מפגש היסטורי

לפעמים קל לשכוח שחלק מהדברים שאנחנו יודעים היום התגלו רק לאחרונה.
למשל לפני 100 שנה עוד לא השתמשו במושג "גלקסיה" מכיוון שעוד לא היו אמצעי תצפית ומדידה טובים מספיק כדי לזהות שיש "שבילי חלב" נוספים, ותהליך ההיתוך הגרעיני שמפעיל את השמש מוכר לנו רק מסוף שנות ה- 30 במאה הקודמת.
אבל בשביל להבין את מערכת השמש היה צריך להמתין לתחילתו של עידן החלל.
כך למדנו שלכדור הארץ יש מעטפת בלתי נראית של חלקיקים טעונים שכלואים בשדה המגנטי שלו. למדנו איך נראה הצד הרחוק של הירח. גילינו שכוכב חמה אינו 'נעול' כשצד אחד שלו פונה בקביעות לשמש, וגילינו שגם לצדק יש מערכת טבעות משלו.

אתמול מצאתי בבית הוריי את החוברת "כוכבים במסילותם" מאת נתן אריה (הוצאת החברה להגנת הטבע בשיתוף האגודה הישראלית לאסטרונומיה, תשל"ח, הוצאה ששית תשמ"ב). חוברת זו הכירה לילד שהייתי בתחילת שנות ה- 80 את עולם האסטרונומיה לראשונה.

כוכבים במסילותם - מדריך לתצפיות בשמים
צילום: יואב לנדסמן

במיוחד זכרתי את טבלת כוכבי הלכת, כפי שמופיעה להלן.

נתוני כוכבי הלכת מתוך החוברת
צילום: יואב לנדסמן

למרות המהדורה הששית (1982), המידע עדיין מעודכן לשנת ההוצאה המקורית (1978), כשחלליות וויאג'ר רק יצאו לדרכן לכוכבי הלכת החיצוניים.

הפרט הבולט במיוחד הוא שכמות הירחים שהתגלו מאז הוא עצום; 67 לצדק, 62 לשבתאי (עם עוד המון ירחונים זעירים), 27 לאורנוס, 14 לנפטון ו- 5 לפלוטו.
הפרט הבולט השני הוא סימני השאלה בעמודה של פלוטו. למעשה חוסר הידיעה של המסה, הצפיפות וכוח המשיכה נובעת מכך שטרם התגלה הירח הגדול של פלוטו, כארון. הוא התגלה באותה השנה בה יצאה החוברת לראשונה, אבל פרט לכך רוב השאלות לגבי פלוטו נותרו ללא מענה.

מנקודת מבטי, לגדול בתקופה שבה מדי כמה חודשים או שנים פורסמו תגליות חדשות של ירחים או ממצאים אחרים מפני השטח של כוכבי לכת, היה מרגש ומלהיב מאד. היום המצב עוד יותר מעניין לחובבי אסטרונומיה. ראשית, יש יותר משימות חלל, והן מודרניות ומשוכללות לאין שיעור. שנית, האינטרנט מאפשר למידע להגיע אלינו תוך זמן קצר מאד מהרגע שבו הוא נקלט על ידי אנטנות הענק של רשת החלל העמוק. לפעמים תוך דקות בלבד.

בעוד יומיים (14/7/2015) תחלוף לראשונה חללית סמוך לפלוטו, שהיום מוגדר ככוכב לכת ננסי. כדי לקבל תשובות לחלק מהשאלות נשלחה החללית ניו-הורייזנס (אופקים חדשים), החללית המהירה ביותר אי פעם, למסע של קרוב ל- 10 שנים במהלכו צלחה כמעט 6 מיליארד קילומטרים, ושבשיאו תחלוף במרחק זעום של כ- 13,000 קילומטרים מפני השטח של פלוטו.

המון מידע חדש מתקבל בזכות חללית אחת. צילומים אפשר לצלם ממסלול סביב כדור הארץ, אבל הם לעולם לא ישתוו לאלו שמצולמים מטווח קרוב. מלבד הירח, שקרוב אלינו מאד, לא ניתן לזהות מאפיינים גיאולוגיים של עצמים אחרים. מאפיינים אלו הם המפתח להבנת התהליכים שיצרו את מערכת השמש ושהביאו אותה לצורתה הנוכחית. תהליכים אלו עדיין מניעים שינויים בסביבה שלנו, בכדור הארץ. וכדאי לנו מאד להבין אותם היטב אם ברצוננו להשאר בסביבה בעתיד.

