יום רביעי, 17 באוקטובר 2012

מה הרווחנו משבירת השיא בנפילה חופשית?

לפני יומיים, בשעות הערב, התאספה כל המשפחה בסלון כדי לצפות בפליקס באומגרטנר קופץ מתא קטן התלוי על בלון הליום בגובה של כמעט 40 קילומטרים. אפילו ההורים שלי, שרק קפצו לביקור קטן, נשארו כדי לצפות ברגעים הדרמטיים.
בני הבכור בן ה- 9 יצא מגידרו מרוב מתח והתלהבות, וגם אני מוכרח לציין שזה היה ארוע יוצא מגדר הרגיל מבחינה טכנית כמו גם מבחינה תקשורתית.
הקפיצה התבצעה למופת, ובמהלכה נשברו שיאי עולם כגון שיא הגובה לבלון מאוייש ושבירת מהירות הקול על ידי אדם בנפילה חופשית.
רגע לפני הקפיצה
Credit: Redbull
מספר אנשים שאלו אותי למה אני לא כותב על המבצע הזה. התשובה נמצאת כאן בהמשך, כך שאני גם עונה לשאלה וגם כותב על זה. יש כאן סתירה מובנית אבל זו בעיה של מי שניסח את השאלה ולכן לא אכפת לי.

הסיבה שבעטייה אני מוצא את עצמי כותב על "פרויקט סטרטוס", היא שהחלו דיונים ברשתות החברתיות ובבלוגים שונים, שמתבססים על עובדות לא-מדוייקות ועל תפישות מוטעות. כן. הלך עוד לילה כי מישהו טועה באינטרנט

הדבר הראשון שהפריע לי הוא שזו כלל לא היתה קפיצה מהחלל או משולי החלל. ברור לי ש"קפיצה משולי החלל" נשמע יותר סקסי מ"קפיצה ממרומי הסטרטוספירה" (בינינו, גם אני חטאתי בכך), אבל לא נעשה שום ניסיון להסביר את המציאות. כלומר, 8 מיליון איש צפו בשעתיים של נסיקת הבלון, והקריין לא אמר שום דבר על הפרטים של המשימה. לכן 8 מיליון אנשים יודעים עכשיו שגובה של 40 קילומטרים הוא "שולי החלל".
אמנם לאטמוספירה אין גבול ברור בינה לבין החלל, אולם יש תקן עולמי מבוסס ששמו "קו קרמן" שמציב את "שולי החלל" בגובה של 100 קילומטרים. פליקס באומגרטנר לא העפיל אפילו למחצית מגובה זה. לשם לעולם לא ניתן יהיה להגיע באמצעות בלון. עד שלא תהיה מעלית חלל או שיטה אחרת שמתאימה למטענים גדולים, רקטות הן האפשרות היחידה להגיע לחלל. 
רוצים או לא רוצים להגיע לחלל?

ישנם אנשים שלקחו זאת אפילו רחוק יותר, וטענו שזה מקדם אותנו להגעה זולה למסלול. גם זו טעות משום שמסלול לא ניכר רק בגובה, אלא בעיקר במהירות. הסיבה שעצמים במסלול לא נופלים לקרקע היא שהמהירות האופקית שלהם מספיק גדולה עד שהם נופלים מעבר לקימור כדור הארץ ולמעשה מחטיאים את הקרקע (תודה לדאגלס אדמס על התיאור החביב).
המהירות של הקפסולה בשיא הגובה היתה למעשה אפס. המהירות שנדרשים לה לווינים היא למעלה מ- 28,000 קילומטרים בשעה! שוב, פליקס באומגרטנר לא היה אפילו קרוב להיות במסלול.

