יום שלישי, 3 בינואר 2012

חדשות מערכת השמש - ינואר 2012


בשנת 2012 לא תשוגרנה משימות לחקר מערכת השמש, אבל זה כלל לא אומר שלא יהיה אקשן! מעל 20 משימות ממשיכות לחקור או לנוע בדרך ליעד המחקר שלהן, וכמה מהן צפויות לרגש אותנו במיוחד, כמו למשל התאומות גרייל שנכנסו למסלול סביב הירח בכניסת השנה החדשה ויבצעו את משימתן במהלך השנה. המאורע השמח הזה ילווה בסיום המאכזב של משימת פובוס-גרונט, שצפויה ליפול לאטמוספירת כדור הארץ באמצע חודש ינואר.
אירועים שמחים יותר יקרו בהמשך השנה - קאסיני תבצע מעברים בגובה נמוך מאד (כ- 75 ק"מ) מעל אנקלידוס, אחד מהירחים הקטנים של שבתאי, בחודשים מרץ, אפריל ומאי. לאחר מכן תשנה את מסלולה כדי לצאת ממישור הטבעות של שבתאי בו היא שוהה כבר למעלה משנה.
בחודש יולי תשלים הגשושה DAWN את משימתה סביב האסטרואיד וסטה, ותתחיל לעשות את דרכה לעבר כוכב הלכת הננסי צרס.
ב- 6 באוגוסט תתבצע הנחיתה המסובכת, ונקווה שגם המוצלחת, של הרכב הקרקעי קיוריוסיטי על אדמת מאדים.

בינתיים, 12 חלליות משדרות מידע מדעי שנאסף מרחבי מערכת השמש: מסנג'ר מכוכב חמה, וונוס אקספרס מנוגה, LRO, צ'אנגאי-2 והזוג ארטמיס מהירח, אודיסיי, MRO, מרס-אקספרס ואופורטיוניטי ממאדים, ושתי הגשושות וויאג'ר בקצה מערכת השמש. שבע חלליות נוספות משייטות בשלווה למטרותיהן העתידיות: ג'ונו, רוזטה, ניו-הורייזנס, אקצוקי ואיקרוס. שתי חלליות אחרות, אייס ודיפ-אימפקט/אפוקסי, סיימו את משימתן זה מכבר וממתינות להוראות להמשך.
מלבד כל אלה ישנן עוד משימות רבות אחרות שחוקרות את השמש, את כדור הארץ ואת מסתרי היקום שמחוץ למערכת השמש, אך הן אינן מופיעות בסקירה זו.

לחץ/לחצי להגדלה
Credit: Olaf Frohn
עדכונים לגבי כל משימות חקר מערכת השמש מעבר לקיפול.



חקר כוכב חמה:
מסנג'ר (Messenger) נכנסה למסלול סביב כוכב חמה במרץ 2011. בחודש שעבר הודיעה נאס"א שמשימה זו נבחרה לקבל הארכה של שנה, כלומר עד מרץ 2013, תקופה שבמהלכה צפויה להתגבר פעילות השמש ולכן מדידות השדה המגנטי סביב כוכב חמה צפויות להפיק מידע מעניין וייחודי. הרצאה מקיפה ומעניינת על ממצאים של משימה זו בכוכב חמה הוצגה בכנס AGU בחודש דצמבר (זהירות - הרצאה מקצועית). גלריה של תמונות נבחרות שצילמה מסנג'ר השנה נמצאת כאן.

חקר נוגה:
Credit: ESA
וונוס אקספרס (Venus Express) מקיפה את נוגה ומבצעת צילומים ואיסוף נתונים מאז 2006. המשימה שלה הוארכה לאחרונה עד 2014. לדאבוני אין בדף הבית של המשימה עדכונים שוטפים ומידע נוח לשימוש ציבורי. הדבר הכי קרוב לזה הוא פודקאסט שמתאר הישגים מסויימים של המשימה, אבל אין לי פנאי לבדוק עד כמה זה מעניין או רלוונטי. אני תוהה אם ESA (סוכנות החלל האירופאית) פשוט לא עוסקת בנגישות המידע לציבור כמו נאס"א.

