חדשות מערכת השמש - ספטמבר 2011

אחרי שפרסמתי את סקירת משימות המחקר של מערכת השמש, אפשר להתקדם לעדכון ראשון. מה הולך לקרות החודש ומה התחדש מהדיווח האחרון. להזכירכם, מדובר רק במשימות לחקר גופים במערכת השמש, למעט חקר כדור הארץ והשמש. משימות לחקר גופים ותופעות מחוץ למערכת השמש לא מופיעות כאן.

החודש התחיל בשיגור מרהיב של זוג החלליות גרֵייל לירח ב- 10 בספטמבר. הגשושה קאסיני תבצע החודש מעברים קרובים מעל הירחים טיטאן, היפריון ופאליני הסובבים את שבתאי, והרכב הרובוטי אופורטיוניטי הגיע לאחר מסע ממושך לשולי מכתש אודיסיאה במאדים, ושולח משם מחווה לזכר עשור לאירועי ה- 11 בספטמבר.

לחץ/לחצי להגדלה
Credit: Olaf Frohn

פירוט המשימות לאחר הקיפול.


לקראת שיגור:

Credit: CNES

החללית פובוס-גרונט (Фобос-грунт) סיימה בשבוע החולף את שלב בדיקות המערכת, והיא ממתינה לשילוח לאתר השיגור בבאיקונור בסוף החודש. פובוס-גרונט תשוגר בתחילת נובמבר למאדים למשימה משולבת בת שלוש שנים הכוללת נחיתה, דגימה, המראה וחזרה הביתה. הגשושה יינגהו-1 (Yinghuo-1) תצטרף כטרמפיסטית למסע, אבל רק לכיוון אחד.


הרכב הקרקעי הגדול קיוריוסיטי (Curiosity), ישוגר למאדים החל מה- 25 בנובמבר, וינחת באוגוסט 2012. הנחיתה של קיוריוסיטי היא אחד מהמבצעים ההנדסיים המוטרפים ביותר שיצא לי לראות (יש גם באיכות יותר טובה כאן).




חקר כוכב חמה:

מסנג'ר (Messenger) מצלמת וממפה את כוכב חמה בהפרדה גבוהה ובדיוק מופתי כבר כמעט חצי שנה. הגיאולוגים שמפענחים את הנתונים מדווחים על תגליות מדהימות בכל תמונה שמגיעה משם. החודש יחשפו את הממצאים של החודשים הראשונים למיפוי, ובינתיים אפשר לבקר בגלריית התמונות המתעדכנת בקביעות.


חקר נוגה:

Credit: ESA

וונוס אקספרס (Venus Express) מקיפה את נוגה ומבצעת צילומים ואיסוף נתונים מאז 2006. המשימה שלה הוארכה לאחרונה עד 2014.





חקר הירח:

Lunar Reconnaissense Orbiter או בקיצור LRO צילמה תמונות בתחילת ספטמבר, שבהן רואים את רכבי הנחיתה מתכנית אפולו על אדמת הירח, ולא רק אותם, אלא גם את העקבות שהותירו האסטרונאוטים שהסתובבו שם! והכל נותר ללא שינוי כבר קרוב ל- 40 שנה.

צ'אנגְאִי-2 (Chang'e-2) הגיעה לנקודת שיווי המשקל L2 במערכת כדור הארץ והשמש לאחר 77 ימי טיסה. היא למעשה כבר לא חוקרת את הירח, רק שלא פורסם מה בדיוק המשימה שלה כרגע.



חקר מאדים:

הרכב הקרקעי אופורטיוניטי (Opportunity) הגיע החודש לשפתו של מכתש אודיסיאה שבחלקו הדרומי של רכס קייפּ יורק. הנה מפת המסלול שלו נכון ל- 6 בספטמבר. ב- 11 בספטמבר עצרו לזמן מה את הפעילות המדעית וצילמו את חתיכת האלומיניום הזו, שריד מהריסות מרכז הסחר העולמי, המשמשת כיום כחלק ממשימה מדעית על מאדים. 

מרס אוֹדיסֵיי (Mars Odyssey) היא החללית הותיקה ביותר שעדיין פעילה סביב מאדים. אחד המחקרים שהיא פעילה בהם מתמקד במיפוי הקטבים של כוכב הלכת ובזיהוי הבדלים בצורות הקרקע בהשפעת שינויי עונות השנה. הכניסה לגלריה שלה דרך כאן.

Credit: ESA

מרס אקספרס (Mars Express) צילמה תמונה של מכתש הולדן (משמאל), כשמימין מופיע מכתש מחוק-למחצה שבצידו העליון נראות צורות של ערוצים ודלתא של נהר הנשפך לתוכו. אולי שריד לתקופה רטובה יותר במאדים.

Mars Reconnaissense Orbiter או בקיצור MRO עלתה לאחרונה לכותרות עקב גילוי ראיות שניתן לפרש כהימצאות של מים נוזלים על פני הקרקע במאדים. התמונות צולמו בהפרדה גבוהה באמצעות מכשיר בשם HiRISE. אותו מכשיר סבל מתקלות בשבועיים האחרונים, סימן להזדקנות לפי מומחי המערכת. מזג האוויר השבוע מפי MARCI, מכשיר מדידת האקלים של MRO: מאובק ברוב האזורים.


