חג אייקון בפתח

כל שנה לקראת חגי תשרי עובדים קשה במיוחד לקראת פסטיבל אייקון שנערך בחול המועד סוכות. צריך להכין הרצאות, לחתוך קטעי סרטים, לערוך תחקירים, לארגן עיצוב וכמובן גם לכתוב פוסט המלצות בבלוג.

נכון לרגע זה יש פוסט המלצות בבלוג.

פסטיבל אייקון הוא הפסטיבל השנתי למדע בדיוני, פנטזיה ומשחקי תפקידים. במהלך שלושת ימי הפסטיבל יתקיימו הרצאות, סדנאות, מופעים, תחרויות, ומשחקים בנושאים שונים ומעניינים סביב נושא הכנס, שהשנה הוא "הרפתקאות".

השנה יצא לי להשתתף בלא פחות מחמישה אירועים שונים שקיבצתי עבורכם להלן.

הערה חשובה: מומלץ בחום להזמין כרטיסים כבר עכשיו, כי מספר המקומות מוגבל, ולחלק מהאירועים לא יהיו כרטיסים למכירה ביום האירוע.

יום שלישי, 29 בספטמבר

20:00 סינמטק 1 יותר בדיוני ממדע 

פאנל מסורתי שבו סוללת אנשי מדע מתחומים שונים מכסחים סרטים וסדרות טלוויזיה על המדע הגרוע שמופיע בהם. הכל מתוך אהבה רבה לקולנוע וטלוויזיה, ואהבה לא פחותה למדע. כמו כן אומרים שהקיטורים שלנו חינניים ומשעשעים מאד, ולכן קיבלנו את האולם הענקי בסינמטק.

חוץ ממני ישתתפו ד"ר קרן לנדסמן, ד"ר בועז קרני, עפר מתוקי והדס סלוין.
דף האירוע בפייסבוק

יום רביעי 30 בספטמבר

16:00 סינמטק 2 הרפתקאות במאדים 

הרצאה שלי על האנושות ומאדים. מדמיון פורה של אומנים ויוצרים, דרך מחקר ויצירות עכשוויות, עד תכניות עתידיות של הפלישה האנושית לכוכב הלכת האדום. על הסיבות לסקרנות, על החשיבות ועל מה שבאמת הולך לקרות בקרוב.
דף האירוע בפייסבוק
18:00 סינמטק 1 גיק אאוט – גרסת ההרפתקאות

משחק תחרותי שבו המתמודדים נדרשים להוכיח עד כמה הם שולטים בידע שמגדיר אותנו כגיקים. למשל מי ידע לציין יותר נבלים מ"באטמן" (ברור ששמות מלאים, לא מספיק רק כינויים), או את שמות ספינות הפדרציה מ"מסע בין כוכבים" (כולל סדרות ההמשך, אבל ממתי הסדרה המצויירת והסרטים החדשים נחשבים?!).

מפיק גיא בוסקו וינחה יניב רוזנבלט, מה שמבטיח בידור מצויין. מה התפקיד שלי שם? לפעמים עוזר שיש שחקני חיזוק. אני שם בשבילכם! (או נגדכם, עדיין לא סיפרו לי.)
דף האירוע בפייסבוק

יום חמישי 1 באוקטובר

14:00 אשכול 2 "החללית" מול קהל חי

צוות תכנית האינטרנט "החללית" יופיע בהרכב מלא בתכנית שלמה מולכם, עם סיפורים על כל מה שמתרחש בימים אלה בחלל מבחינת מדע, טכנולוגיות, שיגורים וטיסות, תכניות עתידיות ועוד. כמובן שהכל בשילוב הסברים בשפה פשוטה והדגמות באמצעות בובות פרווה.

יחד איתי ישתתפו ד"ר קרן לנדסמן, עפר מתוקי, יעל הילמן, ד"ר בועז קרני, וד"ר ויקטור צ'רנוב
דף האירוע בפייסבוק

20:00 אשכול 6 הרפתקאות ב[השלם את החסר]

הרצאה משותפת של רופאה, מהנדס חלל והיסטוריון, על... מה שאתם תחליטו.
אין לדעת איך זה יגמר, אבל בואו נסכם שטוב שיש רופאה בקהל. או על הבמה.

המלצות נוספות:

האירועים הבאים הם אירועים מומלצים מאד, שבחלקם אשב בקהל, ולחלקם לא אוכל להגיע למרות שמאד ארצה. חלק מן האירועים הם חלק מ"סלוט המוות" הידוע לשימצה (למעשה הפעם יש יותר מאחד). בסלוט המוות יש המון אירועים מצויינים שקשה להכריע לגבי המועדף מבינהם.

29/9

14:00 אשכול 1 זומבים, ערפדים ואנשי זאב – כל האמת הרצאה של האחת והיחידה ד"ר קרן לנדסמן!
16:00 אשכול 1 איך לעזאזל הם יודעים את זה? הרצאה על מדע ומדענים עם ד"ר בועז קרני
18:00 סינמטק 1 של מי הכשל הלוגי הזה בכלל? שעשועון על כשלים לוגיים. הפעם הקודמת היתה מצויינת.
18:00 אשכול 5 הדרך לגן עדן – 50 שנה ל"מסע בין כוכבים" באמת צריך לפרט לגבי סטאר טרק?
22:00 אשכול 1 לשיר בכל הכוח 6 - בחזרה לעתיד זה לא ארוע שירה בציבור. כלומר קצת כן, אבל אם לא הייתם באחד מארועי "לשיר בכל הכוח", אז אתם חייבים את זה לעצמכם. זה נורא מצחיק!

30/9
17:00 אשכול 1 כמה טוב שבאת הביתה הרצאה על מוטיב השיבה הביתה בספרות מד"ב ופנטסיה עם אהוד מימון. מובטחות תובנות מאלפות שטרם שמעתם.
17:00 אשכול 6 ההרפתקה שמאחורי הפרופים שוב הרצאה של אביאל טוכטרמן שאפסיד כי אני מרצה באותו הזמן. הפסד גדול בשבילי. לכם יש אופציה להגיע.

1/10
10:00 אשכול 6 הרפתקת הכתיבה פאנל על כתיבת סיפורים עם אלו שמבינות בזה: קרן לנדסמן, רותם ברוכין, יעל פורמן, ורד טוכטרמן ורוני גלבפיש. בהנחיית אהוד מימון.
14:00 אשכול 3 איך (לא) כותבים סיפור רותם ברוכין ויעל פורמן יכתבו יחד סיפור קצר לעיני הקהל על פי הצעות מהקהל. תהליך קורע מצחוק, אבל אני לא אהיה שם, לכם כאמור תהיה אופציה.
18:00 סינמטק 1 מלחמת בוץ: גיבורות מלוכלכות בעולם פוסט-אפוקליפטי הרצאה של הילה בניוביץ'-הופמן. אתם לא באמת צריכים המלצה יותר מזה. אבל בכל זאת, הרצאה על גיבורות אקשן בקולנוע, ובאמת כדאי לכם להגיע.
18:00 אשכול 2 ההרפתקה הקוסמית של האלקטרון הרצאה על התפתחות היקום עם עופר מתוקי. שמעתי את הפיילוט שלה אתמול, וחברים, זו הרצאה מעולה!
19:00 אשכול 3 חתולים במדע הרצאה על חתולים ומדע עם ד"ר ויקטור צ'רנוב. חתולים, מדע ומרצה מצויין שמבין בשניהם.

יצאה רשימה ארוכה, ואני בטוח שפיספסתי המון אירועים טובים נוספים. אני אשרוץ במתחם הפסטיבל ובמסעדות שליד, ואשמח לפגוש אתכם.

נתראה באייקון!

מפגש היסטורי

לפעמים קל לשכוח שחלק מהדברים שאנחנו יודעים היום התגלו רק לאחרונה.
למשל לפני 100 שנה עוד לא השתמשו במושג "גלקסיה" מכיוון שעוד לא היו אמצעי תצפית ומדידה טובים מספיק כדי לזהות שיש "שבילי חלב" נוספים, ותהליך ההיתוך הגרעיני שמפעיל את השמש מוכר לנו רק מסוף שנות ה- 30 במאה הקודמת.
אבל בשביל להבין את מערכת השמש היה צריך להמתין לתחילתו של עידן החלל.
כך למדנו שלכדור הארץ יש מעטפת בלתי נראית של חלקיקים טעונים שכלואים בשדה המגנטי שלו. למדנו איך נראה הצד הרחוק של הירח. גילינו שכוכב חמה אינו 'נעול' כשצד אחד שלו פונה בקביעות לשמש, וגילינו שגם לצדק יש מערכת טבעות משלו.

