יום חמישי, 30 בספטמבר 2010

התגלו חיים על כוכב לכת מחוץ למערכת השמש!

הנה. אם לערוצי חדשות מותר, אז גם אני יכול לכתוב כותרות משוללות בסיס וחסרות קשר לתוכן.
והאמת, חשבתי שיהיה לי זמן לנוח בחג ולהתאושש מאייקון הנהדר והמושקע שבו ביליתי בחול המועד, אבל הכותרות הצהובות מאלצות אותי להגיב עוד לפני שזה יופץ בכלי התקשורת בארץ. אז בבקשה, ואני מתנצל על הציניות.

יום שבת, 25 בספטמבר 2010

אייקון 2010: רשימת המלצות

כמו בכל שנה, גם בחוה"מ סוכות הקרוב תוכלו לבקר בפסטיבל אייקון בתל-אביב. אמנם השנה יש יותר מאייקון אחד, אבל אני אתמקד בזה שיתקיים כולו באשכול פיס ברחוב הארבעה בתל-אביב, סמוך לעירוני א'.
למקרה שאתם לא יודעים, מדובר בארוע שנתי בנושאי מדע בדיוני ופנטסיה על כל סוגי המדיה והחוויה שלהם: ספרות, קולנוע, טלוויזיה, קומיקס, משחקי תפקידים, משחקי מחשב ועוד. הארוע מאורגן ע"י האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה.

יום שני, 20 בספטמבר 2010

האם ענני-קשת מנבאים רעידות אדמה? מאמר מאת פיל פלייט

[לפניכם מאמר נוסף מהבלוג Bad Astronomy מאת האסטרונום והבלוגר פיל פלייט, שפורסם גם באתר שפינוזה, אתר קהילת הספקנים בישראל]

ידידי דריק יוז הלשין באוזניי על אגדה אורבנית חדשה שמתפשטת: ענני-קשת מופיעים בשמיים זמן קצר לפני רעידות אדמה. הרבה אנשים הזכירו זאת בטוויטר, למשל. [הקישורים המקוריים אינם פעילים עוד, אבל לא מסובך למצוא קישורים דומים. י.ל.]

אני אתחיל בשורה התחתונה: העננים הללו אינם קשורים באופן פיסי לרעידות אדמה באופן כלשהו. אבל כיצד אני יודע זאת ידרוש טיפונת הסברים.

ראשית, מה הם ענני-קשת? כפי שאתם יכולים לראות בתמונה, מדובר בענן שצבעי הקשת נראים על פניו. לעיתים הם מכונים ענני אש, אם הצורה של הענן מזכירה להבות אש (כמו בתמונה למעלה).

שנית, מה גורם לתופעה? זה די פשוט, למעשה. גבישי קרח בענן פועלים כמנסרות, שוברים את אור השמש למרכיבי הצבע שלו ומפזרים אותם. זה בעיקרון מה שגורם לקשת "אמיתית", רק עם גבישי קרח במקום טיפות מים זעירות. הזווית בין השמש, הענן, ובינכם חשובה גם כן, אך המרכיבים החיוניים הדרושים לאפקט הזה הם ענני קרח ואור שמש. זהו זה.
תמיד יש עננים עם גבישי קרח, ואפקט הקשת (כמו כלבי-שמש, הילות, ועוד) הוא די נפוץ. למעשה, עבורי זה נדיר לא לראות משהו כזה לפחות פעם בשבוע, ולעתים קרובות יותר בחורף. אפילו בקיץ, עננים גבוהים יכולים ליצור אירועים יפים כאלה.

אז מה הקשר בין תופעה זו לבין רעידות אדמה?
הנה רמז: אין קשר. מה שקורה כאן הוא שאנשים רואים את העננים הללו, ואז תוך יום או יומיים חווים רעידת אדמה. במחשבתם של האנשים נוצר קשר בין שני האירועים האלה. זה לא מפתיע, מאחר ויש נטייה אנושית חזקה לייחס אירועים זה לזה אפילו אם הם אינם קשורים; אם אירוע קורה לאחר אירוע אחר אז אנחנו נוטים לחשוב שהוא נגרם על ידי (או לפחות קשור אל) האירוע המוקדם יותר.

