שביט האלי מקיף את השמש במחזור של 76 שנים. כל מחזור הוא מטפס במעלה מערכת השמש עד מעבר למסלולו של נפטון, ונופל חזרה למערכת השמש הפנימית, אז ניתן לצפות בו אפילו ללא טלסקופ.
שביט האלי מוזכר בהיסטוריה כמעט בכל מחזור מאז המאה ה- 11 ויתכן שאף לפני כן, אך רק בתחילת המאה ה- 18 הוכח שמדובר שאותו שביט.
המעבר האחרון של שביט האלי ב- 1986 היה, מבחינה אסטרונומית, הגרוע ביותר באלפי השנים האחרונות, מכיוון שכדור הארץ היה בצד השני של השמש באותו הזמן. מצד שני, מבחינה מדעית היתה זו הזדמנות פז, כי היה זה המעבר היחידי עד כה שהתרחש בתקופה שבה יש בידי האנושות טכנולוגיית חלל.
ההזדמנות הנדירה נוצלה על ידי צי חלליות רובוטיות שנשלח לחלוף בקרבת השביט ולאסוף נתונים על מבנה גלעינו, על החלקיקים המרכיבים את זנבו ועוד. אמנם החלליות שנשלחו לא היו חלק מאותה משימה, אבל הוקמה תשתית לשיתוף פעולה בין מפעיליהן, וכך קיבלה הפעילות המרוכזת לחקר השביט את הכינוי "הארמדה של האלי".
שביט האלי מוזכר בהיסטוריה כמעט בכל מחזור מאז המאה ה- 11 ויתכן שאף לפני כן, אך רק בתחילת המאה ה- 18 הוכח שמדובר שאותו שביט.
המעבר האחרון של שביט האלי ב- 1986 היה, מבחינה אסטרונומית, הגרוע ביותר באלפי השנים האחרונות, מכיוון שכדור הארץ היה בצד השני של השמש באותו הזמן. מצד שני, מבחינה מדעית היתה זו הזדמנות פז, כי היה זה המעבר היחידי עד כה שהתרחש בתקופה שבה יש בידי האנושות טכנולוגיית חלל.
 |
| שביט האלי בצילום מ- 1986 Credit: Kuiper Airborne Observatory |
ההזדמנות הנדירה נוצלה על ידי צי חלליות רובוטיות שנשלח לחלוף בקרבת השביט ולאסוף נתונים על מבנה גלעינו, על החלקיקים המרכיבים את זנבו ועוד. אמנם החלליות שנשלחו לא היו חלק מאותה משימה, אבל הוקמה תשתית לשיתוף פעולה בין מפעיליהן, וכך קיבלה הפעילות המרוכזת לחקר השביט את הכינוי "הארמדה של האלי".
חמש חלליות חלפו בסמיכות לשביט באותו הזמן בתחילת חודש מרץ 1986. החלוצה היתה החללית הסובייטית וגה 1, שתשעה חודשים קודם לכן הספיקה לשגר נחתת ואירוסטאט (בלון) לתוך האטמוספירה של כוכב הלכת נוגה.
וגה 1 חלפה במרחק של כ- 890 ק"מ בלבד מגלעין השביט. המדידות שסיפקה והתצלומים איפשרו לשפר את דיוק המעבר של שאר הצי.
יומיים לאחר מכן הגיעה החללית היפנית Suisei לקירבה מירבית של 151,000 ק"מ מהגלעין, בינו לבין השמש, כדי למדוד את הקרינה והחלקיקים הבוקעים מהצד המואר של השביט.
למחרת עברה וגה 2, התאומה של וגה 1 במרחק של 8,000 ק"מ מגלעין השביט.
החללית Sakigake חלפה יומיים אחר כך במרחק של כמעט 7,000,000 ק"מ מהשביט. זו היתה החללית הבין-פלנטרית הראשונה של סוכנות החלל היפנית, ושימשה לאיסוף נתונים על פלזמה מהשמש ומהשביט.
