יום שני, 8 באוקטובר 2012

חודשיים על מאדים

לאחר שהסתיים פסטיבל אייקון, בו שוב הייתי מעורב ביותר מדי דברים, התפניתי לכתוב עוד בבלוג. על מה אכתוב? לא חסר חומר. אבל הזכירו לי שלא עדכנתי מה קורה עם קיוריוסיטי מאז הנחיתה, ויש בכך צדק כי השקעתי מאמץ רב לקראת הנחיתה, כשהמשימה האמיתית אפילו לא החלה. אז הפעם נסכם את ההשגים של קיוריוסיטי ממאדים ל- 61 הימים שהיא שוהה שם. ימי מאדים כמובן.
דברים מעניינים קורים שם...
NASA / JPL / Emily Lakdawalla


הערה לפני שנתחיל: כל התמונות שלהלן ניתנות להגדלה משמעותית בלחיצה עליהן. שנית, מכשירים שמוזכרים ברשומה זו בשמם המורכב בדרך כלל מרצף אותיות לועזיות, מוזכרים בפירוט ברשומה "איזה ציוד לוקחים למאדים?", לעיונכם. וכעת אפשר להתחיל.
נתחיל בסרטון הנחיתה. הסרטון מורכב מתמונות של מצלמת הנחיתה MARDI, שצילמה 4 תמונות בשניה. 
בהפקת הסרטון השתמשו בכלי שמשלים את הפריימים החסרים באינטרפולציה מהפריימים הקיימים. הקצב נשמר כפי שצולם, ואלו הם הצבעים האמיתיים של מאדים כפי שקיוריוסיטי ראתה אותם בזמן שהורדה לקרקע.
זו הפעם הראשונה שיש בידינו סרט המראה נחיתה על מאדים. תהנו.


התקופה הראשונה בחיי כל משימה חללית, לאחר פריקת המתקנים והמכלולים שהיו מקופלים, היא תקופת הבדיקות. צוות ההפעלה מפעיל את המכשירים שנושאת החללית אחד אחרי השני לפי נוהל שהוכן מבעוד מועד, וכל מכשיר נבדק כדי לוודא שהוא פועל כצפוי.
את תוצאות הבדיקה משווים לנתונים מבדיקה קודמת שבוצעה לפני השיגור, או לנתונים שהופקו ממודל (כי לא כל מכשיר יפעל על מאדים כמו על כדור הארץ), ומנתחים את השינויים.
קיוריוסיטי טרם סיימה את התקופה הזו בחייה, אבל בכל זאת דברים מתקדמים בקצב משביע רצון.

קיוריוסיטי נחתה באתר שנקרא ילונייף (Yellowknife). נקודת הנחיתה נקראת מעכשיו מינחת בראדבורי (Bradbury's Landing) על שמו של סופר המדע הבדיוני שעסק הרבה בענייני נחיתה על מאדים והיה בקשר הדוק עם נאס"א. ריי בראדבורי נפטר לפני חודשים ספורים בלבד.

היעד הראשון של קיוריוסיטי נקרא גלנלג (Glenelg). זוהי נקודת מפגש בין שלושה סוגים שונים של קרקע, או לפחות כך זה נראה מהחלל. הכוונה היא להגיע לשם ולבצע לראשונה קידוח בסלעים ואנליזה של הקרקע עבור כל שלושת הסוגים. כך ניתן יהיה לפרש נכון יותר תצלומי חלל אחרים בהם נראים אותם מאפיינים.

גלנלג ממוקם כ- 500 מטרים מנקודת הנחיתה, וקיוריוסיטי עשתה כבר את הרוב הגדול של הדרך. העניין הוא שנוסעים לאט, כדי ללמוד את התנהגות אלגוריתמי התנועה של קיוריוסיטי (היא נוסעת בצורה כמעט אוטונומית), וגם עוצרים כל פעם שמוצאים משהו מעניין. כל עצירה יכולה להימשך שבוע או אפילו יותר. לאתר גלנלג תגיע קיוריוסיטי כנראה רק בעוד שלושה שבועות.

הדרך שעשתה קיוריוסיטי ב- 56 הימים הראשונים על מאדים. המספרים מציינים את היום. משמאל, נקודת הנחיתה, ומימין, היעד, גלנלג.
NASA/JPL-Caltech/Univ. of Arizona
בינתיים הופעל הלייזר של מצלמת ChemCam שמאפשר לזהות חומרים לפי האור שהם פולטים כאשר הם לוהטים אפילו ממרחק של מספר מטרים. 
טיפול בלייזר בסגנון מאדים: משמאל- לפני, מימין- אחרי
 בוצעו צילומי תקריב של סלעים שהיו בדרך, וזה נראה בערך כך:
הזרוע הרובוטית של קיוריוסיטי בוחנת סלע ששמו ג'ייק, שנראה מיוחד לסביבה בה הוא התגלה.
צילום תקריב של מצלמת הזרוע MAHLI. הגרגרים הזעירים קוטרם פחות מעשירית המילימטר.

ישנם גם צילומים עצמיים שנועדו לבחינת תקינות הכלים של הרובר:

מוזאיקה של תמונות המראות את הגחון של קיוריוסיטי, צולם ע"י מצלמת הזרוע MAHLI.


לוחית כיול למצלמת הזרוע, ועליה מטבע אמיתי של פני (1 סנט), שגודלו בערך כגודלו של שקל אחד.
הגרגר שרואים בבירור מתחת לספרה 9 הוא בקוטר של עשירית מילימטר.
הצריח שבקצה הזרוע, ובין מכשיריו מצלמת MAHLI (מכוסה במגן אבק) וסביבה נוריות התאורה שלה, ומימין מברשת הניקוי DRT.