חקר חגורת האסטרואידים הראשית:

החללית Dawn מקיפה את האסטרואיד וֶסטָה, ומדי כמה ימים מבצעת תמרון שמוריד אותה למסלול נמוך יותר. האסטרואיד כבר ממופה כולו, אבל ככל שמתקרבים אליו נגלים יותר ויותר פרטים. זהו האסטרואיד הראשון שממופה ביסודיות, והמידע שנאסף יספק חומר למחקרים רבים. זו תמונה ברזולוציה של 260 מטר לפיקסל ובה נראים פניו המחוספסים של האסטרואיד. עולם זר ומוזר.


חקר שבתאי:

הגשושה קאסיני (Cassini) מבקרת החודש מקרוב כמה מירחי שבתאי. הראשון, טיטאן, הוא הגדול ביותר והמסקרן ביותר מבחינת ההרכב שלו ושל האטמוספירה שלו, וקאסיני חולפת לצידו ממש בזמן שאני כותב את הפוסט הזה. בהמשך החודש מתוכננים מעברים ליד הירח המחורר היפריון, וליד הירח הזעיר פּאליני, שקאסיני היתה אחראית לגילויו בראשית משימתה.


חלליות בדרכים:
זוג החלליות במשימת גרֵייל (GRAIL) שוגרו ב- 10 בספטמבר לאחר מספר דחיות בשל מזג אוויר רוחני משהו. לאחר מסע של בין 3 ל- 4 חודשים תגענה השתיים למסלול סביב הירח, שם מתוכננת להן משימת מיפוי של 90 יום. כתבתי על המשימה כאן וכאן, ומי שהחמיץ מוזמן לצפות בתמונות או בסרטון השיגור.

ג'וּנוֹ (Juno), ששוגרה בחודש שעבר עוברת סדרת בדיקות של מכשיריה ואופן תפקודם בחלל. כחלק מבדיקת המצלמות צולמה תמונת פרידה של כדור הארץ והירח ממרחק של כ- 10 מיליוני קילומטרים. זה אולי לא מרשים במיוחד, אבל היא עוד תשוב ב- 2013, לפני שתצא למסע הארוך לכוכב הלכת צדק.

ניו-הורייזנס (New Horizons) עדיין בדרך לפלוטו. אין כאן חדש כי החללית בינתיים איננה פעילה, אבל בינתיים אתם מוזמנים לעזור לצוותי המחקר לחפש שביטים בחגורת קויפר בתוך מיליוני התמונות שצולמו. יתכן ששביט שתזהו יהיה מתאים לביקור של החללית בעוד מספר שנים. בני הבכור זיהה כבר קרוב ל- 50 גופים פוטנציאלים. למען המדע!


החללית אפוקסי (EPOXI), או בשמה המקורי דיפ-אימפקט (Deep Impact) ממתינה לאפשרות הארכת משימתה ליעד חדש. בינתיים אפשר למצוא אותה במסלול סביב השמש.

Credit: JAXA

החללית אקצוקי (Akatsuki) מבצעת השבוע הפעלות של המנוע הראשי שלה לבחינת תקינותו, לאחר שתקלה במערכת ההנעה גרמה להחמצת הכניסה למסלול סביב נוגה בדצמבר 2010. נכון לרגע זה נראה שהמנועים פועלים בתפוקה נמוכה מהצפוי, אבל היי, לפחות הם עובדים, נכון? גם אם המנוע הראשי לא היה פועל כלל, אפשר היה להמשיך במשימה עם מנועי הבקרה החלשים ממנו. לקראת סוף השנה מתוכננת החללית לבצע תמרון שיחזיר אותה למפגש עם נוגה בנובמבר 2015.

Credit: JAXA

איקרוס (Ikaros), עפיפון החלל, מפליג למרחבי מערכת השמש והחודש מבצע סדרת ניסויים בבקרת הכוון באמצעות שינויי צבע של אזורים שונים במפרש שלו.

Credit: ESA

רוזטה (Rosetta) תגיע ליעדה, השביט צ'וּרִיוֹמוֹב-גֶרַסִימֶנְקוֹ בעוד קצת יותר משנתיים וחצי. בינתיים החללית מתנמנמת לה והיא תתקשר רק בתחילת 2014.

החללית אַייס (ICE) בדרכה חזרה לקירבת כדור הארץ, ותגיע לשכונה ב- 2014. טרם הוחלט מה יהיה המשך משימתה (בתקווה שיהיה המשך). אפשרות אחת היא להכניסה שוב לנקודת שיווי המשקל בין כדור הארץ לשמש להמשך תצפיות על השמש. אפשרות נוספת היא שימוש בכבידת כדור הארץ למפגש עם השביט ווירטאנן (Wirtanen) ב- 2018.

וויאג'ר 1 ו- 2 (Voyager) ממשיכות בעוז קדימה לשולי מערכת השמש. למעוניינים, אפשר לקרוא דיווחי טוויטר של וויאג'ר 2, שמדווחת גם על אחותה וויאג'ר 1 מדי יום. 


תמיד מרגש אותי לחשוב על כך שמאחורי כל משימה פעילה ישנם מאות ולעיתים אלפי אנשים שעוסקים בהפעלתה, בעיבוד הנתונים ובניתוח האקדמי שלהם. כל פרט מידע שמגיע מהחלליות הללו מוסיף עוד ידע למאגר ההולך ונצבר של האנושות ותורם ליכולת שלנו להבין את היקום, תכולתו וכן את מקומנו בו. זו גם הסיבה לכך שחשוב שהמאמץ הזה ימשיך להתקיים.


_________________________________________
קרדיט לתמונות: NASA/JPL, אלא אם צוין אחרת.
תודה מיוחדת ל- Emily Lakdawalla מהאגודה הפלנטרית על מתן הרשות לשימוש בחומרים מבלוג האגודה.