומה באופן קטלני.




יום שבת, 12 באוקטובר 2013

הולכים ונעלמים

אתמול נפטר סקוט קרפנטר, אסטרונאוט לשעבר, בגיל 88.
קרפנטר היה האדם השישי שהגיע לחלל ב- 24 במאי 1962, בחללית מרקורי ששמה "אורורה".

סקוט קרפנטר מימין בחליפת החלל לפני טיסת האורורה.

טיסת האורורה תוכננה לחמש שעות, בהן מקיפה החללית את כדור הארץ, והנוסע היחיד עוסק בפעילות מחקרית ובבדיקת מערכות החללית. לקראת סוף הטיסה, על האסטרונאוט לכוון את החללית לזווית המתאימה לכניסה לאטמוספירה, ולהפעיל את מנועיה לבלימת המהירות המסלולית. דוקא בשלב קריטי זה התגלתה תקלה במכשירי הניווט של החללית.
קרפנטר ביצע את הכוונת החללית באופן ידני ולמעשה הציל את המשימה, אולם עיכוב של כשלוש שניות בהפעלת מנועי הבלימה הביא להחטאה של נקודת הנחיתה ביותר מ- 400 קילומטרים.

כריס קראפט, מנהל הטיסה, האשים את קרפנטר בהחטאה וטען שדעתו היתה מוסחת וכי לא ציית להוראות מרכז הבקרה. כתוצאה מכך לא זכה קרפנטר בטיסה נוספת לחלל, והוא פרש מתכנית האסטרונאוטים ועבר לעסוק בתחום העבודות התת-ימיות עבור חיל הים.

סקוט קרפנטר היה טייס בחיל הים האמריקאי לפני שהתנדב לתכנית האסטרונאוטים. הוא הטיס מטוסי סיור ולוחמה ימית במלחמת קוריאה ומאוחר יותר היה לטייס ניסוי של חיל הים. בשנת 1959 הוא נבחר לשביעיית מרקורי; שבעת האסטרונאוטים שיטיסו את החללית המאויישת הראשונה של נאס"א.

שביעיית מרקורי. בשורה הקדמית מימין לשמאל: גורדו קופר, דיק סלייטן,
סקוט קרפנטר (בז'קט המשובץ) וגאס גריסום.
בשורה האחורית מימין לשמאל: ג'ון גלן, וולי שירה, אלן שפרד.

היום, מתוך השביעייה נותר רק אחד. ג'ון גלן, אסטרונאוט לשעבר וסנטור בהווה, שגילו 92 שנה.
העובדה המוחשית ביותר בסיפור זה, לטעמי, היא שחלוצי עידן החלל שנותרו בחיים הם כבר קשישים, ושכל הפעילות האנושית בחלל מתמצה היום בקומץ אנשים במסלול נמוך. מסלול שאינו גבוה בהרבה מגובה הטיסה של חלליות מרקורי מלפני חמישים שנה.
אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מדוע אין המשכיות למשימות הנועזות של פעם.

_________________________________
קרדיט לתמונות: NASA

יום שבת, 14 בספטמבר 2013

דברים שעושים בסוכות

אני עסוק בהכנות לקראת סוכות. כבר מזמן לא לקחתי על עצמי כל כך הרבה עבודה התנדבותית בריכוז כזה, אבל זה יהיה שווה את המאמץ.
חול המועד סוכות הוא מבחינתי פסטיבל אייקון כבר אי אלו שנים. שלושה ימים של הרצאות, מופעים, משחקים ובעיקר מפגש עם חברים ותיקים והכרות עם חברים חדשים. למקרה שמעולם לא שמעתם על הפסטיבל, מדובר בארוע השנתי הגדול של קהילת המדע הבדיוני והפנטסיה בישראל, שמשתלב בטבעיות גם עם תכנים של מדע, ספקנות, אמנות ויצירה מקורית.

נושא הפסטיבל השנה הוא "זהויות", כך שתתקלו הרבה במוטיב זה בתכנים השונים, ובנוסף ישנם אירועים לזכרו של הסופר ריי בראדבורי, שידוע בעיקר בשל סיפורי המאדים שלו. בראדבורי נפטר לפני שנה בגיל 92 ולכבודו תוכלו לשמוע הרבה על מאדים במציאות ובדמיון.
יתקיימו המון אירועים במקביל, רובם באשכול הפיס שברחוב הארבעה בתל-אביב, אך חלקם בעירוני א' הסמוך או בבית ציוני אמריקה הקצת-פחות-סמוך. למרות המגוון העצום רצוי מאד לרכוש כרטיסים כבר עכשיו, כי על פי השנים שעברו לא יישארו כרטיסים רבים ביום הפסטיבל.

להלן רשימת ההמלצות שלי. אלו האירועים שאני מתכנן ללכת אליהם, או שאני מופיע בהם (מודגשים), או שהייתי הולך אליהם אלמלא הייתי תפוס בגלל אחת מהסיבות שהזכרתי.

מוצאי שבת 21/9

20:30 הקרנת הבכורה של "הרועה האחרון", סרט פנטסיה ישראלי חדש שהופק על ידי קבוצה מדהימה של יוצרים מוכשרים. ההקרנה תלווה במפגש שאלות ותשובות עם צוות ההפקה. שימו לב שיתקיימו הקרנות נוספות בימים העוקבים.

יום ראשון 22/9

14:00 מורשת טרון המוחמצת, הסופרת והניטפיקרית המקצועית יעל פורמן תשווה בין שני סרטי "טרון", שהופקו בהפרש של קרוב ל- 20 שנה, ותסביר לנו כיצד מספרים סיפור בראשון, ואיך מחרבים אותו לחלוטין בשני.

16:00 אז החלטת להרצות בכנס? זיו קיטרו ואני ניתן טיפים למרצים פוטנציאליים. לתשומת לבכם, איננו נושאים באחריות על שפיותם של המשתתפים. חלק מהמשתתפים יוכלו להרשם לסדנה ביום שלישי בשעה 12:00, בה יוכלו להוכיח את מה שלמדו בהרצאה ולקבל ביקורת על כך. שימו לב שמספר המשתתפים מוגבל ביותר, אז אל תחכו לרגע האחרון ורכשו כרטיסים עכשיו.

18:00 פושט צורה, לובש צורה, ד"ר קרן לנדסמן תנסה לרסן את השלישייה דידי חנוך, אהוד מימון וגלי גולן, שלושתם מומחים לז'אנר המדע הבדיוני, ותחלץ מהם שיחה על השינויים שעברו על המדע הבדיוני במהלך השנים.

