יום שלישי, 15 בנובמבר 2011

מה שרואים משם


את הוידאו הזה ראיתי לפני יומיים בבלוג Bad Astronomy, והוא השאיר אותי ללא מלים.

מומלץ לראות דרך Vimeo בהפרדה גבוהה, ועם קול.

הסרטון הזה הורכב ונערך מתוך צילומים של משלחות 28 ו- 29 ששהו בתחנת החלל הבינלאומית בחודשים אוגוסט  עד אוקטובר 2011.
הפצתי אותו בפייסבוק, ומלבד קריאות תדהמה עלו גם הרבה שאלות, שעליהן חשבתי להרחיב קצת.

הדבר הראשון שמבחינים בו הוא אורות הערים. קל לזהות את ריכוזי האוכלוסיה, המוארים בלילה, ובעיקר מעניין לראות שהאוכלוסיה מרוכזת לאורך החופים ולאורך נהרות וצירי תחבורה ראשיים (שימו לב לנהר הנילוס ב- 2:26 וגם 2:41, וכמה הוא בולט לעומת שאר מדינת מצרים שכמעט ואיננה מוארת).

האורורה, זוהר הקוטב, היא האורות הירוקים (עם קצת אדום למעלה) שמהבהבים ברום האטמוספירה בתגובה לחלקיקים מהשמש שחודרים מהחלל ומייננים את מולקולות האוויר. 
תופעת ה- Air Glow היא הפס הצהבהב החיוור שסביב האופק. היא נגרמת מסיבות כימיות שונות באטמוספירה העליונה, למשל ממולקולות שאור השמש עורר אותן בשעות היום, ובלילה הן נפטרות מהאנרגיה העודפת.
סופות ברקים, ההבזקים המהירים שמופיעים באזורים המעוננים, למשל ב- 2:53 וגם 3:21. 
בנוסף לכל, מופיעה גם השתקפות הירח ב- 3:52.

אם יתמזל מזלכם לשהות בתחנת החלל, ויתפנה לכם זמן להסתכל מהחלון לכיוון כדור הארץ, תוכלו לראות מראות מדהימים ביופיים, אבל לא בדיוק את אלה המופיעים בסרטון. ראשית, זהו סרט בהילוך מהיר, כלומר במציאות הטיסה הרבה יותר איטית והשינויים יתרחשו לאיטם. שנית, נעשה שימוש במגביר אור, כדי לראות פרטים חיוורים שנסתרים מהעין האנושית. האורורה היא די חיוורת, הבוהק של שולי האטמוספירה כמעט שאינו נראה ללא אמצעי עזר, וכשמצלמים את כדור הארץ, כמעט ולא ניתן לראות כוכבים ללא הגברת אור.


התופעות היפות ביותר בטבע נמצאות, בעיני לפחות, בשמיים. הן יפות אפילו יותר כאשר מביטים בהן מהחלל.


יום שישי, 11 בנובמבר 2011

חדשות מערכת השמש - נובמבר 2011


חלון ההזדמנויות לשיגור חלליות למאדים מתרחש אחת ל- 26 חודשים בערך, למשך מספר שבועות בלבד. כלומר אם מפספסים את מועד השיגור בגלל סיבות טכניות או אחרות, אז צריך להמתין מעל שנתיים להזדמנות הבאה.
לכן בנובמבר אמורות לטוס שתיים: פובוס-גרונט הרוסית וקיוריוסיטי האמריקאית, והמתח בעיצומו. פובוס-גרונט שוגרה ב- 8/11 בלילה (שעון ישראל), ובינתיים נמצאת ב'מסלול חניה' סביב כדור הארץ עקב תקלה שמנעה את הפעלות המנועים המתוכננות להוציאה למסלול אל מאדים. קיוריוסיטי, הרכב הקרקעי הרובוטי, ישוגר ב- 25/11 בשעה 17:21 (שוב, שעון ישראל).

לחץ/לחצי להגדלה
Credit: Olaf Frohn


יום רביעי, 9 בנובמבר 2011

צרות במסלול


פובוס-גרונט בצרות.


השיגור התחיל טוב, והתקשורת העולמית היתה דרוכה לקבל עדכונים, כפי שמקובל במשימות שאפתניות כמו זו. אבל הרוסים, כפי שהם נוהגים במקרים רבים לטוב ולרע, מתמקדים בַּעיקר בלבד ומשאירים את הדרמות לאחרים. שום דיווח 
לא התקבל על התקדמות בשלבי הטיסה; האם המשטחים הסולרים נפרשו? האם מתקבלת טלמטריה כמצופה? האם הכל פועל כשורה?