אבל זהו כשל לוגי, שיש לו אפילו שם נפלא בלטינית: פּוֹסְט הוֹק, אֶרְגוֹ פְּרוֹפְּטֶר הוֹק, שמשמעותו אחריו, ולכן כתוצאה ממנו. לעיתים שני אירועים אשר מתרחשים בסמיכות זמנים זה לזה אכן קשורים, אבל לרוב הם לא. החלק הקשה הוא לדעת להבדיל בין המקרים.

במקרה של העננים הללו, אני יכול להיות בטוח ב- 100% כמעט שהם אינם קשורים לרעידות אדמה. מדוע? כי עננים אלו הם נפוצים מאד, ולכן אפשר לייחס אותם לכל דבר. ראיתי ענן-קשת, ואז דרכתי על קקי של כלב! ראיתי ענן-קשת, ואז מצאתי דולר ברחוב! ראיתי ענן-קשת ואז היתה רעידת אדמה!
וזכרו, גם רעידות אדמה נפוצות. אפילו רעידות גדולות מתרחשות כל הזמן; אי-שם בעולם רעידות אדמה בעוצמה 6 ומעלה מתרחשות שלוש פעמים בשבוע בממוצע. וכמובן רעידות אדמה קטנות הן הרבה יותר נפוצות; בארצות הברית לבדה יש יותר מ- 50 רעידות אדמה שניתן להרגיש מדי יום!

זה מגדיל משמעותית את הסיכויים.
זו הסיבה שאגדות אורבניות כמו זו שורדות; הרעיון עולה במוחו של מישהו, ובקלות "מקבל אישור" מפני שמישהו ראה ענן והרגיש רעידת אדמה. רק שהם לחלוטין בלתי תלויים. זו נטייה טבעית ומובנת, אבל כמו אשלייה אופטית, צריך להבין שהמוח שלנו משטה בנו.

תפיסות מוטעות כמו זו לעולם אינן גוועות; אני יודע זאת מפני שכתבתי בדיוק על נושא זה לפני כמעט שנתיים. במאמר ההוא טענתי כך:
אני רואה דברים כאלה כל הזמן, מפני שאני עושה משהו שהרבה אנשים לא עושים: אני מסתכל למעלה. ברצינות, זה פשוט מאד כשעושים את זה, רואים הילות, כלבי-שמש וקשתות באופן די תדיר. במיוחד בעונת החורף, אבל לא בהכרח. כל מה שצריך הוא רק ענני קרח בגובה רב.

ברוב המקרים, אני חושב שהתרופה לאגדות הללו היא פשוט תשומת לב. אל תלכו בתלם, הביטו למעלה! הביטו סביב! העולם הוא באמת מקום ממש מגניב, והוא מסתדר יפה מאד גם בלי שנוסיף לו כל מיני קשרים מלאכותיים.

_______________________________________________
כרגיל, תודה לאהוד מימון שערך את התרגום במהירות חורכת מקלדות

יום שישי, 17 בספטמבר 2010

30 שנה, חצי מיליון אסטרואידים - מאמר מאת פיל פלייט

[לפניכם מאמר נוסף מהבלוג Bad Astronomy מאת האסטרונום והבלוגר פיל פלייט]

יתכן שכבר שמעתם על סרטון מעניין זה, המראה כמה אסטרואידים גילינו מאז 1980. הוא די מגניב!  
המספרים נראים נכונים; אני יודע שמוכרים כמה מאות אלפי אסטרואידים בחגורה הראשית בין מאדים וצדק. שימו לב שהרבה מהאסטרואידים שאתם רואים לקראת סוף הסרטון עוברים קרוב לכדור הארץ. לפי האתר לעצמים קרובי-ארץ של JPL, כמעט 7,200 אסטרואידים קרובי-ארץ קוטלגו עד ל- 20 באוגוסט 2010! הקוטר של 815 מהם גדול מקילומטר אחד, ו- 1,137 נחשבים כמסוכנים, כלומר בעלי סיכוי (קטן ככל שיהיה) לפגוע בכדור הארץ.

