יום רביעי, 9 בנובמבר 2011

צרות במסלול


פובוס-גרונט בצרות.


השיגור התחיל טוב, והתקשורת העולמית היתה דרוכה לקבל עדכונים, כפי שמקובל במשימות שאפתניות כמו זו. אבל הרוסים, כפי שהם נוהגים במקרים רבים לטוב ולרע, מתמקדים בַּעיקר בלבד ומשאירים את הדרמות לאחרים. שום דיווח 
לא התקבל על התקדמות בשלבי הטיסה; האם המשטחים הסולרים נפרשו? האם מתקבלת טלמטריה כמצופה? האם הכל פועל כשורה?

אז זהו, שלא.

כארבע שעות לאחר השיגור דיווחו אסטרונומים חובבים מדרום אמריקה, שעקבו אחר החללית בהקפות הראשונות שלה, שהשינוי במסלול שהיה אמור להתקבל אחרי הפעלת המנועים הראשונה אינו מתאים לתחזית. למעשה נראה היה שהמסלול לא השתנה כלל. מקורות רוסיים לא רשמיים דיווחו שכלל לא מתקבלת טלמטריה מהחללית.

בתחנת החלל הבינלאומית חיכו גם כן לצפות באחת מיריות המנועים הרקטיים של פובוס-גרונט, ולמרות שהצליחו לזהות את החללית, לא נצפתה שום הפעלת מנועים.

מעט מאוחר יותר דיווח מקור (שוב, לא רשמי) בנאס"א שאנטנות של NORAD קלטו את פובוס-גרונט משדרת בכל תדרי הטלמטריה שלה, ארוע שללא ספק מעיד על כך שהיא נמצאת במצב חירום.
בשלב זה היה ברור, למרות שהתקשורת הרוסית הרשמית לא מסרה שום מידע, שפובוס-גרונט נשארה במסלול סביב כדור הארץ במקום לצאת למסלול בריחה שיביא אותה לקירבת מאדים. במילים אחרות, מערכת ההנעה שהיתה צריכה לבצע את תמרון הבריחה לא פעלה. תקלה כזאת יכולה להיגרם על ידי תקלה במערכת ההנעה עצמה, או בתוכנת השליטה, או כתוצאה מתקלה אחרת שהביאה לשרשרת אירועים שהסתיימו באותה התוצאה.

בסביבות השעה 04:00 בבוקר שעון ישראל (שש שעות לאחר השיגור), שוחרר הדיווח הרשמי של סוכנות החלל הרוסית. נמסר ששני התמרונים שהיו אמורים להתבצע לאחר ההפרדה ממשגר הזנית לא התבצעו, ושבמשך זמן מה לא ניתן היה לאתר את החללית. החללית שוהה ב"מצב בטוח" (Safe Mode), שפירושו שהחללית דואגת שכל מערכותיה ימשיכו לתפקד, אבל לא מבצעת שום פעילות עד לקבלת הוראות חדשות. על פי הדיווח, למרות שהתקלה היתה חריגה, הוכן מבעוד מועד נוהל היחלצות ממצב מסוג זה, וצריך לשלוח אל החללית רצף פקודות שיאפשר לה להמשיך במשימתה. חלון ההזדמנויות להשלמת הפתרון לתקלה הוא בין ימיים לשלושה ימים, שאחריהם יתרוקן המצבר. ההערכה הראשונית היא תקלת תוכנה או תקלה בעוקב הכוכבים.
פובוס - האם נצליח להגיע אליו הפעם?