חקר הירח:
זוג החלליות במשימת גרֵייל (GRAIL) נכנסו למסלול סביב הירח ב- 31 בדצמבר וב- 1 בינואר. בחודש מרץ תתחיל המשימה שלהן - מדידת שדה הכבידה של הירח מגובה של 50 ק"מ. אחרי ליקוי הירח בחודש יוני, יחליפו השתיים מקומות זו עם זו, ויתחילו בסיבוב מדידות שני, הפעם מגובה של 25 ק"מ בלבד. המשימה תסתיים בדצמבר 2012 בריסוק שתי החלליות על פני הירח. פירסמתי לאחרונה פוסט בנושא זה.

Lunar Reconnaissense Orbiter או בקיצור LRO.
בחודש האחרון פורסם קובץ תמונות נוסף בהפרדה גבוהה של אתרים על הירח. הקובץ מכיל מעל 80,000 צילומים, הכוללים גם תמונות מלפני מספר חודשים, כאשר החללית עברה למסלול אליפטי שהנקודה הנמוכה ביותר בו היתה בגובה של 25 ק"מ מעל פני הקרקע. מסלול זה איפשר צילומים ברזולוציה של 25 ס"מ, כך שאפשר היה לזהות פריטים שהשאירו אחריהם האסטרונאוטים שנחתו על הירח בתכנית אפולו.


צ'אנגְאִי-2 (Chang'e-2) ממוקמת בנקודת שיווי המשקל L2 במערכת כדור הארץ והשמש מאז אוגוסט האחרון, לאחר שסיימה את משימת הירח שלה. על פי סוכנות החלל הסינית תישאר החללית במקום זה במשך שנה. היא לא באמת חוקרת את הירח כרגע, אבל אני משאיר אותה כאן עד שיהיה ברור מה בדיוק היא עושה.

זוג החלליות ארטמיס (ARTEMIS) הן שתיים מתוך חמש חלליות שהיוו את משימת THEMIS לחקר המגנטוספירה של כדור הארץ. השתיים נשלחו לירח לחקר השפעתו על השדה המגנטי של השמש מנקודת L2 במערכת כדור הארץ והירח. המשימה שלהן תימשך עוד שבע שנים.

חקר מאדים:

הרכב הקרקעי אופורטיוניטי (Opportunity) נמצא כיום במדרון הצפוני של רכס קייפּ יורק. זוהי עונת אמצע הסתיו בחצי הכדור הדרומי של מאדים, והמשטחים הסולריים של אופורטיוניטי מפיקים מעט מאד חשמל בגלל שהשמש כבר לא מתרוממת גבוה בשעות היום. הרכב נמצא בשיפוע כדי להייטיב את זוית המשטחים הסולריים אל השמש. המשמעות היא שלא צפויה הרבה פעילות שלו בחודשים הקרובים, עד אחרי שיא החורף.
הנה תמונה עדכנית 
לתאריך 30/11/2011 המציגה את המיקום והמסלול שעבר בחודשים האחרונים.


מרס אוֹדיסֵיי (Mars Odyssey) היא החללית הותיקה ביותר שעדיין פעילה סביב מאדים (מתחילת 2002). היא נושאת מכשיר בשם THEMIS (במקרה אותם ראשי תיבות, אין קשר למשימת ARTEMIS) המצלם באור נראה ובתת-אדום, ואלו התמונות האחרונות שלו. ראו את התמונה הזאת, המראה זרימה קפואה של הקרקע המאדימית אי אז בעבר. כדי לקבל תובנות לגבי גיל פני השטח (מתי התרחשה הזרימה), הגדילו את התמונה - אפשר לראות שאיזור הזרימה זרוע באינספור מכתשים בגדלים שונים. זה מוכיח שהזרימה קפאה במצב זה לפני עידנים.