תמונות מעובדות של פלוטו מטלסקופ החלל האבל (2010)

פלוטו בצבעים אמיתיים מניו הורייזנס ממרחק 8 מיליון קילומטר
Image Credit: NASA-JHUAPL-SWRI

פרט לצילומים, רק חללית שחולפת בקירבת מקום יכולה למדוד שדות מגנטיים, קרינה, חלקיקים, אבק ועוד.

חלליות עמוסות מכשור מדעי מספקות את סקרנותנו ומאפשרות לענות על שאלות רבות, אבל עם זאת הן חושפות מידע רב נוסף שגורם לנו לשאול שאלות חדשות. בעוד כמה ימים נקבל המון מידע חדש, שיעצים את הידע הקיים מצד אחד, ויהיה בסיס לשאלות שכרגע אנחנו אפילו עוד לא יודעים לשאול. זוהי התקדמות מדעית שמתרחשת מול עיננו.

הערה לסיום שאני מקווה שלא תנמיך את הציפיות יתר על המידה: לוקח ממש הרבה זמן להעביר נתונים מהחללית המרוחקת חזרה לכדור הארץ. אל תצפו שכל המידע המעניין יגיע ביום המעבר. פרטים מסויימים יגיעו לפני, פרטים נוספים כמה ימים אחרי, והמידע האיכותי ביותר יגיע בהמשך השנה והשנה הבאה.
זה יקח זמן, אבל אם חיכינו עד עכשיו, אז לא יהיה נורא להמתין עוד קצת. זה עולם חדש, וכמו כל עולם חדש שפגשנו לראשונה מקרוב, גם כאן תהיינה הפתעות לרוב.

הפתעה! זכית בירח נוסף!

אין כמו מדיה מודרנית כדי לקבל חדשות בזמן אמת!
הציוץ הבא הופיע היום בטוויטר של משימת ניו-הורייזנס, הטסה לפלוטו:

אלן סטרן הוא המדען הראשי של משימת ניו-הורייזנס, והוא מדווח על ירח נוסף, חמישי במספר שהתגלה סביב פלוטו.
פלוטו הוא כזכור כוכב-לכת ננסי, אבל זה לא פוסל אותו מלהחזיק ירחים. אחרי הכל, יש ירחים אפילו לאסטרואידים מסויימים. כיצד נוצרו הירחים האלה היא השאלה המעניינת: האם הם נוצרו מתוך פלוטו בהתרסקות של עצם גדול אחר על פלוטו כשמערכת השמש היתה צעירה יותר, או שהם נוצרו במקום אחר ונלכדו בכוח משיכתו? ניו-הורייזנס תנסה למצוא עדויות שיעזרו לנו למצוא תשובות.

פלוטו מוכר לנו משנת 1930 בסך הכל, כי קוטרו הזעום ומרחקו הרב מהשמש הקשו על איתורו. הירח כארון התגלה רק בשנת 1978, וקוטרו כמחצית מהקוטר של פלוטו, כלומר ירח ענקי ביחס לגוף שסביבו הוא חג.
זה היה המצב עד לעשור האחרון, בו קרו כמה דברים חשובים הקשורים לפלוטו.

ראשית, בשנת 2005 התגלו שני ירחים קטנים בנוסף לכארון. קוטרם בין 30 ל- 100 ק"מ בערך, והם קיבלו את הכינויים ניקס והידרה, שניהם רחוקים מפלוטו הרבה יותר מאשר הירח כארון. אי הוודאות בקשר לגודל שלהם תצטמצם, יש לשער, כשהם יצולמו באמצעות המכשירים של ניו-הורייזנס.
שנית, בינואר 2006 שוגרה החללית ניו-הורייזנס, שתבצע מעבר קרוב לפלוטו וירחיו בעוד שלוש שנים.
ב- 2006 התקיים גם הכינוס של האיגוד האסטרונומי הבינלאומי שבו הוחלט לסווג מחדש את פלוטו ככוכב-לכת ננסי, החלטה נכונה לדעתי.

לפני שנה, ביולי 2011, פרסמתי רשומה לכבוד גילוי ירח רביעי לפלוטו, שנקרא בינתיים P4, או S/2011P1, עד שינתן לו שם רשמי. P4 הוא ירח ממש קטן, וקוטרו ככל הנראה בין 15 ל- 30 ק"מ בלבד.
היום קיבלנו בהפתעה עוד חבר במשפחת פלוטו, ששמו הארעי הוא P5. לפי סטרן, הוא אפילו קטן יותר מקודמו.

אותי מדהים שאפשר בכלל לראות דברים קטנים כל כך ממרחקים אדירים כאלה, אבל מסתבר שאפשר!
בינתיים נסתפק בתמונה חדשה ששוחררה תוך כדי כתיבת שורות אלו (כבר הזכרתי כמה אני אוהב את המדיה המודרנית?):

מסתבר שלקח להם כמה ימים לוודא את הממצאים.