אתמול מצאתי בבית הוריי את החוברת "כוכבים במסילותם" מאת נתן אריה (הוצאת החברה להגנת הטבע בשיתוף האגודה הישראלית לאסטרונומיה, תשל"ח, הוצאה ששית תשמ"ב). חוברת זו הכירה לילד שהייתי בתחילת שנות ה- 80 את עולם האסטרונומיה לראשונה.

כוכבים במסילותם - מדריך לתצפיות בשמים
צילום: יואב לנדסמן

במיוחד זכרתי את טבלת כוכבי הלכת, כפי שמופיעה להלן.

נתוני כוכבי הלכת מתוך החוברת
צילום: יואב לנדסמן

למרות המהדורה הששית (1982), המידע עדיין מעודכן לשנת ההוצאה המקורית (1978), כשחלליות וויאג'ר רק יצאו לדרכן לכוכבי הלכת החיצוניים.

הפרט הבולט במיוחד הוא שכמות הירחים שהתגלו מאז הוא עצום; 67 לצדק, 62 לשבתאי (עם עוד המון ירחונים זעירים), 27 לאורנוס, 14 לנפטון ו- 5 לפלוטו.
הפרט הבולט השני הוא סימני השאלה בעמודה של פלוטו. למעשה חוסר הידיעה של המסה, הצפיפות וכוח המשיכה נובעת מכך שטרם התגלה הירח הגדול של פלוטו, כארון. הוא התגלה באותה השנה בה יצאה החוברת לראשונה, אבל פרט לכך רוב השאלות לגבי פלוטו נותרו ללא מענה.

מנקודת מבטי, לגדול בתקופה שבה מדי כמה חודשים או שנים פורסמו תגליות חדשות של ירחים או ממצאים אחרים מפני השטח של כוכבי לכת, היה מרגש ומלהיב מאד. היום המצב עוד יותר מעניין לחובבי אסטרונומיה. ראשית, יש יותר משימות חלל, והן מודרניות ומשוכללות לאין שיעור. שנית, האינטרנט מאפשר למידע להגיע אלינו תוך זמן קצר מאד מהרגע שבו הוא נקלט על ידי אנטנות הענק של רשת החלל העמוק. לפעמים תוך דקות בלבד.

בעוד יומיים (14/7/2015) תחלוף לראשונה חללית סמוך לפלוטו, שהיום מוגדר ככוכב לכת ננסי. כדי לקבל תשובות לחלק מהשאלות נשלחה החללית ניו-הורייזנס (אופקים חדשים), החללית המהירה ביותר אי פעם, למסע של קרוב ל- 10 שנים במהלכו צלחה כמעט 6 מיליארד קילומטרים, ושבשיאו תחלוף במרחק זעום של כ- 13,000 קילומטרים מפני השטח של פלוטו.

המון מידע חדש מתקבל בזכות חללית אחת. צילומים אפשר לצלם ממסלול סביב כדור הארץ, אבל הם לעולם לא ישתוו לאלו שמצולמים מטווח קרוב. מלבד הירח, שקרוב אלינו מאד, לא ניתן לזהות מאפיינים גיאולוגיים של עצמים אחרים. מאפיינים אלו הם המפתח להבנת התהליכים שיצרו את מערכת השמש ושהביאו אותה לצורתה הנוכחית. תהליכים אלו עדיין מניעים שינויים בסביבה שלנו, בכדור הארץ. וכדאי לנו מאד להבין אותם היטב אם ברצוננו להשאר בסביבה בעתיד.

תמונות מעובדות של פלוטו מטלסקופ החלל האבל (2010)

פלוטו בצבעים אמיתיים מניו הורייזנס ממרחק 8 מיליון קילומטר
Image Credit: NASA-JHUAPL-SWRI

פרט לצילומים, רק חללית שחולפת בקירבת מקום יכולה למדוד שדות מגנטיים, קרינה, חלקיקים, אבק ועוד.

חלליות עמוסות מכשור מדעי מספקות את סקרנותנו ומאפשרות לענות על שאלות רבות, אבל עם זאת הן חושפות מידע רב נוסף שגורם לנו לשאול שאלות חדשות. בעוד כמה ימים נקבל המון מידע חדש, שיעצים את הידע הקיים מצד אחד, ויהיה בסיס לשאלות שכרגע אנחנו אפילו עוד לא יודעים לשאול. זוהי התקדמות מדעית שמתרחשת מול עיננו.

הערה לסיום שאני מקווה שלא תנמיך את הציפיות יתר על המידה: לוקח ממש הרבה זמן להעביר נתונים מהחללית המרוחקת חזרה לכדור הארץ. אל תצפו שכל המידע המעניין יגיע ביום המעבר. פרטים מסויימים יגיעו לפני, פרטים נוספים כמה ימים אחרי, והמידע האיכותי ביותר יגיע בהמשך השנה והשנה הבאה.
זה יקח זמן, אבל אם חיכינו עד עכשיו, אז לא יהיה נורא להמתין עוד קצת. זה עולם חדש, וכמו כל עולם חדש שפגשנו לראשונה מקרוב, גם כאן תהיינה הפתעות לרוב.

שבוע החלל 2014

כמו בשנה שעברה, גם השנה יערך "שבוע החלל" ברחבי הארץ בשבוע האחרון של ינואר. השנה זה יוצא בין התאריכים 26/1 ו- 1/2. במסגרת שבוע זה יתקיימו אירועים רבים הפתוחים לקהל הרחב ללא תשלום.
לעומת השנה שעברה, השנה יהיו הרבה יותר אירועים ובהרבה יותר ערים בארץ.

בין האירועים יהיו הקרנות של סרטי חלל רבים, שלפניהן תתקיים הרצאה של אנשים מתחום החלל, הקולנוע והספרות.
אני ארצה בשתי הקרנות נפרדות - האחת ביום ראשון 26/1 בשעה 20:30 בסינמטק תל אביב לפני הסרט "כוח משיכה", והשניה ביום שלישי 28/1 בשעה 18:00 בסינמטק שדרות לפני הסרט "יתומי אפולו".
חוץ מהקרנות אלו יהיו עוד המון סרטים, כמו למשל אודיסיאה בחלל, סולאריס, שגעון בחלל, אליסיום, דו"ח אירופה, מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, אפולו 13, ועוד הרבה אחרים! שימו לב לרשימת המרצים המעולים שיופיעו. זה הולך להיות שבוע עמוס ונהדר!

זה לא הכל - תהיה גם תערוכת צילומי חלל ואסטרונומיה בנמל תל-אביב, תצפיות שמיים במצפי כוכבים ברחבי הארץ, פעילויות במרכזי החלל השונים ועוד!

גולת הכותרת של השבוע היא כנס החלל הבינלאומי שייערך זו השנה התשיעית ברציפות. כנס זה נועד לאנשים העוסקים בחלל בתעשייה, באוניברסיטאות ומכוני המחקר, בחברות שונות ובמוסדות חינוך. לכנס זה מוזמנים גם בכירים מחברות וסוכנויות חלל מרחבי העולם, וכמובן גם אסטרונאוטים. הכניסה בתשלום מראש, אבל אם אתם בענייני חלל, אז לא תתאכזבו.

אז שתפו עם חבריכם ובואו בהמוניכם, ואם תגיעו להרצאות שלי, אל תשכחו לגשת להגיד שלום!

_____________________________
דף הפייסבוק של סוכנות החלל הישראלית
סרטי שבוע החלל באתר סינמטק תל-אביב
שבוע החלל באתר משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

מטאורים ואירועים נוספים

השבוע אנחנו צפויים למטר מטאורים פרסאידים, כמידי שנה. שיא המטר יגיע בלילה שבין יום שני (12/8) ליום שלישי (13/8) בסביבות שעת חצות ואילך.
הפרסאידים הם רסיסי סלע וקרח שניתזו משביט בשם סוויפט-טאטל (Swift-Tuttle), שחלף לאחרונה בסביבתנו בתחילת שנות ה- 90 של המאה הקודמת, וישוב בעוד מעל מאה שנים.
הרסיסים הללו, שהיו חלק מזנב השביט, נותרו במסלול החוצה את מסלולו של כדור הארץ, וביום שני הקרוב נחלוף דרך עננה של חצץ בין פלאנטרי. הרסיסים שייגרפו על ידי כדור הארץ יתנדפו באטמוספירה ויותירו שובל יפהפה שאותו נוכל לראות כ"כוכב נופל".
הציפייה היא לקצב של עד 100 מטאורים בשעה, במקום חשוך וללא עננים. למעשה כל שצריך על מנת לצפות בפרסאידים הוא לצאת החוצה בלילה ולשכב על הגב במקום חשוך תחת השמיים הפתוחים, ולהביט למעלה.
לקריאה נוספת - רשומה שכתבתי על מטר מטאורים אחר, אבל זה אותו העיקרון.