ג'וטו היתה החללית הבין פלנטרית הראשונה של סוכנות החלל האירפאית, ומטרתה היתה לעבור קרוב מאד לפני השטח של השביט, לצלם תמונות צבע ולבצע מדידות של הרכב החלקיקים הנפלטים ממנו. מתכנני המשימה של ג'וטו נעזרו בנתונים שנאספו על ידי החלליות שהגיעו לפניה, וכך עלה בידם להטיס את החללית בדיוק רב ביותר. החללית חלפה במרחק של כ- 500 ק"מ בלבד מגלעין השביט, וביצעה את משימתה היטב. אולם תוך כדי טיסתה היא ניזוקה מפגיעות חלקיקים שהרסו את המכשור האופטי וסחררו אותה כך שהמגן שלה נגד החלקיקים כבר לא היה יעיל. למרות זאת התמונות הטובות ביותר של גלעינו של שביט פעיל הגיעו מחללית זו.
בהמשך חודש מרץ 1986 חלפו עוד שתי חלליות אמריקאיות דרך זנב השביט, במרחק של מיליוני קילומטרים מגלעינו, החללית הרב-משימתית ICE, ופיוניר 7, שהיתה בשלב זה כבר מעל 20 שנה בחלל.
הארמדה של האלי לימדה אותנו רבות על שביטים. היא הוכיחה שלא מדובר אך ורק בגושי קרח מלוכלך, אלא מכילים מגוון חומרים בכמויות שאינן זניחות, בינהם חומרים אורגניים כמו מתאן, אמוניה ושלל פחמימנים. החלליות הרחיבו את הבנתנו על הרכב ומבנה שביטים, שהם הגופים הקדומים ביותר במערכת השמש. יתרה מכך, שיתוף פעולה בינלאומי הוא הכרחי כשמדובר במבצעים גדולים ויקרים, והתוצאות ניכרות.
המעבר הבא של האלי יתרחש בעוד עשרות שנים, אבל שביטים יש הרבה, וחלקם אפילו מסתובבים במערכת השמש הפנימית מדי פעם. מאז שנות השמונים נשלחו חלליות נוספות שבדקו שביטים מקרוב, ואחת מהן אפילו שיגרה קליע שיצר מכתש בקוטר 100 מטר על גלעינו של שביט.
השנה חקר השביטים הולך לצעוד צעד ענק קדימה, כשחללית תלווה שביט מקרוב במשך כשנה, ותחקור אותו במקביל לנחיתה של גשושה רובוטית עמוסה בציוד מדעי על פניו. החללית היא כמובן רוזטה, שמגיעה בימים אלו, אחרי טיסה ממושכת מאד, אל שביט צ'וריומוב-גרסימנקו.
נכון לכתיבת רשומה זו, נמצאת רוזטה במרחק של כ- 3,000 ק"מ בלבד מיעדה, אליו היא צפויה להגיע ב- 6 באוגוסט, וכבר עכשיו אפשר לראות שמדובר בגוף בלתי רגיל במבנהו.
הפתעות נוספות צפויות בוודאי לרוזטה. צפו לעדכונים בקרוב.
עדכון 31/7/2014
סרטון אנימציה נוסף על רוזטה ופיליי, והפעם עם תזכורת לארמדה של האלי מפי החללית ג'וטו!
וגה 1 חלפה במרחק של כ- 890 ק"מ בלבד מגלעין השביט. המדידות שסיפקה והתצלומים איפשרו לשפר את דיוק המעבר של שאר הצי.
יומיים לאחר מכן הגיעה החללית היפנית Suisei לקירבה מירבית של 151,000 ק"מ מהגלעין, בינו לבין השמש, כדי למדוד את הקרינה והחלקיקים הבוקעים מהצד המואר של השביט.
למחרת עברה וגה 2, התאומה של וגה 1 במרחק של 8,000 ק"מ מגלעין השביט.
