חדשות מערכת השמש - נובמבר 2011

חלון ההזדמנויות לשיגור חלליות למאדים מתרחש אחת ל- 26 חודשים בערך, למשך מספר שבועות בלבד. כלומר אם מפספסים את מועד השיגור בגלל סיבות טכניות או אחרות, אז צריך להמתין מעל שנתיים להזדמנות הבאה.
לכן בנובמבר אמורות לטוס שתיים: פובוס-גרונט הרוסית וקיוריוסיטי האמריקאית, והמתח בעיצומו. פובוס-גרונט שוגרה ב- 8/11 בלילה (שעון ישראל), ובינתיים נמצאת ב'מסלול חניה' סביב כדור הארץ עקב תקלה שמנעה את הפעלות המנועים המתוכננות להוציאה למסלול אל מאדים. קיוריוסיטי, הרכב הקרקעי הרובוטי, ישוגר ב- 25/11 בשעה 17:21 (שוב, שעון ישראל).

לחץ/לחצי להגדלה
Credit: Olaf Frohn

לקראת שיגור:
הרכב הקרקעי הגדול קיוריוסיטי (Curiosity), שנקרא גם MSL, ישוגר למאדים החל מה- 25 בנובמבר, וינחת באוגוסט 2012 במכתש גייל. ביומן הצילומים של ההכנות לשיגור אפשר לראות עכשיו את ההעמסה של ראש המשגר, שקיוריוסיטי נמצא מקופל וארוז בתוך החופה שלו. באותו קישור אפשר לדפדף לאחור ולראות כיצד אורזים את הרכב כמו כריך בין מגן החום לבין מתקן ההנחתה. אם הנחיתה של הרכבים הקודמים ספיריט ואופורטיוניטי היתה חדשנית ומרהיבה (השלכה לקרקע בעטיפה של כריות אויר דחוס), הרי שהנחיתה של קיוריוסיטי (כאן באיכות יותר טובה) עולה עליה מכל הבחינות, ונקווה שהמורכבות לא תהיה אבן הנגף של המשימה הזו. למרות שהמשגר כבר מורכב, וקיוריוסיטי ארוז בתוכו, נשאר עדיין פתח שדרכו יכניסו את ספק הכוח דרך החופה, דרך מכסה הנחתת, אל החלק האחורי של הרכב. הסיבה היא שמדובר בספק כוח תרמואלקטרי רדיואיזוטופי, שמפיק חשמל מהחום המופק מהתפרקות פלוטוניום-238 (כמו דלוריאן!). מאחר ולא ניתן להפסיק את פעילות הפלוטוניום, הוא ייצר המון חום מרגע שיפיקו אותו, שזה טוב לחלל, אבל רע לפני השיגור ולכן מחכים עם ההתקנה עד לרגע האחרון.


חקר כוכב חמה:

מסנג'ר (Messenger) נכנסה למסלול סביב כוכב חמה במרץ 2011. המידע הרב שמתקבל ממנה בשנה האחרונה מוכיח שכוכב הלכת הזה דומה רק למראית עין לירח שלנו, אך שונה ממנו בהרכב, בעצם קיום השדה המגנטי העצמי שלו, במבנה הפנימי ועוד. ציוץ רשמי של צוות המשימה בטוויטר מאתמול מספר שהמשימה הוארכה בשנה (היתה אמורה להסתיים במרץ 2012). מאחר וזו המשימה השניה בלבד לכוכב חמה והיחידה הפעילה כיום, אז אלה חדשות מצויינות, כי יחלפו עוד שנים עד המשימה הבאה לשם.


חקר נוגה:

Credit: ESA

וונוס אקספרס (Venus Express) מקיפה את נוגה ומבצעת צילומים ואיסוף נתונים מאז 2006. המשימה שלה הוארכה לאחרונה עד 2014. תגלית שפורסמה באוקטובר חושפת שבאטמוספירה של נוגה יש שכבת אוזון. אחד הדברים המעניינים בכך הוא שיטת זיהוי הגזים באטמוספירה - צפייה באור כוכבים דרך האטמוספירה שמעל אופק כוכב הלכת, זיהוי אורכי הגל שנבלעים על ידי שכבות האויר, וקביעת החומרים השונים המרכיבים את השכבות הללו (פירוט השיטה והממצאים).


חקר הירח:

Lunar Reconnaissense Orbiter או בקיצור LRO אספה כבר מעל חצי מיליון תמונות ענקיות שמאפשרות לראות מגוון תוואי קרקע על פני הירח.
הביטו למשל בתמונה הדינמית הזאת. אני מתאר לעצמי שלגיאולוגים יש הרבה מה לשאול (ואולי גם לענות) לגבי קווי המתיחה והקימוטים שנראים שם.