אם אתם רוצים להשתתף בהדרכה שלי, אתם מוזמנים להגיע לאירוע "אבק כוכבים" שייערך באתר רוג'ום אל-הירי שעל שביל הגולן. זהו מעגל אבנים פרה-היסטורי ענקי ומסתורי, ושם אני וניר להב נעביר הדרכה על מטאורים, קבוצות כוכבים, פלנטות, גלקסיות ועוד.
לפרטים נוספים אפנה אתכם לרשומה שכתב ניר ובה כל הפרטים הלוגיסטיים.

אתר רוג'ום אל-הירי ממעוף המסוק.
לקוח מויקיפדיה

אירועים נוספים בקרוב:

• במוצאי שבת 17/8 בשעה 21:00 אנחה את התכנית השלישית של "החללית", תכנית אינטרנט בשידור חי שבה אני וחברי הצוות משוחחים על דברים מעניינים שקורים בחלל. אתם מוזמנים לצפות ולהשתתף באמצעות התגובות. השידור ניתן לצפייה בקישור שיינתן כ- 30 דקות לפני תחילתו בפייסבוק, בגוגל+ ובטוויטר.
  בינתיים תוכלו לצפות בתכניות הקודמות.

• ביום שישי 23/8 תתקיים הרצאה שלי בכנס השלישי של חובבי סדרת המדע הבדיוני הותיקה "סטאר טרק". ההרצאה תעסוק בשיטות בהן אנו חוקרים את החלל, לאו דוקא בסדרות הטלוויזיה, בהשוואה לחקר ארצות חדשות בהיסטוריה של האנושות, וכמובן שגם עם מבט לטכנולוגיות עתידיות.
  שימו לב גם לשאר ההרצאות בכנס. נראה שיהיה מאד מעניין.

שלוש!

אז זהו, יום הולדת שלישי לבלוג.

עוד 46 רשומות פורסמו, ובהם עקבנו אחרי משימת קיוריוסיטי על מאדים, משימת גרייל שהגיעה אל סופה, השיגורים לתחנת החלל ועוד. השנה גם כתבתי הרבה יותר על ההיסטוריה של עידן החלל.
בשנה האחרונה גם עזבתי את מקום עבודתי כדי להתמסר להעמקת ידיעותי בתחום החלל ולהרצאות בתחום. קיוויתי גם להתחיל במשרה אקדמית אך הדבר טרם יצא אל הפועל.
את החדשות האחרונות כבר בוודאי ראיתם בפוסט הקודם, ובו התחלתי להגשים רעיון ותיק.

רשימת הרשומות הפופולריות השתנתה בשנה האחרונה כששתי רשומות זינקו אל על במדד הצפיות, והן הרשומה על סוף העולם, כי זה היה נושא פופולרי מאד בדצמבר האחרון, והרשומה על כוכב המוות והממשל האמריקאי, אולי בגלל שכולנו גיקים.

תודה לכולכם, הקוראים של הבלוג והמנויים על דף הפייסבוק, שמונה כרגע 581 איש.
לא הייתי ממשיך עם כל זה אלמלא התמיכה והתגובות שלכם.

אם תרצו לשמוע אותי, אני אופיע מדי פעם בתכנית החדשה "החללית", ואפשר גם בלייב בפסטיבל אייקון שבסוכות ובכנס סטאר טרק שלקראת סוף אוגוסט.
אם תרצו להזמין הרצאה מרתקת ומעוררת מחשבה (הנה כמה דוגמאות) לחוג הבית שלכם, למקום העבודה, לבית הספר או לכל מסגרת אחרת, או שאתם מכירים מישהו שמעוניין, אנא צרו קשר.

עולים לשידור

ב- 20 ביולי 1969 השתנה העולם בבת אחת.
לראשונה בתולדות האנושות צעד אדם על עולם אחר, על הירח. ההישג היה כל כך נשגב, הירואי, ובלתי-נתפש, שצריך להתאמץ כדי לקרוא לו הישג אמריקאי. הירח הוא חלק בלתי נפרד מכל תרבות אנושית שהיתה קיימת על כדור הארץ, ומשולב בסיפורי עם, ביצירות אומנות, ובאמונות דתיות ומיסטיות מכל רחבי העולם. לכן על אף שמדובר בהישג אמריקאי, הרי שהוא למעשה שייך לאנושות כולה. ההיסטוריה האנושית נחלקת מאז ללפני ואחרי הנחיתה על הירח.

לרגל יום השנה ה- 44 לאירוע היסטורי זה, התכוונתי לערוך מיני-כנס עם הרצאות קצרות בדומה לאירוע שיזמתי עבור "ליל יורי" השנה, שהיה מוצלח מאד לדעת רבים. אבל אירוע בחוץ באמצע הקיץ...איך לומר, לא משך אותי במיוחד.
מצד שני זו הזדמנות לחנוך משהו חדש, שאותו ניסיתי לגבש כבר המון זמן.

בהשראת תכניות דומות שהופיעו מאז שגוגל פתחו את הפיצ'ר של Hangouts on Air, ובמיוחד זו, אני וחברים נעלה לשידור במוצאי שבת בשעה 21:00, ונשוחח במשך שעה על תכנית אפולו, על הנחיתה על הירח, וגם על עוד כמה נושאים הקשורים בחלל.
זו תהיה התכנית הראשונה מסוג זה, ותענוג להתחיל פרוייקט כזה בתאריך כל כך משמעותי.

קישור לתכנית אשים כאן לקראת העליה לשידור. בכל מקרה אפשר יהיה לצפות גם לאחר מכן באמצעות יוטיוב.
לצופים בשידור החי תינתן האפשרות להתייחס ולשאול אותנו שאלות באמצעות תגובות בעמוד היוטיוב.
לדף האירוע בפייסבוק
לדף האירוע בגוגל+

סמנו ביומנים וספרו לכל מי שעשוי להתעניין!
נתראה בשידור!
עדכון: קישור לשידור: http://www.youtube.com/watch?v=1vKPeabQ5uA

סלעים ענקיים מהחלל - במציאות ובדמיון

נכון לעכשיו אני מתפרנס בעיקר מהרצאות באירועים שונים, אולם מדי פעם אני מרצה לקהל הרחב בהתנדבות. חוץ מחוויית שיתוף מידע מעניין עם אנשים אחרים, דבר שאני עושה גם בבלוג ובדף הפייסבוק שלי, אני סבור שיש לכך ערך מוסף. אני משתדל להעביר חומר למחשבה או לתת השראה לקהל גם כשההרצאה היא בעיקר לשם בידור ולא בהכרח הרצאה לימודית.
לפי התגובות שאני מקבל, זה אפילו מצליח לי.

בשבועיים הקרובים יתקיימו שתי הרצאות שלי, הפתוחות לקהל הרחב, וללא תשלום.

ההרצאה הראשונה:
"השמיים נופלים!" - ככל הנראה היתה זו פגיעת אסטרואיד שהכחידה את הדינוזאורים. האם גם אנו חיים בצל הסכנה? בהרצאה זו אסביר את הסיכונים ואת דרכי ההתמודדות איתם, וכל זאת מבלי להזכיר כלל את ברוס וויליס. בעצם אולי רק קצת.

מתוך SMBC כמובן.

ההרצאה הקרובה הוזמנה ע"י צוות WIZE, שמארגנים הרצאות נפלאות על מגוון נושאים מעניינים, ותתקיים במוצאי שבת 27/4 בשעה 20:00 ב- Storage98 Bar בתל אביב (דיזינגוף 98).
לדף הארוע בפייסבוק - https://www.facebook.com/events/327356470701393/
להזמנת מקומות, שלחו מייל לכתובת wize.storage@gmail.com, ציינו את מס' המקומות שברצונכם להזמין ווודאו שאתם מקבלים מייל חוזר, המאשר את הזמנתכם.

שימו לב שזה יוצא בערב ל"ג בעומר, אז אולי לחלקכם זו אלטרנטיבה טובה כדי לברוח מהמדורות ומהעשן.