החללית Sakigake חלפה יומיים אחר כך במרחק של כמעט 7,000,000 ק"מ מהשביט. זו היתה החללית הבין-פלנטרית הראשונה של סוכנות החלל היפנית, ושימשה לאיסוף נתונים על פלזמה מהשמש ומהשביט.
 |
| החללית ג'וטו במהלך שילובים. Credit: ESA |
ג'וטו היתה החללית הבין פלנטרית הראשונה של סוכנות החלל האירפאית, ומטרתה היתה לעבור קרוב מאד לפני השטח של השביט, לצלם תמונות צבע ולבצע מדידות של הרכב החלקיקים הנפלטים ממנו. מתכנני המשימה של ג'וטו נעזרו בנתונים שנאספו על ידי החלליות שהגיעו לפניה, וכך עלה בידם להטיס את החללית בדיוק רב ביותר. החללית חלפה במרחק של כ- 500 ק"מ בלבד מגלעין השביט, וביצעה את משימתה היטב. אולם תוך כדי טיסתה היא ניזוקה מפגיעות חלקיקים שהרסו את המכשור האופטי וסחררו אותה כך שהמגן שלה נגד החלקיקים כבר לא היה יעיל. למרות זאת התמונות הטובות ביותר של גלעינו של שביט פעיל הגיעו מחללית זו.
 |
| Credit: Halley Multicolor Camera Team, Giotto Project, ESA |
בהמשך חודש מרץ 1986 חלפו עוד שתי חלליות אמריקאיות דרך זנב השביט, במרחק של מיליוני קילומטרים מגלעינו, החללית הרב-משימתית ICE, ופיוניר 7, שהיתה בשלב זה כבר מעל 20 שנה בחלל.
הארמדה של האלי לימדה אותנו רבות על שביטים. היא הוכיחה שלא מדובר אך ורק בגושי קרח מלוכלך, אלא מכילים מגוון חומרים בכמויות שאינן זניחות, בינהם חומרים אורגניים כמו מתאן, אמוניה ושלל פחמימנים. החלליות הרחיבו את הבנתנו על הרכב ומבנה שביטים, שהם הגופים הקדומים ביותר במערכת השמש. יתרה מכך, שיתוף פעולה בינלאומי הוא הכרחי כשמדובר במבצעים גדולים ויקרים, והתוצאות ניכרות.
המעבר הבא של האלי יתרחש בעוד עשרות שנים, אבל שביטים יש הרבה, וחלקם אפילו מסתובבים במערכת השמש הפנימית מדי פעם. מאז שנות השמונים נשלחו חלליות נוספות שבדקו שביטים מקרוב, ואחת מהן אפילו שיגרה קליע שיצר מכתש בקוטר 100 מטר על גלעינו של שביט.
השנה חקר השביטים הולך לצעוד צעד ענק קדימה, כשחללית תלווה שביט מקרוב במשך כשנה, ותחקור אותו במקביל לנחיתה של גשושה רובוטית עמוסה בציוד מדעי על פניו. החללית היא כמובן רוזטה, שמגיעה בימים אלו, אחרי טיסה ממושכת מאד, אל שביט צ'וריומוב-גרסימנקו.
נכון לכתיבת רשומה זו, נמצאת רוזטה במרחק של כ- 3,000 ק"מ בלבד מיעדה, אליו היא צפויה להגיע ב- 6 באוגוסט, וכבר עכשיו אפשר לראות שמדובר בגוף בלתי רגיל במבנהו.
 |
| האם התגלה ברווזון גומי מימי ראשית מערכת השמש? Credits: ESA/Rosetta/MPS for OSIRIS Team MPS /UPD/LAM/IAA/SSO/INTA/UPM/DASP/IDA |
הפתעות נוספות צפויות בוודאי לרוזטה. צפו לעדכונים בקרוב.
עדכון 31/7/2014
סרטון אנימציה נוסף על רוזטה ופיליי, והפעם עם תזכורת לארמדה של האלי מפי החללית ג'וטו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.