מטאורים ואירועים נוספים

השבוע אנחנו צפויים למטר מטאורים פרסאידים, כמידי שנה. שיא המטר יגיע בלילה שבין יום שני (12/8) ליום שלישי (13/8) בסביבות שעת חצות ואילך.
הפרסאידים הם רסיסי סלע וקרח שניתזו משביט בשם סוויפט-טאטל (Swift-Tuttle), שחלף לאחרונה בסביבתנו בתחילת שנות ה- 90 של המאה הקודמת, וישוב בעוד מעל מאה שנים.
הרסיסים הללו, שהיו חלק מזנב השביט, נותרו במסלול החוצה את מסלולו של כדור הארץ, וביום שני הקרוב נחלוף דרך עננה של חצץ בין פלאנטרי. הרסיסים שייגרפו על ידי כדור הארץ יתנדפו באטמוספירה ויותירו שובל יפהפה שאותו נוכל לראות כ"כוכב נופל".
הציפייה היא לקצב של עד 100 מטאורים בשעה, במקום חשוך וללא עננים. למעשה כל שצריך על מנת לצפות בפרסאידים הוא לצאת החוצה בלילה ולשכב על הגב במקום חשוך תחת השמיים הפתוחים, ולהביט למעלה.
לקריאה נוספת - רשומה שכתבתי על מטר מטאורים אחר, אבל זה אותו העיקרון.

אם אתם רוצים להשתתף בהדרכה שלי, אתם מוזמנים להגיע לאירוע "אבק כוכבים" שייערך באתר רוג'ום אל-הירי שעל שביל הגולן. זהו מעגל אבנים פרה-היסטורי ענקי ומסתורי, ושם אני וניר להב נעביר הדרכה על מטאורים, קבוצות כוכבים, פלנטות, גלקסיות ועוד.
לפרטים נוספים אפנה אתכם לרשומה שכתב ניר ובה כל הפרטים הלוגיסטיים.

אתר רוג'ום אל-הירי ממעוף המסוק.
לקוח מויקיפדיה

אירועים נוספים בקרוב:

• במוצאי שבת 17/8 בשעה 21:00 אנחה את התכנית השלישית של "החללית", תכנית אינטרנט בשידור חי שבה אני וחברי הצוות משוחחים על דברים מעניינים שקורים בחלל. אתם מוזמנים לצפות ולהשתתף באמצעות התגובות. השידור ניתן לצפייה בקישור שיינתן כ- 30 דקות לפני תחילתו בפייסבוק, בגוגל+ ובטוויטר.
  בינתיים תוכלו לצפות בתכניות הקודמות.

• ביום שישי 23/8 תתקיים הרצאה שלי בכנס השלישי של חובבי סדרת המדע הבדיוני הותיקה "סטאר טרק". ההרצאה תעסוק בשיטות בהן אנו חוקרים את החלל, לאו דוקא בסדרות הטלוויזיה, בהשוואה לחקר ארצות חדשות בהיסטוריה של האנושות, וכמובן שגם עם מבט לטכנולוגיות עתידיות.
  שימו לב גם לשאר ההרצאות בכנס. נראה שיהיה מאד מעניין.

למה אני מאושר מכך שנחתו על מאדים?

קיוריוסיטי נחתה על מאדים. ואיזו נחיתה זאת היתה! מבצע הנדסי חסר תקדים, שהתנהל בדיוק לפי התכנית, והסתיים בשיא מרגש של הקלה ואושר של כל צוות המשימה, עם צופים רבים שעקבו בשידור חי אחר המתרחש מכל קצוות העולם.
אם פספסתם את תגובת צוות הנחיתה, הקדישו שתי דקות וחצי לצפייה בשבע דקות האימה הופכות לפורקן של אושר צרוף:

בנוסף תוכלו לקרוא את הדיווחים והתגובות שנכתבו בזמן אמת בדף "מסה קריטית" בפייסבוק, ולקחת חלק בהתרגשות שניכרת שם.

למרות שאני מאד רוצה לכתוב על מה שנעשה עד כה על ידי קיוריוסיטי על אדמת מאדים, ועל מה שהולכים לעשות בשבוע הקרוב, החלטתי לענות על שאלות שצצות בצורה זו או אחרת אחרי כל הצלחה (ובמיוחד אחרי כשלונות) של משימות חלל אזרחיות.

דרקונידים מהחלל החיצון!

ביום שבת ה- 8/10 בלילה ניתן יהיה לצפות במטר מטאורים הנקראים דרקונידים. קראתם נכון.

למה הם נקראים כך?
להבדיל ממטאורים "ספורדיים", המופיעים אקראית בשמי הלילה ונעים בכיוונים שונים, מטר מטאורים הוא שטף של מטאורים רבים שנראים כאילו הם מופצים מאזור מסויים בשמיים (נקרא "רדיאנט"). מטר מטאורים מקבל את שמו מקבוצת הכוכבים שמהווה את המקור, לכאורה, של המטר. הדרקונידים מגיעים מקבוצת דרקון (Draco), הליאונידים מגיעים מקבוצת אריה (Leo), הפרסאידים מקבוצת פרסאוס, וכן הלאה.

רדיאנט

"כאילו", "לכאורה", מהו באמת מקור המטר?