20:00 אל תתעסקו עם מאדים, הרצאה שלי על הקושי העצום שבהגעה למאדים, ועל כל הנסיונות לטוס לשם, נסיונות שרובם כשלו.

21:00 אל תצאו מהבית, זה יהרוג אתכם, הרצאה של ד"ר קרן לנדסמן על היצורים המסוכנים ביותר לאדם, אלה שכלל לא ניתן לראות ללא מיקרוסקופ. הרצאה משעשעת ביותר (באמת!), אבל אולי לא מתאימה להיפוכונדרים.

יום שני 23/9

14:00 הראה לי מי חלליתך ואגיד לך מי אתה, הרצאה של ד"ר ויקטור צ'רנוב (שהופיע בתכנית מס' 3 של "החללית"). אני אגיד רק את זה - כל אחד רוצה לשמוע הרצאה על חלליות מפי דוקטור להנעה רקטית שמעריץ את בבילון 5. לא תתחרטו.

16:00 מי אתה, הומו סאפיינס בחלל, הרצאה של ד"ר יעל עבדי-רייס על כישורי הגזע האנושי והתאמתם לחלל. נשמע מעניין.

17:00 זהות אישית - ממשות או אשליה? הרצאה של ירון אסא מהפודקאסט "ספק סביר" והוודקאסט "בקירוב גס". אם טרם שמעתם הרצאה שלו, אתם חייבים את זה לעצמכם כי זה מרחיב אופקים ומגניב.

18:00 יקומים שלא היינו רוצים לחיות בהם. פאנל עם שלישיית הדוקטורים רועי צזנה, ויקטור צ'רנוב, קרן לנדסמן ו...אנוכי. צריך להוסיף?
האמת היא שכן: כל אחד מאיתנו בחר את עולם מהספרים, הסרטים וסדרות הטלוויזיה שכולנו אוהבים, וינסה לשכנע את הקהל שבעצם מדובר בגיהנום מזעזע ונוראי. בקיצור - יהיה משעשע ביותר.

20:00 לכתוב את עצמך למוות, הרצאה של הסופר האמריקאי דריל גרגורי, שהגיע לארץ לרגל צאת ספרו החדש בעברית.

יום שלישי 24/9

11:00 אסטרוביולוגיה למתחילים, הרצאה של איילה סלע על חיפוש חיים מחוץ לכדור הארץ. שמעתי דברים טובים על הרצאתה בכנס קודם, אז נלך לשמוע כי זה נושא מעניין מאד.

12:00 סדנת התנסות בהרצאות, ובה המשתתפים ידגימו הרצאות קצרות ויקבלו ביקורת מזיו קיטרו וממני. הסדנה מיועדת למשתתפים בהרצאה של יום ראשון ב- 16:00.

13:00 סג"מ קראשר, קבע מסלול, הרצאה של עפר מתוקי, שאותו אתם מכירים מצוות "החללית", על ניווט בחלל הבין-כוכבי.

16:00 מדע משנה זהות, פאנל שבו עפר מתוקי, לילי דאי, ד"ר רועי צזנה ואני נשוחח על אירועים שבהם נאלצה הקהילה המדעית לשנות את דעתה כתוצאה מתגליות חדשות.

17:00 שונים, זרים וחייזרים. הרצאה של אהוד מימון על דמויות אנושיות וחייזריות בסיפורי הרשומות מן המאדים מאת ריי בראדבורי. מומלץ בחום, כי מנסיוני ההרצאות של אהוד מימון לא יכולות להיות פחות ממרתקות.

18:00 אז מהי בעצם זהות? פאנל על ספקנות מתובלת במדע ופילוסופיה עם עמית בן-בסט, ירון אסא, דניאל הראל ולירן ענתבי. בטוח שיהיה מעניין.

18:00 (כן, במקביל...) פני מועדות למאדים. הרצאה של גלי גולן על הכמיהה למאדים באמצעות סיפורי המדע הבדיוני. הרצאות של גלי בדרך כלל לא צריך להסביר, אבל הנה דוגמה.

מכירת הכרטיסים המוקדמת מסתיימת בכניסת חג סוכות, אז כדאי להזמין מראש.
אם אתם מגיעים, אשמח לפגוש אתכם. אם תגידו שהגעתם בזכות הבלוג תקבלו הצדעה חגיגית ולחיצת יד אמיצה.
נתראה באייקון!

___________________________________________
המלצות של זוגתי, קרן, לאירועי הפסטיבל בבלוג "סוף העולם - מבט מהיציע".

יום שבת, 7 בספטמבר 2013

וירג'ין גלאקטיק נוגעים בחלל

כבר הסברתי למה אני טוען שהעתיד כבר כאן, אבל כדאי שתצפו בסרטונים הבאים כי זה פשוט חשוב לדעת שדברים כאלה אפשריים.
זהו ניסוי טיסה ממונע שני של הרכב התת-מסלולי מדגם ספייסשיפ-2 של חברת וירג'ין-גלאקטיק, שנערך השבוע. האנטרפרייז (זהו שמו של כלי הטיס) העפילה לגובה של כ- 23 קילומטרים בטיסה זו, והגיעה למספר מאך של 1.4 (40% יותר מהר ממהירות הקול). רכב זה יתחיל להטיס אנשים לחוויית חלל קצרה החל מהשנה הבאה.
אגב, אם כבר שאלתם, עלות טיסה היא 250,000 דולר בלבד.
תהנו!

מבט מהקרקע:


מבט מכלי הטיס:


החללית האחרונה לירח

משימת לאדי (LADEE), שתשוגר בעוד שעות ספורות, היא אחת המשימות החדשניות ויוצאות הדופן מבין השאר.
לאדי היא משימה רובוטית קלת משקל (כ- 380 ק"ג בשיגור) וקלת תקציב (כ- 280 מיליון דולר) של נאס"א, אבל הייחוד שלה מתחיל בכך שזו משימה לחקר הירח. למרות שהירח כל כך קרוב אלינו, יש עדיין המון שאלות לגביו שטרם קיבלו תשובה.


