יום חמישי, 29 בספטמבר 2011

הארמון השמיימי הגיע לחלל

בזמן שארצות הברית משהה את נוכחותה בחלל, יש מי שמזנק קדימה עם תכניות גדולות ושאפתניות.
סין, מעצמת חלל ללא עוררין, הטיסה באמצעיה שלה בלבד אנשים לחלל (טייקונאוטים בלשון התקשורת דוברת האנגלית), הטיסה חלליות לירח (ללא נחיתה בינתיים) ושיגרה לווינים רבים. בין התוכניות שלה לעתיד הקרוב - גשושה למאדים (יינגהו-1) ורכב קרקעי רובוטי לירח (צ'אנגאי-3), שתיהן מוזכרות כאן, ובנוסף - תחנת חלל מאויישת.


היום שוגרה מעבדת החלל טיאנגונג-1 לח
לל (משמעות השם בתרגום מילולי הוא "הארמון השמיימי"). המעבדה נועדה לצבירת ניסיון באחד האתגרים הקשים ביותר לביצוע במשימות חלל - היצמדות בין רכב חלל לבין תחנה במסלול. טיאנגונג-1 מתוכננת לשהות בחלל כשנתיים בלבד, במהלכן תגענה אליה שלוש מעבורות מדגם שנז'וּ המסוגלות להעלות למסלול מטען ואפילו בני אדם (הדמיון, אגב, בין השנז'ו לבין הסויוז אינו מקרי). הראשונה, שנז'ו-8, תשוגר כבר בחודש נובמבר הקרוב ללא טייקונאוטים, ותבצע ניסיון היצמדות אוטומטי. אחריה מתוכננות שתי משימות נוספות, שנז'ו-9 ושנז'ו-10, האחרונה תהיה מאויישת, וצוותה יעבור לטיאנגונג-1 לשהות קצרה.

הדמייה של רכב החלל שנז'ו (מימין) מתקרב לטיאנגונג-1 (משמאל) לקראת עגינה.

כל זאת לקראת התחלת בניית תחנת חלל במימדים מלאים. טיאנגונג-1 איננה חלק מתחנת החלל המתוכננת, אלא בעיקר הוכחת יכולת וצעד מקדים לבחינת טכנולוגיות חדשות. להלן אינפוגרפיקה שמציגה את תכנית תחנת החלל במלואה:

(לחיצה להגדלה)

סין הצהירה על כוונותיה לבניית תחנת חלל כבר בסוף שנות ה- 80, אך התוכנית סבלה מעיכובים רבים כתוצאה של חוסר הכרעה בנושא פעילות אנושית סינית בחלל. בשנים האחרונות החלה המעצמה האסייתית בפיתוח נרחב בתחומי הטיסות המאויישות, במקרים רבים בהשראת פיתוחים רוסיים.
תחנת החלל צפויה להתחיל להיבנות באמצע העשור הנוכחי ולהפוך למבצעית בתחילת העשור הבא, במקרה באותה תקופה שבה תחנת החלל הבינלאומית אמורה לסיים את פעילותה.
המשגר מדגם לונג-מארש מובל לעמדת השיגור
צריך לציין שקהילת החלל הבינלאומית מוטרדת מהאפשרות הברורה של שימושים צבאיים ביכולות שסין מפתחת. למשל, יכולת היצמדות בחלל יכולה לשמש גם לנטרול לווין השייך למדינה זרה.
עם זאת, אולי זה מה שצריך כדי שמעצמות העל האחרות יגדילו את תקציבי תכניות החלל שלהן, וכולנו נרוויח מכך.

____________________________________
זכויות לתמונות (מלבד האינפוגרפיקה): המשרד להנדסת חלל לתכניות מאויישות בסין

7 תגובות:

  1. למה קוראים להם טייקונאוטים?

    השבמחק
  2. אם אני לא טועה, "טאיקונג" פירושו "חלל" בסינית. בכל מקרה הסינים קוראים להם בשם אחר, "יוהנגיואן" (אם אני מבין איך לבטא זאת), המתייחס לכל אדם שטס בחלל ללא קשר ללאום.

    השבמחק
  3. "וכולנו נרוויח מכך"?
    המתח לקראת הדיון באייקון עולה...

    השבמחק
  4. כמה טוב שיש בלוגים חיים בנושא חקר החלל בשפה העברית! המשך עם העבודה הטובה!

    >"צריך לציין שקהילת החלל הבינלאומית מוטרדת מהאפשרות הברורה של שימושים צבאיים ביכולות שסין מפתחת. למשל, יכולת היצמדות בחלל יכולה לשמש גם לנטרול לווין השייך למדינה זרה."

    "בקהילת החלל" הכוונה לארה"ב? :-) שכן שיתוף הפעולה בין האירופאים לסין רק מתחזק בתקופה האחרונה. לגבי היכולת לבצע היצמדות - מכיוון שהקונספט של תחנות חלל לשימוש צבאי כבר לא נראה רלוונטי, עצם האפשרות לחבר הרמטית 2 חלליות לא נראת בעלת משמעות צבאית. כיום יותר חשובה היכולת לבצע תמרונים עדינים - כמו XSS-11.

    השבמחק
  5. תודה על התגובה.
    הצמדות ללווין זר יכולה להתבטא בהשתלטות, "חטיפה", הוצאה ממסלול וכדומה. שימושים צבאיים למהדרין.

    השבמחק
  6. ה-rendezvous, כיכולת זיהוי המטרה, וביצוע תמרונים עדינים על מנת להתקרב היא יכולת לשימוש דואלי, אם כי במקרה ש-2 הגופים מתוצרת שלך, הרבה יותר קל לקבל מידע על מצבו הזוויתי של הלוויין המטרה (הכי קל יהיה להתקין חיישנים מתאימים במטרה אליה מתקרבים).

    אבל ה-docking הוא תהליך מסובך (בכל מקרה, אבל אני מניח שחייבים מקדמי ביטחון גדולים במיוחד כשמדובר על חלליות מאויישות ולא סתם לוויין\מתדלק למשל) עם שימוש שטוב רק עבור תחנות חלל.

    לכן בארה"ב צריכים לדאוג יותר מהשפעה של "עוצמה רכה" או בעצם הצגתה של סין כמעצמת חלל "אמיתית", מאשר מידע ההנדסי שיצברו המהנדסים הסיניים בתכנון מערכות עגינה בין חלליות מאויישות. כי אם הסינים היו רוצים רק לקבל יכולת לבצע תמרונים עדינים ל-station keeping, תסכים איתי שחבל על בזבוז משאבים אדירים לפיתוח יכולת לעגינה והעברת אנשים מתחנה לתחנה.

    Agent

    השבמחק
  7. לא בטוח שהבנתי את הטענה שלך.
    סין הולכת להיות המעצמה העליונה בכל מה שקשור לחלל. זו החלטה פוליטית של השלטון, ויחד עם היציבות הכלכלית שלהם (לפחות יחסית למעצמות אחרות בעולם) הם הולכים להשיג את זה כבר בעשור הנוכחי.
    זה לא מוביל בהכרח למסקנה שכל השימושים שלהם הולכים להיות צבאיים, אבל בוודאי שהם יוכלו לשמש גם לשימושים צבאיים.

    השבמחק

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.