יום שבת, 26 בפברואר 2011

שתי הרצאות שלי השבוע

השבוע באופן מפתיע למדי הצטברו להן שתי הרצאות שלי בנושאי חלל:

הראשונה היא "בנה לך חללית" ובה אתאר כיצד באמת בנויות חלליות, מה ניתן למצוא בהן ומה לא, ואיך זה מתבטא ביצירות מדע בדיוני. למשל למה הדמות של ווסלי קראשר אינה אמינה, וכיצד מוכיח לארי ניבן שרובוטים אינם תחליף לבני אדם. כמו כן נבדוק היכן המקום האידיאלי לחדר שירותים בחללית ומיהו איש הצוות המתאים ביותר לחזור על דברי המחשב. כל זאת ועוד בחסות "הרחפת הקלה", התא הירושלמי למדע בדיוני ופנטסיה.

המועד - יום שני 28/2 בשעה 20:00 באולם 2 בבניין מתמטיקה (איינשטיין) שבקמפוס גבעת רם, ירושלים.
נכון, ירושלים זה רחוק, אבל אם אני מגיע עד שם אז גם אתם יכולים.

ההרצאה השניה נקראת "לעזוב את כדור הארץ", ובה נדון בצורך של האנושות לצאת לחלל כדי לשרוד. האמנם זה נכון? ואם כן, אילו אמצעים עומדים לרשותנו כדי לבצע זאת, לאן בכלל אפשר ללכת, והאם יש סיכוי שזה יקרה בקרוב או בכלל?

ההרצאה תינתן ביום חמישי 3/3 בשעה 21:30 במצפה הכוכבים בגבעתיים. עלות ההרצאה לפי התעריף המקובל של הרצאות האגודה הישראלית לאסטרונומיה.

מקווה לראותכם!


יום רביעי, 23 בפברואר 2011

אור ירוק לדיסקברי

מעבורת החלל דיסקברי ניצבת שוב על כן השיגור.
החל מחודש נובמבר בוטלו מספר מועדי שיגור עקב סדקים זעירים במיכל הדלק הנוזלי ובקורות המחברות אותו לגוף המעבורת. כעת, לאחר שהסתיימו התיקונים, אפשר לצאת לדרך. המשימה של צוות המעבורת היא העברת ציוד ומתקנים חדשים לתחנת החלל הבינלאומית, וכמובן הפעלתו של Robonaut-2, הרובוט דמוי האדם הראשון בחלל.
פרטים נוספים כבר כתבתי בפוסט הזה.
ותזכורת למי שפיספס - פוסט על ההיסטוריה של מעבורת החלל לקראת הוצאתה משירות.

השיגור מתוכנן ליום חמישי 24 בפברואר בשעה 23:50 שעון ישראל, וניתן יהיה לצפות בו בזמן אמת כאן.


דרך צלחה לדיסקברי ולצוותה!

כדאי להקליק כדי לראות את התמונה הגדולה
Credit: NASA

יום שלישי, 15 בפברואר 2011

מבט מקרוב על השביט טמפל-1

חדשות מהחזית: הבוקר (יום שלישי בסביבות 08:00 שעון ישראל) חלפה החללית Stardust-NExT על פני השביט טמפל-1 והגיעה למרחק של 181 ק"מ ממנו. במהלך המעבר צולמו מעל 70 תמונות ששודרו חזרה לכדור הארץ.
הנה שתי דוגמאות מתוכן:


עדיין מוקדם כדי לקבוע מסקנות ותגליות חדשות, אבל בינתיים אפשר להתרשם מתמונות מדהימות ומעוד הישג מרשים של הטכנולוגיה האנושית.


עדכון: הנה סרטון שנערך מ- 39 תמונות שצולמו במהלך המעבר הקרוב:


___________________________
Credit: NASA / JPL / Cornell

יום ראשון, 6 בפברואר 2011

אבק כוכבים

שביטים הם עצמים מוזרים וחריגים בשמיים. הם עשויים כתערובת של קרח עם אבק וסלע שחוברו להם יחדיו בראשית ימיה של מערכת השמש. זו הסיבה שמעניין כל כך לאסוף מהם מידע שממנו ניתן ללמוד אודות התהליכים שהתרחשו באותם עידנים.
שביטים שמסלולם חולף במערכת השמש הפנימית נוטים לפתח זנב כשהם בצד המסלול הקרוב לשמש. הזנב הוא חלקיקים שמתפרצים מהשביט עקב התחממות הקרח, ונסחפים הרחק ממנו בעזרת לחץ אור השמש.
Credit: Observatoire de Haute, Provence, France
השביט טמפל-1 (Temple-1) איננו שביט יוצא דופן. הוא נודד בין מסלול מאדים לבין חגורת האסטרואידים הראשית ומפתח זנבות למופת כשצריך. השביט זוהה לראשונה באמצע המאה ה- 19, הספיק להיעלם ולהימצא מחדש (ארוע שסייע להבנת ההשפעה של כוכב הלכת צדק על מסלולי עצמים במערכת השמש), ובשנים האחרונות הפך למוקד עניין ששום שביט אחר לא זכה לו.
טמפל-1 כפי שצולם ע"י דיפ-אימפקט
בחודש יולי 2005 חלפה החללית דיפּ-אימפקט (Deep Impact) סמוך לשביט, לאחר ששחררה לכיוונו קליע שהיה בעיקר משקולת של 370 קילוגרם נחושת. המטרה היתה לפזר כמות גדולה של חלקיקים מגרעין השביט כדי שניתן יהיה לצלמם באמצעות חיישניה של החללית ולנתח את הרכבם. המשימה הושלמה עם ההישג הטכנולוגי של הפגיעה המדויקת והמידע שהתקבל מהאבק שניתז בפגיעה. עם זאת, הצילומים של המכתש שנוצר לא היו מספקים לטעמם של המדענים בנאס"א. בחודשים שלאחר מכן הוסבה החללית דיפ-אימפקט למשימה אפוקסי - מעבר סמוך לשביט אחר ששמו הארטלי-2, ועליו כתבתי כאן וגם כאן.

ידידנו טמפל-1 הספיק להתאושש מהביקור הקודם, ולכן הוא מוכן לביקור נוסף, הפעם של רודפת שביטים ותיקה ששמה סטארדאסט (Stardust). חללית זו שוגרה בחודש פברואר 1999 לכיוון השביט ווילד-2 (Wild-2), אליו הגיעה כעבור חמש שנים, ולאחר מעבר קרוב ליד אסטרואיד קטן מהחגורה הראשית בשם אנה פרנק. סטארדאסט חלפה דרך זנבו של ווילד-2 בינואר 2004. במהלך המעבר היא אספה כמות קטנה של חומר בתאי איחסון מיוחדים שנועדו לכך. לאחר האיסוף חזרה החללית לכיוון כדור הארץ, והשליכה את תא הדגימות אל תוך האטמוספירה, כדי שאלו יוכלו להאסף ולהילקח לבחינה במעבדות מחקר.

סטארדאסט-נקסט
כמו את דיפ-אימפקט, גם את סטארדאסט מנצלים כעת למשימות נוספות. מאחר וזו חללית בעלת ניסיון בשביטים, הוחלט להפגיש אותה עם מיודענו טמפל-1. המשימה שלה היא השלמת מיפוי פני השטח של השביט וצילום אתר הפגיעה. שמה של המשימה הוא כעת נקסט (New EXploration of Temple-1), והמפגש הולך לקרות ביום שלישי ה- 15 בפברואר בבוקר (סביבות 7 בבוקר). החללית תגיע למרחק של 200 קילומטרים מהשביט ותצלם תמונות בהפרדה גבוהה. מלבד התמונות תבצע סטארדאסט-נקסט מדידות של ההרכב, הגודל והשטף של האבק שמופץ מגרעין השביט אל ההילה שסביבו ואל הזנב שלו.
צילום של טמפל-1 מהחללית סטארדאסט-נקסט בתאריך 18 בינואר 2011
אם בעבר ניתן היה להניח שכל השביטים דומים זה לזה, הרי שכעת יש בידינו תמונות שצולמו מקרוב של לפחות ארבעה שביטים שונים, וכל אחד מהם שונה מאד מהאחרים. יש לצפות שגם המידע החדש שיתקבל מסטארדאסט-נקסט יביא למסקנות חדשות ולהבנה טובה יותר של היווצרות מערכת השמש, וכמובן גם לצילומים מרהיבים ומעוררי השראה.
_______________________________
קרדיט לתמונות: NASA/JPL-Caltech

יום רביעי, 2 בפברואר 2011

זית מדולל בוודקה. מנוער, לא מעורבב


רשיון למזוג?
אני אפתח בהצגת תמצית דעתי בנושא:

הומאופתיה לא עובדת.


