יום רביעי, 24 באוקטובר 2012

לראשונה בחלל הפתוח

הכניסה חזרה לאטמוספירה היא חוויה קשה, כך סיפרו הקוסמונאוטים הוותיקים. חוויה שמלווה בתאוצות חזקות ובחבטות שמשאירות סימנים. אבל למרות הידיעה, למרות האימונים, ולמרות שעבור שני הקוסמונאוטים היתה זאת הטיסה הראשונה לחלל, משהו הרגיש שלא כשורה; התאוצה היתה חזקה מדי, ושינתה את כיוונה מדי כמה שניות. חלק מהזמן היא הרגישה אפילו בכיוון ההפוך!
אלכסיי הרגיש את הלחץ בכל אבריו, אך נותר מרוכז למרות העייפות והזיעה שהצטברה בתוך חליפתו. הוא הבחין שמחט מד התאוצה מתקרבת לעשרה ג'י, כשצל חלף על פני צוהר התצפית העגול. הוא הפנה את מבטו והבחין בכבל תקשורת מתוח מחוץ לצוהר. כבל זה חיבר בין תא הצוות לבין מודול ההנעה המסלולית, והיה אמור להתנתק טרם כניסתם לאטמוספירה, אך כעת שני חלקי החללית עדיין כבולים זה לזה, ומסתחררים במהירות שגיא-קולית בדרכם לקרקע.
משהו בהחלט לא היה כשורה.

המאורע המתואר כאן התרחש באביב 1965, בעיצומה של המלחמה הקרה. במקביל, וכחלק בלתי נפרד מהמאבק בין המעצמות, היה המרוץ לשליטה בחלל בשיאו. הסובייטים שמרו על מקומם כחלוצים בהפרש של חודשים ספורים בלבד לפני האמריקאים, והלחץ לשלוח משימות מתקדמות אילץ את מתכנני המשימות לוותר על חלק מהבדיקות של מערכות מבצעיות ולקחת סיכונים שנראים בדיעבד בלתי סבירים, וזאת בלשון עדינה.

תווית המשימה של ווסחוד-2
זהו סיפורה של משימת ווֹסְחוֹד-2, המשימה שמטרתה העיקרית היתה לבצע לראשונה בהיסטוריה פעילות אנושית מחוץ לחללית, או בשמה השגור "הליכת חלל".


יום רביעי, 17 באוקטובר 2012

מה הרווחנו משבירת השיא בנפילה חופשית?

לפני יומיים, בשעות הערב, התאספה כל המשפחה בסלון כדי לצפות בפליקס באומגרטנר קופץ מתא קטן התלוי על בלון הליום בגובה של כמעט 40 קילומטרים. אפילו ההורים שלי, שרק קפצו לביקור קטן, נשארו כדי לצפות ברגעים הדרמטיים.
בני הבכור בן ה- 9 יצא מגידרו מרוב מתח והתלהבות, וגם אני מוכרח לציין שזה היה ארוע יוצא מגדר הרגיל מבחינה טכנית כמו גם מבחינה תקשורתית.
הקפיצה התבצעה למופת, ובמהלכה נשברו שיאי עולם כגון שיא הגובה לבלון מאוייש ושבירת מהירות הקול על ידי אדם בנפילה חופשית.
רגע לפני הקפיצה
Credit: Redbull
מספר אנשים שאלו אותי למה אני לא כותב על המבצע הזה. התשובה נמצאת כאן בהמשך, כך שאני גם עונה לשאלה וגם כותב על זה. יש כאן סתירה מובנית אבל זו בעיה של מי שניסח את השאלה ולכן לא אכפת לי.

הסיבה שבעטייה אני מוצא את עצמי כותב על "פרויקט סטרטוס", היא שהחלו דיונים ברשתות החברתיות ובבלוגים שונים, שמתבססים על עובדות לא-מדוייקות ועל תפישות מוטעות. כן. הלך עוד לילה כי מישהו טועה באינטרנט

יום שני, 8 באוקטובר 2012

חודשיים על מאדים

לאחר שהסתיים פסטיבל אייקון, בו שוב הייתי מעורב ביותר מדי דברים, התפניתי לכתוב עוד בבלוג. על מה אכתוב? לא חסר חומר. אבל הזכירו לי שלא עדכנתי מה קורה עם קיוריוסיטי מאז הנחיתה, ויש בכך צדק כי השקעתי מאמץ רב לקראת הנחיתה, כשהמשימה האמיתית אפילו לא החלה. אז הפעם נסכם את ההשגים של קיוריוסיטי ממאדים ל- 61 הימים שהיא שוהה שם. ימי מאדים כמובן.
דברים מעניינים קורים שם...
NASA / JPL / Emily Lakdawalla