לפני שבוע התפרסם שקיוריוסיטי גילתה דבר מה שכל הנחיתות למאדים כשלו למצוא עד כה; ראיות ברורות לכך שמים נוזלים זרמו על פני מאדים בעבר הרחוק. קיוריוסיטי גילתה חלוקי נחל שנראים זהים לאלו הנמצאים בנחלים רבים על פני כדור הארץ:

הממצאים ממאדים בצד שמאל, בהשוואה לאבנים דומות מכדור הארץ מימין.
השלב הבא, בו החלו ממש היום, הוא איסוף דגימות מוצקות, קרי חול. עד כה התקדמה קיוריוסיטי על פני שטח טרשי, שבו לא ניתן לחלץ חול דק כפי שנדרש למכשירי ניתוח המינרלים. עתה הגיע הרובר לאתר שבו נמצא ארגז חול קטן. המקום נקרא רוקנסט (Rocknest), ושם יש מקום לבחינת החול. מדהים לראות לאיזה פירוט ניתן להגיע, שוב, לראשונה על מאדים:
עקבות של קיוריוסיטי בחול
גרגרי חול מקרוב. אפילו לגרגרי חול יש גרגרים משלהם.
כף החפירה הקטנה של קיוריוסיטי. הגיע הזמן לחפור.

האיסוף הראשון יהיה למטרת ניקוי בלבד, ולא יוכנס למעבדות CheMin או SAM. 
הסיבה היא זו: לאחר האיסוף, עובר החול בתוך חללים קטנים של מכשיר ששמו CHIMRA, שנועד למיין על ידי סינון את הגרגרים על פי גודלם. זה מתבצע על ידי סדרת תנועות של הזרוע שמעבירה את החול מתא אחד לשני בתוך המכשיר. כדי להזיז את החול ביעילות, ולמנוע מגרגרים להישאר מאחור, נעשה התהליך תוך כדי הרעדה בתאוצות של 8 ג'י על פני מספר שעות. מאחר וטרם השתמשו ב- CHIMRA של קיוריוסיטי מאז שייצרו אותה, צפויים להיות שאריות שמנוניות של תהליכי הייצור בתוך החללים, ואין דרך טובה יותר לנקות אותם מאשר בשטיפת חול. למטרה זו נאספה הדגימה הראשונה. (קישור לסרטון ובו ניסוי של איסוף החול על פני כדור הארץ.)
נקודת איסוף החול הראשונה שנאספה.
ומה עכשיו? קיוריוסיטי תישאר ברוקנסט למשך שבועיים-שלושה, ותבצע מספר קטן של פעולות איסוף חומר וניקוי הכלים. לאחר מכן תמשיך בנסיעה לגלנלג, שם היא צפויה לבצע לראשונה קידוח בסלע, ואיסוף האבקה שתיווצר. שם גם יופעלו לראשונה מעבדות זיהוי המינרלים עם דגימות אמיתיות. את החלק הזה במשימה צפויים להשלים עד סוף 2012, ואחר כך להתחיל לנוע מספר קילומטרים דרומה, אל המדרונות של הר שארפ, ששם ממתינות לנו תופעות גיאולוגיות מעניינות שצריך לחקור.

נשמע לי שזו הולכת להיות שנה מעניינת מאד.


הערה: הרשומה הזו היא פחות או יותר אלבום תמונות המציג את עלילות הרובר החדש על מאדים בראשי פרקים. לצערי אין לי מקום לפרט יותר על הכתוב לעיל מבלי להתחיל שוב רצף של מספר רשומות בנושאים דומים מאד. לפחות כרגע זה לא נראה לי מתאים. אם ברצונכם לקבל עוד פרטים, תוכלו לפנות אלי בשאלה ספציפית כאן בתגובות או בדף הפייסבוק של הבלוג, ואם אתם מעוניינים בהרצאה שלמה עדכנית ומפורטת, תוכלו להזמין אותי בדף "יצירת קשר". 

 ___________________________________
קרדיט לכל התמונות : NASA

6 תגובות:

  1. אוי, זה כל כך מגניב. לא פחות מהנחיתה.

    השבמחק
  2. תודה על המידע. כיצד יודעים ש"חלוקי הנחל" שוייפו ע"י מים ולא ע"י נוזל מסוג אחר או חול?

    השבמחק
  3. תודה רבה, ממש מעניין. בבקשה תמשיך לעדכן :)

    השבמחק
  4. הי יואב,
    שמעת על החלקיק המבריק שנמצא?
    http://supernovacondensate.net/2012/10/09/oooo-shiny
    הפוסט הנ"ל הוא מלפני 10 ימים. אתה יודע אם יש חדש?

    השבמחק
    תשובות
    1. שמעתי. הנה תמונה באיכות מצויינת שלו: http://mars.jpl.nasa.gov/msl-raw-images/msss/00065/mhli/0065MH0055000002R0_DXXX.jpg
      זו חתיכה זעירה של עטיפת הפלסטיק (דומה לניילון) שעוטפת את חוטי החשמל של קיוריוסיטי, וכנראה נפלה מהרובר או מהשלב הרקטי שהנחית אותו.
      אין לדבר כל כך זערורי משמעות מבחינת המשימה.

      מחק
    2. בעסה. קיוויתי למשהו יותר אקזוטי

      מחק