מרחבים מעוותים - מאמר מאת עפר מתוקי

[בכנס אייקון האחרון שנערך בסוכות, השתתפתי בפאנל שיזם ידידי עפר מתוקי בנושא תגליות מדעיות בסדרי גודל שונים. בעוד שאני דיברתי על הנחיתה של קיוריוסיטי על מאדים, על חשיבותה ועל הציפיות ממנה, בחר עפר לספר לחברי הפאנל ולקהל על רעיון, שעשוי לאפשר הגעה מהירה לכוכבים מרוחקים למרות מגבלת מהירות האור.

חובבי מדע בדיוני, וכל מי שצפה בסדרות "מסע בין כוכבים" מכיר את הרעיון בשם Warp Drive, או בעברית מנוע עיוות או פיתול.

כשעפר סיפר לי שהוא מכין מההרצאה שלו מאמר לבקשת שמוליק לוטטי מהאתר סטארבייס972, ביקשתי את רשותו לקבל גירסה עבור "מסה קריטית", כלומר בשבילכם, והתוצאה לפניכם. 
עפר הוא דוקטורנט לקוסמולוגיה ומנהל תא החובבים "הרחפת הקלה" בירושלים.]

כאשר אנו חושבים על מסע בין כוכבי, האפשרות לנוע במהירות גדולה ממהירות האור לרוב מובלעת בתוך אותה מחשבה. ללא האפשרות הזו, החלומות על מסע למערכות שמש וגלקסיות אחרות ישארו בגדר זה - חלומות. אפילו בתנועה במהירות שקטנה רק בשבריר אחוז ממהירות האור, הגעה לכוכב הקרוב אלינו ביותר תיקח מעל ארבע שנים, ובזמן הזה על כדור הארץ יעברו אלפי שנים (אפקט שנובע מתורת היחסות הנקרא התארכות הזמן). כל זאת אפילו מבלי להביא בחשבון את העובדה שהאצת חללית (אפילו קטנה) למהירות שכזו דורשת כמויות אנרגיה פנטסטיות.

"שלב להילוך שני, מיסטר קראשר"

לכאורה, תורת היחסות של איינשטיין מציבה בפנינו חסם שלא ניתן לעברו - גוף בעל מסה לעולם לא יוכל לנוע במהירות האור או למעלה ממנה. אולם מסתבר שאת החבר'ה מנאס"א זה לא בהכרח מרתיע, והם הודיעו שהם שוקדים כעת על הקמת מעבדה שתבדוק היתכנות של טכנולוגיה שתאפשר לנו להגיע לכוכבים בזמנים שקצרים בהרבה מהזמן שהיה לוקח לו היינו נעים במהירות האור, ומבלי לחזור לעולם שבו אנחנו יכולים להיות הסבא רבא רבא רבא רבא רבא רבא של כל מי שחי.