אז זהו, שלא.

כארבע שעות לאחר השיגור דיווחו אסטרונומים חובבים מדרום אמריקה, שעקבו אחר החללית בהקפות הראשונות שלה, שהשינוי במסלול שהיה אמור להתקבל אחרי הפעלת המנועים הראשונה אינו מתאים לתחזית. למעשה נראה היה שהמסלול לא השתנה כלל. מקורות רוסיים לא רשמיים דיווחו שכלל לא מתקבלת טלמטריה מהחללית.

בתחנת החלל הבינלאומית חיכו גם כן לצפות באחת מיריות המנועים הרקטיים של פובוס-גרונט, ולמרות שהצליחו לזהות את החללית, לא נצפתה שום הפעלת מנועים.

מעט מאוחר יותר דיווח מקור (שוב, לא רשמי) בנאס"א שאנטנות של NORAD קלטו את פובוס-גרונט משדרת בכל תדרי הטלמטריה שלה, ארוע שללא ספק מעיד על כך שהיא נמצאת במצב חירום.
בשלב זה היה ברור, למרות שהתקשורת הרוסית הרשמית לא מסרה שום מידע, שפובוס-גרונט נשארה במסלול סביב כדור הארץ במקום לצאת למסלול בריחה שיביא אותה לקירבת מאדים. במילים אחרות, מערכת ההנעה שהיתה צריכה לבצע את תמרון הבריחה לא פעלה. תקלה כזאת יכולה להיגרם על ידי תקלה במערכת ההנעה עצמה, או בתוכנת השליטה, או כתוצאה מתקלה אחרת שהביאה לשרשרת אירועים שהסתיימו באותה התוצאה.

בסביבות השעה 04:00 בבוקר שעון ישראל (שש שעות לאחר השיגור), שוחרר הדיווח הרשמי של סוכנות החלל הרוסית. נמסר ששני התמרונים שהיו אמורים להתבצע לאחר ההפרדה ממשגר הזנית לא התבצעו, ושבמשך זמן מה לא ניתן היה לאתר את החללית. החללית שוהה ב"מצב בטוח" (Safe Mode), שפירושו שהחללית דואגת שכל מערכותיה ימשיכו לתפקד, אבל לא מבצעת שום פעילות עד לקבלת הוראות חדשות. על פי הדיווח, למרות שהתקלה היתה חריגה, הוכן מבעוד מועד נוהל היחלצות ממצב מסוג זה, וצריך לשלוח אל החללית רצף פקודות שיאפשר לה להמשיך במשימתה. חלון ההזדמנויות להשלמת הפתרון לתקלה הוא בין ימיים לשלושה ימים, שאחריהם יתרוקן המצבר. ההערכה הראשונית היא תקלת תוכנה או תקלה בעוקב הכוכבים.
פובוס - האם נצליח להגיע אליו הפעם?

מה הקשר למצבר? בשעות אחר הצהריים דווח בכלי התקשורת הרשמיים שמקור התקלה היה בכשלון רכישת השמש על ידי החיישנים של החללית מסיבה הקשורה לתוכנה. הוצהר גם שנערכת התארגנות לבצע תיקון לתוכנה כדי להיחלץ ממצב זה, וכרגע מחכים לחישוב מדוייק של מסלול החללית כדי שהפקודות החדשות תהיינה מתאימות ברמת הדיוק הראויה. במאמר מוסגר אוסיף שאי-מציאת השמש היא ארוע קיצוני למדי, ויכול לנבוע מחוסר התאמה בין הציפייה למיקום השמש לבין המציאות. זה יכול להיגרם לא רק עקב תקלת תוכנה, אלא גם עקב הפרדה לא מדוייקת מהמשגר (דבר שקרה גם בלווין התקשורת עמוס-3), וגם זה דורש שינוי במדיניות התמרונים.
כאילו שהצרות לא מספיק גדולות, עוד שלושה ימים ללא תיקון המסלול תרד החללית לגובה שיציאה ממנו לכיוון מאדים תדרוש יותר דלק מהכמות שאצורה במיכלים, או בקיצור, פובוס-גרונט לא תוכל להגיע ליעדה.

כשיהיו עדכונים נוספים, אצרף אותם בהמשך רשומה זו, ובינתיים נחזיק אצבעות לצוות ההפעלה.

תכנית החלל הרוסית לחקר מערכת השמש סבלה קשיים ותקלות רבות מאד. משימה זו, שבאה לאחר שני עשורים ללא כל פעילות חדשה בתחום, אמורה להיות חלוצה בסידרה של משימות מחוץ למסלול כדור הארץ. כשלון, ובפרט בשלב כל כך מוקדם עלול לסגור את ההזדמנות הזאת. מצד שני, היחלצות מהמשבר והצלחה במשימה עשויה להוכיח שאפשר לבצע משימות מורכבות כל כך במחיר נמוך הרבה יותר ממה שמוכר למדינות המערב.


סיכומים נוספים:

http://www.planetary.org/blog/article/00003252/
http://www.russianspaceweb.com/phobos_grunt_launch.html
על משימת פובוס-גרונט


עדכון 10/11 12:46: מסתבר שהמשימה כולה מבוטחת ב- 1.2 מיליארד רובל (כ- 40 מיליון דולר). ביטוח משימות חלל זה לא דבר מקובל אצל הרוסים, אבל אולי הגיע הזמן להתחיל. בכל מקרה עוד לא הכל אבוד.


עדכון 11/11 17:18: עדיין אין חדשות טובות, או אפילו חדשות כלשהן. אין שום דיווח ממקורות רשמיים הקשורים למשימה זו. בינתיים שתי המלצות:
      1. כתבה מצוינת של איתן קריין בסיינטיפיק אמריקן ישראל.
      2. פובוס-גרונט תחלוף מעל ישראל מדי פעם, והנתונים הדרושים לתצפית מופיעים באתר heavens-above (בקישור מופיעות הקואורדינטות של תל-אביב). 


עדכון 13/11 11:37: לפי העיתונות הרוסית אין תקווה להציל את פובוס-גרונט. יש לציין שזה לא ממקור מוסמך או ממקור פנימי בתכנית פובוס-גרונט, ולכן אלה ספקולציות בלבד. בנוסף, גופים רשמיים מכל העולם, שעוקבים באמצעות טלסקופים אחר החללית, מדווחים שהמסלול שלה משתנה לאיטו, ולא בגלל גרר אטמוספירי. זה יכול להתפרש כדליפת דלק או גז, או לחילופין על ניסויי הפעלה של מנועי ההכוון הקטנים של החללית (שאפשריים רק בפיקוד מהקרקע).


עדכון 13/11 22:16: שימו לב שכל הדיווחים העיתונאים מתייחסים לאותו דיווח מהתקשורת הרוסית (INTERFAX), שמציין מומחה מתעשיית החלל הרוסית. ללא שם וללא תפקיד. מעניין אם ממתינים עם דיווח רשמי לשיגור סויוז המתוכנן למחר בבוקר (שיגור מאוייש לתחנת החלל הבינלאומית).
 

_______________________________________
תודה לקורא גל שהסב את תשומת לבי לכך שקורים דברים.

יום ראשון, 6 בנובמבר 2011

בחזרה למאדים

אחד הקורסים שלקחתי כחלק מהתואר הראשון בטכניון היה "מדע בדיוני בקולנוע"* (אמרתי טכניון, זה מגדיר חנונים גם בלי קשר לקורסים שהם לוקחים). באחד השיעורים צפינו ב"מלחמת העולמות" משנות החמישים, ושוחחנו על ההקבלה לפּחד מהקומוניסטים שהיתה רלוונטית לאותן שנים: החייזרים שמגיעים מהכוכב האדום ואין להם אלוהים וכולי.
לא שהרוסים אי פעם שכנו על מאדים, אבל הם שלחו לשם המון חלליות פעם, והם נחושים מאד להמשיך בכך.
השבוע תשוגר חללית רוסית יוצאת דופן במורכבותה אל מאדים, ושמה פובוס-גרונט.
כפי ששמה מרמז, היעד המדוייק הוא אחד משני הירחים הזערוריים של מאדים, פובוס.

