יום ראשון, 25 ביולי 2010

"לא ניתן למנוע מלחמה ולהתכונן אליה בו-זמנית"

הפיצוץ הגרעיני הראשון בעולם התרחש על אדמת ניו-מכסיקו בארצות הברית ב- 16 ביולי 1945 כמעין מסיבת סיום של פרוייקט מנהטן. 21 ימים לאחר מכן הוטסה פצצה מבצעית לשמי יפן והושלכה מעל עיר התעשייה הירושימה. שלושה ימים נוספים חלפו והעיר נגסאקי חטפה פצצה דומה. התוצאה הישירה (אם נתעלם בציניות ממאות אלפי יפנים מתים) היתה סיום מלחמת העולם השניה, בעוד התוצאה העקיפה היתה פתיחת מרוץ החימוש הגרעיני והמלחמה הקרה בין ארצות הברית וברית המועצות.
ניסוי "Easy" ב- 5 בנובמבר 1951 בנוואדה, ארה"ב (30 קילוטון, אגב)
במהלך מרוץ החימוש בוצעו על ידי מעצמות העל ניסויים רבים שכללו פיצוצים גרעיניים: חלקם תת-קרקעיים, חלקם על איים נטושים בלב האוקיינוס, וחלקם גבוה בסטרטוספירה ואף בשולי החלל. אילו הייתם שואלים אותי כמה ניסויים בוצעו, הייתי מנחש שכמה עשרות, אולי כמאה בכל אחת משתי המעצמות. אילו הייתי נדרש להוסיף לכך את הניסויים של מדינות אחרות כמו בריטניה, צרפת וסין הייתי מנחש שכוכב הלכת שלנו לא ראה יותר ממאות ספורות של פיצוצים אטומיים. הייתי מגזים ומנחש שלא יותר מארבע מאות פיצוצים.

מסתבר שאילו הייתי מנחש כך הייתי טועה ובגדול. אולי לו הייתי חי בתקופת שיא המלחמה הקרה הייתי מודע למידת ההשקעה בנשק גרעיני באותה התקופה, שהתבטאה, כך מסתבר, בניסויים רבים מאד מדי שנה. נושא זה מדיר שינה מעיני מאז שצפיתי בסרטון שבקישור זה. הסרט מתאר באופן קר למהדרין את מספר הניסויים הגרעיניים ומיקומם על פני מפת העולם עד שנת 2000. הוא נמשך כ- 14 דקות מקפיאות-דם, ומסכם לא רק את מספר הפצצות שהופעלו (ספוילר: מעל 2000!), אלא גם את זליגת הידע אל מדינות כמו הודו ופקיסטן.
קדימה - צפו בסרטון. אני אחכה כאן.

תודה שחזרתם, כי יש לי עוד מה להגיד בנושא זה. בשנת 1996, על רקע התפיסה ההגיונית שניסויים הכוללים פיצוץ גרעיני הם באופן ברור חלק מפיתוח נשק גרעיני, ועל רקע החששות המוצדקים מזיהום רדיואקטיבי, הוגשה לחתימה באו"ם האמנה למניעת ניסויים גרעיניים. עיקר האמנה היא הדרישה מכל המדינות החתומות עליה להימנע מביצוע ניסויים הכוללים פיצוצים גרעיניים, ולא לאפשר ביצוע ניסויים כאלו בשטחי ריבונותה. נשמע כמו התקדמות וחזרה לשפיות, נכון? אז לא ממש:
מסתבר שהאמנה קובעת שההסכם יופעל רק לאחר אישורן של 44 המדינות המחזיקות בידע גרעיני, דהיינו בשטחן מתקנים גרעיניים גם אם לא למטרות צבאיות. מבין מדינות אלו ישנן מדינות שטרם אישרו את הפעלת האמנה (למרות שחתמו עליה) ובינהן אירן, ישראל וארה"ב. מאכזב משהו, הייתי אומר.
בכל אופן, הכוונות כנראה עושות את שלהן ולא נעשו בעשור האחרון ניסויים גרעיניים.
כמעט.
צפון קוריאה ביצעה שניים ב- 2006 וב- 2009. מישהו חייב להישאר בתפקיד הילד הרע.
זהו להפעם. אני אשתדל שהפוסט הבא יהיה פחות מדכא.
___________________________________________
רק שתדעו: הציטוט מהכותרת מיוחס לאלברט איינשטיין, האיש והמותג.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.