הגיקים שביננו קישרו את הקפיצה לפעולות של "קפיצה ממסלול"; פעולה בה אדם בחליפה נוחת על כוכב לכת ללא כלי טיס, וכך ניתן לכאורה להציל אסטרונאוטים במצוקה או לחילופין לבצע פלישה לאדמת אויב, כפי שתואר בסרטים, בספרים ובמשחקי מחשב בז'אנר המדע הבדיוני.
אני אבהיר שאין כיום טכנולוגיה שאפילו קרובה לאפשר פעולה כזאת.
כאמור, בשביל "קפיצה ממסלול" צריך קודם כל להיות במסלול. יש הבדל אדיר בין קפיצה ללא מהירות התחלתית, לבין קפיצה ממהירות התחלתית של 28,000 קילומטרים בשעה. זו בדיוק הסיבה שחלליות שחוזרות ממסלול צריכות מגן-חום, כי במהירות שבה נכנסים לאטמוספירה האוויר נדחס ומתלהט.
כשקופצים מבלון נייח, אפילו לא מתקרבים למהירויות מספיק גבוהות שמאיינות את האוויר שבדרך.

דבר נוסף לגבי קפיצה ממסלול - כזכור, כשנמצאים במסלול, נמצאים למעשה בנפילה סביב כדור הארץ בגלל המהירות האופקית. לכן כדי להיכנס לאטמוספירה חייבים להאט, וחלליות עושות זאת על ידי הפעלת מנועים חזקים נגד כיוון התנועה.
אם אסטרונאוטים מתחנת החלל יצטרכו לנטוש במהירות, ויבחרו ללבוש חליפות ולקפוץ מתא הלחץ הקרוב, הם פשוט יישארו במסלול סמוך לתחנת החלל, ולא יגיעו לאטמוספירה.
הדרך היחידה לחזור לכדור הארץ היא להיכנס לחללית המילוט, להתנתק מתחנת החלל, ולהפעיל מנועים חזקים שיאטו את המהירות המסלולית.
אז אם כבר נמצאים בתוך חללית מילוט, עדיף לתת לה לנחות ולא לקפוץ החוצה, הלא כן?
חללית סויוז עוגנת בתחנת החלל הבינלאומית.
יכולה לשמש כרכב מילוט בעת משבר.
Credit: NASA
אומרים ש- 8 מיליון איש צפו בקפיצה, לעומת 3.2 מיליון איש שצפו בנחיתה של קיוריוסיטי, ולכן יש המסיקים מכך שהקפיצה היתה הרבה יותר מגניבה, במיוחד לאור העובדה שמאחוריה חברת משקאות פרטית, ולא מוסד ממשלתי שמממן את הפרויקטים שלו מכספי המסים של הציבור האמריקאי.
הקפיצה אכן היתה מגניבה מאד, זאת כבר כתבתי, ואין ספק שמשימות מאויישות מעניינות ומרגשות הרבה יותר ממשימות רובוטיות. עם זאת, בעוד שחברת רדבול (שמימנה את הפרויקט) עסקה בשיווק הפרויקט למטרות פרסום בלבד, נאס"א עסקה בשיווק הפרוייקט לקידום החינוך וההשראה בקרב הציבור ובעיקר בקרב הציבור הצעיר.
בזמן שמיליוני אנשים צפו בנחיתת קיוריוסיטי, נאס"א ניצלה את ההזדמנות וחשפה בפניהם את המדע, הטכנולוגיה והמאמץ ההנדסי שמאחורי המבצע; אנשים התראיינו לספר על הרקע, על ההיסטוריה ועל הפרטים הטכניים של מה שמתרחש ברגעים אלה במאדים, כולל מענה לשאלות הצופים.
אנשים צופים בנחיתת קיוריוסיטי על מאדים בטיימס סקוור בניו-יורק.
Credit: Leslie Mullen