לאדי נשלח לאסוף מידע על תופעה בלתי צפויה שהתגלתה במקרה על ידי האסטרונאוטים שהקיפו את הירח במשימות אפולו. חלק מהאסטרונאוטים דיווחו על אלומות אור מכיוון השמש, שנראו מעל האופק לקראת הזריחה. תופעה זו נצפית בכדור הארץ מדי יום, אבל היא נובעת מהחזרת קרני האור על ידי חלקיקי האטמוספירה.
אבל... לירח אין אטמוספירה! או שמא זו תפישה מוטעית?
מהירח נפלטים אטומי הליום, ארגון ויסודות אחרים כתוצאה מתהליכים כימיים ורדיואקטיביים וכן מפגיעת קרני אור השמש בפני הקרקע. אבל אטומים אלה נמצאים בכמויות מזעריות, כך שאינן מספיקות כדי להסביר את התופעה האופטית שתיארו האסטרונאוטים.
השערה אפשרית היא שחלקיקי אבק זעירים, שמקבלים אנרגיה מאור השמש מתעופפים מעל פני הקרקע ונעים באמצעות כוח המשיכה והשדות המגנטיים של הירח. חלקיקי האבק הללו יוצרים "אקסוספירה", שכבת אטמוספירה כה דלילה עד שהחלקיקים שלה כלל אינם פוגעים זה בזה.
המשימה העיקרית של לאדי היא לבצע מדידות של חלקיקי האבק הן באמצעים אופטיים והן באמצעות איסוף דגימות ומדידות גודל, מסה ומטען חשמלי של החלקיקים.

לאדי נושא עימו גם מדגים תקשורת לייזר (כל רכב חללי עם לייזר הוא בהגדרתו מגניב יותר!), שנועד לשדר ולקלוט מידע מול תחנות הקרקע על כדור הארץ. תקשורת לייזר יעילה יותר מתקשורת רדיו כי היא מתפזרת בחרוט צר יותר, כך שאנטנות הקליטה יכולות להיות קטנות הרבה יותר על הקרקע, ויותר חשוב, על גבי החללית. כמו כן ניתן לשדר בקצב גבוה פי 10 ואפילו פי 100 יותר מקצב השידור הרגיל למרות המרחק העצום.
במידה והמדגים יוכיח את הטכנולוגיה, ניתן יהיה להשתמש בה גם למרחקים הרבה יותר גדולים, כמו למשל כדי להעביר צילומים בהפרדה גבוהה ממאדים.

לאדי ישוגר באמצעות משגר מינוטאור-5 מתוצרת אורביטל, ששלושת השלבים הראשונים שלו הם למעשה טיל בליסטי בין-יבשתי. שני שלבים נוספים הם התוספת שתטיס את החללית למסלול אל הירח באמצעות מנועי דלק מוצק.
לאחר 40 עד 60 יום בחלל, יכנס לאדי למסלול סביב הירח. למשך 100 ימים הוא יקיף את הירח במסלול הולך ומתהדק תוך כדי איסוף הנתונים. הוא ינמיך עד לגובה של 20 קילומטרים מעל פני השטח.
לאחר סיום המשימה, תרוסק החללית על הקרקע.


אחת הבעיות הגדולות של נאס"א היא שכמעט כל חללית היא דגם יחיד ושונה, ולכן התכנון צריך להתחיל מאפס בכל פעם מחדש. לאדי שונה בכך שהיא בנויה באופן מודולרי, כלומר שניתן להשתמש ברוב מערכותיה גם למשימות חלל שונות ללא שינוי תכנוני וכך להוזיל את עלות המשימה.

לאדי היא משימה קלת משקל וקלת תקציב, והיא גם המשימה האחרונה של נאס"א לחקר הירח. אין כיום בתכנון אף פרוייקט עתידי מסוג זה. הסינים, לעומת זאת, מתכננים להנחית רכב רובוטי על הירח כבר בשנה זו.

לסיום, נשאלתי איך יתכן נאס"א משגרת חללית לירח, כשנטען שוב ושוב שאין כיום יכולת לשגר לשם אנשים. התשובה טמונה במשקל. לאדי שוקלת 380 ק"ג, ולכן טיל בגובה 25 מטרים מספיק כדי להרים אותו עד לירח.
משימות אפולו שקלו 45,000 ק"ג, ולכן כדי להגיע לירח נדרש טיל שמתנשא מעל 100 מטר.
משימות מאויישות הן בסקלה אחרת לגמרי בגלל הצורך לשמור על חייהם ובריאותם של אנשי הצוות, וכן בגלל הצורך להחזירם אל הארץ.

____________________________________
סיכום משימת LADEE (סרטון)

יום חמישי, 5 בספטמבר 2013

דיפּ-אימפקט אינה עונה

ציידת השביטים "דיפ-אימפקט" נקלעה לצרות.



החללית הקטנה הספיקה לבקר מקרוב את השביט טמפל-1 ולהפציץ אותו באמצעות קליע כבד כדי לחשוף את החומר שמתחת לפני השטח. לאחר מכן היא ביקרה את השביט הארטלי-2 והיתה לחללית הראשונה שמבקרת שני שביטים. לדיפ-אימפקט לא נותר מספיק דלק כדי להתקרב לשביטים נוספים, אז הגוף הבא שהיא עשויה לבקר ללא מאמץ הוא אסטרואיד קטן שיחלוף קרוב לכדור הארץ ב- 2020. בינתיים היא משייטת במרחב הבין פלנטרי, ומשמשת כמצפה לשביטים נוספים שחולפים במערכת השמש הפנימית. פרט לפעילויות המעטות הללו, מנהלים את דיפ-אימפקט "על אש קטנה", ובודקים את מצבה אחת לשבוע בערך.

השביט C/2012 S1, הידוע יותר בכינוי ISON הולך להיות אירוע השנה עבור אסטרונומים. הוא יעבור בחודשים הקרובים קרוב למאדים ואחר כך קרוב לכדור הארץ ועשוי לספק מראה נדיר ויפהפה בשמיים. השביט נע במסלול פרבולי לכיוון השמש, ויחלוף קרוב מאד אליה. לאחר המעבר הוא ימשיך במסלולו אל שולי מערכת השמש והלאה, אבל לא בטוח שבחתיכה אחת. הקירבה לשמש עלולה לרסק אותו לחתיכות קטנות, שימשיכו לנוע החוצה ממערכת השמש.

באוגוסט האחרון התכוונו לשלוח לדיפ-אימפקט פקודות לתצפית בשביט ISON, אך גילו שלא מתקבל שידור רדיו מהחללית.
כל עוד מתקבל מידע מהחללית, אפשר לדעת על מצבה אפילו אם היא אינה פועלת כשורה. במקרה הזה אין מידע כלל, אז לא ידוע האם יש סיכוי להציל את המשימה.
למרות זאת, על פי הדיווח הקצרצר, יש למומחי המשימה הבנה מסויימת של מהות התקלה ולכן גם תקווה כלשהי להוציא את החללית מהצרה אליה נקלעה. לצערי לא נמסרו פרטים.
למרות שהחללית סיימה שתי משימות בהצלחה יתרה, היא תיפקדה עד לאחרונה באופן כשיר לחלוטין, ולכן לא יוותרו עליה כל עוד יש סיכוי להפעיל אותה. 