Credit: ESA
מרס אקספרס (Mars Express) נושאת מכשיר ששמו MARSIS, שמבצע סריקת מכ"ם של פני השטח ומה שמתחת להם במאדים. צוות MARSIS סיים לאחרונה סקר בן חודשים רבים של איזור הקוטב הצפוני של כוכב הלכת, והשיג מידע רב על מבנה והרכב הקרקע. הסקר הסתיים למרות תקלה שהופיעה ביחידת הזיכרון שלה, אירוע שהכניס את החללית למצב חירום לתקופה מסויימת. הצלחה מרשימה לצוות ההפעלה של החללית! הצד הפחות טוב הוא שבעקבות התקלה, כמעט ולא מתאפשר להפעיל את מצלמת השדה הרחב של החללית (Mars Webcam).


Mars Reconnaissense Orbiter או בקיצור MRO מתעדת גם את מזג האוויר במאדים באמצעות מכשיר בשם MARCI, המצלם את כל כוכב הלכת בשבעה אורכי גל שונים (חמישה בתחום האור הנראה ושניים בעל-סגול). בשבוע האחרון של דצמבר הופיעה סופת אבק גדולה בחצי הכדור הדרומי במאדים וכעת עוקבים אחרי התפתחותה. במקביל מפיקה מצלמת HIRISE תמונות נוספות בהפרדה גבוהה כמו לדוגמה זו, המתארת מכתש בקוטר קילומטר, שנחשב טרי יחסית על פי שלמות שכבות החומר שנהדף ממקום הפגיעה. אלפי התמונות נגישות בקטלוג הזה.

חקר חגורת האסטרואידים הראשית:

החללית Dawn ממשיכה להקיף את האסטרואיד הגדול וֶסטָה, כרגע בגובה ממוצע של 180 ק"מ. האסטרואיד כבר ממופה כולו, אבל ככל שהיא יורדת בגובה נגלים יותר ויותר פרטים.  צוות ההפעלה עוקב בקפדנות אחר מיקום החללית כדי לקבל מידע על שדה הכבידה של וסטה. חוץ מתמונות בהפרדה גבוהה, מודדת הגשושה גם את קרינת הגמא ואת שטף הנויטרונים המגיעים מאדמת האסטרואיד, עדויות להרכב הכימי שלו. לאחר שהמיפוי הנוכחי (בגובה הזה) יסתיים, תתחיל החללית לטפס בגובה ולבצע סריקה נוספת לפני הקרקע של האסטרואיד הגדול. בתחילת הקיץ תוכל החללית לצלם את אזור הקוטב הצפוני, שהיה שרוי בצל עד כה. בחודש יולי 2012 תעזוב Dawn את וסטה, ותצא לפגוש את כוכב הלכת הננסי צֶרֶס, הגוף הגדול ביותר בחגורת האסטרואידים הראשית. פרטים נוספים ביומן המשימה.

חקר שבתאי:
הגשושה קאסיני (Cassini) ממשיכה במשימתה המורחבת (פעם שנייה). בחודש דצמבר חלפה קאסיני סמוך לירחים דִּיוֹנֵה וטיטאן וצילמה כמה תמונות יפהפיות באמצעות מצלמת השדה הצר. השנה מתוכננים שלושה מעברים סמוך לירח הגדול טיטאן בינואר ופברואר, שיביאו אותה למעברים בגובה נמוך-עד-כאב (כ- 75 ק"מ בלבד) מעל הירח אנקלידוס במרץ, אפריל ומאי. ב- 22 במאי, מעבר סמוך לטיטאן יעביר אותה למסלול נטוי מעל מישור הטבעות של שבתאי. שוב יהיו צילומי טבעות (ולא "סתם" קו), אבל מצד שני הרבה פחות ירחים למשך השנה-וחצי הבאות. המטרה היא לבצע מדידות מעל חצי הכדור הדרומי והחשוך של שבתאי.

חלליות בדרכים:
Credit: CNES
אלה הם כנראה הימים האחרונים של החללית פובוס-גרונט (Фобос-грунт) בחלל, לאחר שאפסו הסיכויים להשיבה לפעולה, ונסיונות ההחייאה פסקו. כנראה שבסביבות ה- 17 בינואר היא תיפול דרך האטמוספירה, שתפרק ותאדה את רובה, ורק שרידים יגיעו לקרקע. אין שום יכולת להעריך בשלב זה היכן יפלו השרידים, אבל סיכויי הנזק לעצמים על הקרקע או לבני אדם הוא נמוך מאד. עדכונים למועד ומיקום הכניסה לאטמוספירה, וכן מידע למעוניינים לצפות בחללית - עקבו אחר PhG_Reentry@ בטוויטר.