מה הקשר למצבר? בשעות אחר הצהריים דווח בכלי התקשורת הרשמיים שמקור התקלה היה בכשלון רכישת השמש על ידי החיישנים של החללית מסיבה הקשורה לתוכנה. הוצהר גם שנערכת התארגנות לבצע תיקון לתוכנה כדי להיחלץ ממצב זה, וכרגע מחכים לחישוב מדוייק של מסלול החללית כדי שהפקודות החדשות תהיינה מתאימות ברמת הדיוק הראויה. במאמר מוסגר אוסיף שאי-מציאת השמש היא ארוע קיצוני למדי, ויכול לנבוע מחוסר התאמה בין הציפייה למיקום השמש לבין המציאות. זה יכול להיגרם לא רק עקב תקלת תוכנה, אלא גם עקב הפרדה לא מדוייקת מהמשגר (דבר שקרה גם בלווין התקשורת עמוס-3), וגם זה דורש שינוי במדיניות התמרונים.
כאילו שהצרות לא מספיק גדולות, עוד שלושה ימים ללא תיקון המסלול תרד החללית לגובה שיציאה ממנו לכיוון מאדים תדרוש יותר דלק מהכמות שאצורה במיכלים, או בקיצור, פובוס-גרונט לא תוכל להגיע ליעדה.

כשיהיו עדכונים נוספים, אצרף אותם בהמשך רשומה זו, ובינתיים נחזיק אצבעות לצוות ההפעלה.

תכנית החלל הרוסית לחקר מערכת השמש סבלה קשיים ותקלות רבות מאד. משימה זו, שבאה לאחר שני עשורים ללא כל פעילות חדשה בתחום, אמורה להיות חלוצה בסידרה של משימות מחוץ למסלול כדור הארץ. כשלון, ובפרט בשלב כל כך מוקדם עלול לסגור את ההזדמנות הזאת. מצד שני, היחלצות מהמשבר והצלחה במשימה עשויה להוכיח שאפשר לבצע משימות מורכבות כל כך במחיר נמוך הרבה יותר ממה שמוכר למדינות המערב.


סיכומים נוספים:

http://www.planetary.org/blog/article/00003252/
http://www.russianspaceweb.com/phobos_grunt_launch.html
על משימת פובוס-גרונט


עדכון 10/11 12:46: מסתבר שהמשימה כולה מבוטחת ב- 1.2 מיליארד רובל (כ- 40 מיליון דולר). ביטוח משימות חלל זה לא דבר מקובל אצל הרוסים, אבל אולי הגיע הזמן להתחיל. בכל מקרה עוד לא הכל אבוד.


עדכון 11/11 17:18: עדיין אין חדשות טובות, או אפילו חדשות כלשהן. אין שום דיווח ממקורות רשמיים הקשורים למשימה זו. בינתיים שתי המלצות:
      1. כתבה מצוינת של איתן קריין בסיינטיפיק אמריקן ישראל.
      2. פובוס-גרונט תחלוף מעל ישראל מדי פעם, והנתונים הדרושים לתצפית מופיעים באתר heavens-above (בקישור מופיעות הקואורדינטות של תל-אביב). 


עדכון 13/11 11:37: לפי העיתונות הרוסית אין תקווה להציל את פובוס-גרונט. יש לציין שזה לא ממקור מוסמך או ממקור פנימי בתכנית פובוס-גרונט, ולכן אלה ספקולציות בלבד. בנוסף, גופים רשמיים מכל העולם, שעוקבים באמצעות טלסקופים אחר החללית, מדווחים שהמסלול שלה משתנה לאיטו, ולא בגלל גרר אטמוספירי. זה יכול להתפרש כדליפת דלק או גז, או לחילופין על ניסויי הפעלה של מנועי ההכוון הקטנים של החללית (שאפשריים רק בפיקוד מהקרקע).


עדכון 13/11 22:16: שימו לב שכל הדיווחים העיתונאים מתייחסים לאותו דיווח מהתקשורת הרוסית (INTERFAX), שמציין מומחה מתעשיית החלל הרוסית. ללא שם וללא תפקיד. מעניין אם ממתינים עם דיווח רשמי לשיגור סויוז המתוכנן למחר בבוקר (שיגור מאוייש לתחנת החלל הבינלאומית).
 

_______________________________________
תודה לקורא גל שהסב את תשומת לבי לכך שקורים דברים.

8 תגובות:

  1. יש מצב אתה כותב את העדכונים ברשימות נפרדות? אחרת אני לא רואה אותן ברידר...