[עדכון 20/9/2013: נאס"א הודיעה היום, כי משימת דיפ-אימפקט הסתיימה. סיבת הפסקת התקשורת אינה ידועה, אך יתכן שתקלה במחשב גרמה לאיבוד הכיוון של החללית וכך לאיבוד הכוון האנטנות לכדור הארץ ולקפיאת מערכות חיוניות.]

רשומות נוספות שכתבתי על דיפ-אימפקט:

יום ראשון, 11 באוגוסט 2013

מטאורים ואירועים נוספים

השבוע אנחנו צפויים למטר מטאורים פרסאידים, כמידי שנה. שיא המטר יגיע בלילה שבין יום שני (12/8) ליום שלישי (13/8) בסביבות שעת חצות ואילך.
הפרסאידים הם רסיסי סלע וקרח שניתזו משביט בשם סוויפט-טאטל (Swift-Tuttle), שחלף לאחרונה בסביבתנו בתחילת שנות ה- 90 של המאה הקודמת, וישוב בעוד מעל מאה שנים.
הרסיסים הללו, שהיו חלק מזנב השביט, נותרו במסלול החוצה את מסלולו של כדור הארץ, וביום שני הקרוב נחלוף דרך עננה של חצץ בין פלאנטרי. הרסיסים שייגרפו על ידי כדור הארץ יתנדפו באטמוספירה ויותירו שובל יפהפה שאותו נוכל לראות כ"כוכב נופל".
הציפייה היא לקצב של עד 100 מטאורים בשעה, במקום חשוך וללא עננים. למעשה כל שצריך על מנת לצפות בפרסאידים הוא לצאת החוצה בלילה ולשכב על הגב במקום חשוך תחת השמיים הפתוחים, ולהביט למעלה.
לקריאה נוספת - רשומה שכתבתי על מטר מטאורים אחר, אבל זה אותו העיקרון.

אם אתם רוצים להשתתף בהדרכה שלי, אתם מוזמנים להגיע לאירוע "אבק כוכבים" שייערך באתר רוג'ום אל-הירי שעל שביל הגולן. זהו מעגל אבנים פרה-היסטורי ענקי ומסתורי, ושם אני וניר להב נעביר הדרכה על מטאורים, קבוצות כוכבים, פלנטות, גלקסיות ועוד.
לפרטים נוספים אפנה אתכם לרשומה שכתב ניר ובה כל הפרטים הלוגיסטיים.


אתר רוג'ום אל-הירי ממעוף המסוק.
לקוח מויקיפדיה


אירועים נוספים בקרוב:


  • במוצאי שבת 17/8 בשעה 21:00 אנחה את התכנית השלישית של "החללית", תכנית אינטרנט בשידור חי שבה אני וחברי הצוות משוחחים על דברים מעניינים שקורים בחלל. אתם מוזמנים לצפות ולהשתתף באמצעות התגובות. השידור ניתן לצפייה בקישור שיינתן כ- 30 דקות לפני תחילתו בפייסבוק, בגוגל+ ובטוויטר.
    בינתיים תוכלו לצפות בתכניות הקודמות.


  • ביום שישי 23/8 תתקיים הרצאה שלי בכנס השלישי של חובבי סדרת המדע הבדיוני הותיקה "סטאר טרק". ההרצאה תעסוק בשיטות בהן אנו חוקרים את החלל, לאו דוקא בסדרות הטלוויזיה, בהשוואה לחקר ארצות חדשות בהיסטוריה של האנושות, וכמובן שגם עם מבט לטכנולוגיות עתידיות.
    שימו לב גם לשאר ההרצאות בכנס. נראה שיהיה מאד מעניין.


יום רביעי, 31 ביולי 2013

זרועותיה של תחנת החלל

תחנת החלל הבינלאומית היא המבנה המלאכותי הגדול ביותר במסלול סביב כדור הארץ. היא גם נמצאת שם לא מעט זמן, ובנייתה נמשכה למעלה מעשור.
מי שעקב אחרי בנייתה, או שנוהג לצפות בעגינה של חלק מחלליות המטען, מכיר את הזרוע הרובוטית הארוכה שבאמצעותה מבצעים פעולות מחוץ לתחנת החלל.


למעשה מצויידת התחנה בחמש זרועות רובוטיות מסוגים שונים שמשמשות לתפקידים שונים, ורשומה זו מציגה את פלאי הטכנולוגיה הללו.

יום שני, 22 ביולי 2013

שלוש!

אז זהו, יום הולדת שלישי לבלוג.


עוד 46 רשומות פורסמו, ובהם עקבנו אחרי משימת קיוריוסיטי על מאדים, משימת גרייל שהגיעה אל סופה, השיגורים לתחנת החלל ועוד. השנה גם כתבתי הרבה יותר על ההיסטוריה של עידן החלל.
בשנה האחרונה גם עזבתי את מקום עבודתי כדי להתמסר להעמקת ידיעותי בתחום החלל ולהרצאות בתחום. קיוויתי גם להתחיל במשרה אקדמית אך הדבר טרם יצא אל הפועל.
את החדשות האחרונות כבר בוודאי ראיתם בפוסט הקודם, ובו התחלתי להגשים רעיון ותיק.

רשימת הרשומות הפופולריות השתנתה בשנה האחרונה כששתי רשומות זינקו אל על במדד הצפיות, והן הרשומה על סוף העולם, כי זה היה נושא פופולרי מאד בדצמבר האחרון, והרשומה על כוכב המוות והממשל האמריקאי, אולי בגלל שכולנו גיקים.

תודה לכולכם, הקוראים של הבלוג והמנויים על דף הפייסבוק, שמונה כרגע 581 איש.
לא הייתי ממשיך עם כל זה אלמלא התמיכה והתגובות שלכם.

אם תרצו לשמוע אותי, אני אופיע מדי פעם בתכנית החדשה "החללית", ואפשר גם בלייב בפסטיבל אייקון שבסוכות ובכנס סטאר טרק שלקראת סוף אוגוסט.
אם תרצו להזמין הרצאה מרתקת ומעוררת מחשבה (הנה כמה דוגמאותלחוג הבית שלכם, למקום העבודה, לבית הספר או לכל מסגרת אחרת, או שאתם מכירים מישהו שמעוניין, אנא צרו קשר.