ההרצאה השניה:

"מי נתן להם חליפות חלל?!" - בסרט "ארמגדון" יש אמת מדעית אחת: באמת קיימים אסטרואידים. חוץ ממנה יש בו יותר שגיאות מדעיות מאשר דקות צפייה. בהרצאה זו ננסה לתקן את הטעויות הגרועות ביותר (מחוסר זמן לתקן את כולן), ונדון בבעיות הנובעות מהצגת המדע באופן כה שגוי בסרט מצליח.

רק במקרה יצא ששתי ההרצאות קשורות זו לזו... בחיי.

ההרצאה תתקיים ביום חמישי 2/5 בשעה 19:00 באוניברסיטת תל-אביב בבניין דן דוד, כחלק מארועי "חמישי בקמפוס" של אוניברסיטת תל-אביב.
לדף הארוע - http://campus5.tau.ac.il/events/sifi/2-5-2013?instance=1367510400
לדף הארוע בפייסבוק - https://www.facebook.com/events/447092012038707/

אתם, קוראים יקרים, מוזמנים כמובן לבוא ולשמוע. אשמח מאד לפגוש אתכם!

הרצאות מהסוג השלישי

סרטונים של שתי הרצאות שלי מחודש דצמבר 2012 עלו לרשת, והנה הן לפניכם.

שתי ההרצאות עוסקות בשילוב שבין שני תחומים שאני מחבב עד מאד - חלל ומדע-בדיוני. השילוב קיים מאחר ויצירות מדע-בדיוני עשויות היטב כאשר הן מתבססות על יסודות מדעיים מוכרים, דבר המקנה להן אמינות. בנוסף לכך, התופעות המציאותיות מופלאות ומדהימות לא פחות מאשר יצירי דמיון, וברוב המקרים אפילו עולות עליהם.

סרטי מדע בדיוני הם גם מהסרטים הנצפים ביותר, ולכן נוח להשתמש בהם ככלי להדגשת עובדות מדעיות עבור הקהל הרחב.

ההרצאה הבאה נבנתה עבור כנס מאוֹרוֹת, שהתקיים בתאריך 13 בדצמבר 2012 בקמפוס גבעת רם בירושלים. זהו כנס חד-יומי של האגודה למדע-בדיוני ולפנטסיה, הנערך מדי שנה בחג חנוכה, ומוקדש למדע-בדיוני ולמדע המשיק לו.

ההרצאה: התנגדות לא תועיל - ניתוח המוטיבציה החייזרית לפלישה לכדור הארץ.

ההרצאה שלהלן ניתנה בכנס מסע-בין-כוכבים הראשון, בתאריך 21 בדצמבר 2012. הכנס נועד לעורר מחדש את פעילות החובבים של הסדרות הותיקות והותיקות-יותר, ובהצלחה, שכן כבר מתכננים את הכנס השלישי נכון לעכשיו. הארוע נערך בשיתוף האגודה הישראלית לאסטרונומיה.
ההרצאה: כדורי דייסון, מעליות חלל ויישויות קריסטליות - על מבני ענק בחלל.
[כרגע לא ניתן לצפות בסרט מדף זה, אבל ניתן לצפות בו בקישור זה.]
בונוס - בתחילת ההרצאה תוכלו לראות את המחיר ששילמתי על ההרגל לא להפנות את הגב לקהל...

באפשרותכם להזמין אותי להרצות בפניכם על נושאים אלו ואחרים (רשימה), במקום העבודה שלכם, בחוגי בית ובבתי ספר.
ניתן גם להציע נושאים שאינם מופיעים ברשימת ההרצאות.
לפירוט אפשרויות התקשרות לחצו על קישור זה.

________________________
לעדכונים על כנסים נוספים על מסע בין כוכבים
לאתר האגודה למדע בדיוני ולפנטסיה

היכונו לשבוע החלל!

בשבוע הקרוב, בין התאריכים 27/1 ועד 31/1 יחול "שבוע החלל" בישראל.
בשבוע זה יתקיימו אירועים רבים בחסות סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה ובשיתוף קרן רמון, ובינהם הרצאות, תערוכות, מפגשים עם אסטרונאוטים ועוד. רוב האירועים הם בחינם או בתשלום סמלי.
זו השנה הראשונה שנערכים אירועים בסדר גודל כזה, ואני מקווה שזו תחילתה של מגמה שתלך ותתרחב גם לכלל רחבי הארץ בשנים הבאות.

השנה אנחנו מזכירים את שנת העשור לאסון המעבורת קולומביה, בו נספה האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון, יחד עם ששת חברי הצוות הנוספים קלפנה צ'אוולה, ריק האסבנד, ויליאם מקול, לורל קלארק, דיוויד בראון ומייקל אנדרסון.

במהלך שבוע זה יתקיים גם כנס החלל הבינלאומי על שם אילן רמון, ובו יתארחו אישים בכירים מסוכנויות ותעשיות החלל בעולם, ובינהם ראש נאס"א צ'רלס בולדן.

לפרטים וקישורים: http://most.gov.il/SLH/spaceweek/Pages/default.aspx

ביום ראשון (27/1), בין שלל ההרצאות המגוונות שיועברו, ארצה גם אני במסעדה/באר "ויקי כריסטינה" שבמתחם התחנה בתל-אביב בשעה 20:30. אנא הבטיחו את מקומכם והתקשרו להזמין מקום בטלפון 03-7367272.
ההרצאה ששמה "הנוסעים למאדים מתבקשים להגיע לשער 10" תעסוק בתכניות החלל שמתהוות ממש עכשיו, והולכות להפוך את המדע הבדיוני למציאות כבר בעשור הנוכחי.
ההרצאה פתוחה לקהל הרחב וכמו תמיד אשמח לפגוש אתכם (לארוע בפייסבוק).

מדע בדיוני בדצמבר

כמו בכל שנה, גם בחנוכה הקרוב, וליתר דיוק ב- 13 בדצמבר, יתקיים כנס מאוֹרוֹת של האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה; יום אחד שכולו מדע בדיוני משובח ופרוע במגוון פעילויות - הרצאות, סדנאות, משחקים, מדע וכמובן מפגש עם חובבים אחרים (תוכניה). כרגיל, הכנס ייערך בקמפוס גבעת-רם שבירושלים, ושווה בהחלט להגיע.

גם הפעם תתקיים הרצאה חדשה שלי בשם "התנגדות לא תועיל", על המוטיבציה שמאחורי פלישת חייזרים לכדור הארץ על פי הספרות והקולנוע, והאם היא עומדת במבחן ההגיון. ההרצאה תערך בשעה 16:00 ועל מחירים ניתן לקרוא כאן.

רוצים גם משהו בחינם? רמזו לי להתכונן גם למשהו בשעה 11:00, אבל זה סוד.

בנוסף, הוזמנתי להרצות בכנס "מסע בין כוכבים" שייערך ב- 21 בדצמבר במצפה הכוכבים בגבעתיים. אני מודה שאני לא בין אלו שזוכרים את כל הפרקים בעל-פה, ושמעולם לא לבשתי מדי סטארפליט, אבל כן צפיתי בסדרות ששודרו בילדותי והרבה מחיבתי לתחום החלל ולמדע הבדיוני מגיע ממקורות אלה. ובכן, הפאנדום עדיין קיים, ומישהו צריך להתייצב לקריאה.

ההרצאה שלי תתקיים בשעה 12:00 ושמה "כדורי דייסון, מעליות חלל ויישויות קריסטליות - על מבני ענק בחלל".

העלות היא 20 ש"ח לכל הארוע, שכולל גם הרצאות של רועי צזנה, גלי גולן ועודד אברהם, אז ממש כדאי להגיע (דף הארוע בפייסבוק, ומחוץ לפייסבוק).

אם אתם מגיעים לאחד מהכנסים, אל תהססו להציג את עצמכם. אשמח להכירכם באופן אישי.

שנה טובה!

שנה של חלומות גדולים שבאים עם האומץ לשאוף להגשימם.
שנה של השגים ומיצוי עצמי, של יצירתיות ושל שיתוף פעולה.
שנה בה נעשה עוד צעד, אפילו קטן, לקראת עתיד טוב יותר.

קרדיט: NASA

בנוסף לכל, לילות של שמיים צלולים.
שנה טובה, חברים!

למה אני מאושר מכך שנחתו על מאדים?

