מזל טוב לבלוג!

כן, עברה שנה מאז הפוסט הראשון. האמת היא שלא הייתי בטוח כמה אוכל לכתוב, ומי בכלל ירצה לקרוא את זה, אבל אני מוכרח להודות שאני מרוצה (וזה לא קורה הרבה), פחות מההספק שלי אך יותר מהתמריצים ומהביקורות החיוביות שאני מקבל מכם, הקוראים.
אז קודם כל - תודה רבה לכולכם, משמח אותי לקרוא תגובות ודיונים שמתעוררים בבלוג, ואני משתדל להגיב לכולם בזמן סביר. אתם מוזמנים לכתוב כאן בתגובות איחולים, הצעות לנושאים, שאלות, קישורים מעניינים או כל דבר אחר שתרצו. אשמח אם גם קוראי הרידר יכנסו לכתוב משהו לפחות הפעם (פריטי פליז...)

שנית, סיכמתי קצת מהסטטיסטיקות של הבלוג. זה עשוי לעניין אתכם:
רשומות: פירסמתי 47 רשומות (לא כולל זו), שזה קרוב ליעד של 1 בשבוע כפי שתכננתי. הרוב הגדול בנושאים של חלל ואסטרונומיה, כמובן. 

כניסות: הרשומה הנקראת ביותר היתה המאמר המתורגם "למקרה שאתם זקוקים לתזכורת איזה מקום נחמד לחיות בו הוא כדור הארץ", שזו לא חוכמה גדולה כי פיל פלייט הפנה באדיבותו את כל קוראיו לבלוג שלי, והם רבים מאד.
הרשומה המקורית שנקראה הכי הרבה פעמים היא "התגלו חיים על כוכב לכת מחוץ למערכת השמש!" כאילו שלא ידעתי שכותרת פרובוקטיבית ונושא אקטואלי מושכים כניסות. אבל לא חשבתי שעד כדי כך...

קוראים: מבחינת כניסות סדירות, יש מה לשפר מבחינתי, אבל על כל רשומה חדשה שמתפרסמת יש כמה עשרות כניסות ביממה הראשונה, רובם מהפירסומים בפייסבוק (ולאחרונה בגוגל"פ) שלי והשיתופים שלכם. הגוגל-רידר מספר לי שיש בנוסף גם עשרות מנויים נוספים שקוראים מבלי להיכנס ולכן לא נספרים. בסיכום הכללי זה מגיע למספרים לא רעים בעיני לשנה ראשונה.
לגבי מיקום גיאוגרפי (ואני מתעלם מכניסות ללא קריאה. אני מניח שרובם לא דוברי עברית ושלא מתעניינים מספיק כדי לתרגם), הרוב המכריע הוא כמובן בארץ, אבל לא מעט כניסות מארה"ב (קליפורניה, קונטיקט ומישיגן - אני חושב שאני יודע מי אתם :)). יש גם קוראים ממקומות אחרים בעולם, אבל מסתבר שיש קוראים מתמידים במיוחד בהולנד. מעניין.

יופי גוגל: רוב החיפושים בגוגל שהביאו לכניסות לבלוג היו באמת קשורים לנושאים שעליהם כתבתי, אבל היו גם אחרים. להלן לקט של חיפושים הזויים שגוגל ניתב משום-מה אלי:
- "שפת השחיתות" (שחיתות בחלל!)
- "בשר טרי של ילד רך" (רוב תודות, יעל פורמן, אני מופיע עכשיו כקניבל בפוטנציה ברשימות השחורות של השב"כ)
- "שם של חרק הנמצא במחשב וגורם לתקלות" (נשמע יותר כמו באג של גוגל)
- "מומחה בחבלה" (באמת? כאן?)
- "חוט דנטלי" (זה נכון... באמת הזכרתי את זה כאן) 
- "פיל מהחלל" (אולי בגלל הרשומה על האקסטרמופילים, או לחייזרים מ"מדרך רגל" של לארי ניבן)


זהו להפעם. סיכום נוסף בעוד שנה. ודבר אחרון - אם אהבתם, אנא שתפו את חבריכם.

התגלה ירח רביעי לפלוטו!

תמונות מטלסקופ החלל האבל מראות בבירור ירח קטן נוסף הסובב את כוכב הלכת הננסי פלוטו:

צירוף של שתי תמונות כדי להראות את תנועת הירחים.
Credit: NASA

שמו של הירח "החדש" הוא P4, אבל זה זמני. לא נשמע רומי מספיק. בילדותי היתה לי חוברת שנקראה "הכוכבים במסילותיהם" או משהו דומה, ובה היה מידע על מערכת השמש. אני זוכר בבירור שרוב הנתונים על פלוטו היו מסומנים בסימן שאלה. היום אנחנו יודעים עליו הרבה, וזאת בזכותו הכמעט בלעדית של טלסקופ החלל האבל.