יום שישי, 19 ביולי 2013

עולים לשידור

ב- 20 ביולי 1969 השתנה העולם בבת אחת.
לראשונה בתולדות האנושות צעד אדם על עולם אחר, על הירח. ההישג היה כל כך נשגב, הירואי, ובלתי-נתפש, שצריך להתאמץ כדי לקרוא לו הישג אמריקאי. הירח הוא חלק בלתי נפרד מכל תרבות אנושית שהיתה קיימת על כדור הארץ, ומשולב בסיפורי עם, ביצירות אומנות, ובאמונות דתיות ומיסטיות מכל רחבי העולם. לכן על אף שמדובר בהישג אמריקאי, הרי שהוא למעשה שייך לאנושות כולה. ההיסטוריה האנושית נחלקת מאז ללפני ואחרי הנחיתה על הירח.


לרגל יום השנה ה- 44 לאירוע היסטורי זה, התכוונתי לערוך מיני-כנס עם הרצאות קצרות בדומה לאירוע שיזמתי עבור "ליל יורי" השנה, שהיה מוצלח מאד לדעת רבים. אבל אירוע בחוץ באמצע הקיץ...איך לומר, לא משך אותי במיוחד.
מצד שני זו הזדמנות לחנוך משהו חדש, שאותו ניסיתי לגבש כבר המון זמן.

בהשראת תכניות דומות שהופיעו מאז שגוגל פתחו את הפיצ'ר של Hangouts on Air, ובמיוחד זו, אני וחברים נעלה לשידור במוצאי שבת בשעה 21:00, ונשוחח במשך שעה על תכנית אפולו, על הנחיתה על הירח, וגם על עוד כמה נושאים הקשורים בחלל.
זו תהיה התכנית הראשונה מסוג זה, ותענוג להתחיל פרוייקט כזה בתאריך כל כך משמעותי.

קישור לתכנית אשים כאן לקראת העליה לשידור. בכל מקרה אפשר יהיה לצפות גם לאחר מכן באמצעות יוטיוב.
לצופים בשידור החי תינתן האפשרות להתייחס ולשאול אותנו שאלות באמצעות תגובות בעמוד היוטיוב.
לדף האירוע בפייסבוק
לדף האירוע בגוגל+

סמנו ביומנים וספרו לכל מי שעשוי להתעניין!
נתראה בשידור!
עדכון: קישור לשידור: http://www.youtube.com/watch?v=1vKPeabQ5uA


יום חמישי, 27 ביוני 2013

בקרוב בחלל - מהדורת 2013

בחודשים הקרובים יטוסו לא מעט לווינים וחלליות למשימות מעניינות למדי. חוץ מהעובדה שהשנה נפתח חלון הזדמנויות לשיגור חלליות למאדים, ושיש כמה מדינות מלבד ארה"ב ורוסיה שמשגרות השנה חלליות מתקדמות, גם מגוון חלליות המטען שטסות אל תחנת החלל יגדל בחודשים הקרובים.



הרשימה שלהלן מכילה חלק מהשיגורים שמתוכננים להמשך 2013. שיגור לחלל הוא תמיד אירוע שמעניין לצפות בו, ואם אתם מעוניינים, אני משתדל להתריע מראש לפני שיגור מעניין בדף הפייסבוק של הבלוג או בטוויטר, ובמיוחד על שיגורים שמשודרים בזמן אמת. קחו בחשבון שתאריכי שיגור עלולים להידחות מסיבות מגוונות, אז אל תיתפסו לתאריך. 
השתדלתי להתמקד במשימות מדעיות, טיסות אל תחנת החלל הבינלאומית, ומשהו אחד נוסף שפשוט לא יכולתי להשמיט. לתשומת לבכם, כל המשימות להלן הן רובוטיות למעט אחת.
כאמור, מלבד המשימות המתוארות להלן, מתוכננים עוד שיגורים רבים של לווינים מסחריים, לווינים להוכחת טכנולוגיה ולווינים צבאיים.

יום חמישי, 20 ביוני 2013

טמפרטורה קיצונית והנחיתה על הירח

בקבוצת הפייסבוק "חשיבה חדה" התפתח דיון על עמידות ציוד אלקטרוני וחליפות חלל בתנאי הטמפרטורה הקיצוניים שעל פני הירח, בעיה שמשחקת לכאורה לידיהם של שוללי הנחיתה על הירח.
לבקשתו של גלעד, מנהל הקבוצה ובעל הבלוג המצויין הנושא את אותו השם, התחלתי לכתוב פוסט עם הסברים עבור הקבוצה, אבל מאחר והטקסט תפח לממדים שאינם מתאימים לפייסבוק, החלטתי להציגו כאן בבלוג.

קודם כל, כדי להוריד את הקטע הקונספירטיבי מהדיון, כדאי לדעת שהתנאים על פני הירח לא יותר גרועים מהתנאים במסלול נמוך סביב כדור הארץ (למעט יוצא דופן אחד - חשיפה לקרינה מייננת*). כל הבעיות הקשורות לטמפרטורה קיימות גם סביב כדור הארץ, כך שאם זו הסיבה לחשוד שהנחיתה על הירח היתה תרמית, אז צריך להטיל ספק גם בקיום לווינים ובקיום פעילות אנושית בתחנת החלל.

"דוקא די נעים יחסית לעונה"
Credit: NASA

עכשיו לענייננו, נכון שלכל מכשיר חשמלי טווח טמפרטורות עבודה, שחריגה מהן עלולה להביא לתקלה. כך גם בחלל. 
באופן כללי יש שלוש דרכים פיסיקליות להעביר חום בין גופים, והן הולכה (נגיעה בחפץ חם תגרום לכוויה כי החום מועבר מהחפץ אל היד), הסעה (תחושת קור בגלל רוח, כי חום הגוף מועבר לאוויר תוך כדי תנועתו) והקרנה (כל גוף פולט קרינה אלקטרומגנטית באורכי גל המושפעים בעיקר מהטמפרטורה שלו, למשל גוף האדם פולט קרינה באורך גל תת-אדום).
בחלל, בהיעדר תווך שמסוגל להעביר חום בהולכה או בהסעה, נותרת רק אפשרות מעבר החום על ידי הקרנה. כך למשל מחממת השמש את כדור הארץ מבעד ל- 150 מיליוני קילומטרים של ריק.