קיוריוסיטי נחתה על מאדים. ואיזו נחיתה זאת היתה! מבצע הנדסי חסר תקדים, שהתנהל בדיוק לפי התכנית, והסתיים בשיא מרגש של הקלה ואושר של כל צוות המשימה, עם צופים רבים שעקבו בשידור חי אחר המתרחש מכל קצוות העולם.
אם פספסתם את תגובת צוות הנחיתה, הקדישו שתי דקות וחצי לצפייה בשבע דקות האימה הופכות לפורקן של אושר צרוף:

בנוסף תוכלו לקרוא את הדיווחים והתגובות שנכתבו בזמן אמת בדף "מסה קריטית" בפייסבוק, ולקחת חלק בהתרגשות שניכרת שם.

למרות שאני מאד רוצה לכתוב על מה שנעשה עד כה על ידי קיוריוסיטי על אדמת מאדים, ועל מה שהולכים לעשות בשבוע הקרוב, החלטתי לענות על שאלות שצצות בצורה זו או אחרת אחרי כל הצלחה (ובמיוחד אחרי כשלונות) של משימות חלל אזרחיות.

שנתיים ל"מסה קריטית"!

בזמן שלא שמתי לב, השלים כדור הארץ עוד סיבוב סביב השמש ולבלוג מלאה עוד שנה. אז לכבוד המאורע, להלן סיכום קצר ולאחריו בונוס.

דברים שחברים קונים לי ליום ההולדת

השנה נכתבו 46 רשומות, בעיקר על משימות חלל: על ג'ונו שיצאה למסע ארוך, על פובוס-גרונט שאיתרע מזלה, על גרייל שעושה חייל ממש עכשיו, ועל כמה חלליות משא שעושות היסטוריה.
 הרשומות הנצפות ביותר היו על סוף העולם, על כדור דייסון, וכמובן הרשומה על הנוקמים.
 הפרויקט של "חדשות מערכת השמש" קיבל הרבה ביקורות טובות, והספקתי לכתוב חמש רשומות במקום השש שהתכוונתי, אבל אמשיך לעדכן.

עכשיו הבונוס: לפניכם מספר נושאים שעליהם אני רוצה לכתוב, ואולי זה גם יתן לי תמריץ לעשות זאת. אתם מוזמנים לכתוב מה דעתכם ולעודד אותי לכתוב אותם (או נושאים נוספים).

להלן הנושאים:

- נחיתתה של קיוריוסיטי על מאדים (זה ממש עוד מעט...) עם דיווחים בזמן אמת.

- ידעתם ששוגרו לחלל לווינים עם כורי ביקוע גרעיניים? בחלק מהמקרים התוצאות היו פשוט מזעזעות.

- על הקשר בין מגדלורים בים הצפוני וחלליות שטסות לקצה מערכת השמש.

- האם מרוץ לחלל או לירח הוא הדרך הטובה להשיג השגים בחלל?

- על הנסיונות הנואשים להנחית חלליות על מאדים, למרות ששני-שליש מהמשימות הללו נכשלו.

- אסטרואידים - לא כמו שדמיינתם. על מיתוסים וסרטים שהרסו דורות שלמים.

לפני שנה ביקש ממני גל לכתוב על חקר החלל בישראל, ולצערי לא הגעתי לזה, אבל מכיוון שהתכנית שלי היא להתחיל לעסוק במחקר בקרוב (בתחום החלל, כמובן), אז אשתדל להגיע לזה.

תודה לכם על התגובות, על העניין שאתם מביעים, על העזרה בהפצה ברשתות החברתיות ועל כך שאתם בעצם עדיין פה.

הלווין הראשון שלי

לפני כמעט 11 שנים התקבלתי לעבודתי הראשונה כמהנדס.
המשימה שהוטלה עלי היתה לתפוס פיקוד על הצד המוטס בתפעול לווין התקשורת של התעשייה האווירית, לווין התקשורת היחידי תוצרת הארץ באותם ימים.

עמוס-1 (נקרא פשוט "עמוס" במקור) נהגה, תוכנן, הורכב ולאחר שיגורו גם הופעל על ידי מפעל מב"ת של התעשייה האווירית. הוא שוגר במאי 1996, ובהתחלה שימש רק לשידורי טלוויזיה מזדמנים, אך בהמשך הפך לתשתית של שידורי הלווין בישראל ובמזרח אירופה. הביקוש הביא להפעלת כל קיבולת השידור שלו, אף על פי שבמקור תוכנן להפעלת 7 מתוך 9 שפופרות התקשורת שלו בלבד.
משך חייו של לווין נקבעים על פי אמינות רכיביו, וכמות הדלק שהוא אוצר בתוכו. עמוס-1 תוכנן לקצת יותר מ- 10 שנות שירות בחלל, אך החזיק מעמד 16 שנים ללא תקלות חמורות.

עמוס-1

בשנת 2008, כאשר לא נותר בו די דלק לשמירת מסלול מדוייקת, הוא הוחלף בעמוס-3, השייך לחברת חלל-תקשורת, ונמכר לחברת אינטלסט האמריקאית, עבורה המשיך לפעול עד לאחרונה. למרות חוסר הדלק, פותחה שיטה להפעילו באופן חסכוני שמאפשר שימוש מנוון-משהו, אך יעיל לצורך שיועד לו.

לפני כשבועיים התקבלה הודעה רשמית על כך שבתאריך ה- 2 ביולי 2012, יחל תהליך הוצאת עמוס-1 (שנקרא עכשיו IS-24) ממסלולו. הלווין ישתמש בשארית הדלק שלו כדי להאיץ ולנסוק. הוא יעזוב את החגורה הגיאוסטציונרית שהיתה ביתו ב- 16 השנים האחרונות, יטפס 200 עד 300 קילומטרים (בהתאם לכמות הדלק שנותרה בו) ויכנס ל"מסלול בית קברות". המנועים יופעלו עד שיתרוקנו מיכלי הדלק לחלוטין. מערכות הלווין יכובו בפיקוד מהקרקע אחת אחרי השניה, המצבר ירוקן ולבסוף יכובו משדרי הטלמטריה ויחדלו את קבלת הנתונים מהלווין.

עמוס-1 בשלב הניסויים
קרדיט: התעשייה האווירית

עמוס-1 היה הלווין הראשון שלי. היו אחריו אחרים, משוכללים וטובים יותר, שכן הם תוכננו על סמך לקחים שנלמדו מהפיתוח והתפעול של הלווין הראשון. אבל זה היה הלווין שבאמצעותו למדתי את מקצוע הנדסת הלווינים ושיטות הפעלתם, שעליו התאמנתי ופיתחתי שיטות עבודה שמשמשות אותנו מאז. הלווין שלימדתי עשרות בקרים להפעיל ויחד לנתח נתונים ולפתור בעיות.

לא עצוב מאד להיפרד, כי למעשה כבר נפרדנו ממנו לפני ארבע שנים, ובכל זאת מדובר על מכונה ולא יותר. אבל אני שמח וגאה על שיצא לי לקחת חלק בפרויקט לאומי זה, שהיה הבסיס ליכולת מכובדת מאד של המדינה הקטנה שלנו.

לפני שבוע התבשרנו שהתעשייה האווירית זכתה במכרז לבניית עמוס-6. לווין שישקול יותר מפי ארבע לעומת עמוס-1, ובעל יכולות גבוהות בהרבה.
המורשת ממשיכה.

הערה לסיום: אתמול הובא למנוחות עמיצור רוזנפלד, שהיה מנהל תכנית "עמוס" בתעשייה האווירית. אדם שפועלו השפיע רבות על תעשיית החלל הישראלית, וזכרו ישאר עמנו.

לימודי תעופה לתסריטאים - על הסרט "הנוקמים"

בשבוע שעבר הלכנו לראות את האוונג'רס, או "הנוקמים" בלשון הקודש.
אני לא חובב מושבע של סרטי קומיקס, או של גיבורי-על, אבל זה היה בילוי מצוין עם חברים, וגם - סרט אקשן מגניב וגיקי בבימויו של ג'וס ווידון! ווהו! אהמ...כן.

אזהרה: משקפי תלת-ממד אינן מוסיפות בהכרח עומק לעלילה

ובכן, סרט מגניב בהחלט, אבל לא יכולתי שלא לרטון על עניין מסויים אחד. החברים שלי, ומי שהיה בהרצאות מסויימות שלי יודע שמרגיז אותי שיוצרי סרטים מתעלמים לעיתים קרובות מחוקי הטבע או נותנים להם ביטוי חופשי מדי ללא שום סיבה. כן, אני יודע שזה סרט קומיקס ויש שם בהגדרה דברים שאינם מציאותיים וכל זה בסדר מבחינתי. אני מסוגל להתעלם ממד המציאות שלי... עד למקומות שבהם הסרט עובר כל גבול.