בזמן שמיליוני אנשים צפו במבצע של פרויקט סטרטוס, לא נענתה שום שאלה חשובה כמו: למה דוקא לגובה הזה? מה היתה החשיבות המדעית של הקפיצה הקודמת (של ג'ו קיטינגר, שעכשיו היה היועץ האישי של באומגרטנר)? מה קרה בתאריך הזה לפני 65 שנה? מה מיוחד וחדשני בחליפה שתוכננה במיוחד לאירוע הזה? מה הולך לקרות עם הקפסולה לאחר שבאומגרטנר יקפוץ ממנה? מה זה הכפתור האדום הגדול שנמצא על המעקה מחוץ לקפסולה? מה המשמעות של הדברים שנשמעים בקשר? למה הטמפרטורה בתחילת הנסיקה יורדת אבל אחר כך עולה? מה יקרה לאדם שייחשף ללחץ ששורר בגבהים הללו (סיפור שקיטינגר יכול לספר מניסיון אישי)? מדוע מצפים לסחרור בזמן הנפילה? ועוד ועוד.
העובדה שלא נעשה מאמץ להסביר דבר חושף את המיקוד של יוזמי הפרויקט במטרה אחת ויחידה - בידור.
שלא יספרו לכם שיש מטרות מדעיות, למען קידמה טכנולוגית, השראה לדורות של צעירים ושאר סיסמאות שמופיעות באתר הפרויקט. כי גם באתר לא תמצאו מספיק הסברים מעבר לקומץ עובדות שאפילו הן חסרות לפעמים את הפרטים החשובים באמת.
פליקס באומגרטנר.
לא היה בחלל.

אז שלא יעבדו עליכם - זה היה מבצע שיווקי שסיפק לנו בידור טוב, קצת שקט מפוליטיקה וחדשות, וזה לא רע, אבל זה לא שום דבר מעבר לכך. ניתן להשוות אותו לטיפוס על הר גבוה או לשבירת שיאים אולימפיים, אבל זה בפירוש לא בר השוואה למטרות ולהישגים של נאס"א, כי להגיע לחלל מעולם לא היתה משימה קלה, אבל היא דורשת הרבה יותר מאשר יחצי ציבור למשקה רווי קפאין.

ועוד משהו - רק לי נשמע מוזר שרושמים שיאים על נפילה?

36 תגובות:

  1. הי יואב,
    מעולה !!!
    איתי

    השבמחק
  2. אכן, כך העניין...

    רק כמה תיקונים קטנטנים - על הX1 כן דיברו לשניה וחצי, וגם על מה קורה לאדם בלחצים האלה ללא חליפה מווסתת לחץ. בנוסף, הם ניסו לדחוף שבאמצעות זה ניתן לבדוק מה קורה לגוף האדם במהירויות גדולות ממהירות הקול (הם חזרו על זה כמה פעמים), כלומר כן ניסו להזכיר תועלת מדעית כלשהי, למרות שאני מאמין שהיא שולית ביותר, וסביר להניח שנעשתה הרבה יותר תועלת טכנולוגית בפיתוח החומרים והציוד לקפיצה.

    השבמחק
    תשובות
    1. אני די השתעממתי בשעתיים וחצי של הנסיקה, אז אולי פיספסתי. בכל מקרה כשהקריין דיבר על משהו טכנולוגי, זה לא נשמע שהוא באמת מבין משהו מזה אלא קורא עלוני פרסום.
      אני גם לא חושב שנעשתה תועלת טכנולוגית. ברור שהמבצע המסויים הזה דרש תכנון ספציפי, אבל לא שמעתי על פטנטים שנרשמו כתוצאה מכך, למשל, או שימוש בחומרים חדשניים שלא נמצאים כבר בשימושים דומים. אשמח לגלות שאני טועה בחלק הזה.

      מחק
  3. האם לא היתה התקדמות או גילויים חדשים בתכנון הקפסולה והחליפה?

    השבמחק
    תשובות
    1. אין ספק שהן הקפסולה והן החליפה הן שתיהן חדשניות ודרשו תכנון של מוצרים שלא היו קודם, אבל הן שתיהן גם ספציפיות למשימה הזאת.
      אז אפשר לומר שהושגה התקדמות בטכנולוגיות של קפיצה מבלון מגובה 40 קילומטר. זה מצוין, אבל אלה לא גילויים חדשים או התקדמות טכנולוגית. הן לא תוכננו כחלק מאיזשהו חזון לשפר את הטכנולוגיה לקראת משהו גדול יותר.

