יום שלישי, 26 בנובמבר 2013

ארנב על הירח

היום נמסרה הודעה רשמית לתקשורת, שלרובוט שינחיתו הסינים על הירח בחודש הבא, ניתן השם "יוּטוּ", שהוא שמו של הארנב מהירח.

דגם מוקטן של יוטו
קרדיט: China News Service

בבוקר ה- 20 ביולי 1969, יום הנחיתה של אפולו 11 על הירח, קיבלו שלושת האסטרונאוטים דיווח על כותרות העיתונים ממרכז הבקרה ביוסטון. בתמליל השיחה מופיע הקטע הבא, שמובא כאן בתרגום חופשי:
מרכז הבקרה: "בין הכותרות הגדולות שעוסקות באפולו הבוקר, יש אחת שמבקשת שתשימו לב לבחורה נחמדה עם ארנב גדול. אגדה עתיקה מספרת על בחורה סינית יפהפיה ששמה צ'אנג-או שחיה שם כבר 4,000 שנה. נראה שהיא גורשה לירח אחרי שגנבה את גלולת האלמוות מבעלה. כדאי שתחפשו גם את המלווה שלה, ארנב סיני גדול, שאותו קל לזהות מאחר והוא תמיד עומד על הרגליים האחוריות בצילו של עץ קינמון. השם של הארנב לא כתוב."
באז אולדרין: "אוקיי, אנחנו נשים לב לנערת הארנב". [תמליל מקורי, הקלטת השיחה החל מ- 1:23]

האגדה על צ'אנג-אה וארנב הירקן שחיים על הירח מוכרות מאד בפולקלור הסיני, ולכן לא צריך להפתיע ששמה של תכנית החלל הסינית לחקר הירח קיבלה את שמה של צ'אנג-אה.

צ'אנג-אה עפה לירח.

צ'אנג-אה 1 היתה החללית הסינית הראשונה שטסה לירח. היא פעלה החל מאוקטובר 2007 למשך שנה וארבעה חודשים במסלול בגובה 200 קילומטרים סביב הירח, וביצעה מיפוי תלת-ממדי של פני השטח במקביל לזיהוי יסודות כימיים בקרקע ואיסוף נתוני קרינה בסביבת הירח.
צ'אנג-אה 2 שוגרה כמשימת המשך באוקטובר 2010. היא היתה משוכללת במידת מה מקודמתה, והוכנסה למסלול שחולף בגובה 100 ק"מ מעל פני הירח, בנקודה הגבוהה שלו, ויורד לגובה 15 קילומטר בלבד בנקודה הנמוכה ביותר. החללית ביצעה מיפוי יסודי של אתרי נחיתה אפשריים למשימת ההמשך צ'אנג-אה 3.
ביוני 2011 הועברה צ'אנג-אה 2 לנקודת לגרנז' L2 שנמצאת במרחק מיליון וחצי קילומטרים מכדור הארץ בכיוון ההפוך לכיוון השמש. בנקודה זו מתאזנים כוחות המשיכה של כדור הארץ והשמש, כך שניתן "להחנות" בה חללית ולשמור אותה שם בהשקעה נמוכה מאד של דלק.
באפריל 2012 הוזזה צ'אנג-אה 2 מנקודת L2 למסלול שהביא אותה בדצמבר אותה שנה למרחק של 3.2 קילומטרים בלבד מהאסטרואיד טוטאטיס. זו החללית היחידה שחלפה סמוך לאסטרואיד זה.

אסטרואיד טוטאטיס בתמונות של צ'אנג-אה 2.

צ'אנג-אה 2 ממשיכה עדיין לשייט בחלל הבין-פלנטרי סביב השמש, והיא משמשת עדיין ככל הנראה לכיול רשת החלל העמוק של סין, לתקשורת עם חלליות רחוקות.

משימת צ'אנג-אה 3 מתארגנת כרגע לשיגור ב- 1 בדצמבר. זוהי משימה רובוטית שמתוכננת לבצע נחיתה רכה על הירח. כדאי לדעת ששום דבר לא ביצע נחיתה רכה על הירח מאז הגשושה הסובייטית לונה 24 באוגוסט 1976!
מתוך הנחתת של צ'אנג-אה 3 יצא רכב רובוטי קטן שיוכל להתרחק ולהסתובב בקירבת מקום.
אתר הנחיתה המיועד הוא סינוס אירידום, מפרץ הקשתות. אגן בזלתי גדול המתחבר למארה אימבריום.

מארה אימבריום מסומן במס' 5. החץ מצביע על סינוס אירידום.
פרטים מעניינים נוספים על הירח ברשומה שבקישור זה.

הנחתת, שמשקלה כ- 1,200 קילוגרם, מצויידת באמצעי תקשורת, מצלמות ומכשירים לבחינת הקרקע. בנוסף מותקן עליה טלסקופ לתדרי EUV (על-סגול קיצוני), שיהיה המצפה האסטרונומי הראשון על הירח. הנחתת מתוכננת לפעול במשך שלושה חודשים בעזרת מחולל כוח רדיואיזוטופי (RTG), שיפיק עבורה חום כדי לשרוד את הלילה הירחי שנמשך שבועיים, וחשמל כדי שמערכותיה יוכלו לפעול בכל מצב של השמש.
יוטו הוא רובר, רובוט על שישה גלגלים המצוייד בלוחות סולריים במשקל של כ- 140 קילוגרם. הוא נועד כדי לסקור את השטח מסביב לנחתת, לבחון מקרוב סלעים, לחפור בקרקע, לזהות יסודות כימיים ואפילו לגשש בעזרת מכ"ם אחר המבנים הגיאולוגיים התת-קרקעיים שמתחת לפני השטח.

ארנב הירקן הוא לא ארנב רגיל. ארנבים רגילים לא חיים על הירח.

גם משימה זו היא אבן דרך בתכנית גדולה יותר, שתכלול החזרה אוטומטית של דגימות קרקע מהירח לכדור הארץ בעוד מספר שנים. מבחינת כוונות, יתכן שבכוונת הסינים להגיע למשלחת מאויישת לירח עד לסוף העשור הבא.

שימו לב לצ'אנג-אה 3. אם לא יקרו תקלות, היא תעשה דברים שלא נעשו כבר עשרות שנים, ואולי תגרור גם את סוכנויות החלל האחרות להשקיע יותר בחקר הירח, וכולנו נרוויח מכך.
שיהיה בהצלחה!

עדכונים ממהלך המשימה יופיעו בדף הפייסבוק מסה קריטית.

_____________________________________
קריאה נוספת: כתבה על בחירת השם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה