יום חמישי, 16 בספטמבר 2010

הביטו אל הירח

השבוע גיליתי שליל שבת, מוצאי יום הכיפורים, ה- 18 לחודש ספטמבר, הוא היום הבינלאומי לצפייה בירח. אז נכון שכמעט אף אחד לא שמע על כך, ושאין אירוע שמוקדש לזה בארץ באותו יום (תזמון בעייתי משהו), אבל בגלל שראיתי את הירח כל ערב השבוע, ובגלל שאני באמת חושב שהוא זקוק ליותר תשומת לב, רציתי לשתף אתכם בכמה דברים שאולי לא ידעתם על השכן הותיק מהמסלול שמעלינו.


Credit: Russell Croman


5 עובדות על הירח
  1. 'ירח' הוא שם כללי לכל לווין טבעי של כוכב לכת. שמו של הירח שלנו הוא לוּנָה (או סֶלֶנֵה במקור היווני).
  2. הירח מקיף את כדור הארץ במרחק ממוצע של 384,400 קילומטרים. זה המרחק שתעברו אם תנהגו במהירות 90 קמ"ש במשך 174 ימים ולילות רצופים (כמעט חצי שנה), אבל זו לא בדיוק הדרך להגיע לירח.
  3. הזמן שבו משלים הירח הקפה אחת סביב כדור הארץ הוא 27 ימים ו- 7 שעות. מדוע, אם כך, משך החודש העברי הנמדד לפי מחזור הירח, הוא 29 או 30 יום לסירוגין? הסיבה היא שהמחזור הנמדד מכדור הארץ הוא בין מולד הירח לזה שאחריו, ומחזור זה הוא בן 29 ימים וחצי, כלומר יומיים וקצת יותר. ההבדל בין שני המחזורים מקורו בהתקדמות של כדור הארץ במסלולו סביב השמש. כדי שהירח יגיע למולד, הוא צריך לעבור בין כדור הארץ והשמש כך שצידו המואר אינו פונה כלל אל כדור הארץ. לאחר הקפה אחת של הירח, כדור הארץ כבר הספיק לנוע קדימה במסלולו, כך שכדי לעבור בינו לבין השמש, צריך הירח להתאמץ קצת יותר, ולהתקדם במסלולו סביב כדור הארץ עוד יומיים וקצת.
  4. הירח הוא הגורם העיקרי לגאות ולשפל המוכרים לכל מי שמכיר טוב את הים. כוח המשיכה שלו גורם לגובה פני הים לעלות ולרדת פעמיים ביממה. כוח המשיכה של הירח גורם לגאות גם ביבשה, אך מאחר וזו מוצקה ולא נוזלית, קשה יותר להבחין בכך. תופעה מעניינת נוספת היא שכתוצאה מכוחות הגאות מתרחק מאיתנו הירח כ- 4 סנטימטרים בכל שנה, ובתמורה מאט כדור הארץ את קצב סחרורו (מישהו צריך לשמור כאן על התנע הזוויתי). האטת קצב הסחרור פירושו התארכות היממה ב- 2.7 שניות כל 100,000 שנה. בערך. אל תתפסו אותי על המיקרושניה.
  5. הירח מפנה תמיד את אותו הצד אל כדור הארץ, כך שהוא בעצם מסתובב סביב עצמו באותו קצב שבו הוא מסתובב סביב כדור הארץ. אגב, מאחר והוא לא מפנה באופן קבוע את אותו הצד אל השמש, אז אין משמעות למושג "הצד האפל של הירח".
וגם -
5 אתרים על הירח שקל לזהות בלי אמצעי תצפית
בעין בלתי מצויידת ניתן בקלות לזהות אזורים כהים ואזורים בהירים. האזורים הכהים היו אגנים שלבּה התנקזה אליהם בתקופה שהירח היה עדיין פעיל מבחינה גיאולוגית. הלבה התקררה ונקרשה, והפכה לסלע בזלת שמכסה אזורים נרחבים. בימי קדם נקראו אזורים אלו ימות, והשם השתמר עד לימינו.
המספרים בתמונה תואמים את הסעיפים שלהלן
  1. את ימת המשברים (מַארֶה קְרִיסיוּם) הכי קל לזהות מאחר והיא נפרדת משאר הימות. היא נראית כאליפסה קטנה סמוך לקצהו הימני-עליון של הירח (הפוך אם אתם נמצאים דרומית לקו המשווה). היא נמצאת בצד שמואר כאשר רואים את הירח לפנות ערב עד הלילה המוקדם, כך שכמעט תמיד ניתן להבחין בה כשרואים את הירח.
  2. ימת הרוגע (מַארֶה סֶרֶנִיטַאטִיס) היא הצפונית מבין שלוש ימות משיקות הסמוכות לימת המשברים (1).
  3. ימת השלווה (מַארֶה טְרַנְקוִּילִיטַאטִיס) היא האמצעית מבין השלוש, והאיזור המפורסם ביותר על פני הירח לאחר נחיתת העיט, אפולו-11 בתחומו.
  4. ימת הפיריון (מַארֶה פֶקוּנְדִיטַאטִיס) היא הדרומית מבין שלוש הימות.
  5. בחציו השמאלי של הירח, משמאל לימת הרוגע, נמצאת ימה גדולה וברורה ששמה ימת הגשמים (מַארֶה אִימְבְּרִיוּם).
הירח תמיד ליווה אותנו ודי התרגלנו לראות אותו כנוף שיגרתי, אבל הביטו בו קצת יותר - תוכלו להבחין בפרטים של עולם שלם, שונה ומסתורי שהצית את הדמיון, ההשראה והיצירתיות בכל כך הרבה אנשים במהלך ההיסטוריה, וממשיך בכך גם היום. פוסט זה הוא ראייה לכך.

2 comments:

  1. רק עכשיו ראיתי ורציתי לעדכן אותך שכן היה אירוע בארץ - במרכז אילן רמון קיימנו תצפיות, אבל לא באותו יום, אלא במהלך ליל המדענים. אותו הדבר מתוכנן לשנה הבאה.

    אמיר

    השבמחק