      מחק
  4. בהתייחס לתהייה בעניין קביעת שיא על נפילה:
    בתור מי שעסק בצניחה חופשית, אני יכול להסביר שלצנחן יש מהירות נפילה שהוא מגיע אליה תוך מספר שניות מהיציאה מכלי הרכב (בד"כ מטוס) עקב החיכוך. המינוח המדוייק הוא terminal velocity.
    צנחנים שעוסקים ב-formation skydiving, או במינוח העתיק יותר relative work, צריכים להיות בקצב נפילה מספיק גבוה כדי להיות יציבים ומצד שני להיות מתואמים במהירות הנפילה, שזה לא קל כמו שזה נשמע. נדרש מאמץ וטכניקה כדי ליפול מהר באוויר, ויש תחרויות עם ציוד מדידה על מהירות נפילה, כשהשיאים עד היום הגיעו עד סביבות 480 קמ"ש.

    מה שמעניין בצניחה הזו היה הצורך להישאר יציב במהירות גבוהה בהרבה ממה שעשו עד היום ובצפיפות אוויר נמוכה בהרבה. כפי שהודה פליקס באומגרטנר זה היה קשה בהרבה ממה שהוא חשב, והוא נקלע למצב של סחרור שהיה לו קשה לאזן בגלל חוסר התחושה בחליפת הלחץ. בהנחה שזה יעניין מישהו בתעשיית החלל לטפל בנטישה בתוך האטמוספירה, אז ייתכן שייצטרכו לחשוב על סוג של טייס אוטומטי לחליפה. זה לא מופרך בהתחשב בעבודה שנעשית כיום בהקשרים של מערכות טיסה ליחיד. הפתרון של צניחה הוא עדיין רלוונטי כי jetpack שוקל הרבה יותר ממצנח.

    השבמחק
    תשובות
    1. מגניב מאד מה שאתה מספר כאן. לא ידעתי על זה.
      העניין הוא שאני לא רואה איך זה יכול להועיל לנטישה בגובה רב של כל דבר מלבד בלון. קפיצה מטיל שממריא במהירות על-קולית, או קפיצה מקפסולה שנכנסת לאטמוספירה ומאטה על ידי חיכוך, היו הורגות אותו בשניה. כבר עדיף להיפלט יחד עם הקפסולה.
      וכדי לחזק את הטיעון - אילו היתה תקלה והדלת לא היתה נפתחת, למשל, עדיין אפשר היה להחזיר אותו עם המצנח של הקפסולה כולה. הקפיצה עצמה היתה בלתי חיונית אלא למטרת הקפיצה.

      מחק
    2. גם קפסולת מילוט שנפלטת מחללית (כמו זו שהייתה בקולומביה ולא הופעלה) צריכה בסופו של דבר איזו דרך להאט כדי לא ליפול. בדיוק כמו בנחיתה על המאדים, מצנחים עוזרים להאט. במקרה של קולומביה, גובה הפיצוץ היה כ-70 ק"מ, במהירות כ-21 מאך. אז אפשר לחשוב אולי על חילוץ רב-שלבי, כאשר בהתחלה הנוסע נמצא בתוך קפסולה שתגן עליו ובהמשך תתפרק והוא ימשיך בצניחה רגילה.

      מחק
    3. אם הנוסעים נמצאים בקפסולת מילוט, אז למה לפרק אותה?
      ובכל מקרה הנקודה נשארת בעינה, זה יהיה משהו אחר לגמרי מאשר קפיצה מבלון נייח.

      מחק
    4. תחשוב על קפסולה מינימליסטית, בלי יכולת היגוי. היא טובה בשביל לשרוד כניסה לאטמוספירה, לא טובה בשביל נחיתה. למה מינימליסטית? כדי לחסוך משקל. גם כסא מפלט של טייס מטוס קרב לא מכיל מערכות היגוי.

      מחק
    5. למה קפסולה מינימליסטית אינה טובה לנחיתה?
      לקפסולת החזרה של הסויוז, של אפולו, ועכשיו גם הדרגון אפשר לקרוא קפסולה מינימליסטית.

