חדשות מערכת השמש - אוגוסט 2011

מדי כמה חודשים מדווחים בחדשות על שיגור משימה מדעית כזאת או אחרת, או על הישג מדעי של אחת מחלליות המחקר שכבר נמצאות בחלל. אבל יש המון פעילות מחקר שמתבצעת מדי יום בחלל, והרבה תגליות שאינן מגיעות לעמודי החדשות.
בהשראת בלוג האגודה הפלנטרית, החלטתי להגיש תמונת מצב עדכנית של משימות חקר מערכת השמש (חלק משמעותי מתוך "חקר החלל") ולפרסם עידכון באופן תקופתי.
כפי שתגלו, יש מגוון רב של משימות, ולכן ביצעתי סקירה רוחבית על קצה המזלג וללא פירוט ועומק. פוסטים ממוקדים למשימות בודדות אכתוב בנפרד.
מאחר וזו מהדורת החדשות הראשונה, בחרתי להתמקד בהצגת המשימות על חשבון ההישגים העדכניים.
אשמח לקבל מכם תגובות בעד, נגד או הצעות לשיפור.

נתחיל במפה ששרטט אולף פרוהן ובה מיקום עדכני של משימות המחקר של מערכת השמש (לא כולל משימות לחקר כדור הארץ או לתצפית על עצמים מחוץ למערכת השמש). המפה כוללת את רשימת האירועים והמשימות המתוכננים לשנים הקרובות.

לחץ/לחצי להגדלה
Credit: Olaf Frohn

פירוט המשימות לאחר הקיפול.


לקראת שיגור:

זוג החלליות במשימת גרֵייל (GRAIL) של נאס"א מצפות לשיגור לירח החל מה- 8 בספטמבר. השתיים תחלוקנה יחד משגר מדגם דלתא-2 שישוגר מקייפ קנברל שבפלורידה. משימתן היא מיפוי שדה הכבידה של הירח והרכבו הפנימי באמצעות מכשור מדוייק מאי פעם. משימה של שתי חלליות הנעות ב"טיסת מבנה" בגובה של 50 ק"מ בלבד, ומעבירות מידע בינהן, היא חסרת תקדים במשימות ירח.

Credit: CNES

משימת פובוס-גרונט (Фобос-грунт) של סוכנות החלל הרוסית תשוגר החל מה- 3 בנובמבר לירחי מאדים. פובוס-גרונט תיקח איתה למאדים גשושה בשם יינגהו-1 (Yinghuo-1) של סוכנות החלל הלאומית הסינית, שתיכנס למסלול סביב מאדים, בעוד היא עצמה תנחת על פני הירח פובוס, תאסוף דגימות קרקע ותחזיר אותן לבדיקה בכדור הארץ.
למשימה המדהימה הזו יצטרפו גם ידידינו האקסטרמופילים.


המעבדה הקרקעית הניידת קיוריוסיטי (Curiosity), השייכת לנאס"א, תשוגר למאדים החל מה- 25 בנובמבר. הרכב ינחת במכתש גייל שנמצא באזור משווני במאדים, ויבצע מחקר גיאולוגי וסביבתי במשך שנה לפחות. קיוריוסיטי נועד להחליף את הרכב אופורטיוניטי שחוקר את מאדים כבר למעלה מחמש שנים. קיוריוסיטי גדול הרבה יותר, מצוייד במגוון רחב של כלי עבודה ומחקר, ואינו תלוי בשמש לייצור חשמל.


חקר כוכב חמה:

החללית מסנג'ר (Messenger) של נאס"א נמצאת במסלול סביב כוכב-חמה החל מחודש מרץ השנה, ומפיקה תמונות ומדידות באיכות גבוהה ביותר. תגליותיה חשפו שכוכב הלכת הזה הרבה יותר מעניין ומגוון ממה שידענו קודם.


חקר נוגה:

Credit: ESA

וונוס אקספרס (Venus Express) היא חללית של סוכנות החלל האירופאית (ESA) שמקיפה את נוגה ומבצעת צילומים ואיסוף נתונים מאז 2006. המשימה שלה תוכננה להסתיים בסוף 2012, אבל ככל הנראה תקבל הארכה ל- 2014.