צ'אנגְאִי-2 (Chang'e-2) הגיעה לנקודת שיווי המשקל L2 במערכת כדור הארץ והשמש לאחר 77 ימי טיסה. היא למעשה כבר לא חוקרת את הירח, רק שלא פורסם מה בדיוק המשימה שלה כרגע. מאמר שהתפרסם לאחרונה במגזין המקוון SPACE.COM מונה מספר סיבות אפשריות לכך.


חקר מאדים:

הרכב הקרקעי אופורטיוניטי (Opportunity) נוסע בימים אלה לאורך רכס קייפּ יורק, כדי להגיע למדרון הצפוני, ששם יוכל להתמקם לייצור חשמל מיטבי לקראת שיא החורף, עונה בה השמש לא מגיעה גבוה בשמיים ולכן יכולת ייצור החשמל יורדת. לאחר שיימצא מיקום נוח, יצא אופורטיוניטי למשימות קצרות בלבד בסביבה, כדי לא להעמיס על המצברים שלו.
הנה תמונה עדכנית לתאריך 30/10/2011 המציגה את המיקום והמסלול שעבר בחודשים האחרונים.

מרס אוֹדיסֵיי (Mars Odyssey) היא החללית הותיקה ביותר שעדיין פעילה סביב מאדים (מתחילת 2002). אחד המחקרים שהיא פעילה בהם מתמקד במיפוי הקטבים של כוכב הלכת ובזיהוי הבדלים בצורות הקרקע בהשפעת שינויי עונות השנה. הכניסה לגלריה שלה דרך כאן.

Credit: ESA

מרס אקספרס (Mars Express) של סוכנות החלל האירופאית נאבקת (או יותר נכון, צוות ההפעלה שלה נאבק) בתקלות ביחידת הזיכרון שלה, שמונעות ממנה להפעיל את המצלמה העיקרית שלה. למרות שמכשירי מדידה אחרים כמו מצלמת שדה-רחב ומכ"ם עדיין פעילים, לא בטוח שזה יצדיק את המשך המשימה מעבר לתקופה הקרובה. מבחינת דלק, היא יכולה להמשיך במסלול סביב מאדים גם עוד עשור שלם.

Mars Reconnaissense Orbiter או בקיצור MRO עלתה לאחרונה לכותרות עקב גילוי ראיות שניתן לפרש כהימצאות של מים נוזלים על פני הקרקע במאדים. התמונות צולמו בהפרדה גבוהה באמצעות מכשיר בשם HiRISE. אותו מכשיר סבל מתקלות בשבועיים האחרונים, סימן להזדקנות לפי מומחי המערכת. MRO מצלמת הרבה אזורים באופן מחזורי כדי לאתר שינויים. התמונה הזאת, למשל, מתעדת את צורת ומיקום הדיונות באתר שנקרא Aram Chaos (הצבעים אינם כך במקור, אלא לשם הדגשה בלבד). 

חקר חגורת האסטרואידים הראשית:

החללית Dawn ממשיכה להקיף את האסטרואיד הגדול וֶסטָה, ומדי כמה ימים מבצעת תמרון שמוריד אותה למסלול נמוך יותר. האסטרואיד כבר ממופה כולו, אבל ככל שמתקרבים אליו נגלים יותר ויותר פרטים. בנוסף, בכל הקפה משנים מעט את צווית הצילום, מפני שבתמונה אנכית לחלוטין עלולים להיעלם פרטים שאפשר לזהותם רק ממבט צידי. אחד הפרטים המיוחדים במשימה זו היא מערכת ההנעה שלה, הפועלת באמצעות מנועי פלזמה, ולא מנועים רקטיים רגילים שפועלים על שריפת דלק. מנועים אלה הם חלשים מאד, אבל גם מדוייקים ביותר, וזה מאפשר את סידרת התמרונים הנדרשת למשימה זו. בחודש יולי 2012 תעזוב הגשושה את וסטה, ותצא לפגוש את כוכב הלכת הננסי צֶרֶס, הגוף הגדול ביותר בחגורת האסטרואידים הראשית.

חקר שבתאי:

הגשושה קאסיני (Cassini) ממשיכה במשימתה המורחבת (פעם שנייה) במסלול משווני, במישור הטבעות של שבתאי, שהוא גם מישור המסלול של רוב הירחים. משך ההקפה שלה את שבתאי הוא כ- 18 ימים. בתחילת החודש היא ביקרה את הירח אנקלדוס, וצילמה מספר רב של תמונות, כולל תמונות SAR, תמונות המצולמות באמצעות מכ"ם. בהמשך החודש היא צפויה לצבור מהירות באמצעות מעברים קרובים ליד ירחים נוספים (ללא צילומים), כדי להגיע לירחים דִּיוֹנֵה וטיטאן באמצע דצמבר.