הרכב הקרקעי הגדול קיוריוסיטי (Curiosity), שנקרא גם MSL, נמצא כעת כ- 152 מיליון קילומטרים ממאדים. הוא מתוכנן לנחות ב- 6 באוגוסט 2012 בשעה 08:00 (שעון ישראל) במכתש גייל שבחצי הכדור הדרומי. באתר הנחיתה תהיה זו שעת אחר-צהריים בשלהי עונת החורף.

ג'וּנוֹ (Juno), ששוגרה בחודש אוגוסט תגיע לצדק ביולי 2016. בינתיים היא מתרחקת מאיתנו, ובחודש האחרון חלפה על פני מסלול מאדים. היא תמשיך להתרחק עוד זמן מה עד שתעצר ותיפול חזרה לכיוון השמש, תחלוף בדרך (בקיץ 2013) קרוב לכדור הארץ, שיאיץ אותה חזרה במעלה מערכת השמש לכיוון צדק.


ניו-הורייזנס (New Horizons) עדיין בדרך לפלוטו, הירח כארון ולעצמים נוספים בחגורת קייפר. וכך זה יימשך עד המפגש בקיץ 2015. החודש מפעילים את החללית לבדיקות שגרתיות כדי לוודא שהכל עדיין בסדר, ומשכיבים אותה לישון מחדש. בינתיים אתם מוזמנים לעזור לצוותי המחקר לחפש שביטים בחגורת קייפר בתוך מיליוני התמונות שצולמו. יתכן ששביט שתזהו יהיה מתאים לביקור של החללית בעוד מספר שנים.



החללית אפוקסי (EPOXI), או בשמה המקורי דיפ-אימפקט (Deep Impact) ממתינה לאפשרות הארכת משימתה ליעד חדש. בינתיים שינו את המסלול שלה במידה קטנה מאד (גם כך לא נשארו יותר משני קילוגרמים של דלק), שתביא אותה בינואר 2020 לקירבתו של אסטרואיד קטן בעל השם הקליט 2002GT. משתלם למחזר!
Credit: JAXA
החללית היפנית הנכה אקצוקי (Akatsuki) במסלול סביב השמש לאחר שפיספסה את ההזדמנות להיכנס למסלול סביב נוגה. לאחר המתנה של מספר שנים תהיה לה הזדמנות למפגש נוסף עם נוגה בשנת 2015.



Credit: JAXA
איקרוס (Ikaros), עפיפון החלל היפני, חלף בחודש שעבר על פני מסלול נוגה. משימת הניסוי הזו עלתה בהרבה על הציפיות, וכעת זהו כנראה הסוף שלו. המרחק הרב מקשה מאד לקלוט את אותות הרדיו החלשים שהוא משדר, ונכון לסוף חודש דצמבר ניתק הקשר לחלוטין. בכל מקרה מטרות המשימה כבר הושגו, כך שזה לא יהיה אובדן משמעותי.


Credit: ESA
החללית האירופאית רוזטה (Rosetta) תגיע ליעדה, השביט צ'וּרִיוֹמוֹב-גֶרַסִימֶנְקוֹ בעוד קצת יותר משנתיים וחצי. בינתיים החללית מתנמנמת לה והיא תתקשר רק בתחילת 2014, מספר חודשים לפני המפגש (והנחיתה!) עם השביט.


החללית אַייס (ICE) בדרכה חזרה לקירבת כדור הארץ, ותגיע לשכונה ב- 2014. טרם הוחלט מה יהיה המשך משימתה (בתקווה שיהיה המשך). אפשרות אחת היא להכניסה שוב לנקודת שיווי המשקל בין כדור הארץ לשמש להמשך תצפיות על השמש. אפשרות נוספת היא שימוש בכבידת כדור הארץ למפגש עם השביט ווירטאנן (Wirtanen) ב- 2018.


