יום רביעי, 29 בדצמבר 2010

הבז ששב מהחלל - פרק ג' ואחרון

פרק זה הוא המשכו הישיר של הסיפור שהתחיל בפרק א' והמשיך בפרק ב'. אם לא קראתם את הפרקים הקודמים אמליץ בחום להתחיל מהם.
Credit: Corby Waste 
בפרק הקודם סיימה החללית היאבוסה נחיתה שניה מוצלחת לכאורה על האסטרואיד איטוקאווה והתרחקה ממנו למרחק בטוח. המילה לכאורה באה להזכיר את מערכת ההנעה שכשלה תוך כדי הנחיתה ואת המדרון התלול שהחללית נאלצה לנחות עליו. על פי התכנון, עוד נחיתה שלישית ואחרונה נותרה לפני המסע הגדול הביתה.

אסונות נוספים
כפי שבוודאי כבר הבנתם, היאבוסה לא היתה חללית שמאפשרת רגעים ממושכים של נחת. הצוות נדרש לבדוק את המנועים שהוחלפו, והתברר שהתקלה עדיין קיימת. החשד היה שקטע בצינור הדלק קפא. ליתר בטחון הוחלט להעביר את החללית למצב בטוח שבו רק המערכות החיוניות פעילות. במקביל התרחשה נפילה באספקת החשמל למערכות החללית, והחשד נפל על דליפת דלק מאחד המנועים, שכתוצאה ממנה נוצר סחרור שמנע את הפניית הלוחות הסולריים לכיוון השמש. כמה ימים לקח להשיג שליטה מחדש על החללית, אבל ב- 8 בדצמבר נפסקה כליל התקשורת עם החללית.
נסיונות לחדש את התקשורת לא הועילו, ודעת המומחים היתה שהחללית נמצאת בסחרור עקב דליפת דלק נוספת. המסקנות היו ברורות; גם אם ניתן יהיה להציל את החללית, לא יילקח סיכון בניסיון נחיתה נוסף למרות שלא היה כלל בטחון בהצלחת האיסוף הקודם (בעיקר עקב זוית הנחיתה הגבוהה). כמו כן לא ניתן יהיה לחזור לכדור הארץ באמצעות מנועי ההידרזין, מה שאומר שאפשר לשכוח מחזרה ב- 2007. סיכויי החזרת השליטה על החללית נאמדו בכדי 60% ולא לפני פברואר 2006, אבל שוב, ללא מערכת דלק.

מצילים את היום. שוב.
במסיבת עיתונאים שנערכה ב- 16 בדצמבר 2005 הוצהר שיהיה ניסיון להחזיר את בקרת ההכוון של החללית באמצעות המנועים היונים (שזה לא תפקידם היעודי עקב הדחף הנמוך שהם מייצרים), בינתיים תישאר החללית בסביבת האסטרואיד איטוקאווה ותנוע לצידו סביב השמש. החזרת החללית לכדור הארץ תחל ב- 2007 ותימשך עד 2010.
וכך היה. החללית היאבוסה תמרנה במשך שנים עד שהגיעה שוב לקרבת כדור הארץ.
ב- 13 ביוני 2010 שלחה היאבוסה את הקפסולה אשר מכילה את החומר שנאסף מהאסטרואיד אל תוך האטמוספירה של כדור הארץ. החללית עצמה נכנסה גם כן לאטמוספירה כדי שלא תהפוך לפסולת חלל.
בסרטון הבא צולמה החללית כשהיא מתפרקת ונשרפת באטמוספירה. הנקודה שנותרת לדלוק היא הקפסולה שנועדה להגיע לקרקע בשלום.