חלליות (ואסטרונאוטים) החשופות לשמש יתחממו בצידן הפונה לשמש, ויתקררו בצד המוצל. הטמפרטורות עלולות להגיע למאות מעלות צלזיוס בצד המואר וקרוב לאפס המוחלט בצד החשוך.
מכשירים חשמליים מתוכננים כאמור לסבול טווח טמפרטורות מוגבל, ולכן מגינים על כל רכיב חללי בשכבה של בידוד (אלה הכיסויים הזהובים/כסופים) שנועדו להגן מפני העברת חום בקרינה. כך מונעים מהמכשירים להתקרר או להתחמם מדי כתוצאה מקרינה חיצונית.

סקיילאב. השמיכה התרמית שהצילה את תחנת החלל.
Credit: NASA

הבידוד אינו מספיק לכל מצב ולעיתים נדרש להפעיל מחממים חשמליים.
הבעיה העיקרית היא מניעת חימום יתר בגלל פעילות המכשיר החשמלי עצמו (כל מכשיר חשמלי פולט חום, ומכשירים קרקעיים מקוררים בעיקר על ידי מאווררים, שאינם יעילים כשאין אוויר).
הפתרון הוא באמצעות הסעת החום העודף בצינורות חום, באותה טכנולוגיה הקיימת במחשבים היום, מהאלקטרוניקה המתחממת אל משטחי הקרנת חום שממוקמים מחוץ לחללית.
בסרט שבקישור זה מדגימים את הנושא באופן נהדר, ולמי שיש שעה פנויה אמליץ לצפות בו במלואו.

אנשים הם לא מערכות אלקטרוניקה, אך גם לגוף שלנו מגבלות טמפרטורה, שחריגה מהן תביא לחוסר נוחות ועד לפגיעה בתפקוד ולנזקים בלתי הפיכים.
חליפות חלל מתוכננות להגן על האסטרונאוטים מתת-לחץ, מפגיעות מיקרו מטאורים ומטמפרטורות קיצוניות. הדגמים המוקדמים של חליפות חלל הוכחו לראשונה בחלל בשנת 1965 הן על ידי הסובייטים והן על ידי האמריקאים, כך שאין הגיון בטענה על חוסר היכולת להתמודד עם טמפרטורות קיצוניות בחלל.

הבידוד, כפי שכתבתי למעלה, מספיק לגמרי כנגד החום מהשמש וכנגד הקור של החלל (תכל'ס, איבוד חום בהקרנה הוא תהליך מאד איטי ובלתי יעיל יחסית למעבר חום בהולכה, ולכן קל יחסית להתמודד איתו).
הבעיה היא חום הגוף של האדם שבפנים, וזאת פותרים באמצעות מערכת קירור מים - מתחת לחליפה לובשים האסטרונאוטים בגד המכיל מערכת צינורות המזרימים מים ממיכל שעל גב חליפת החלל. יש להם יכולת לשלוט ידנית על הטמפרטורה כדי שיהיה להם נוח. זו מערכת פשוטה שמשתמשת במחליף חום פשוט, שגם בשנות השישים היה מוכר.
 
שכבות חליפת החלל (לחצו להגדלה). צילום: יואב לנדסמן

הטמפרטורה, אגב, היא לא הבעיה הגדולה ביותר לציוד אלקטרוני ולאנשים בחלל. הקרינה ותת הלחץ עושים שמות בחומרת החלליות ובגוף האדם. על כך תוכלו לקרוא בפוסט "למה הוא כל כך רע אלינו, החלל הזה?".

_______________________________
* קרינה מייננת שמקורה בשמש ובמקורות אחרים בחלל מסוכנת לאלקטרוניקה ולבני אדם. קרוב לכדור הארץ ניתן לזכות בהגנה של חגורות הקרינה של כדור הארץ, שמקורן בשדה המגנטי שלו.
עם זאת, נזקי הקרינה עלולים להיות קטלניים רק בשהייה ממושכת מאד הרחק מכדור הארץ (חודשים עד שנים), בעוד שכל הטיסות המאויישות לירח נמשכו לא יותר משבועיים.

יום ראשון, 16 ביוני 2013

האם נכון לציין את יום טיסתה של טרשקובה לחלל?

היום מציינים את יום השנה ה- 50 לטיסתה של ולנטינה טרשקובה, האישה הראשונה בחלל.
טרשקובה התקבלה לאימוני הקוסמונאוטים עקב ניסיונה בצניחה, וב- 16 ביוני 1963 טסה לחלל בחללית ווסטוק-6.
טרשקובה טסה במשך קרוב לשלוש יממות במסלול סביב כדור הארץ, במהלכן אפילו הצילה את המשימה (ואת חייה) כשזיהתה שגיאה בתוכנת החללית.

ולנטינה טרשקובה בפתח של תא הווסטוק-6 ביום הטיסה.
Credit: Roscosmos

טיסתה של האישה הראשונה לחלל משמשת אפילו היום כדוגמה נקודתית לשיוויון מגדרי במקומות שלא בהכרח היינו מצפים למצוא קידמה חברתית זו או אחרת. אבל בבחירתה של טרשקובה לא היה ולו שמץ של פמיניזם, ניסיון לתיקון עוולות היסטוריות או ניסיון לשיוויון תעסוקתי. הבחירה היתה מעל לכל פוליטית, וצינית עד מאד.

סקופ: גם השנה מאדים לא יהיה בגודלו של ירח מלא

לפני עשור, בקיץ 2003, התרחש ארוע אסטרונומי נדיר ביותר; כוכב הלכת מאדים הגיע למרחק הקרוב ביותר האפשרי לכדור הארץ. מצב זה לא קורה לעיתים תכופות. אמנם כל שנתיים כמעט נמצאים מאדים וכדור הארץ מאותו הצד של השמש ולכן קרובים זה לזה (מצב הנקרא באסטרונומיה "ניגוד"), אבל הפעם הזו לא היתה מקרה רגיל.

מסלולי ההקפה של כדור הארץ ומאדים סביב השמש אינם מעגליים אלא אליפטיים, כך שישנה נקודה במסלול סביב השמש בו כל אחד מכוכבי הלכת נמצא הכי קרוב לשמש (נקודה במסלול הנקראת "פריהליון"). מצידו השני של המסלול נמצאת הנקודה הרחוקה ביותר מהשמש ("אפהליון"). כאילו בכוונה לסבך את העניינים יותר, המיקום המרחבי של נקודות אלו משתנה לאיטו.
כך קורה לעיתים רחוקות בלבד, כלומר פעם במאות עד רבבות שנים, שמאדים וכדור הארץ נמצאים בניגוד בדיוק בזמן שכדור הארץ באפהליון, ומאדים נמצא בפריהליון, וכך שני כוכבי הלכת נמצאים במרחק הקצר ביותר זה מזה: כ- 56 מיליון קילומטר בלבד.