      מחק
    6. לקפסולה מינימליסטית יש יכולת תמרון אפסית. זה בסדר אם אתה יכול לשלוט בנקודת הכניסה לאטמוספירה ויכול להעמיד מראש צוותי חילוץ לאיזור המשוער. במקרה של חילוץ ולא נחיתה מתוכננת כפי שהיה באפולו וסויוז, יכולים לעבור ימים עד שיגיעו מחלצים. לעומת זאת עם מצנח בר-ניהוג אפשר להשפיע משמעותית על מיקום הנחיתה (יחס גלישה של 3 ל-1 במצנחי מזרון). נכון שיש מצנחים ברי ניהוג למטענים - האמריקנים השתמשו בהם כבר במלחמת המפרץ הראשונה להצנחת ציוד. עדיין יש עדיפות מבחינת משקל ליחידה אישית ובהנחה שסומכים על הכוונה ידנית של הצנחן אז התכנון הופך לפשוט בהרבה.

      מחק
    7. אני מסכים שבעתיד יהיה ראוי לאפשר ניהוג של הקפסולה לאתרי נחיתה ייעודיים אפילו במצבי חירום.
      אני עדיין חושב שלקפסולה שלמה יש פוטנציאל ניווט טוב יותר מאשר לאדם בחליפה ומצנח, כי אפשר לעשות זאת עם מנועים רקטיים.
      אגב, קפסולת הדרגון המתוכננת להחזיר נוסעים בעתיד, תוכל גם לנחות במיקום מדוייק, משהו כמו מנחת מסוקים, באמצעות מנועים רקטיים, אבל אני לא יודע מהן התוכניות שלהם לגבי מצב חירום.

      מחק
  5. חילוץ מתחנת חלל לא, אבל מה עם אפשרות חילוץ ממעבורות / חלליות שהתגלו בהן בעיות בשלב הנחיתה? אין לי מושג מה הייתה מהירות ההתפרקות של "קולומביה" או באיזה גובה זה קרה (או מה היו הכוחות שפעלו עליה אז) ולכן גם לא אם משהו כזה יכול היה לעזור לצוות שלה, אבל אולי יש סיכוי שהטכנולוגיות האלה יוכלו לעזור במקרי חירום דומים?

    השבמחק
    תשובות
    1. לדעתי זה לא שימושי למקרים האלה. ראה/ראי תשובתי לתגובה הקודמת.

      מחק
  6. שלום יואב. פוסט מעולה. על חלק מהנקודות דיסקסנו בפייס באותו ערב, במיוחד על הגדרת שולי החלל... גם אני אמרתי מתישהו לתומי שזה בערך הגובה אליו הגיע צ'אק ייגר אבל לא זכרתי שזה היה באותו תאריך. אמנם התאריך כנראה מקרי כי הקפיצה תוכננה לשבוע קודם, אבל יש משהו מן הסמליות. סצינת הסיום של הצוות המבוחר, הסרט הנהדר המבוסס על הספר האפילו נהדר יותר מראה את צ'אק ייגר בטיסה ההיסטורית מול 7 המופלאים של תוכנית מרקורי המתכוננים לטיסות אמיתיות לחלל....

    השבמחק
  7. לגבי נחיתה של מעבורת. המנועים מופעלים לדי מעט זמן ומהירות החללית יורדת רק ב-200 קמ"ש (כן בערך באחוז אחד)... זה מספיק להתחיל נפילה לכדור הארץ. הדבר היחידי שמאט את החללית עד למהירות 320 קמ"ש (כלומר 98% נוספים מהמהירות) זה האוויר... הבום העל קולי (שקורה כאשר המעבורות יורדת מתחת למהירות הקול) הוא דקות ספורות לפני הנחיתה בלבד...
    לגבי חילוץ ממעבורות, צריך חליפה אישית שתוכל לספוג כאלו כמויות של חום בלי להתפרק ושגם יהיה אפשר ללבוש אותה (כבר לא נמצאים במצב של "חוסר-משקל")... לא יודע אם יש כזו ואם כן מה משקלה...