חקר הירח:

Lunar Reconnaissense Orbiter או בקיצור LRO היא חללית של נאס"א שמקיפה את הירח וממפה את פני השטח שלו באמצעות מכשירי החישה-מרחוק המתקדמים ביותר שקיימים היום. היא שוגרה ב- 2009 יחד עם החללית/קליע LCROSS שרוסקה על אדמת הירח כדי לחשוף את המבנה והחומרים שנמצאים תחת פני השטח. LRO צילמה את הפגיעה מהמסלול. המשימה שלה הוארכה לעוד כארבע שנים.

צ'אנגְאִי-2 (Chang'e-2) היא חללית סינית שסיימה השנה את שלב הקפת הירח במשימת. כעת היא בדרכה לנקודת שיווי המשקל L2 במערכת כדור הארץ והירח והשמש. משימת צ'אנגאי-2 היא שלב שני בפרויקט חקר הירח של סוכנות החלל הלאומית הסינית, שמטרתו היא נחיתת רכב רובוטי על הירח.


חקר מאדים:

הרכב הקרקעי אופורטיוניטי (Opportunity) הגיע החודש לשפתו של מכתש אודיסיאה. אופורטיוניטי מסיים בימים אלה 2700 ימי פעילות על מאדים, פי- 30 מאורך המשימה המתוכנן, ועודנו חי ובועט. האח התאום שלו, ספיריט, הפסיק לעבוד בשנה שעברה ובחודש מאי השנה הופסקו הנסיונות להפעילו מחדש. המשימה של שני כלי הרכב הללו היא לאסוף מידע גיאולוגי וכימי מאזורים שונים של מאדים כדי להבין את התהליכים שקרו שם בעבר.

מרס אוֹדיסֵיי (Mars Odyssey) של נאס"א היא המקפת (orbiter) הותיקה ביותר שעדיין סביב מאדים. היא מקיפה את כוכב הלכת מאז 2001 וביצעה את המיפוי האיכותי הראשון שלו.

Credit: ESA

מרס אקספרס (Mars Express) של סוכנות החלל האירופאית מקיפה את מאדים מאז 2003 ומספקת מיפוי של פני הקרקע באמצעות מגוון מכשירים.

Mars Reconnaissense Orbiter של נאס"א היא המקפת החדישה ביותר לחקר מאדים. מאז 2006 היא מבצעת מיפוי מדוייק וצילומים בהפרדה גבוהה, מחקר של תופעות אטמוספיריות ועוד. בחלק מהצילומים שלה רואים את כלי הרכב שעל פני הקרקע ואת אתרי הנחיתה של משימות קודמות. הסימנים לכאורה לקיום מים נוזליים על פני מאדים, שהתפרסמו לאחרונה, היו תוצאה של צילומי מעקב של חללית זו.

חקר חגורת האסטרואידים הראשית:

החללית Dawn של נאס"א נכנסה לפני כחודש למסלול סביב האסטרואיד הגדול וֶסטָה ומאז היא מנמיכה את גובה מסלולה בהדרגה. לאחר מיפוי של כשנה סביב וסטה, היא תעזוב לכיוון כוכב הלכת הננסי צֶרֶס (שעד לא מזמן היה במעמד האסטרואיד הגדול ביותר בחגורה). זו הפעם הראשונה שחללית מבקרת את הגופים הגדולים שבחגורת האסטרואידים הראשית.

חקר שבתאי:

הגשושה קאסיני (Cassini) היא שיתוף פעולה של נאס"א, ESA, וסוכנות החלל האיטלקית. היא נמצאת במסלול סביב שבתאי מאז 2004, ומבצעת מחקר של האטמוספירה, השדה המגנטי, מבנה והרכב הטבעות, תכונות הירחים ומסלוליהם ועוד. זו החללית הראשונה שתוכננה לחקור את שבתאי, ואמורה היתה לסיים את משימתה ב- 2008. הגילויים הרבים שהפיקה ומצבה התקין איפשרו להאריך את משימתה עד לשנת 2017.

חלליות בדרכים:

ג'וּנוֹ (Juno), חללית המחקר החדשה של נאס"א, יצאה לדרכה לכוכב הלכת צדק בתחילת החודש. היא אמורה להגיע ליעדה בשנת 2016 לאחר שתבצע מעבר נוסף ליד כדור הארץ בעוד שנתיים.

