לימודי תעופה לתסריטאים - על הסרט "הנוקמים"

בשבוע שעבר הלכנו לראות את האוונג'רס, או "הנוקמים" בלשון הקודש.
אני לא חובב מושבע של סרטי קומיקס, או של גיבורי-על, אבל זה היה בילוי מצוין עם חברים, וגם - סרט אקשן מגניב וגיקי בבימויו של ג'וס ווידון! ווהו! אהמ...כן.

אזהרה: משקפי תלת-ממד אינן מוסיפות בהכרח עומק לעלילה

ובכן, סרט מגניב בהחלט, אבל לא יכולתי שלא לרטון על עניין מסויים אחד. החברים שלי, ומי שהיה בהרצאות מסויימות שלי יודע שמרגיז אותי שיוצרי סרטים מתעלמים לעיתים קרובות מחוקי הטבע או נותנים להם ביטוי חופשי מדי ללא שום סיבה. כן, אני יודע שזה סרט קומיקס ויש שם בהגדרה דברים שאינם מציאותיים וכל זה בסדר מבחינתי. אני מסוגל להתעלם ממד המציאות שלי... עד למקומות שבהם הסרט עובר כל גבול.

לתשומת לבכם - מעבר לקיפול ישנם ספויילרים, אז אם זה מפריע לכם, שמרו מרחק.

Here be Spoilers!

נושאת המטוסים המעופפת, ההליקרייר:

אני מודה שסצנת ההמראה שלה היתה מרשימה מאד. למעשה כל כך מרשימה עד שהדמות הדמיונית הקטנה והמתלהבת שקיפצה על כתף ימין שלי עד אותו רגע, עברה לכתף שמאל והלבישה שק על ראשה של הדמות הקטנה והמלומדת שישבה שם ומלמלה משהו כמו "אין מצב שדבר כזה כבד מתרומם באוויר".

האם חיל הים כבר הזמין אחת כזאת ממספנות ישראל?

אני רוצה להתחיל בכך שבאמת היו בהיסטוריה של התעופה נושאות מטוסים מעופפות; בשנות ה- 30 של המאה הקודמת נבנו בארה"ב ספינות אוויר (מה שמכונה לרוב "צפלין", למרות שזה השם של דגם מסויים של ספינת אוויר) שיכלו לשאת 4-5 מטוסים דו-כנפיים וחד-מושביים. אלה היו כלי הטיס מהגדולים ביותר שנבנו אי פעם, והמשקל שלהם היה כ- 100 טון.
המטוס הכבד בעולם הוא האנטונוב-225, ששוקל 640 טון ויכול להיות מועמס בעוד 250 טון. בסה"כ 890 טון.
נושאת מטוסים, ובסרט זו היתה נושאת מטוסים מצויידת ומבצעית לכל דבר, שוקלת 85-100 אלף טון!

מבחינתי, עקלתונים משוריינים מעופפים מהחלל יכולים לעוף כי יש להם טכנולוגיה חייזרית. לעומת זאת הטכנולוגיה האנושית המוצגת בסרט היא פחות או יותר בת ימינו, עם כמה פטנטים שהיו סודיים כל כך שלא שמענו עליהם. מנועים שמסוגלים להרים משקל כל כך... סליחה. הבטחתי להניח לזה. כאמור בקומיקס הכל אפשרי, ולבחור הקטן על הכתף שלי שיודע את כל זה היה שק על הראש, ולכן לא שמעתי אותו אומר את כל זה.

אבל את הדברים הבאים הוא צעק מספיק חזק: זוכרים שרגע לפני ההמראה נטשה רומנוב אומרת לסטיב רוג'רס ולברוס באנר שכדאי להיכנס פנימה כי הולך להיות קשה לנשום בחוץ? הסצנה מלווה במראה אנשי הצוות של נושאת המטוסים חובשים מסיכות חמצן.
בהמשך, כשניק פיורי מספר ללוקי על תא הכליאה שלו, הוא מזכיר שניסיון פריצה יגרום לנפילה של 30,000 רגל (קצת מעל תשעה קילומטרים). הנחתי שזה לא סתם מספר שהוא בדה מדמיונו אלא באמת גובה השיוט של נושאת המטוסים. כאמור, זה הגיוני לאור האזהרה של נטשה. בגובה הזה אין די חמצן לנשימה, והטמפרטורה היא כ- 50- מעלות צלזיוס (מינוס, כן? קר מאד!)
אבל אז מגיע הוקאיי שטוף המוח במטוס... עם דלת המטען פתוחה, ללא מסיכת חמצן וללא סוודר! רואים שהוא גדל ללא הורים.