לתשומת לבכם - מעבר לקיפול ישנם ספויילרים, אז אם זה מפריע לכם, שמרו מרחק.

Here be Spoilers!

גם חלליות רובוטיות מצייתות לשלושת החוקים

אנחנו יודעים לא רע לצפות התנהגות של חפצים בסביבה מוכרת. כוס מים שנדחוף מהשולחן תיפול הישר מטה, תפגע ברצפה ותתנפץ. המים ישפריצו על כל הסביבה, ואנחנו נאלץ לנקות את השברים. בנהיגה אנחנו יודעים שלחיצה על דוושת הגז תאיץ את המכונית בעוד שדוושת הבלם תאט אותה. שחקן כדורסל מיומן מסוגל לקלוע מקו השלוש אפילו בלי להכיר את חוקי הפיסיקה. אבל כל היכולת שלנו לצפות את ההתרחשויות הללו נובעת מהניסיון שצברנו בחיינו. ניסיון בסביבה שהחוקים בה ברורים וידועים, בה כוח המשיכה פועל בכיוון ברור מאד, אור השמש לא יכול לדחוף ולהפיל אותך וקשה עד בלתי אפשרי להשיג דירה בתל-אביב.
הבעיה היא שלגבי החלל אין לנו שום ניסיון אישי, ושום אינטואיציה, ולכן יש הרבה תפישות שגויות לגבי האופן שבו דברים מתרחשים שם.

אחת הדרכים לצבור ניסיון

להלן שלושה דברים שרוב האנשים תופשים באופן שגוי לגבי התנהגות עצמים בחלל:

מפגש מהסוג השלישי

ביום חמישי הופיעה הודעה בגוגל+ (לא לזרוק עגבניות, יש לי תירוץ טוב!*) על כך שהחל תהליך העגינה של רכב האספקה הרובוטי ATV3 לתחנת החלל הבינלאומית. שמתי בעמוד הפייסבוק של הבלוג קישור לשידור החי של ההתחברות, שהיה לטעמי מרתק ומרגש. במקביל התפתחה בעמוד שיחה משעשעת ביותר בעיקר עם רעות ועֹפר, שגרמו לי לברר עוד פרטים על תהליך ההתקרבות והעגינה. היה מעניין מאד מבחינת התהליך, וגם מבחינת השימוש בעמוד הפייסבוק כדי להתחבט בשאלות ולנסות לענות עליהן.

ה- ATV הוא חללית אספקה רובוטית של ESA, סוכנות החלל האירופאית, שנועדה להוביל 20  כ- 7.5 טונות של מטען לצוות של תחנת החלל. היא לא מיועדת להובלת אסטרונאוטים, בין השאר מאחר והיא חד-פעמית, כלומר איננה מסוגלת לחזור לכדוה"א.
ה- ATV המסויים הזה (וסליחה על הדילוגים בין לשון נקבה ללשון זכר, למה שמות עצם צריכים בכלל מיגדר?) הוא השלישי מסוגו, ונקרא על שם הפיסיקאי האיטלקי אדוארדו אמאלדי.
מאז סיום הפעילות של מעבורת החלל האמריקאית, נסמכת תחנת החלל הבינלאומית על אספקה משלושה סוגים של "משאיות חלל" רובוטיות: פרוגרס של סוכנות החלל הרוסית, HTV או "קוּנוטורי" של סוכנות החלל היפנית, ו- ATV שהיא בעלת הקיבולת הגבוהה משלושתן. השנה עשויה גם החברה הפרטית SpaceX להטיס את חללית ה"דרגון" שלה להובלת אספקה (ואסטרונאוטים!) לתחנת החלל.

להתחבר לתחנת החלל זה עסק לא פשוט בכלל. תחילה יש להתקרב אל תחנת החלל, להתאים את המסלול לזה של התחנה כך שבסופו של דבר המהירויות של התחנה והחללית תהיינה זהות. המשמעות היא שהחללית תהיה נייחת ביחס לתחנה. לאחר שלב זה מתבצעת התקרבות - החללית משנה את מהירותה באמצעות המנועים הרקטיים שלה כדי להתקרב אל תחנת החלל באיטיות עד ל"כמעט מפגש".
השלב הבא הוא ההיצמדות. בטיסות המאויישות היתה ההיצמדות ידנית, ומבוצעת ע"י טייס המעבורת. במקרים מסויימים מתבצעת ההיצמדות ע"י לכידת החללית באמצעות הזרוע הרובוטית של תחנת החלל, שתופסת את החללית ומקרבת אותה עד להיצמדות.
במקרה של ה- ATV, ההיצמדות היא אוטומטית לגמרי; ממרחק של 250 מטרים היא מזהה בעצמה את תחנת החלל, ואת הפתח שאליו היא אמורה להתחבר (מודול זווזדה), ומשם היא מתקרבת באיטיות עד למפגש. כדי לא להשאיר דבר ליד המקרה, התהליך מנוטר על ידי אסטרונאוטים בתחנת החלל ועל ידי מרכז הבקרה הקרקעי, וכל אחד מהם (כמו גם המחשב האוטונומי של החללית) יכול לעצור את ההתקרבות ובמצב חירום אפילו להרחיק אותה במהירות מתחנת החלל.

Credit: NASA

האמאלדי נצמדה לתחנת החלל ביום רביעי בלילה (שעון ישראל). לאחר תהליך של טיהור האוויר שבתוכה והשוואת לחצים, אפשר היה לפתוח את המחיצות ולהתחיל בפריקת המטען.
מה מכיל המטען? ובכן, דלק למילוי מיכלי תחנת החלל, חנקן וחמצן לנשימה, מים, מזון, חלקי חילוף, בגדים להחלפה, דואר (כן, מכתבים מהבית), ציוד מדעי וכלים שונים. אחרי שהמטען יפונה כולו, יהיה עוד חדר עבודה לצוות למשך כחצי שנה.

הסרטון הבא מציג את ההיצמדות בקצב מהיר (Time lapse):

כמו תמיד כשמדובר במכונות מורכבות כל כך, לא הכל עובר ללא אירועים חריגים. ביום שישי ארעה נפילת מתח בממשק בין תחנת החלל לאמאלדי, והחללית איבדה את יכולת קבלת הפיקוד מתחנת החלל.
חלליות ה- ATV (להבדיל מכל שאר חלליות האספקה) מתוכננות לא רק להובלת משא, אלא כמיכל דלק נוסף לתחנת החלל. חלק מהדלק משמש לתדלוק התחנה עצמה, אבל חלק ממנו נשאר בחללית עצמה, וכשצריך לבצע תמרון, משתמשים במנועים שלה כדי "לדחוף" את תחנת החלל מבלי לבזבז את הדלק של התחנה. למעשה, כשיש ATV מחוברת לתחנת החלל, אין אפשרות אחרת לבצע תמרון, וכדי שמנועי ה- ATV יפעלו, צריך שערוץ הפיקוד מתחנת החלל יפעל.
תחנת החלל נאלצת לבצע תמרונים שגרתיים מדי פעם כדי להאיץ ולהגביה את מסלולה, כי שולי האטמוספירה מאטים את תנועתה וגורמים לה לאיבוד גובה. התמרון הבא מתוכנן לשבוע הבא, ולכן הזמן דוחק.
את הלו"ז של תחנת החלל לא משנים למעט מאשר במצבי חירום, ולכן האסטרונאוטים שהיו באותו רגע ב"שעות חופשיות" נאלצו להתחיל בפריקה מהירה של טונות המטען שבאמאלדי, כדי להכין אותה לניתוק מוקדם. אמנם אין שום תחושת משקל במסלול, אבל עדיין מדובר בהרבה מאד עבודה. רק בשבת בערב הצליחו אנשי מרכז הבקרה בטולוז להפעיל את הממשק החלופי ולבצע בדיקת פיקוד מוצלחת למנועי ה- ATV. האסטרונאוטים כמובן נשלחו לנוח.

בעוד ששה חודשים תרוקן האמאלדי מכל המטען שבה, ותשמש לאחסנת פסולת שצריך להיפטר ממנה. לאחר מכן היא תאטם ותופרד מתחנת החלל. לאחר שתצבור מרחק בטוח, היא תפעיל את מנועיה פעם נוספת, כדי ליפול אל תוך האטמוספירה, שם היא תתפרק ותישרף כליל.

ניסוי ההיצמדות של ה"דרגון", אגב, מתוכנן ל- 30 באפריל. זו החללית הפרטית הראשונה שמגיעה להישגים כאלה, אז יש למה לחכות!