ניו-הורייזנס (New Horizons) היא חללית של נאס"א שמשימתה לחלוף לראשונה על פני כוכב הלכת הננסי פלוטו, לצלם מקרוב אותו ואת מערכת ירחיו, ולבקר כמה גופים גדולים נוספים בחגורת קויפר. ניו-הורייזנס חצתה השנה את מסלולו של אורנוס ותגיע לפלוטו בתחילת 2015. רק עוד 1.7 מיליארד קילומטרים. בינתיים נמצאת החללית במצב "רדום", ומעירים אותה רק פעם בשנה לבדיקה תקופתית.


החללית אפוקסי (EPOXI), או בשמה המקורי דיפ-אימפקט (Deep Impact) סיימה את משימתה וכעת היא במסלול סביב השמש, ממתינה לאפשרות הארכת משימתה ליעד חדש.

Credit: JAXA

החללית אקצוקי (Akatsuki) של סוכנות החלל היפנית JAXA תוכננה להיכנס למסלול סביב נוגה בדצמבר 2010. עקב תקלה, הוחמצה ההזדמנות להכנסה למסלול, והחללית נשארה במסלול סביב השמש. ההזדמנות הבאה להכנסה למסלול סביב נוגה תהיה ב- 2015.

Credit: JAXA

איקרוס (Ikaros) היא חללית יפנית להוכחת טכנולוגיית מפרש שמש. החללית משייטת במסלול סביב השמש כבר למעלה משנה, ומנצלת את הזמן במדידת קרינה והשפעות נוספות של התווך הבין-פלנטרי.

Credit: ESA

רוזטה (Rosetta) היא חללית לחקר שביטים של ESA. היא שוגרה ב- 2004 ותגיע ליעדה, השביט צ'וּרִיוֹמוֹב-גֶרַסִימֶנְקוֹ בעוד קצת יותר משנתיים וחצי. בנוסף לחקר השביט מגובה מסלול, היא תנחית עליו נחתת שתבצע ניתוח של הרכב הקרקע של גרעין השביט. בינתיים נמצאת החללית במצב רדום, ותתעורר רק בתחילת 2014.

החללית אַייס (ICE) היא מהחלליות הותיקות של נאס"א שעדיין בשימוש. היא שוגרה בשנת 1978 לנקודת שיווי המשקל בין השמש וכדור הארץ (שמה היה ISEE-3 באותה תקופה) כדי לחקור את השפעות השמש על כדור הארץ. בתחילת שנות השמונים היא הוסבה למשימת רדיפת שביטים, במהלכה דגמה מקרוב שני שביטים שחלפו במערכת השמש הפנימית, אחד מהם הוא השביט המפורסם האלי. לאחר מכן חזרה החללית לחקור את השמש, ובשנות ה- 90 סיימה את משימתה. מאחר והיא עדיין במסלול סביב השמש, וכל מכשיריה עדיין תקינים כולם, יש אפשרות שתחזור לשירות לקראת מפגש שביטים נוסף בעוד אי אלו שנים. זו משימה ששווה פוסט משל עצמה. בקרוב.

וויאג'ר 1 ו- 2 (Voyager) הן החלליות הפעילות שהרחיקו לכת יותר מכל השאר, וכיום הן משדרות מידע ומגלות תגליות מקצה מערכת השמש. שתיהן שוגרו ב- 1977 והיו הראשונות שחלפו סמוך לענקי הגזים. החלליות עשויות להחזיק מעמד גם עוד עשור שלם. 


עד כאן הפעם. אני מקווה שהצלחתי לתת מושג על מגוון משימות המחקר שמתחוללות ממש עכשיו במערכת השמש, ואלו רק המשימות לחקר כוכבי הלכת, ללא חקר כדור הארץ, השמש או כוכבים וגלקסיות אחרות.
בכוונתי לכתוב עידכון למשימות המופיעות כאן מידי חודשיים, בנוסף לפוסטים הרגילים, ובינתיים אבקש את חוות דעתכם.
כמובן שאשמח לענות גם לשאלות.


_________________________________________
קרדיט לתמונות: NASA/JPL, אלא אם צוין אחרת.
תודה מיוחדת ל- Emily Lakdawalla מהאגודה הפלנטרית על מתן הרשות לשימוש בחומרים מבלוג האגודה.