הוקאיי, סגור את הדלת! מה, גדלת באוטובוס?
- למעשה, גדלתי בקרקס.

קצת אחר כך, כשהבלגן מתחיל, קפטן אמריקה ואיירון-מן יוצאים החוצה לתקן את המנוע שהתפוצץ, ורק לאחד מהם יש מסכה. השני נראה סבבה במזג האוויר הזה. כנראה שלהיות קפוא 70 שנה מחסן אותך מפני הקור. והיעדר החמצן.
אבל מצאתי פתרון אפשרי. שימו לב לעננים בתמונה שלמעלה. בגובה 9 קילומטרים יכולים להיות רק ענני נוצה דקיקים ושקופים, לא ענני קומולוס צמריריים. הייתכן שגובה הטיסה הוא בכל זאת נמוך הרבה יותר? איך אפשר לדעת?
טוב ששאלתם! בדיוק בשביל זה הוכנסה הסצנה שבה לוקי משליך את תא הכליאה (עם ת'ור בתוכו) מנושאת המטוסים, ואנחנו עוקבים אחר נפילתו עד הפגיעה בקרקע. סצנת הנפילה נמשכת בדיוק דקה, אז אם נניח שזה "זמן אמת", אז אפשר לחשב את הגובה, שהוא בסביבות 14 קילומטרים (הנחתי כמה הנחות לגבי קבוע גרר למשל), וזה יותר גבוה ממה שנאמר וגם גבוה מדי לטיסה.

אבל אולי לא מדובר בזמן אמת. באמצע סצנת הנפילה אנחנו מצטרפים אל המאבק בין האלמנה השחורה והוקאיי, שנמשך 35 שניות, ואולי זה קורה במקביל לנפילה של ת'ור שראינו קודם. אם כך, אז שני קטעי הנפילה נמשכים יחד 25 שניות, כלומר נפילה מגובה של כ- 3 קילומטרים בלבד!
זה כבר יותר מתאים לעננים, לנשימה ובאופן כללי נשמע יותר הגיוני לטיסה שבה כוח העילוי מיוצר על ידי מדחפים אנכיים בלבד.

אם כך, המסקנה הברורה היא שניק פיורי שיקר, הגזים או סתם שלף מספר כדי להפחיד את לוקי, וזה בסדר כי הוא מרגל, וידוע שאי אפשר לסמוך על טיפוסים אלו.
הנקודה היא, שאם הוא היה אומר 10,000 רגל (כשלושה קילומטרים), אז כל הקטע הזה היה די בסדר מבחינתי. אז למה קשה כל כך לבדוק? אני חישבתי בעזרת מחשבון שמצאתי באינטרנט, מה כל כך מסובך?

עוד משהו שמפריע למהנדס אווירונאוטיקה: המנוע, מסתבר, לא יכול להתניע לבדו, וצריך לתת לו "דחיפה", שזה בסטארקית להיכנס לתוכו ולדחוף בכוח את אחד הלהבים עד שהמנוע יותנע. להבים אמרתי? לא, אלו לא היו להבים אלא קירות מתכת שמותקנים בניצב לכיוון הסיבוב שלהם, שזה אחלה בשביל לדחוף אותם, אבל ככה לא נראה מדחף. האדם שעיצב את נושאת המטוסים בוודאי ביצע תחקיר, כי הוא או היא השתמשו במאפיינים של נושאות מטוסים אמיתיות ושל מנועי המראה אנכית, אז איך יתכן שמעולם לא התבוננו במאוורר?

גם איך מונעים ממטוסים להישאב פנימה זו תעלומה...

להבים של מאוורר, מדחף, טורבינה או אפילו שבשבת הם למעשה כנפיים. יש להם צורה קמורה אופיינית שמיועדת לשנות את כיוון זרימת האוויר, והם לכל הפחות מוטים יחסית לכיוון שממנו נכנס האוויר! ארררררג...
בקטע הזה שכב הטיפוס המתלהב על בטנו ותופף באצבעותיו בקוצר רוח, שכן חברו הדקדקן ישב על גבו ולעס פופקורן בחיוך שבע רצון.

אחר כך התחיל להיות מעניין (סופסוף) ושניהם חלקו את הפופקורן ונתנו לי להנות מהסרט.

הערה קטנה לסיום, עבור מי שגיחך בסצנה הראשונה כשראו את המסוק נוחת במתקן שנקרא "משימה משולבת לאנרגיה אפלה": זה דווקא דבר אמיתי!