וויאג'ר 1 ו- 2 (Voyager) ממשיכות בעוז קדימה לשולי מערכת השמש. למעוניינים, אפשר לקרוא דיווחי טוויטר של וויאג'ר 2, שמדווחת גם על אחותה וויאג'ר 1 מדי יום. 


אני מאחל שנת גילויים מאתגרת ומדהימה לכולנו, והמון הצלחה לכל צוותי ההפעלה והצוותים המדעיים שמלווים משימות מופלאות אלו.
_________________________________________
קרדיט לתמונות: NASA/JPL, אלא אם צוין אחרת.
תודה מיוחדת ל- Emily Lakdawalla מהאגודה הפלנטרית על מתן הרשות לשימוש בחומרים מבלוג האגודה, ול- Olaf Frohn על הרשות להשתמש בתמונת מצב המשימות הפלנטריות.

6 תגובות:

  1. יופי של עדכון. ממש שוקק פעילות פלנטרית בחלל. אם יורשה לי להוסיף שני אירועים אסטרונומיים תצפיתיים שכל אחד יוכל לראות כאן בישראל ב-2012.
    הראשון מעבר נוגה - ביוני הקרוב, נוגה עובר על פני השמש (מעין מיני ליקוי). בשעות הבוקר המוקדמות. המעבר הבא יהיה רק ב-2117 ולכן אני מציע לכולם להתבונן היטב כי לא בטוח שתהיה עוד פעם
    האירוע השני ביולי הוא התכסות של צדק בירח. הירח יכסה את צדק והאפשרות לראות את שניהם אחד ליד השני (ואת הירחים של צדק נעלמים אחד אחרי השני מאחורי הירח ואחרי כשע המופיעים בחזרה) היא גם מענינת מאד
    על מעבר נוגה כתבתי כאן: http://gadieid.blogspot.com/2011/12/venus-transit.html

    השבמחק
  2. סתם שאלה כללית, יש סיבה מוסברת למה אין כמעט מחקר על צדק וצפונה?
    גם ג'ונו תגיע לשם רק עוד 4 שנים± זה באמת כל כך מורכב לשמור על לווינים במרחק הזה או שפשוט אין משהו מעניין שם מבחינת החוקרים?

    השבמחק
  3. כל הכבוד על הפוסט המעניין, ובאופן כללי, על ההשקעה שבמעקב אחרי כל מה שקורה במערכת השמש והחכמתנו. :)
    אגב, נראה לי שבחלק על מארס אודיסיי שכחת קישור לתמונת הזרימה...

    השבמחק
  4. לגבי מחקר בשולי מערכת השמש - זה בעיקר עניין של עלות. אלו תמיד משימות שאמורות להחזיק מעמד שנים ארוכות של טיסה וחשיפה לקרינה, כי להגיע ליעד לוקח הרבה מאד זמן. לכן צריך לתכנן חלליות בעלות אמינות גבוהה ביותר, דבר שיש לו מחיר גבוה, ובנוסף להשתמש בתחליף לאנרגיה סולארית (ג'ונו יוצאת דופן וחלוצה בכך), שמגיע בדמות מתקן רדיואיזוטופי. אלה אתגרים מורכבים הרבה יותר מאשר לווינים סביב כדוה"א או משימות לירח, למשל.

    עופר - תודה על התיקון, זו היתה רק בדיקת עירנות ;)

    השבמחק
  5. מה עם אירופה הירח של צדק? בהתחשב בעובדה שהוא המומעד הטוב ביותר לחיים במערכת השמש שלנו, למה לא חוקרים אותו? כבר הגיעו למסקנה שיש מים נוזליים מתחת לשכבת הקרח, אז יש סיכוי טוב מאוד שיש במיים חיים וצמחייה תת-מימיים, לא?

    השבמחק
  6. אירופה הוא אכן מקום טוב לחיפוש חיים במערכת השמש, ואפילו היתה תכנית לחללית מחקר רובוטית לאירופה, תכנית שנגנזה משיקולי תקציב.
    לדאבוני, תקציב נאס"א מצטמצם משנה לשנה, ומבחינת סדר העדיפויות הפנימי קוצץ דווקא המחקר הפלנטרי. לכן לא צפוי מחקר ספציפי לירח זה.

    השבמחק