    שועלדון.

    השבמחק
  2. תלוי כמה יהיו. לא נראה לי שזה יצדיק פוסט נפרד, אבל עוד נראה.
    יחד עם זאת, אני שם הודעות בפייסבוק, בגוגל פלוס ובבאזז, ואם אתה עוקב אחרי הפלאנט-סקפטיקס, אז זה יקפיץ את הפוסט חזרה למעלה.

    השבמחק
  3. תודה רבה על הפוסט ועל הבלוג בכלל.

    אפשר אולי להרחיב קצת איך הרוסים עושים את הכל בתקציב כל כך קטן?

    ותיקון טעות קטנה: "תדרוש יותר דלק מהכמות שעצורה במיכלים". נראה לי שצריך להיות "אצורה".

    תודה רבה,
    אמי

    השבמחק
  4. תודה רבה,
    ראשית, תודה על התיקון. זה מה שקורה כשלא קוראים את כל הטקסט לפני שמפיצים אותו...

    לגבי התקציב - אני לא יודע בדיוק את התשובה. לפחות באופן חלקי זה רכיבים זולים, פחות בדיקות, פחות אבטחת איכות והנדסת אנוש, ונטילת סיכונים גדולים יותר. אבל אני לא יודע מהו היחס בין החלקים השונים של התקציב. יכול להיות שפשוט שעת עבודה של מהנדס רוסי זולה באופן משמעותי וזה מה שיוצר את ההבדל העיקרי.

    השבמחק
  5. בפורום הרוסי המכובד NK, פורסמה סריקה מתוך מסמכים טכניים המפרטים על מערכות תקשורת ושליטה על החללית. בין היתר כתוב שם כי טלמטריה דו-כיוונית במסלול "תמך" (המסלול המעגלי לאחר היפרדות מהמשגר במהלכו נעשה הייצוב הזוויתי לקראת הפעלה ראשונה של המנוע לעבר מסלול היפרבולי) "בלתי אפשרית פרקטית" ועל כן הודגש כי בשלבים ראשונים החללית מבצעת בצורה אוטומטית.

    בשורה תחתונה כל מה שנשאר זה לאלתר, ובינתיים (לפי עדכונים אחרים בבלוגים) זה לא מצליח.

    השבמחק
  6. קראתי את המידע הזה בכמה מקומות. הוא אמנם לא ממקור רשמי הקשור למשימה זו, אבל מה שהבנתי הוא ש"בלתי אפשרית פרקטית" הוא שהחללית לא עוברת מעל תחנות שליטה ובקרה, ולכן הפעלות המנועים הן אוטומטיות.
    זה לא קשור לחוסר היכולת לשדר פיקוד כרגע, שנובעת מכך שמשדרי הטלמטריה של הלווין כבויים (כנראה), כך שניתן רק לנחש את מצבו.
    פרט נוסף שהוזכר בחלק מהידיעות הוא שהם מנסים לקבוע את כיוון ההצבעה של הלווין באמצעות טלסקופים! זה מחזק את הידיעה על חוסר התקשורת.

    השבמחק
  7. בכתבה הבאה מתואר מצב בו ישלחו את החללית לירח במקום... ? נחכה ונראה. יש להם עוד מעט מאד זמן לשיגור למאדים
    http://www.universetoday.com/91127/consolation-prize-for-phobos-grunt-experts-consider-possibilities-for-sending-spacecraft-to-moon-or-asteroid/

    השבמחק
  8. זה בהחלט פתרון אפשרי ומתבקש אם יפספסו את האפשרות להגיע למאדים, אבל הבעיה העיקרית נותרה בעינה, להצליח להפעיל את החללית מחדש.
    אגב, התאריך שנקוב בכתבה, 21 בנובמבר, שונה ממה שציין ראש סוכנות החלל הרוסית לגבי המועד האחרון להגעה למאדים, בשבוע הראשון של דצמבר.

    השבמחק

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.