יום חמישי, 4 באוגוסט 2011

ג'וּנוֹ יוצאת לדרך!

זוכרים את החללית ג'וּנוֹ (Juno), שתישלח לאסוף מדידות מכוכב הלכת צדק? פתאום קפצה לי הודעה שהשיגור ממש עוד מעט, אז צריך להספיק לכתוב פוסט לכבוד העניין (מה שדוחה את שלל הדברים המעניינים שקורים ממש בימים אלה בחלל, אבל תאלצו להמתין).

איפה היינו? אה, אוקיי, אז נתחיל בכמה שאלות ותשובות:


בשביל מה לשגר עוד חללית אל צדק? הרי הגשושה גלילאו בילתה שם קרוב לשמונה שנים!

ובכן, גלילאו היתה גשושה שפותחה בתחילת שנות השמונים, והמכשור שקיים היום איכותי הרבה יותר. להמחשה, זכרון ה- RAM שלה היה על סרט מגנטי. באמת. מכשירי המדידה של ג'ונו יוכלו, למשל, לצפות לעומק האטמוספירה של צדק ולגלות אילו חומרים נמצאים מתחת למעטה העננים שלו, וזאת באמצעות מיכשור חישה-מרחוק שלא היה קיים בזמן הפיתוח של גלילאו.
בנוסף, המסלול של ג'ונו יביא אותה מעל הקטבים של צדק, כדי שזו תוכל לחקור את השדה המגנטי המורכב להפליא שלו. המבנה של השדה המגנטי התברר לראשונה באמצעות גלילאו, ונדרש עדיין איסוף מידע רב כדי למפות ולהבין את מה שהולך שם.
אגב, צדק הוא כנראה הגוף השמיימי שזכה להכי הרבה ביקורים של חלליות מלבד הירח (למרות שרק גלילאו נשארה במסלול סביבו): פיוניר 11 (1974 בדרך החוצה ממערכת השמש), וויאג'ר 1 (1979 גם כן בדרך החוצה), וויאג'ר 2 (1979, כנ"ל), יוליסס (1992, בדרך להקיף את השמש!), קאסיני (2000, בדרך לשבתאי), וניו-הורייזנס (2007, בדרך לפלוטו ולחגורת קויפר).

מה עוד היא הולכת לגלות שם?

מה יתגלה אף פעם אי אפשר לצפות מראש, אבל היעדים העיקריים הם:
- לאמת אחת מתיאוריות ההיווצרות של צדק באמצעות חיפוש נוכחות של מים באטמוספירה של צדק, ועדות למסת הליבה המוצקה שעשויה להיות לו.
- מיפוי השדה המגנטי ושדה הכבידה של צדק כדי להבין את המבנה הפנימי שלו ואת תנועת החומר בעומק האטמוספירה.
- מיפוי שינויים בהרכב, בטמפרטורה, בשקיפות ובדינמיקה של האטמוספירה סביב כל כוכב הלכת ולעומק של יותר מ- 500 קילומטרים.
- מיפוי תלת-ממדי של השדה המגנטי בעיקר באזורי הקטבים, מידע שממנו אפשר להפיק תובנות רבות על תהליכים במערכת השמש וביקום כולו.

מדהים! אז, מתי כל זה הולך לקרות?

אז זהו, שבכל זאת נדרשת סבלנות. המרחק לצדק הוא עדיין גדול מאד, בין 700 ל- 900 מיליון קילומטרים (תלוי מתי מודדים), וג'ונו תגיע לשם רק ביולי 2016. זאת לאחר שתשוגר למסלול שיביא אותה אל מעבר למסלול מאדים, שם היא תעצר ותתחיל ליפול חזרה לכיוון כדור הארץ, תחלוף לידו תוך כדי צבירת מהירות ושינוי כיוון טיסה (תמרון קלע שחוסך המון דלק), ומשם הישר לצדק. רק חמש שנים. שזה 250 פוסטים בערך. המפף...
הנה מה שכתבתי באנימציה:

ולסיכום - 
5 עובדות מגניבות על ג'ונו:
1. אחד ממכשירי המדידה נקרא "מכשיר לגילוי חלקיקים אנרגטיים בצדק", ובקיצור JEDI. מה הסיכוי שיש חנונים בצוות המדעי של הפרויקט הזה?
2. הכנפיים הסולריות הענקיות ייפרשו כחמש דקות לאחר ההפרדות של ג'ונו מרקטת השיגור. התאים הסולריים יפיקו כ- 14 קילו-וואט, הספק שיכול לכלכל בניין דירות. כשתגיע החללית לצדק, המרחק מהשמש יצמצם את ההספק המיוצר לבערך 400 וואט. פחות מ- 3% מההספק המקורי, ואפשר להדליק איתו מספר קטן של נורות ליבון. למשימה של ג'ונו זה כמובן יותר ממספיק.
3. כדי להגן על הרכיבים האלקטרוניים המרכזיים של החללית מפני הקרינה החזקה שמשתוללת סביב צדק (כתוצאה מהשדה המגנטי העצום שלו), התקינו אותם בתוך קופסת טיטאניום בעלת דפנות עבות. המארז הזה הוא בגודל תא מטען של מיניוואן, ושוקל כ- 200 קילוגרם.
4. המשגר הוא מסוג אטלס 5, עם שלב שני מסוג סנטאור. בתצורה דומה שוגרה גם ניו-הורייזנס ב- 2006.
5. אני לא בטוח מה בדיוק הסיבה לכך, אבל על גבי החללית ישנן כמה דמויות לגו:
מזהים את הדמויות?
השיגור מתוכנן ליום שישי 5/8 בשעה 18:34 שעון ישראל, ואני אעדכן לגבי מצב החללית לאחר השיגור.

קישורים מעניינים: 

פוסט קודם במסה קריטית אודות משימת ג'ונו
ערוץ למשימת ג'ונו ביוטיוב
ערכת עיתונות (Press Kit) על המשימה ועל השיגור (שימו לב - PDF)

___________________________________________

קרדיט לתמונות ולסרטים: NASA/JPL

12 תגובות:

  1. אוי מגניב... זה כל כך מגניב!

    אוף! בא לי חלל... כל כך חסר לי התחום הזה שזה מדהים שאני נזכר בו לעתים כל כך נדירות. אולי אני בהכחשה?

    :)

    השבמחק
  2. או שאני לא כותב מספיק :)

    השבמחק
  3. לא זיהיתי את הדמויות. אולי כי אני חצי עיוור. חוץ מזה- הנה חישוב מגניב שעשיתי - גונו תיסע לצדק במהירות ממוצעת של שתיים חלקי עשרת אלפים מהירות האור. שזה כמו שקפטן פיקרד יגיד סט קורס טו גופיטר, וורפ זירו פוינט זירו זירו זירו זירו טו, אנגייג!

    השבמחק
  4. נתי אהרונוביץ4 באוגוסט 2011 בשעה 11:41

    עכשיו שראיתי את הסרטון עם המסלול, זה כאילו נתנו (שוב) לאשה לנווט!

    השבמחק
  5. נתי, זו הדרך היחידה לנוע בחלל כל עוד אתה צריך לקחת איתך את הדלק.
    ואנא המנע מלעשות עוול למיגדר שלם.

    השבמחק
  6. יואב.
    ממש בימים אילו מתנהל כבר פרויקט בשם JEDI במסגרת שיתוף פעולה בין אוניברסיטת הוקאידו, האוניברסיטה הפתוחה בישראל, חברת ספייסיאליסט וסוכנות החלל היפנית.
    מטרת הפרויקט היא לצלם שדונים (ספרייטים) מהחלל.

    אני שמח להגיד שהיום קיבלו סרט וידאו שצילם דר סאטושי פורוקווה הנמצא בתחנת החלל הבינלאומית ובו רואים בברור ששוני ברקים לראשונה מהחלל.

    לצוות שמכין בכל יום את הנחיות הצילום ממטה משותף ברעננה והוד השרון קוראים.... אבירי הג׳די :-)

    השבמחק
  7. תוכל להרחיב על: למה השדה המגנטי החזק סביב צדק גורם לקרינה חזקה סביבו? באיזו קרינה מדובר?

    השבמחק
  8. מידד, הרבה הצלחה עם הפרויקט המעניין הזה! ולגבי השם אני לא מופתע כי את החנונים המקומיים אני מכיר היטב ;-)

    אורן, זו תופעה מקבילה לחגורות הקרינה (חגורות ואן-אלן) של כדור הארץ. המבנה של שדה מגנטי דו-קוטבי יציב יוצר אזורים דמויי טורוס (כעך, אם תרצה) שבהם נעים חלקיקים טעונים אנרגטיים מאד, ולכן מסוכנים ביותר למערכות אלקטרוניקה. סוג הקרינה הוא אלפא ובטא.

    השבמחק
  9. הבלוג הזה מופיע שלישי בגוגל אם מחפשים מסה קריטית- כבוד :)

    השבמחק
  10. יואב לשום,

    הדמויות הן של:
    - JUPITER
    - JUNO
    - ו GALILEO (שאני הכי אוהב)
    מעניין אם אפשר לרכוש אותם?

    השבמחק
  11. מרתק. אהבתי את העובדה שכינו את זה JEDI. כל נושא החלל הוא נשגב מבינתי אבל מושך בו זמנית. כל פעם שאני צופה בתוכניות חלל אני לא מבינה שלושת רבעי ממה שמסבירים אבל לפחות מנסה. בתור מורה לגיאוגרפיה, הלוואי שמפות ישראל היו כה מרתקות כמו נושא זה.

    השבמחק

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.