זה קרה ב- 27 באוגוסט 2003. מאדים הופיע בשמי הלילה כנקודת אור כתומה ובוהקת. אפשר היה להביט בו מבעד לטלסקופ קטן ולהבחין בגוונים שונים על פניו ובכיפות הקרח שבקטביו. הארוע לא היה מוגבל ליום אחד כמובן. גם במהלך החודש שלפני והחודש שאחרי היה מאדים קרוב באופן בלתי רגיל לכדור הארץ, וצופים מתמידים יכלו להבחין בסחרור של מאדים ובשינויי מזג האוויר על פניו. אני זוכר שאפשר היה לראות את שינוי גודל כיפות הקרח, וכשהתחילה סופת חול הפכו פני כוכב הלכת לבעלי גוון אחיד (סופות חול על מאדים מסוגלות להגיע לממדים פלאנטריים ולכסות את כל פני השטח).
מאדים. לעולם לא ייראה בגודל של הירח.
Credit: NASA

זמן מה לפני הארוע, כשהתקשורת החלה להתעניין בכך, נפוץ גם מייל שרשרת שטען שמאדים יראה גדול כמו ירח מלא. לא צריך ידע רב באסטרונומיה כדי להבין שמדובר במתיחה, שקר, וקשקוש מוחלט.
הקוטר של מאדים גדול בקירוב פי- 2 מקוטרו של הירח, כך שכדי להיראות מכדור הארץ באותו גודל, עליו להימצא במרחק גדול פי- 2 ממרחק הירח! גם כשמאדים קרוב אלינו ביותר, מרחקו נמדד בעשרות מיליוני קילומטרים, בעוד שמרחק הירח הוא כ- 380,000 קילומטרים בלבד.

בשנה שלאחר מכן קיבלתי שוב מצגת במייל, שבה נטען בשפה רוויית סימני קריאה שבתאריך 27 באוגוסט תתרחש תופעה אסטרונומית חד פעמית, ומאדים יראה בגודלו של הירח המלא וכו'. גם בתקשורת המקוונת הוכיחו כתבים מסויימים שהם לא בודקים את מקורותיהם. הגבתי לרוב השולחים והסברתי מדוע מדובר במיחזור שטויות מהשנה החולפת.
בשנה שלאחר מכן כבר הגבתי באופן תקיף יותר, ובשנה שאחריה כבר הכנתי מראש טקסט תגובה ושלחתי לכל האנשים המועדים מראש, כדי לעזור להם לא לצאת טמבלים.
בשנים שלאחר מכן התופעה דעכה לממדים שלא דרשו תגבוה מבחינתי, ולכן התעלמתי.


מסיבה לא ברורה קיבלתי לאחרונה ממספר מקורות מצגת עדכנית המספרת את אותו סיפור בדיוק... אלא שהפעם יש בידי בלוג ואני לא חושש להשתמש בו!

אנא מכם, אף אדם רציני לא שולח בימינו מצגות במייל לתפוצה רחבה. זה כשלעצמו אמור להעלות חשד כבד לגבי התוכן. 
שנית, חיפוש קצר בגוגל יעלה בידכם את כל ההסברים הנדרשים. נא בידקו לפני ההפצה. אגב, מאחר וכבר חלפו עשר שנים מאז, יש אינספור אתרים עם מידע על כך, כולל ערכי ויקיפדיה, ערכים באתרי ספקנות וכדומה. באמת שלא קשה למצוא.
שלישית, על אירועים אסטרונומיים יוצאי דופן תקבלו התרעה ממקורות יודעי דבר, כמו האתר של האגודה הישראלית לאסטרונומיה, הפורום לאסטרונומיה ובלוגים העוסקים בחלל כמו הבלוג הזה.

אל דאגה, לא תפספסו דבר. תופעות אסטרונומיות, ובפרט כאלה שלא צריך ציוד כדי לצפות בהן, לא נשמרות בסוד. להיפך, אסטרונומים אוהבים לספר על דברים שמתרחשים בשמיים, ויש לי אפילו חשד למנגנון פיזיולוגי המכריח אותנו לשתף כמה שיותר אנשים בידע שלנו.

אז שיהיה לכולכם קיץ נעים ושמיים צלולים!

יום שלישי, 14 במאי 2013

המוצב האמריקאי הראשון בחלל

בשנות הששים, הפעילה נאס"א תכנית פיתוח לשימושים אזרחיים נוספים עבור החומרה של תכנית אפולו. בין השימושים האפשריים היו בסיס ירח, מסע מאוייש אל מאדים ונוגה, תחנות חלל מסתחררות וכדומה, וכולם הגיעו לשלבי בדיקת היתכנות מתקדמים.
ההצלחה במרוץ לירח לא הותירה סיבות להמשך תכנית אפולו והתקציב של נאס"א קוצץ באופן ניכר. מתוך כלל התקציב של נאס"א, היה הנתח של "תכנית יישומי אפולו" פחות מעשרה אחוזים מהדרוש להמשך עבודתם.
כך נותרה תכנית ממוקדת אחת ויחידה לתחנת חלל קטנה, שאינה דורשת הרכבה בחלל. כמו כן היתה התחנה, שקיבלה את השם "סקיילאב" (Skylab), מורכבת מרכיבים שתוכננו במקור לטיסה ונחיתה על הירח. הרכיב הגדול ביותר של התחנה נקרא "הסדנה", היה למעשה שלב שלישי של משגר סאטורן-V, וטלסקופ השמש של התחנה היה מורכב בתוך השלד של מודול נחיתה על הירח.
התחנה יועדה לשימוש צוות של שניים או שלושה אנשים שיגיעו אליה באמצעות תאי הצוות של אפולו עד שאלה יאזלו, ובהמשך שנות השבעים באמצעות מעבורת החלל.
סקיילאב
היום מלאו 40 שנה להצבתה של סקיילאב במסלול סביב כדור הארץ. התחנה שגישרה על הפער בין סיום תכנית אפולו לבין תחילת עידן מעבורת החלל.