    השבמחק
  8. גם נאס"א היא לא בדיוק גוף שמונע ממניעים מדעיים נטו, וסובל מהשפעה רבה (מדי) של הפוליטיקאים

    השבמחק
  9. פוסט מעולה וחשוב, אבל אי אפשר להתעלם מההשג אומנם זה לא יוכל להציל אסטרונאוטים בכניסה או ביציאה מהאטמוספירה אבל זה בהחלט מקדם דברים, נכון שהמבצע הזה נועד בעיקר למטרות פרסום ולקידום צרכיה האישים של רד בול אבל גם טיסות החלל הפרטיות נועדו לאותה מטרה. לגבי הפרטים הלא מדוייקים זה פורסם בכלי תקשורת המונים שכידוע לא מתמקדים בפרטים אלא מנסים להשיג כותרת אז תודה על כל הפרטים הנכונים והמידע הנוסף.

    השבמחק
  10. הלו? איך אתה מעז לציין שיש כפתור אדום גדול, מבלי להסביר מה הוא עושה?!
    אני דורש לדעת מה יקרה אם ילחצו על הכפתור האדום!

    השבמחק
    תשובות
    1. אני מהמר שמילוט: הבלון יתנתק מייד.

      מחק
    2. אין לי מושג מה עושה הכפתור.
      מאחר והוא מחוץ לקפסולה, אני לא חושב שהוא יכול לנתק את הבלון, מה גם שאני די בטוח שראיתי את הקופץ לוחץ עליו אחרי שהוא נעמד על מדרגת הקפיצה.
      אני מנחש שהוא סוגר את הדלת מבחוץ, אבל לא בדקתי בצילום.

      מחק
  11. הסיבה היחידה שאתה חשוב שזה בידור היא כי העם רפה שכל. אומרים לו "לצפות" אז הוא צופה, רובוטי בדיוק כפי שזה נקרא. לו היו מתחילים לענות על שאלות / לספק מידע טכני; מוצדק ובסיסי ככל שיהיה: אז העם היה חושב שזה משעמם (כי צריך לקבל כאב ראש מחשיבה) והרייטינג היה יורד.
    העובדה שהם הנמיכו את המשוכה לגובה הבא כבר מראה משהו.
    העובדה שבמציאות של היום "חלל" זה לא זול כבר מראה משהו: להוציא (עשרות) מיליונים על קפיצה אחת, בשיעורי האינפלציה של היום, לא יכול להיות פירסומת בלבד.
    אני חושב שפרוייקט X / המייסד של paypal יכולים לפנות לרדבול למבצעים הבאים שלהם.

    בבקשה אל תזלזל ביוזמה רק כי העם חסר מסוגלות לדימיון :-)

    השבמחק
    תשובות
    1. לא ברור לי מדוע את/אתה טוען שהציבור רפה שכל.

      מחק
    2. הדיווח הושאר בכוונה שיטחי ורדוד ככל הניתן, כשממש עשו טובה שהרשו לנו לדעת שחוץ מעצם הקפיצה הוא גם שובר את מהירות הקול.
      ככל שיש יותר מידע כך העם מאבד יותר עניין.

      מחק
    3. הושאר בכוונה? אני לא חושב כך.
      "העם" מאבד עניין כשהשידור משעמם. בשידורים של נאס"א על הנחיתה על מאדים צפו מיליונים למרות ההסברים. כשעושים את זה טוב זה מעניין.

      מחק
  12. פרסום מעניין יואב...אז בגובה הזה אי אפשר לצאת לסיבוב סביב כדור הארץ נכון? אז מאיזה גובה אפשר ואיך העניין הזה פועל? תמיד לא הבנתי. איך הלווינים ומבעבורות החלל לא נופלים...וגם הכח שכדור הארץ משך אותו היה חלש/חזק יותר מזה של קפיצה רגילה? והוא יצר בום על קולי בנפילה שלו?

    השבמחק
    תשובות
    1. לווינים וחלליות בהחלט נופלים, אבל בזכות מהירות גבוהה הם נופלים סביב כדור הארץ ולא כלפי מטה.
      כתבתי הסבר מפורט לזה כאן: http://nicecriticalmass.blogspot.co.il/2012/04/blog-post_30.html
      לדעתי הוא יצר "בום על קולי" כי הוא שבר את מהירות הקול, אבל צריך לזכור שמהירות הקול בגובה רב היא הרבה יותר נמוכה מאשר מהירות הקול בגובה פני הים.