ראשית, הניסיון להסביר את שיטת הפעולה באופן פסאודו-מדעי מנוגד לעקרונות שעליהם מבוססים המדע והרפואה. עקרונות שבלעדיהם 
זיקנה היתה מראה נדיר כי רובנו לא היה מגיע אפילו לגיל 45, וכל הטכנולוגיה שמעצבת את חיינו לא היתה קיימת כי לא היו לנו חשמל, תחבורה המונית, תקשורת, או אפילו את רוב המזון שאנחנו רגילים לקבל כמובן מאליו.

שנית, ואת זה חשוב מאד להבין - השיטה המדעית מאפשרת לקבוע אם תופעה מסויימת תלויה בתופעה אחרת, למשל בקשר של סיבה ותוצאה, וזאת גם אם אופן הפעולה "שמאחורי" אותה תופעה כלל אינו ידוע.

לכן אפשר לקחת תופעה, למשל טיפול הומאופתי, ולבחון אותה מול קבוצת ביקורת שמקבלת טיפול זהה פרט לכך שהחומר שהם מקבלים הוא פלצבו (נטול ערך מבחינה טיפולית). את הניסוי עושים בשיטת הסמיות הכפולה (double blind), כלומר שהמטופל אינו יודע אם הטיפול אמיתי או לא, וגם המטפל אינו יודע האם החומרים שנתן הם אמיתיים.
בניסויים מסוג זה (והיו הרבה מאד כאלו על ידי גורמים מוסמכים רבים) התגלה שוב ושוב שאחוז המטופלים שהראו שיפור במצבם בקבוצה שקיבלה טיפול אמיתי ובקבוצת הפלצבו היה זהה.
באופן כזה מבודדים את מתן המרקחת ההומאופתית כפעולה שבאופן ברור ומובהק איננה משפיעה על תוצאות הטיפול.

כך 
בהחלט יתכן שאדם זה או אחר יחווה שיפור במצבו לאחר טיפול הומאופתי, אלא שלא הטיפול עצמו הוא שהואיל לו, אלא משהו אחר כמו עצם הביקור ותשומת הלב של המטפל, או שהגוף שלו היה מחלים מעצמו, או כל גורם אקראי אחר מלבד ה"תרופה" שקיבל.
מהסיבה הזאת אני לא יכול לקבל טענות כמו "זה הציל את החיים של אמא שלי" או "אחרי הטיפול הרגשתי הרבה יותר טוב". לא כי אני מטיל ספק בתוצאה, אלא כי הקרדיט אינו מוצדק! אין שום בושה בלהרגיש יותר טוב עקב אפקט פלצבו, זה אפקט מוכר למדע שקיים בטיפולים רפואיים מכל סוג, ויכול להשפיע גם על 30% מהמטופלים! זה סיכוי לא רע ואסור לזלזל בכך, אבל צריך לזכור שטיפולים "רגילים" כמו אנטיביוטיקה, חיסונים, וכל תרופה או טיפול שאושרו לשימוש על-ידי ארגוני הפיקוח כמו ה- FDA מוכיחים אחוזי יעילות גבוהים בהרבה.

לסיכום, אני מבין לגמרי אנשים שמבקשים טיפולים אלטרנטיביים מכל סוג שהוא כאשר הם נואשים וחרדים למצבם הבריאותי. אין לי שום טענה מולם כאשר המערכת הרפואית הרשמית מאכזבת אותם. הבעיה מבחינתי היא כאשר טיפולים שהוכחו כלא-יעילים, נמכרים לצד טיפולים מבוססי-מדע כשווים וחליפיים להם. זו פגיעה חמורה ביסודות שעליהם ניצבת הקידמה הטכנולוגית שלנו.

10:23. Homeopathy: there's nothing in it
ביום שישי ה- 4 בפברואר בשעה 10:23 בבוקר בכיכר דיזינגוף בתל-אביב, יתקיים ארוע מחאה נגד הלגיטימיזציה של טיפולים ותרופות הומאופתיות על ידי גופים ממשלתיים ומסחריים כמו קופות החולים ובתי המרקחת. במהלך הארוע נבצע "התאבדות המונית" באמצעות בליעת מנת יתר של תרופות הומאופתיות, על פי המסורת שהחלה התנועה הספקנית הבריטית. ארוע דומה יתרחש באותה יממה בערים רבות ברחבי העולם.

אחרים כתבו על כך בכישרון, ביסודיות ובהרחבה
. הכתוב ברשומה זו הוא נקודת המבט האישית והממוקדת שלי. פרטים ספציפיים תוכלו לקרוא כאן.