יום ראשון, 5 במאי 2013

ליל יורי 2013

במהלך אפריל החלו להופיע בפיד שלי תזכורות לקראת "ליל יורי" שמתקיים מדי שנה ב- 12 באפריל. "ליל יורי" הוא יום השנה לטיסה של יורי גגרין, הטיסה המאויישת הראשונה לחלל, והוא נחוג במקומות רבים בעולם על ידי מוסדות כמו אוניברסיטאות ומוזיאונים, ועל ידי אנשים פרטיים. הארועים הם ימי עיון, מסיבות רוק, תצפיות שמיים, ותערוכות אמנות. בעצם כל דבר שמאפשר לאנשים לחגוג את העובדה שהאנושות הגיעה לחלל, ומתעתדת להישאר שם ולהגדיל את נוכחותה מחוץ לכדור הארץ.



זכרתי שהיו ארועים כאלו בארץ, אך השנה לא תוכנן דבר. כשבדקתי באתר של ההתארגנות העולמית גיליתי מאות ארועים בעשרות מדינות מכל רחבי העולם. לא רק בארה"ב, רוסיה ואירופה, אלא למשל מעל עשרה אירועים שונים באירן. ובארץ כלום.
הארוע הישראלי היחיד!

בעזרתם של קרוביי וידידיי החלטתי להרים ארוע בעצמי, דבר שמעולם לא חשבתי לעשות. מסתבר שזה הרבה יותר קל ופשוט משחשבתי. היה קל להשיג תקציב (לכיבוד ומים), קל להשיג מרצים, קל להביא קהל. כל ההתארגנות החלה פחות משבוע לפני הארוע. החלטנו על פורמט של הרצאות קצרות, וכל המרצים שפניתי אליהם התלהבו מהרעיון והסכימו להשתתף. כל הפרסום התבסס על החברים מפייסבוק.

רשמתי את הארוע באתר העולמי, אחד מ- 354 אירועים. לאחר הארוע תיקנתי את מספר המשתתפים מהצפי האופטימי של 50 למספר בפועל, שהיה מעל 60. מעל 60 איש! למרות ההתרעה הקצרה ולמרות שיום שישי בצהריים! אנשים מטווח גילאים רחב, אנשים שהגיעו ממרחק רב, וכולם באו לשמוע דיבורים על חלל.
כי חלל, וטיסות מאויישות לחלל בפרט, הם נושאים מעוררי השראה מאין כמותם.

למקום הגיע גם כתב של "מעריב" שדיווח על הארוע: http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/461/164.html

עפר מתוקי צילם את ההרצאות ולהלן ההרצאות מתוך הארוע:
0:00:09 בוריס נפומניאש'י - תהליך הקבלה של יורי גגרין לטיסה המאויישת הראשונה
0:17:10 אהוד מימון - "תעשיות הרימן" - איך היינליין קנה את הירח
0:26:50 דורון פישלר - "מערבולת הפרספקטיבה הטוטאלית", על גדלים ביקום
0:37:24 גלי גולן - החלל במדע הבדיוני טרם עידן החלל
0:52:20 יואב לנדסמן - ההיסטוריה של תחנות החלל
1:07:00 קרן לנדסמן - השפעת החלל על גוף האדם
1:13:16 דני דויטש (SpaceIL) - החללית הישראלית הראשונה על הירח

ברצוני להודות כאן לכל מי שטרח להגיע לארוע, למרצים שהשקיעו מזמנם בהכנת ההרצאות, ולאגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה על החסות.
בשנה הבאה אני מקווה להרים מספר ארועים בארץ באותו היום, אז אם אתם מעוניינים לקחת חלק באירגון, צרו איתי קשר כבר עכשיו.

יום שלישי, 23 באפריל 2013

סלעים ענקיים מהחלל - במציאות ובדמיון

נכון לעכשיו אני מתפרנס בעיקר מהרצאות באירועים שונים, אולם מדי פעם אני מרצה לקהל הרחב בהתנדבות. חוץ מחוויית שיתוף מידע מעניין עם אנשים אחרים, דבר שאני עושה גם בבלוג ובדף הפייסבוק שלי, אני סבור שיש לכך ערך מוסף. אני משתדל להעביר חומר למחשבה או לתת השראה לקהל גם כשההרצאה היא בעיקר לשם בידור ולא בהכרח הרצאה לימודית.
לפי התגובות שאני מקבל, זה אפילו מצליח לי.

בשבועיים הקרובים יתקיימו שתי הרצאות שלי, הפתוחות לקהל הרחב, וללא תשלום.


ההרצאה הראשונה:

"השמיים נופלים!" - ככל הנראה היתה זו פגיעת אסטרואיד שהכחידה את הדינוזאורים. האם גם אנו חיים בצל הסכנה? בהרצאה זו אסביר את הסיכונים ואת דרכי ההתמודדות איתם, וכל זאת מבלי להזכיר כלל את ברוס וויליס. בעצם אולי רק קצת.
מתוך SMBC כמובן.

ההרצאה הקרובה הוזמנה ע"י צוות WIZE, שמארגנים הרצאות נפלאות על מגוון נושאים מעניינים, ותתקיים במוצאי שבת 27/4 בשעה 20:00 ב- Storage98 Bar בתל אביב (דיזינגוף 98).

לדף הארוע בפייסבוק - https://www.facebook.com/events/327356470701393/
להזמנת מקומות, שלחו מייל לכתובת wize.storage@gmail.com, ציינו את מס' המקומות שברצונכם להזמין ווודאו שאתם מקבלים מייל חוזר, המאשר את הזמנתכם.

שימו לב שזה יוצא בערב ל"ג בעומר, אז אולי לחלקכם זו אלטרנטיבה טובה כדי לברוח מהמדורות ומהעשן.

ההרצאה השניה:

"מי נתן להם חליפות חלל?!" - בסרט "ארמגדון" יש אמת מדעית אחת: באמת קיימים אסטרואידים. חוץ ממנה יש בו יותר שגיאות מדעיות מאשר דקות צפייה. בהרצאה זו ננסה לתקן את הטעויות הגרועות ביותר (מחוסר זמן לתקן את כולן), ונדון בבעיות הנובעות מהצגת המדע באופן כה שגוי בסרט מצליח.
File:Armageddon-poster06.jpg
רק במקרה יצא ששתי ההרצאות קשורות זו לזו... בחיי.
ההרצאה תתקיים ביום חמישי 2/5 בשעה 19:00 באוניברסיטת תל-אביב בבניין דן דוד, כחלק מארועי "חמישי בקמפוס" של אוניברסיטת תל-אביב.
לדף הארוע - http://campus5.tau.ac.il/events/sifi/2-5-2013?instance=1367510400
לדף הארוע בפייסבוק - https://www.facebook.com/events/447092012038707/

אתם, קוראים יקרים, מוזמנים כמובן לבוא ולשמוע. אשמח מאד לפגוש אתכם!