חלליות בדרכים:

Credit: CNES

החללית פובוס-גרונט (Фобос-грунт) שוגרה ב- 8/11 מבסיס החלל בבאיקונור, קזחסטן. כרגע היא "תקועה" במסלול סביב כדור הארץ עקב תקלה, אבל עדיין יש סיכוי שיצליחו להכניס אותה למסלול למאדים. הגשושה הסינית יינגהו-1 (Yinghuo-1) שוכנת בתוך פובוס-גרונט, ואמורה להשתחרר בקירבת מאדים.

זוג החלליות במשימת גרֵייל (GRAIL) שוגרו ב- 10 בספטמבר. גרייל-A תגיע לירח ב- 31 בדצמבר 2011, וגרייל-B יממה אחריה, שזה כבר בשנה הבאה. סביב הירחמצפה להן משימת מיפוי של 82 ימים בלבד. כתבתי על המשימה כאן וכאן.

ג'וּנוֹ (Juno), ששוגרה בחודש אוגוסט תגיע לצדק ביולי 2016. בינתיים היא מתרחקת מאיתנו, וכאשר תחלוף על פני מסלול מאדים, תסתובב ותחזור לכיוון השמש להקפה נוספת של כדור הארץ (בקיץ 2013) שבמהלכה תצבור עוד מהירות שנדרשת לה כדי להגיע ליעד.

ניו-הורייזנס (New Horizons) עדיין בדרך לפלוטו. אין כאן חדש כי החללית בינתיים איננה פעילה, אבל בינתיים אתם מוזמנים לעזור לצוותי המחקר לחפש שביטים בחגורת קויפר בתוך מיליוני התמונות שצולמו. יתכן ששביט שתזהו יהיה מתאים לביקור של החללית בעוד מספר שנים.



החללית אפוקסי (EPOXI), או בשמה המקורי דיפ-אימפקט (Deep Impact) ממתינה לאפשרות הארכת משימתה ליעד חדש. בינתיים אפשר למצוא אותה במסלול סביב השמש.

Credit: JAXA

החללית היפנית אקצוקי (Akatsuki) במסלול סביב השמש, בדרכה הארוכה לקראת הזדמנות למפגש נוסף עם נוגה בשנת 2015. בדיקת המנוע הראשי גילתה שהוא מייצר דחף נמוך ביותר, כתשיעית מהדחף התקין.  עדיין אפשר יהיה להכניס אותה למסלול סביב נוגה, ולקבל ממנה איזושהי תפוקה מדעית.

Credit: JAXA

איקרוס (Ikaros), עפיפון  החלל היפני, מפליג למרחבי מערכת השמש והחודש מבצע סדרת ניסויים בבקרת הכוון באמצעות שינויי צבע של אזורים שונים במפרש שלו. איקרוס יסיים ככל הנראה את משימתו בקרוב, כי השידור שלו נחלש במהירות עקב המרחק שהוא צולח. בכל מקרה מטרות המשימה כבר הושגו, כך שזה לא יהיה אובדן משמעותי.

Credit: ESA

החללית האירופאית רוזטה (Rosetta) תגיע ליעדה, השביט צ'וּרִיוֹמוֹב-גֶרַסִימֶנְקוֹ בעוד קצת יותר משנתיים וחצי.  בינתיים החללית מתנמנמת לה והיא תתקשר רק בתחילת 2014, מספר חודשים לפני המפגש (והנחיתה!) עם השביט .

החללית אַייס (ICE) בדרכה חזרה לקירבת כדור הארץ, ותגיע לשכונה ב- 2014. טרם הוחלט מה יהיה המשך משימתה (בתקווה שיהיה המשך). אפשרות אחת היא להכניסה שוב לנקודת שיווי המשקל בין כדור הארץ לשמש להמשך תצפיות על השמש. אפשרות נוספת היא שימוש בכבידת כדור הארץ למפגש עם השביט ווירטאנן (Wirtanen) ב- 2018.

וויאג'ר 1 ו- 2 (Voyager) ממשיכות בעוז קדימה לשולי מערכת השמש. למעוניינים, אפשר לקרוא דיווחי טוויטר של וויאג'ר 2, שמדווחת גם על אחותה וויאג'ר 1 מדי יום. 


בהצלחה לצוות שעובד על משבר פובוס-גרונט!


_________________________________________
קרדיט לתמונות: NASA/JPL, אלא אם צוין אחרת.
תודה מיוחדת ל- Emily Lakdawalla מהאגודה הפלנטרית על מתן הרשות לשימוש בחומרים מבלוג האגודה.