שביט
Courtesy of John Laborde

מטאורים הם רסיסי סלע וקרח שהיו חלק משביט, והושלכו לחלל כתוצאה מהתפרצויות שמתרחשות בגרעין השביט כשהוא מתחמם. הרסיסים הללו יוצרים את זנב השביט, ומתפזרים עם הזמן לכל אורך המסלול שלו וסביבתו.
שביטים שנכנסים למערכת השמש הפנימית משאירים "ענני" רסיסים בסביבת מסלול כדור הארץ, וכך במחזוריות של שנה חולף עולמנו דרך שובלם של שביטים רבים בתאריכים קבועים.
כאשר כדור הארץ חולף במסלולו בתוך שטף מטאורידים (כך אקרא לרסיסים מעכשיו, הסבר יבוא בהמשך), תראה התופעה לצופה מהקרקע כמטאורים המתפזרים מאותה נקודה בשמיים, למרות שהם נעים במקביל זה לזה. זה כמו שפסי רכבת נראים כאילו הם נפגשים באופק למרות שברור לנו שהם מקבילים זה לזה (אפילו ברכבת ישראל).

מטר הדרקונידים מקורו בשביט ג'יאקוביני-צינר, שביט שהתגלה כבר לפני יותר מ- 100 שנים, ואפילו שימש כמטרה לחללית ICE, שחלפה דרך זנבו בשנת 1985.

למה "מטאורידים"? רוצים הסבר עכשיו!
כל ה"חצץ הבין-פלנטרי", הסלעים שאינם גדולים מספיק כדי להיקרא "אסטרואידים", ואינם קטנים מספיק כדי להיקרא אבק הם מטאורידים. כאשר מטאוריד נופל דרך האטמוספירה הוא נקרא "מטאור", וכאשר הוא מונח על הקרקע הוא "מטאוריט". פשוט, נכון?

למה לא שמענו על הדרקונידים עד כה? יש השנה משהו מיוחד?
כן, אבל צריך להבין קודם מהו קז"ש.
אסטרונומים מודדים עוצמה (או איכות) של מטר מטאורים באמצעות פרמטר שנקרא קז"ש, או קצב זניתי לשעה (באנגלית ZHR). המשמעות היא כמה מטאורים יראה צופה המביט הישר למעלה, בלילה חשוך וללא עננים, ובמקום פתוח ללא הסתרות לשדה הראייה, במשך שעה אחת בשיא המטר, בהנחה שמקור המטר (הרדיאנט) נמצא בזנית. ברור שבדרך כלל תנאי התצפית הם גרועים בהרבה, ולכן הקז"ש הוא קצב המטאורים המקסימלי שניתן לצפות לו.
רוב המטאורים שאינם ספורדיים מגיעים בקז"ש של עשרות בודדות, כך שקשה לצפות לראות יותר מאשר מטאור כל כמה דקות, אבל מטר שכדאי לצפות לו יהיה בקז"ש של לפחות 100, ואז במקום חשוך אפשר לראות לפחות מטאור אחד כל דקה!
הדרקונידים מגיעים בדרך כלל במטר דליל שאין מה לטרוח בגינו, אבל כמה פעמים במאה השנים האחרונות הוא הופיע בקצב של מאות רבות של מטאורים בשעה.
השנה צופים קז"ש של עד 1000 עקב "עננה" צפופה במיוחד של מטאורידים. למעשה הצפיפות שלהם גבוהה עד כדי כך שנאס"א מסובבת את טלסקופי החלל שלה לזווית שתרחיק את האופטיקה שלהם מכיוון השטף, ותחנת החלל הבינלאומית מתמרנת להקטנת הסיכון לפגיעה בקפסולות המילוט של הצוות.

טלאי של משימת טיסת מחקר בזמן האירוע

לנו, על הקרקע, אין כל סיבה לדאגה. המטאורים שרואים כ"כוכבים נופלים" מתנדפים בגובה של עשרות קילומטרים מעלינו.

מה צריך לעשות כדי לראות אותם?
לצאת החוצה ביום שבת בלילה. השיא יהיה בסביבות 23:00 שעון ישראל, אבל גם שעתיים קודם ושעתיים אחר-כך צפויים הרבה מטאורים.
השיטה הטובה ביותר היא למצוא מקום פתוח וחשוך שבו אפשר להשתרע פרקדן על הקרקע ולהביט בשמיים. אין צורך בשום טלסקופ או משקפת. הרדיאנט של הדרקונידים הוא כאמור בקבוצת דרקון, שנמצאת פחות או יותר בכיוון צפון.
ככלל מטאורים נראים כקו זוהר המתקדם בשמיים למשך שבריר שניה ונעלם. לעיתים יש לו צבע, שיכול להעיד על ההרכב שלו. לפעמים הוא ישאיר שובל זוהר למשך שניות ספורות, ובמקרים נדירים הוא מתפוצץ תוך כדי טיסה (ללא קול, כי הוא רחוק מאד מכם!).

דעו רק שמדובר בתחזית, ולעיתים קורה שמטר מטאורים לא מופיע בעוצמה שציפו לה, אז נקווה שיהיה מה לראות, ושלא נתאכזב.
אגב אכזבות, חיסכו לעצמכם את בקשת המשאלות. אנחנו אולי סופרים מטאורים, אבל המטאורים לא סופרים אותנו.

שמיים צלולים ותצפית נעימה ופורייה!