יום שני, 7 באפריל 2014

מהי משימה מוצלחת?

אם אתם עוקבים אחרי ברשתות החברתיות ובהרצאות, סביר שאתם כבר יודעים על תפקידי כמהנדס המערכות של החללית הישראלית הראשונה לירח בעמותת SpaceIL. השבוע עסקנו בנושא הסיכונים הטכניים של המשימה שלנו, שאמנם ברור לכל מהי מטרתה, אבל מה יקרה אם המטרה תושג באופן חלקי בלבד? היכן עובר הגבול בין משימה מוצלחת (גם אם ההישגים חלקיים בלבד), לבין כשלון?

שאלה זו הזכירה לי את מה שקרה בנחיתה הראשונה על מאדים.

בחודש מאי 1971 שוגרו חמש חלליות למאדים. מארינר 8 ו- 9 המריאו מארצות הברית, וקוסמוס 419, מארס 2 ו- 3 שוגרו מברית המועצות. כל החמש היו אמורות להגיע למאדים בסוף נובמבר עד תחילת דצמבר, ולהיכנס למסלול סביבו. מארס 2 ו- 3 נשאו גם נחתות שאותן היו אמורות להשליך לתוך האטמוספירה.

מכאן הסיפור אולי נשמע לכם מוכר:
המשגר של מארינר 8 נכשל והחללית נפלה לאוקיינוס.
קוסמוס 419 'נתקעה' במסלול סביב כדור הארץ עקב תקלת תוכנה של המשגר, ולאחר יומיים נפלה חזרה לכדור הארץ.
שלוש האחרות הגיעו למאדים והיו לחלליות הראשונות במסלול סביבו, אבל כאמור, לצמד החלליות הסובייטיות היתה זו רק תחילת הדרך.

הנחתת של מארס 3

שתיהן נכנסו למסלול סביב מאדים, אלא שבמארס 3 החלה דליפה במערכת הדלק, כך שהמסלול אליו נכנסה היה רחב בהרבה מזה שתוכנן. בנוסף לכך, המשדרים של שתיהן כבר סבלו מתקלות. לכן ממארס 2 כנראה לא התקבלו צילומים כלל, וממארס 3 התקבלו רק 60 צילומים מתוך קיבולת של 480 על סרט הצילום שלה. הצילומים נסרקו רק ברזולוציה מופחתת, ורובם המוחלט היו נטולי פרטים ברורים עקב סופת אבק שהתחוללה באטמוספירה של כוכב הלכת.
שתי הנחתות נכנסו לאטמוספירה, אבל רק זו של מארס 3 השלימה את תהליך הנחיתה הרכה ושרדה כדי לספר את הסיפור. חבל רק שזה היה סיפור קצר ביותר. אמנם היתה זו הנחיתה הרכה הראשונה על מאדים, אבל לאחר כ- 20 שניות התרוקן המצבר והמשימה הסתיימה. הנחתת הספיקה לשדר תמונה מטושטשת אחת, שעדיין מתווכחים אם מופיע בה האופק או שכל הפרטים הם 'רעש'.

התמונה הראשונה מפני הקרקע של מאדים, והיחידה ששודרה
על ידי הנחתת מארס 3. כנראה שזה לא קו האופק של מאדים.

ככל הנראה לא מדובר באופק מכיוון שהמצלמה של מארס 3 ביצעה סריקה בפסים אנכיים, כך שהתמונה למעשה מסובבת ב- 90 מעלות לאופק.

שאלה מעניינת היא האם ניתן לקרוא למשימה של מארס 3 "הצלחה"? היא השיגה הישג אחד גדול בהרבה מכל המשימות שלפניה, אבל למעשה לא ביצעה את שהיתה אמורה לבצע. המקפת לא זכתה להחזיר צילומים איכותיים כמו של מארינר 9, וגם לא שרדה משך זמן כמוה. הנחתת ביצעה את האתגר שלה, אבל גוועה מיד אחר כך עוד לפני שהפעילה את מכשיריה.
הנחתת של מארס 3 נכשלה במשימתה, למרות שההישג שלה נחקק ברשימת הישגי האנושות לנצח.

רוצים צילומים מהירח.
נוף הירח מהנחתת צ'אנג-אה 3 בינואר 2014. Photo: Chinanews.com

המטרה של SpaceIL היא מטרה חינוכית - להוות השראה לדור הבא של מדענים ומהנדסים בישראל באמצעות השגת הבלתי אפשרי לכאורה - נחיתה של חללית ישראלית על הירח. אבל לא נסתפק בכך, כי אנחנו משתתפים בתחרות ובכוונתנו לזכות בה. לכן נספק את הצילומים, נבצע את דילוג 500 המטרים ואפילו נספק נתונים מדעיים. כך השפעת התכנית תהיה גדולה ומשמעותית הרבה יותר.

____________________________________
תזכורת: ביום שישי הקרוב, 11 באפריל בצהריים, נחגוג את "יום יורי גגרין" לכבוד הטיסה המאויישת הראשונה לחלל, שהתרחשה לפני 53 שנים והפכה את אחד הדבר שהכי מאפיין את המדע הבדיוני למציאות.
הצטרפו אלינו לשמיעת הרצאות קצרצרות וקלילות, המתאימות לכל גיל אודות האדם, האנושות והחלל.
פוסט על אירוע "יורי גגרין" 2013
דף האירוע בפייסבוק
דף האירוע בגוגל+

4 תגובות:

  1. אני מקווה שאני לא עושה אובר סימפליפיקציה אבל אם יצאת מכדור הארץ והגעת עד למאדים זה נראה לי כבר הצלחה רבתי...
    -נתי

    השבמחק
  2. גם הגעה ללא נחיתה היא הישג. גם נחיתה ללא צילום הוא הישג. גם צילום ללא דילוג הוא הישג.
    הבעיה היא באיך שהקהל יראה את זה. המרדף היומיומי שלנו בעידן המודרני אחרי תוצאות, אחרי שורה תחתונה, אחרי פאשלות ותליית אשמים, לא נותנים לנו לראות ולהעריך הישגים חלקיים (ע"ע מקום שהוא לא ראשון באירוויזיון, מקום שהוא לא מדליה באולימפיאדה). התקשורת המודרנית, האינטרנט והרשתות החברתיות, עם הציניות המובנית בהם לצד הרצת הדאחקות האינסופית, אינם מקום טוב להערכת הישגים חלקיים. כך שיש סכנה שהישג חלקי יוערך רק ע"י מהנדסים ושאר אנשי מדע, שיתאמצו לעצור את שטף הציניות ברשתות החברתיות.

    השבמחק
  3. ה עם מארינר 4, 6, 7?
    אם זכור לי 4 הייתה זו שסיפקה את הצילומים הראשונים של מאדים.
    מצד שני, אפשר להגיד שהרוסים צלחו יותר בחקר נוגה מול האמריקאים

    השבמחק

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.