מעניין לראות היכן האסטרואידים נמצאים בעת הגילוי שלהם. בדרך כלל הם בכיוון המנוגד לשמש, מפני שזהו הכיוון שבו החוקרים מסתכלים בדרך כלל. לקראת הסוף תראו שני פסים לבנים ב- 90° משני הכיוונים לשמש. אילו הייתי נוטה להמר – ואני נוטה – הייתי מהמר שהם של WISE, לווין תצפית בתת-אדום. הוא סורק את השמיים באופן קבוע, כשהוא צופה בזויות ישרות לשמש, ואני יודע שהוא מתוכנן למציאת אסטרואידים.


לדעתי מעניין יותר כמה צפופה נראית חגורת האסטרואידים! אבל אל תטעו. המרחק בין מאדים וצדק מעט יותר מרווח מכפי שהוא מוצג בסרטון. זכרו, מאדים נמצא כ- 220 מיליון קילומטרים מהשמש, וצדק כ- 800 מיליון קילומטרים. זה הרבה מאד נדל"ן: כמעט 2 קווינטיליון קילומטרים רבועים! ואם נכתוב את זה אלה 2,000,000,000,000,000,000 קילומטרים רבועים.

כן, הרבה מאד נדל"ן.

וזה בהנחה שהאסטרואידים כולם נמצאים באותו מישור. למעשה רבים מהמסלולים שלהם נטויים, כך שאנחנו עוסקים בנפח. גם בהתחשב בכך שהם נעים למרחקים זעומים של מיליוני קילומטרים מעל ומתחת למישור מערכת השמש, זה אומר שישנם למעשה 2 ספטיליון קילומטרים מעוקבים: 2,000,000,000,000,000,000,000,000 קילומטרים מעוקבים. נפח כדור הארץ הוא רק כטריליון קילומטרים מעוקבים, אז אנחנו מדברים על נפח חלל שיכול להתאים לטריליון כדורי ארץ בתוכו!


אז יש המון מקום לאסטרואידים הללו. הגדול ביותר, צרס, קטן יותר מאלף קילומטרים מקצה לקצה, כלומר קטן יחסית לכדור הארץ. גודלם של רוב האסטרואידים שמזוהים בסרטון הוא לא יותר ממספר קילומטרים מקצה לקצה, ולכן הם אפילו קטנים מקנה המידה של הסרטון. הסיבה היחידה שהסרטון נראה צפוף היא בגלל שכל אסטרואיד מיוצג על ידי פיקסל אחד, שהוא גדול הרבה יותר מהממדים האמיתיים של האסטרואיד על פי קנה המידה שבסרטון – בקנה המידה הזה אפילו השמש תהיה קטנה מפיקסל בודד! הצגת האסטרואידים בגודלם האמיתי תהיה מסובכת, על הצג שלי סלע ברוחב 10 ק"מ היה נראה בגודל ננומטר מקצה לקצה. שערת אדם רחבה יותר פי- 100,000!


ידידי דן דורדה הוא חוקר אסטרואידים. הוא סיפר לי פעם שישנם מיליארד אסטרואידים בחגורה הראשית שגדולים מ- 100 מטר. אם כך, בממוצע, יש מיליוני קילומטרים בינהם!

החלל הוא גדול. ממש, ממש גדול.

למרות מה שאתם רואים בסרטון זה ובסרטי קולנוע, חגורת האסטרואידים אינה נחיל מבולגן של סלעים שנעים לכל כיוון אפשרי. הוא בעצם בעיקר חלל ריק. למעשה, כשאנו שולחים חלליות מחקר לרחבי מערכת השמש החיצונית, הסיכויים אפילו להגיע לקירבת אסטרואיד הם קטנים לאין שיעור. מדענים צריכים לכוון פיסית את החללית בכוונה להגיע קרוב מספיק לאסטרואיד כדי לקבל תמונות טובות שלו. העובדה שהשגנו תמונות פעמים רבות, היא עדות לכמה אנחנו טובים בביצוע דברים כאלה.


לסיכום, המסר כפול: אנחנו נעשים טובים יותר במציאת אסטרואידים, אבל יש עדיין המון מקום שהם יכולים להיות בו.

_____________________________________________
קישור למאמר המקורי
ושוב תודה מיוחדת לאהוד מימון על עריכת התרגום