לקריאה נוספת:
נאס"א: על התקלה ונסיבותיה
המון מידע על ה"אדוארדו אמאלדי" (PDF)
ESA: בלוג משימות ה- ATV (מכיל המון תמונות נהדרות, לתשומת ליבכם - על כולן זכויות יוצרים!)

______________________________________________
*השימוש בגוגל+, כמו רוב השימוש שלי בטוויטר, הוא לאיסוף מידע בתחומי העניין שלי. שיטת המעגלים של הפלוס מוכיחה את עצמה כמאד יעילה לסיווג מקורות מידע.

סוף העולם בפתח!

להלן סיכום של ההרצאה "2012 - נבואות חורבן ותקפותן" שהעברתי במפגש "ספקנים בפאב" השבוע, וגם לפני כמה שבועות בחמד"ע.

מי לא יודע שבשנת 2012 יגיע סוף העולם? בין אם מאמינים בכך ובין אם לאו, כולם שמעו על כך. זה לא מפתיע שהתקשורת עוסקת בזה, כי סוף העולם הוא נושא שמניע רגשות רבים, וכמובן נוגע לכולנו. השנה מקושרות נבואות סוף העולם לסיומו של לוח השנה של תרבות המאיה, שמסתיים ב- 21 בדצמבר, יום היפוך החורף. 
לוח השנה שתלוי אצלי בבית ליד דלת הכניסה מסתיים בספטמבר, ולא רק שאיש אינו סבור שזה מנבא את סוף העולם בספטמבר, משום מה יש העדפה של "הידע הקדמון" של שבטים עתיקים על פני ידע מבוסס בן זמננו. בני המאיה לא חזו את סוף העולם, אלא יצרו לוח שנה שמסתיים אי שם בעתיד הרחוק לגביהם, ואילו היו מתקיימים עד היום, הם היו ממשיכים אותו הלאה לשנים הבאות. או עוברים ללוח השנה הגרגוריאני כמו כולם.

נבואות חורבן היו מאז ומעולם. אם תעקבו אחרי חוזי העתידות הללו, תראו שהותיקים שבהם כבר הספיקו לחזות את סוף העולם במספר מועדים בעבר, וכפי שקל להבין, טעו בגדול. אם בוחנים את אתרי האינטרנט שלהם, קל לזהות גם מניע עסקי שעלול לגרום לכאורה לאנשים מסויימים להמציא נבואות מסוג זה:
- "סוף העולם בפתח - קנו את הספרים שלי לפרטים המדוייקים של העתיד לבוא".
- "כולנו הולכים למות! - תפילה בשקל ותשעים תקל על סבלכם בעולם הבא".
יש אפילו מי שמוכרים ערכות הישרדות...

גם הוליווד ניצלה את האירוע, כי סרטי אסונות נראים טוב על מסך ענק, ובסרט "2012" שהוקרן לפני כשנתיים הוצג סוף-עולם באופן משכנע למדי מבחינה חזותית. אתר האינטרנט של הסרט, שמטרתו הברורה היא שיווק, הציג את נושא סוף העולם כעניין אמיתי ומוסכם מדעית, שהרשויות מסתירות מהציבור. האתר הכיל המון מידע שנראה אמין, למרות שכולו פרי הדמיון.
בסרט הוסברה הקטסטרופה כתוצאה מ"מוטציה" שעברו חלקיקי הנייטרינו המגיעים מהשמש, כך שהם גורמים לשינויים בכדור הארץ, שינויים כמו תנועת יבשות מהירה...

כן, הזהירו אותנו. מסרטים כאלה.

אחד האיומים שהוצגו באתר הסרט היה שובו של ניבירו, כוכב הלכת הנסתר שחוזר כל כמה אלפי שנים ומחולל שמות במערכת השמש הפנימית. צריך לדעת שכבר לפני מאתיים שנה התגלה כוכב לכת חדש, אורנוס, רק לפי השפעתו הקלה על מסלולו של שבתאי. היום לכל אסטרונום חובב יש ציוד הרבה יותר איכותי כך שאילו היה קיים כוכב לכת נוסף, הוא היה מתגלה באמצעות האור המוחזר ממנו והשפעתו על הגופים האחרים במערכת השמש.
כמובן שאפשר לטעון שהוא רחוק מאד, שהרי חייב להיות מרחק שממנו לא נצליח להבחין בכוכב לכת כזה. זה נכון; יכול להיות כוכב לכת גדול במרחק של פי כמה עשרות או אפילו פי 100 מהמרחק של פלוטו מהשמש, ולא נוכל לראותו, אבל אם הוא יתקרב אפילו קצת, נוכל לזהות אותו עשרות שנים לפני הגעתו. במלים אחרות זה לא יקרה ב- 2012.
ומה אם כוכב לכת זה ינוע ממש מהר בצלילתו לכיוון מערכת השמש הפנימית כדי להספיק להגיע השנה? פירושו של דבר הוא שמהירותו היא אלפי קילומטרים בשניה, פי כמה ממהירות הבריחה הגלקטית! גוף שנע במהירות כזו יחלוף דרך הגלקסיה ושום כוח משיכה לא יוכל לעצור אותו ולסובב אותו חזרה, כלומר שהוא איננו כוכב לכת ובוודאי שלא תופעה מחזורית.

כאשר דנים בבוא סוף העולם השנה, עולה בדרך כלל עניין ההתיישרות של כוכבי הלכת של מערכת השמש. הכוונה היא שכל כוכבי הלכת מסודרים לאורך קו ישר. על כך יש לי שלושה דברים להגיד.
ראשית, כבידה היא כוח שדועך באופן מעריכי כשמתרחקים מגורם המשיכה. לכן הכבידה של כוכבי הלכת האחרים אינה משפיעה כהוא זה על כדור הארץ ועל החיים שעליו, כי היא קטנה לאין שיעור מהשפעת הכבידה של השמש (העצם הגדול ביותר בסביבה) ושל הירח (העצם הקרוב ביותר), וגם הם קטנים לאין שיעור מהשפעת הכבידה של כדור הארץ עצמו עלינו ועל הסביבה בה אנו חיים. לכן זה לא משנה אם כוכבי הלכת מסתדרים על קו ישר, או בצורת משולש או אפילו מגן דוד. לא תהיה לכך שום השפעה עלינו.
שנית, התיישרות כוכבי הלכת לאורך קו ישר מתרחשת מדי פעם, ובבירור אינה קשורה לאירועי הכחדה המונית או קטסטרופה בקנה מידה עולמי. למעשה ההתיישרות האחרונה היתה בשנת 1984, ובאופן מופלא אנחנו עדיין כאן. גם ב- 1984 חזו כל מיני נביאים בעיני עצמם את סוף העולם, ובעוד שבדרך כלל שמורות הנבואות בעיקר לעולם הנוצרי, הרי שבלוח השנה העברי היתה זו שנת ה'תשמ"ד, ואני אשאיר לזכרונכם או לדמיונכם להבין איך גם בארצנו חגגו את בוא החורבן.
שלישית, כוכבי הלכת לא מתיישרים אפילו קצת בשנת 2012.

רגע, התיישרות כוכבי הלכת חייבת לכלול גם את פלוטו?

ישנה עוד התיישרות המקושרת רבות לסוף העולם ב- 2012, והיא ההתיישרות הגלקטית. השמש (יחד עם כל מערכת השמש) נעה סביב מרכז שביל החלב, הגלקסיה בה אנו חיים. בתנועתה היא חוצה את מישור שביל החלב מדי 30 מיליון שנים בערך, ובזמן שהיא נמצאת במישור הגלקסיה, הרי היא נתונה באזור צפוף הרבה יותר מאשר שאר החלל. מלא באבק בינכוכבי שמסתיר מאיתנו את אורם של אזורים שלמים כולל את האור שמגיע ממרכז שביל החלב. חוץ מזה, ההתיישרות של השמש, כדור הארץ, והחור השחור שבמרכז הגלקסיה עלולים לגרום ללחצי כבידה בלתי נשלטים על פני קרום כדור הארץ ולחורבן כללי. מה, לא?
אז אם נחזור לאבק, הוא אכן צפוף הרבה יותר משאר החלל הבינכוכבי, אבל הוא עדיין מאד מאד מאד ריק, כך שאין סיבה לחשוש מפניו.
שנית, כבידת החור השחור הסופר-מאסיבי שבמרכז שביל החלב משפיעה עלינו גם עכשיו, כי אחרת השמש לא היתה מקיפה אותו (יחד עם שאר הכוכבים בגלקסיה). מהמרחק בו הוא נמצא יחסית אלינו, כוח הכבידה העצום שלו קטן יותר ממיליאדית מכוח הכבידה של השמש על כדור הארץ ולכן הוא חסר משמעות עבורנו.
שלישית, השמש לא תעבור במישור שביל החלב ב- 2012. המעבר הבא יקרה בעוד כמיליון שנים.