הכי קרוב למקום הרחוק ביותר

היום ראיתי בטוויטר את הציוץ הבא:

"יום חמישי, 1 בדצמבר 2011, בהיסטוריית החלל: היום האחרון בו וויאג'ר 1
 שולטת כחללית שאי פעם הגיעה לקירבה הגדולה ביותר מפלוטו."

וויאג'ר 1 היא שיאנית. היא מחזיקה בשיא המרחק מהשמש - יותר מכל החלליות שנבנו אי פעם (לפחות מבין אלו שנבנו על ידי בני אדם...). לא רע בשביל חללית ששוגרה לפני 34 שנים!
היא כרגע במרחק של כ- 119 יחידות אסטרונומיות מהשמש (כמעט 18 מיליארד קילומטרים). לאור לוקח יותר מ- 33 שעות לעבור את המרחק הזה!
המהירות שלה גם היא מדהימה -  3.6 יחידות אסטרונומיות בשנה, כלומר 61,600 קילומטרים בשעה!
אבל אם אתם חושבים שהיא תגיע לכוכבים בקרוב, אז לא כל כך מהר. החלל הוא גדול. מאד.
בערך בעוד 40,000 שנה היא צפויה לחלוף קרוב (יחסית, עדיין במרחק של יותר משנת-אור) לכוכב הראשון שלה. 

וויאג'ר 1

ניו-הורייזנס שוגרה בשנת 2006, ופלוטו הוא היעד העיקרי שלה. היא צפויה לחלוף סמוך אליו ב- 14 ביולי 2015 ולהמשיך הלאה לחגורת קויפר, שם מצפים לה עוד גופים קטנים השייכים למערכת השמש, ומעולם לא נחקרו מקרוב.
כרגע היא במרחק 10.6 יחידות אסטרונומיות מפלוטו, שזה 1.6 מיליארד קילומטרים.
מסתבר שזה המרחק הקטן ביותר מפלוטו שאליו הגיעה וויאג'ר 1, והחל מהיום, ניו-הורייזנס היא החללית שהגיעה למרחק הקטן ביותר מפלוטו. מרחק זה כמובן הולך ויורד מדי יום, עד שיגיע יום המפגש.

ניו-הורייזנס

בינתיים ניו-הורייזנס נחה. משאירים את כל המכשירים המדעיים כבויים כדי שלא יתקלקלו לפני ההגעה לפלוטו, ויוצרים איתה קשר רק פעם בשנה בערך, לוודא שהכל עדיין חי.

די מעודד לדעת שאפשר לשבור שיאים גם תוך כדי מנוחה.


___________________________________
קרדיט לתמונות: NASA/JPL

התגלה ירח רביעי לפלוטו!

תמונות מטלסקופ החלל האבל מראות בבירור ירח קטן נוסף הסובב את כוכב הלכת הננסי פלוטו:

צירוף של שתי תמונות כדי להראות את תנועת הירחים.
Credit: NASA

שמו של הירח "החדש" הוא P4, אבל זה זמני. לא נשמע רומי מספיק. בילדותי היתה לי חוברת שנקראה "הכוכבים במסילותיהם" או משהו דומה, ובה היה מידע על מערכת השמש. אני זוכר בבירור שרוב הנתונים על פלוטו היו מסומנים בסימן שאלה. היום אנחנו יודעים עליו הרבה, וזאת בזכותו הכמעט בלעדית של טלסקופ החלל האבל.

אבל האבל כבר מיושן ונכה, ובלי מעבורות חלל לא תיתכנה עוד פעילויות תחזוקה. לאחרונה הזדעזעה הקהילה האסטרונומית לאחר שפורסם שטלסקופ החלל ג'יימס ווב, טלסקופ מודרני ומשוכלל ביותר שאמור להחליף את האבל, עומד בפני ביטול, וזאת למרות שכל החלקים שלו כבר סיימו למעשה את שלב הייצור. נקווה שלמנגנוני הביורוקרטיה האמריקאיים יש יותר שכל מאשר לועדת התקציב שהציעה זאת.

בשנת 2015 תתקרב החללית ניו-הורייזנס לפלוטו, ותלקט לראשונה תמונות ומידע מקרוב לכוכב הלכת הננסי, ואז נוכל לדעת על ההרכב שלו, על השדה המגנטי (אם קיים), על סוג הירחים שלו וכמו תמיד גם תגליות בלתי צפויות.
יהיה שווה לחכות. מי יודע, אולי היא תמצא דבר מה שנמצא במסלול סביב הירח הידרה?