אבל האבל כבר מיושן ונכה, ובלי מעבורות חלל לא תיתכנה עוד פעילויות תחזוקה. לאחרונה הזדעזעה הקהילה האסטרונומית לאחר שפורסם שטלסקופ החלל ג'יימס ווב, טלסקופ מודרני ומשוכלל ביותר שאמור להחליף את האבל, עומד בפני ביטול, וזאת למרות שכל החלקים שלו כבר סיימו למעשה את שלב הייצור. נקווה שלמנגנוני הביורוקרטיה האמריקאיים יש יותר שכל מאשר לועדת התקציב שהציעה זאת.

בשנת 2015 תתקרב החללית ניו-הורייזנס לפלוטו, ותלקט לראשונה תמונות ומידע מקרוב לכוכב הלכת הננסי, ואז נוכל לדעת על ההרכב שלו, על השדה המגנטי (אם קיים), על סוג הירחים שלו וכמו תמיד גם תגליות בלתי צפויות.
יהיה שווה לחכות. מי יודע, אולי היא תמצא דבר מה שנמצא במסלול סביב הירח הידרה?

מזל טוב (1 מתוך 2)

זה יהיה פוסט קצרצר (אני מקווה, כי יש להם לפעמים נטייה להתנפח בלי ששמים לב) אז קדימה:

5 עובדות על כוכב הלכת נפטון:

1. נפטון הוא כוכב הלכת השמיני מהשמש, ולמעשה הרחוק ביותר. מעבר לו ישנם כוכבי לכת ננסיים, אסטרואידים ושביטים בלבד.

2. הוא ענק גזי, למרות שליבתו עשויה ככל הנראה מקרח (מוצק, כמובן) של מים, אמוניה, פחמן ומתאן. 

3. הוא התגלה ב- 1846, כמעט בו-זמנית, על ידי ג'ון קוץ' אדמס מאוניברסיטת קיימברידג' ועל ידי לה-וריה (Urbain Jean Joseph Le Verrier, אתם יודעים לבטא את שמו יותר טוב ממני) ממצפה הכוכבים בפריז. שניהם ידעו לחפש אותו לפי ההשפעה שניכרה על מסלולו של אורנוס, ועד היום אין הסכמה מלאה על מי שגילה אותו ראשון, למרות שהיה זה ככל הנראה לה-וריה.

4. החללית היחידה שביקרה את נפטון היתה הגשושה וויאג'ר-2 בשנת 1989 בדרכה אל מחוץ למערכת השמש. כל התמונות האיכותיות וכל המידע שנאסף על הטבעות, הירחים והשדה המגנטי של נפטון מתבססים על דגימותיה של חללית יחידה זו. שאר המידע נאסף מטלסקופ החלל האבל ממרחק של מיליארדי קילומטרים ממנו.

5. ואחרון חביב - למה אני מספר לכם את כל זה דווקא עכשיו? כי בשבוע שעבר, וליתר דיוק ב- 12 ביולי, השלים נפטון הקפה ראשונה מאז שהתגלה. כלומר שנת נפטון אחת. מזל טוב! קבלו קצת פרופורציות לפרק הזמן שאיתו אנחנו מודדים את המושג 'חיים' כאן על עולם הבית שלנו.

Credit: NASA

טיסה אחרונה בהחלט

בעוד כשבוע, בשמונה ביולי, תמריא מעבורת החלל אטלנטיס למשימה שתחתום סופית את הטיסות בכלי הטיס מסוג זה. לאחר נחיתתה היא תפורק ותישלח למוזאונים ברחבי ארצות הברית יחד שתי אחיותיה אנדוור ודיסקברי.
למרות הביקורת על הפיתוח והשימוש בה, מעבורת החלל תסמל מבחינתי תמיד את עידן האדם בחלל, אם זה בגלל שגדלתי בשנות השמונים שבהן התחילו הטיסות הללו, ואם זה בגלל היקף ההישגים שהשגנו באמצעותן.
לקראת השיגור הקרוב התפרסמה כתבה בכתב העת The Atlantic, המסכמת בתמונות את ההיסטוריה של מעבורת החלל. מומלץ בחום (קישור).

Credit: NASA