ה- Great Rift, פס האבק השחור שמסתיר את אור הכוכבים שבמרכז שביל החלב.

להבדיל מסיפורי ההתיישרויות חסרי הקשר למציאות, ישנו תרחיש הקשור לסערת שמש כל כך חזקה שתחסל את החיים עלי אדמות. סערות שמש הם דבר מוכר, והן מתרחשות בתכיפות רבה יותר כאשר השמש בשיא פעילותה. פעילות השמש משתנה במחזוריות של כ- 11 שנים, אך למרות שיש גם הפתעות ששוברות לפעמים את הסדר המחזורי, שיא המחזור הנוכחי לא יקרה ב- 2012.
במהלך סערת שמש, קווי השדה המגנטי בשולי השמש מסתבכים זה בזה ומשתחררים בבת-אחת. האירוע משליך כמות אדירה של חלקיקים טעונים לחלל במהירויות גבוהות מאד. לפעמים כדור הארץ נמצא בדרכם של החלקיקים, והדבר גורם להם לשנות כיוון ולנוע לאורך קווי השדה המגנטי של כדור הארץ, המסתיימים באזור הקטבים של כדור הארץ.
פגיעת החלקיקים הטעונים בפרודות האוויר היא שיוצרת את זוהר הקוטב, האורורה. פגיעה שלהם במערכות אלקטרוניות עלולה לגרום להריסתן, ולכן בעיקר לווינים ומטוסים עלולים להיות בסכנה בזמן סערת שמש. אבל זה בעצם הכל. החיים על פני האדמה די מוגנים ממפגע זה תודות למגנטוספירה של עולמנו.
מצד שני יכול להיות נזק עקיף; אירוע קשה מסוג זה גרם להשבתת רשת החשמל של קויבק ב- 1989 למשך 9 שעות. הרשת סיפקה חשמל למיליוני אנשים במקום די קר. דמיינו את התמונות מהשבועות האחרונים באירופה, ומה היה עלול לקרות שם בהיעדר חשמל לשעות ממושכות.

צילום של פני השמש. קווי השדה המגנטי נראים לעין בזכות הפלסמה שנעה לאורכם.

ומה עם התהפכות הקטבים המגנטיים? האם תופעה זו תביא חורבן על החיים בעולם? האם היא באמת עלולה להתרחש?
התשובה היא פשוטה; לא רק שזה יכול להתרחש, זה אף קרה מספר לא קטן של פעמים בהיסטוריה של כדור הארץ.
ידידי אור ביאליק, דוקטורנט לגיאולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, סיפר לי שאמנם אין מתאם ברור בין התהפכות הקטבים המגנטיים לבין אירועי הכחדה המונית, אבל לא ידוע מהו הגורם לתהליך הזה, והאם הוא צפוי לקרות בקרוב. במהלך היפוך הקטבים, השדה המגנטי של כדור הארץ מתפרע ומסתבך, יוצר קטבים מגנטיים זמניים במקומות כמעט אקראיים, ובאופן כללי נחלש מאד יחסית למצב הנורמלי. בעת אירוע שכזה עלולים להיות שיבושים למערכות אלקטרוניות בכל בעולם, ולא רק בקטבים, והדבר עלול להשפיע גם על בעלי חיים נודדים שתלויים בשדה המגנטי על מנת לנווט. התופעה הגיאולוגית הזו נחשבת לתופעה מהירה, אבל צריך לזכור שמבחינת גיאולוגים, תהליך מהיר הוא תהליך שנמשך "רק" אלפי ועשרות אלפי שנים. כלומר לא ב- 2012.
אבל כתבתי כאן שהתהליך הזה גם לא מובן למדע לחלוטין. מה אם בדיוק ב- 21 בדצמבר 2012 יתהפכו הקטבים בבת-אחת? התשובה היא שזה דווקא לטובה, כי תופעות המעבר יהיו מיידיות והמצב יחזור לקדמותו למעט כיוון הקטבים, וזה נזק מזערי למדי.

מהנזקים האפשריים: שבוע ניווטים מתסכל מאד.

זו לא חכמה גדולה להמציא נבואות חורבן. הנה שתיים משלי:
הסיכוי שלי ושל כל אחד ואחת מכם למות הוא 100 אחוזים, תוך כמה עשרות שנים. אני בכנות מקווה שאני לא מחדש לכם כאן.
גם הסיכוי להכחדה המונית בכדור הארץ הוא 100 אחוזים, תוך כמה מיליארדי שנים, וסביר שאף יותר מפעם אחת.
לסיכום אני מבקש להדגיש שהסיכוי שיתרחש סוף העולם השנה איננו אפס. הוא אמנם מאד נמוך, אבל הוא תמיד קיים. העניין הוא שהוא אינו שונה מהסיכוי שהוא יתרחש בעוד שנה, שנתיים או בעוד מאה שנה, אז אל תאמינו למי שטוען שהוא רואה את העתיד.
הסיבה היחידה לכך שהסיכוי להגעת סוף העולם ב- 2012 גדול משמעותית מזה שהיה ל- 2011, הוא ששנת 2011 כבר הסתיימה.

עדכון: אולי יעניין אתכם לקרוא עוד רשומה שכתבתי בנושא זה: כיצד להתכונן לסוף העולם

תחזית ל- 2012

קשה שלא להתייחס לנבואות סוף העולם בפתיחת שנת 2012, אז הנה ההתייחסות שלי - סוף העולם יתרחש בשנת 2012 באותה סבירות כמו בכל שנה ובכל תאריך אחר. 
נבואות מכל סוג הן פרשנות קלוקלת במקרה הטוב, ותרמית מרושעת במקרה הגרוע. אני לא קורא לכם להתעלם ממנבאי שחורות, אלא להיפך - הקשיבו להם וזכרו היטב מיהם ומה המסר שלהם, כדי שכאשר ייפקע המועד בו נקבו תוכלו להצביע עליהם ולצחוק במקרה הטוב, או לתבוע אותם על הונאה במקרה הטוב יותר.

בהקשר הזה אני רוצה לספר על תכנית הרדיו המשובחת "דוקטור למה - הלמה היחידה שהיא גם דוקטור" (המשודרת ברדיו 1מ', רדיו הטכניון, יש דבר כזה). את התכנית מגיש ידידי רועי צזנה שעשוי להיות מוכר לכם מהבלוג "מדע אחר", והיא עוסקת במדע, היסטוריה ופילוסופיה מנקודות מבט שונות ומשונות.
בתכנית הספקתי להתראיין בשני פרקים שונים - על ערים בחלל, ועל כוכב הלכת הדמיוני ניבירו שמקושר לתחזיות סוף העולם.

ב- 6 בפברואר, באירוע לכבוד סיום עונת השידורים הראשונה של "דוקטור למה", יתכנסו כמה מהמרואיינים שהשתתפו בתכנית, ובינהם גם אנכי, להרצאות קצרות הקשורות לצפוי לנו (או לא צפוי לנו) בשנת 2012.
ההרצאה שלי מתוארת כך: נבואות חורבן לשנת 2012: התפרצויות שמש, היפוך קטבים, סופרנובה קרובה, חורים שחורים ונייטרינו מוטנטים. כן. נייטרינו מוטנטים. 
האירוע יתקיים בחמד"ע בתל-אביב, ואתם כמובן מוזמנים. הכניסה חופשית אך רצוי להרשם מראש.

ובונוס למי שקרא עד הסוף: תחזיות מדוייקות מעבר לכל ספק לשנת 2012.

______________________________
קרדיט ללוגו של "דוקטור למה": אביב אור

השמד עולמות מיד - שאל אותי כיצד!

זוכרים את הקדימון להרצאת השמדת העולמות שהעברתי בפסטיבל אייקון בסוכות?
מאז הוזמנתי על ידי קבוצה בשם "WIZE - חכמים בלילה", להעביר את אותה ההרצאה (בשינויים קלים מאד), בפאב צפוף (לא רואים אבל הרצפה מרוצפת בקהל...), והכי חשוב - הפעם היא הוקלטה בוידאו להנאתכם:

רשימה של הרצאות נוספות שלי מופיעה כאן.