תרגום: הפרויקט הבינלאומי "פובוס-גרונט"

בשנות השמונים פעלה תכנית "פובוס" כחלק מתכנית החלל הסובייטית, ומטרתה הגעה לפובוס ונחיתה עליו בשילוב של מדידות מדעיות מסוגים רבים ומגוונים. בסוף העשור ההוא, כשהגוש הסובייטי כבר החל להתפורר במזרח אירופה, שוגרו שתי גשושות, פובוס-1 ופובוס-2 לכיוון מאדים. שווה להזכיר ששתיהן היו מאמץ בינלאומי ולא תכנית של מדינה אחת עם משאבים בלתי מוגבלים. שתיהן נכשלו.
הקשר עם פובוס-1 אבד כחודשיים לאחר השיגור עקב פקודה שלא היתה צריכה להישלח, לתוכנת החללית שלא היתה צריכה להיות מסוגלת לקבל פקודות כאלה.
פובוס-2 
כמעט הגיעה לנחיתה על פובוס, ואז פסקה התקשורת איתה עקב תקלה במחשב.
למרות המוני כשלונות, היתה זו חללית סובייטית שנחתה ראשונה על מאדים, כך שיהיה מעניין לראות אותם (או לפחות את הרוסים) מחזירים את הכבוד האבוד.

פובוס-גרונט תשוגר על גבי טיל מדגם זניט (Zenit) מהקוסמודרום בבאיקונור, קזחסטן. כשהיא תיכנס למסלול סביב מאדים היא תטיל מתוכה לווין סיני בשם יינגהו-1 ותמשיך לסגור על פובוס. יינגהו-1 יהיה לווין המחקר הסיני הראשון במסלול מאדים.
פובוס גרונט תתקרב לאיטה לפובוס, תבצע מיפוי של אזור הנחיתה ולאחר מכן תתחיל בירידה איטית המבוקרת באמצעות לייזר (למדידת טווח). אבל זו רק ההתחלה.


באמצעות זרועות רובוטיות היא תאסוף דגימות קרקע מסביבתה, ותאחסן אותן בתוך מחסנית איסוף. לאחר השלמת האיסוף, תשוגר מתוך פובוס-גרונט חללית קטנה, שתתחיל את המסע חזרה לכדור הארץ (עם הדגימות, כמובן).

כשתגיע החללית לקירבת הארץ, היא תשליך לאטמוספירה תא קטן שאמור לשרוד את הנפילה לקרקע, ובתוכו החומר מפובוס.

למה זה חשוב?
ראשית, מדובר באתגר רציני ביותר שמשתווה רק למשימות איסוף והחזרת הדגימות מהירח בשנות השישים ולמשימת היאבוסה לאסטרואיד איטוקאווה בעשור הקודם. זו הוכחה לעליונות טכנולוגית והנדסית.

שנית, מקורו של הירח פובוס אינו מובן מאליו; כנראה שהוא אסטרואיד שנקלע למסלול סביב כוכב הלכת האדום בתקופה קדומה כלשהי של מערכת השמש. אסטרואידים הם נושא חשוב למחקר, הן מסיבות של ניצולם כמשאבים במערכת השמש או כדי להבין כיצד ניתן להתמודד עם אסטרואידים שמסכנים אותנו.
פובוס-גרונט מוכנסת לחופת טיל השיגור


פובוס-גרונט היא הראשונה מבין שתי משימות שיוצאות למאדים החודש, ואפשר לעקוב אחר עדכונים באתר של סוכנות החלל הפדראלית הרוסית, רוסקוסמוס (האתר ברוסית, אבל גוגל מצליח להתמודד עם זה לא רע).
ועוד משהו קטן. אפילו קטן מאד. זוכרים את ניסוי האקסטרמופילים של האגודה הפלנטרית? גם הם מצטרפים למסע עם כרטיס הלוך-ושוב.

לוח זמנים מקוצר:

שיגור: 9/11/2011 [ראו עדכון למטה]
כניסה למסלול מאדים: 10/2012
נחיתה על פובוס: 2/2013
החזרת הדגימות לכדור הארץ: 2014


[8/11/2011 תיקון טעות - השיגור יהיה ב- 9/11/2011 לפי שעון אתר השיגור. לפי שעון ישראל זה יקרה היום, 8/11/2011 בשעה 22:16. צפייה בשידור חי אפשר יהיה לראות כאן.]
_________________________________

*אני לא יודע אם הוא עדיין מועבר, אבל אם כן - מומלץ ביותר!

קרדיט לכל התמונות: סוכנות החלל הפדראלית הרוסית, Roscosmos