הקפסולה נחתה בשלמותה באזור מדברי ובלתי מיושב באוסטרליה, שם נאספה בשלמותה ונשלחה ליפן לבדיקה. עדיין לא היה ידוע אם בכלל נאסף בתוכה חומר מאיטוקאווה, וגם אם כן - נדרש לבודד אותו ולנתח את מרכיביו בלי לזהם אותו עם חומר מכדור הארץ (ולהזכירכם שמדובר בחלקיקי אבק בלבד).
הקפסולה לאחר הנחיתה באוסטרליה
Credit: AdelaideNow
והרי החדשות: בתאריך 16 בנובמבר 2010, בהודעה קצרה ודרמטית נמסר שהצליחו לבודד את המטען שהוחזר, וניתוח הפירורים שנאספו מוכיח באמצעות יחס המינרלים שנמצאו, שאין מדובר בזיהום מכדור הארץ כי אם בחומר אסטרואידי מקורי.
וזה חברים, הישג אמיתי. המדע, הטכנולוגיה וההנדסה הנדרשים כדי להגיע לחלל, לרדוף אחרי גופים שמימיים, לנחות עליהם, לאסוף דגימה, לחזור ולנחות על הקרקע בשלמות בלי לפגוע או לזהם את הדגימה הם ברמה הגבוהה ביותר האפשרית בימינו.
לראיה ניתן למנות את מיעוט המשימות הקודמות שהחזירו חומר לכדור הארץ: אפולו ולונה (אדמת ירח), תחנת החלל מיר (אבק ממסלול סביב כדור הארץ), ג'נסיס (חלקיקים מרוח השמש) וסטארדאסט (חלקיקים מזנב שביט). זה הכל ולמעט גושי האדמה מהירח מדובר בגרמים בודדים לכל היותר.

יש אומרים שסוכנות החלל היפנית לקחה על עצמה משימה גדולה על מידותיה. אפשר להתווכח על כך, אבל למרות ריבוי התקלות הושגו הישגים תקדימיים רבים, כך שלדעתי רק כשלוקחים משימה שאפתנית כל כך, בגיבוי צוות מוכשר ונחוש, ניתן לפרוץ את מעטפת הביצועים ולהשיג שיאים חדשים.




אגב, השנה הוכרז על פרויקט היאבוסה-2 שישוגר למפגש עם אסטרואיד ב- 2014 לכל המוקדם. יש למה לחכות. [עדכון: היאבוסה 2]

14 תגובות:

  1. איזה כיף לקרוא חדשות חלל כמו שהן אמורות להכתב ולא בצורה היבשה והרגילה.

    תמשיך ככה :)

    השבמחק
  2. ממש נהנתי לקרוא.

    מתי סוכנות החלל הישראלית תצא למסעות חלל שכאלה???

    :)

    השבמחק
  3. שאלה מצויינת. כמובן שנדרשת השקעת כספים גדולה של המדינה בשביל זה. הסוכנות לא יכולה לבצע שום דבר בלי תמיכה תקציבית.

    השבמחק
  4. מרתק! כל שלושת הפוסטים. :)

    השבמחק
  5. תגיד, כל אותם ימים שהיא נשארת ליד האסטרואיד, איך הם לא מתרחקים? היא כלואה בכוח המשיכה שהוא מפעיל? הוא מספיק גדול? או שהיא מתאמת איתו מהירות וכיוון וכך נשארת בסביבה?

    השבמחק
  6. זה היה הסיפור הכי מרגש שקראתי על כה על חללית שטסה לה לבד :)

    היה כל כך עצוב לראות אותה נשרפת תוך שניות באטמוספירה אחרי חמש שנים של מסע עתיר קשיים בחלל. אבל היא ביצעה את המוטל עליה בהצלחה :)

    השבמחק
  7. נתי, כוח המשיכה של האסטרואיד מושך אותה, אבל קשה לקרוא לה "כלואה" בכוח כל כך חלש. היא בעצם מתאמת מהירות כמו שכתבת.

    השבמחק
  8. שלום!
    רציתי לשאול איך זה שכל החללית נשרפת ורק הקפסולה עם הדגימות לא נשרפת? ממה בנויה הקפסולה? ובאיזה גודל היא?

    תודה רבה רבה
    אוריה

    השבמחק
    תשובות
    1. שלום אוריה, הקפסולה תוכננה עם מגן חום שמנע ממנה להישרף בכניסה לאטמוספירה, כי המטרה היתה להחזירה לקרקע בשלמותה.
      החללית תוכננה להיתכלות לחלוטין בכניסה לאטמוספירה ולכן כך היה.
      הקפסולה עשויה מתכת, אבל מגן החום היה עשוי מחומר ששמו Carbon Phenol.
      את גודל הקפסולה אפשר להעריך בתמונות שבכתבה הבאה: http://www.universetoday.com/66372/subaru-telescope-takes-montage-of-hayabusas-return-to-earth/

      מחק
  9. תודה רבה על התגובה המהירה
    עזרת לי מאוד!

    השבמחק
  10. שלום שמי טליה ורציתי לשאול מה תהיה מסת הקפסולה גם על כוכב הלכת וגם על פני כדור הארץ,ומה גודלה?

    השבמחק

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.