יום שבת, 1 בינואר 2011

השבוע בשמים: ליקוי חמה חלקי

רשמו ביומנים: ליקוי חמה חלקי יתרחש ביום שלישי, 4 בינואר 2011 בין השעות 09:00 עד 12:00 (שעון ישראל, UTC+2).
רובנו נהיה בעבודה או בלימודים, וזו גם הזדמנות להפיץ את הידיעה בקרב אנשים נוספים, ולעורר אותם להתעניין.

מה הולך לקרות?

הירח הולך לחלוף בינינו לבין השמש, ולהטיל את צילו על כדור הארץ. למעשה חרוט הצל המלא יפספס את כדור הארץ ורק צל חלקי יחלוף על פנינו. מנקודת המבט שלנו, נראה את דיסקת השמש הופכת לצורת סהר כשהירח מתחיל להסתיר אותה. בישראל לא נראה סהר דק, אבל הירח יסתיר כמחצית מהשמש. בשיא הליקוי יהיה בבירור פחות מואר מאשר צהרי יום רגיל.
האזורים בהם יראה הליקוי
מתי בדיוק?
בתל אביב יתחיל הליקוי בשעה 09:09, יגיע לשיא בשעה 10:41 ויסתיים בשעה 12:16.
בצפון הארץ השעות יתאחרו בדקות ספורות בלבד, ובדרום יוקדמו בדקות בודדות.
עבור מקומות אחרים בעולם מופיעים הזמנים בטבלה הזאת.

כיצד מסתכלים בבטחה אל השמש?

ראשית בטיחות: בשום מקרה אין להביט אל השמש ללא אמצעי הגנה הולמים, ובפרט לא מבעד למשקפת או לטלסקופ. האחרונים יגרמו לעיוורון מיידי וללא אפשרות שיקום!
שיטה מס' 1 - תצפית ישירה מבעד לזכוכית ריתוך מספר 14 לפחות (מעבירה בערך 3 מיליוניות מעוצמת האור הפוגע בה). זכוכיות כהות אחרות, זכוכית מפוייחת, פילם (אם עדיין יש כזה דבר), משקפי שמש ושאר מסננים מאולתרים אינם מתאימים לצפייה בשמש כי הם מעבירים יותר מדי מהקרינה!
שיטה מס' 2 - הקרנה דרך נקב. עדיף לביצוע בחדר עם חלון הפונה דרומה שממנו רואים את השמש בצהריים, ולא בחוץ, כי את החדר אפשר להחשיך. מחזיקים מול השמש לוח אטום ודק (בריסטול, למשל) שבו נקב סיכה אחד. מול הלוח, בצידו הנגדי לשמש, יש להחזיק לוח חלק שישמש כמשטח צפיה. את המרחק הנכון להחזיק את משטח הצפיה צריך לגלות לבד - לקרב אל הלוח המנוקב ולהרחיק עד שמקבלים את דמות השמש באופן ברור. שימו לב שככל שהנקב קטן יותר, הדמות המוקרנת תהיה חדה יותר, אולם גם חשוכה יותר, ולכן בחוץ יהיה קשה מאד להבחין בה. ככל שנרחיק את משטח הצפייה תהיה הדמות המוקרנת גדולה יותר, אבל גם חלשה יותר, כי זה בעצם פיזור של אותה כמות אור על פני שטח רב יותר.
שיטה מס' 3 - הקרנה בעזרת משקפת או טלסקופ. השיטה המועדפת עלי, אבל היא דורשת הצבת הכלי האופטי על גבי חצובה, ומדי כמה דקות לכוון מחדש כדי לפצות על תזוזת השמש בשמים (למעשה תנועת סיבוב כדור הארץ). רצוי לחבר קרטון אל המשקפת או הטלסקופ כך שרק העדשה הקידמית תבלוט דרכו, ובאופן זה להטיל צל על משטח הצפיה. מרחק משטח הצפיה צפוי להיות בסביבות מטר אחד אבל צריך לנסות עד שמקבלים דמות חדה. רצוי גם שמשטח הצפיה יהיה חלק ולבן.
הנה מאמר בנושא מהמגזין Sky&Telescope.

אשמח מאד לקבל תגובות על חווית התצפית שלכם בליקוי.

עד אז - שימרו על העיניים, ושיהיו לכולנו שמים צלולים ונטולי עננים. 

7 תגובות:

  1. התכנון שלי (כבר יותר מדי זמן לאל יישום מעשי) הוא להכין משקפיים מצילום רנטגן ישן. האם להסתכל על השמש דרך החלק הכהה של צילום רנטגן זה מסוכן?

    השבמחק
  2. מסוכן בהחלט! אל תעשה את זה.
    צילום רנטגן לא חוסם מספיק מקרינת ה- UV וה- IR של השמש, שהן אלו שמסוכנות באמת לעין.
    אפשר להשיג זכוכית מרתכים מתאימה (מספר 14) די בזול, ואפשר להקרין את דמות השמש דרך נקב (מאד פשוט לביצוע).

    השבמחק
  3. אוף. בסוף, עד שנזכרתי שצריך להיות ליקוי - השמיים מעוננים לגמרי. :(

    השבמחק
  4. כבר בבוקר אי אפשר היה להתעלם משמיכת העננים שהזדחלה מכיוון האופק המערבי, אבל הירח הגיע אל השמש לפני העננים, והליקוי החל בדיוק בזמן הנקוב.
    הקרנתי את דמות השמש באמצעות משקפת שדה על דף לבן, וכך אפשר היה לראות פרטים כמו כתמי שמש (אחד גדול ועוד שני מקבצים קטנים). דמות השמש היתה בערך בקוטר של 10 סנטימטרים.
    העננים (והגשם) הגיעו כשהירח הספיק לכסות בערך שליש מהשמש, ואז לא נותרה ברירה אלא לקפל את הציוד ולתפוס מחסה.
    מה לעשות, אסטרונומיה היא הרבה פעמים עניין של תזמון. מקווה להעלות בקרוב את הוידאו שצולם במעמד זה.

    השבמחק
  5. מאניין לא ידאתי שהיא ליקוי חמה מתיי יתרחש עוד פעם??

    השבמחק
  6. ואחשב השמש יותר מדיי חמה מהליקויי זה סורף לי את העניים

    השבמחק
  7. ליקוי החמה הבא שיראה מישראל יתרחש ביולי 2013.

    השבמחק