בשנת 1789, לאחר שנתיים של עבודה מפרכת, הגיעה לסיומה מלאכת ההרכבה של הטלסקופ החדיש במצפה הכוכבים שבאקדמיית פאלרמו שבסיציליה. היה זה טלסקופ שובר-אור בעל מִפתח של 7.5 סנטימטרים שניצב על מתקן משוכלל ומדוייק מאד לתקופתו. הנהנה העיקרי מהמכשיר החדש היה ראש המחלקה לאסטרונומיה. פילוסוף, מתמטיקאי ומרצה מבוקש היה ג'וזפה פיאצי, שהמתין זמן רב על מנת להתחיל לבצע מדידות מדוייקות של מיקום הכוכבים ולהשלים קטלוג שמיים איכותי.
אדם
חרוץ זה עבד כל לילה, מלבד כאשר היו השמיים מעוננים, והשלים את משימתו כעבור 14
שנים בהצלחה שזיכתה אותו בשבחים רבים. אבל לא הקטלוג הוא הסיבה ששמו של פיאצי תופס
מקום חשוב בהיסטוריה של האסטרונומיה.
בערב
הראשון של שנת 1801, בעודו צופה ורושם כוכבים בקבוצת טאורוס (שור) זיהה פיאצי כוכב
זעיר שלא הופיע ברישומים קודמים שלו או של אחרים. הוא לא התרגש, שכן על פי שיטתו נדרשו
ארבעה לילות שבהם נצפים ומתועדים נתונים זהים על מנת לאמת ממצאים. לכן, סימן את
הכוכב החדש לבדיקה ללילות הבאים והמשיך בתצפיותיו.
בלילה
הבא חזר לאותו כוכב, וגילה כי הוא שינה מעט את מקומו בשמיים. כיאה למדען דקדקן,
הניח פיאצי כי שגה ברישום אמש. רק יומיים נוספים של תצפיות הביאוהו להשלמה כי יש
בידיו תגלית, אם כי טרם ידע לעמוד על פשרה. אילו היה חי היום, מן הסתם היה משנה את
הסטטוס שלו בפייסבוק, או מפרסם ציוץ חדש בטוויטר, אך בימים ההם היה מקובל לדווח
לעיתונות המדעית הכתובה.