      מחק
  13. לגבי יציאה למסלול, יואב כבר יסביר אבל אני כבר אחסוף לו את זה: למיטב ידיעתי, פליקס לא ייצר בום על קולי כי הוא לא עבר את מהירות הקול. הוא כן התקרב אליה שזה מרשים. כוח המשיכה הוא כוח חלש אבל לאורך זמן הוא עובד. כמו להתגלגל עם אופניים במורד גבעה. כוח המשיכה מאיץ את פליקס וכוח החיכוך מאיט אותו. כשהכוחות מתאזנים אז זאת נקראת מהירות סופית.
    הלוויינים והמעבורות כן נופלים. כל הזמן. תאר לעצמך שאתה זורק אבן. האבן מתרחקת ואז נוחתת. ואם היית יכול לזרוק יותר חזק אז היא הייתה מגיעה יותר רחוק ואז נופלת. ומה אם היית יכול לזרוק כל כך חזק שהאבן הייתה נופלת רק אל מעבר לאופק. זה מה שלוויינים ומעבורות ותחנת החלל עושים. המהירות שבה הם נופלים לכיוון כדור הארץ והמהירות שבה הם נעים במקביל עליו מאוזנים מספיק שהם "נופלים" מסביב לכדור הארץ.

    השבמחק
  14. אם הירח מתרחק מכדו"א לאט אבל בטוח,
    זה אומר שהוא נופל 'למעלה'?

    השבמחק
    תשובות
    1. לא. זה אומר שהמסלול שלו הוא ספירלי.

      מחק
  15. שתי הערות:

    א. אני רוצה לרסן רגע את ההכפשות בנושא "לא קפץ מהחלל". יש כל מיני "גבולות" רשמיים לחלל, 80 ק"מ או 100 ק"מ. הנקודה היא שמבחינה ב-י-ו-ל-ו-ג-י-ת, כל מי שנמצא בגובה של מעל 20 ק"מ(אפילו פחות), היה בחלל. לא ניתן לשרוד שם אפילו דקה ללא חליפת לחץ ובידוד. מבחינת לחץ, טמפ' וקרינה, ההשפעה על הגוף האנושי כמעט זהה לחלל ה"אמיתי". כך שהבחור, לדעתי, באמת היה בחלל.

    ב. לגבי המהירות: המהירות אליה הגיעו בקפיצה הזו היא לא המהירות הגבוהה ביותר לאדם בחליפת לחץ. היא המהירות הגבוהה ביותר אליה הגיעו מנפילה חופשית, אבל טייסי A-12 ו- SR-71 שנאלצו לנטוש את מטוסים בעבר, נפלטו החוצה במאך 3.2. זה לא כל כך בעייתי כמו שזה נשמע, כי צפיפות האוויר בגובה בו זה מתרחש מאוד נמוכה. למעשה העומס נמוך יותר, מבחינה פיסית, מנטישת מטוס שטס ב- 800 קמ"ש בגובה נמוך.

    השבמחק
    תשובות
    1. אורן, לגבי הנקודה הראשונה, אתה צודק מבחינה ביולוגית, אבל זה לא החלל. הסיבה שאני מדגיש את זה היא שאנשים תופסים את המושג "חלל" כמקום שבו נמצאים לווינים וחלליות, ולכן אם אפשר לעלות לשם עם בלון הליום, אז למה מוציאים מיליארדים על שיגורים יקרים ומסוכנים? למה לא נותנים לחברה למשקאות לעשות את העבודה?

      מחק
  16. תודה רבה עם התשובות :) אתה עושה גם הרצאות בבתי ספר ובאיזה רמה? אם כן האם זה מעניין את התלמידים ?...

    השבמחק
    תשובות
    1. אני מעביר הרצאות לכל גיל, ומתאים את הרמה לפי הקהל.
      זה מאד מעניין את התלמידים. יש המון עניין בתחום החלל ולא הרבה אנשים שמסוגלים להעביר את החומר בצורה מעניינת ופשוטה.
      עוד פרטים נמצאים בדף הבא: http://nicecriticalmass.blogspot.co.il/p/blog-page_20.html

      מחק

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.