חדשות מערכת השמש - מאי 2012

לפניכם סקירה של מצב משימות המחקר הפלנטרי; מצב החלליות, התגליות האחרונות, והאירועים שקורים ממש עכשיו. מלבד המשימות המתוארות להלן ישנן עוד משימות רבות אחרות שחוקרות את השמש, את כדור הארץ ואת מסתרי היקום שמחוץ למערכת השמש, אך אינן כלולות בסקירה זו. תוכלו להשוות לסקירות הקודמות כדי לשים לב לשינויים.
אני סופר 16 חלליות שמשדרות ממש עכשיו נתונים מדעיים לכדור הארץ, ועוד 7 שנמצאות בדרך ליעד שלהן. כל עוד אני יכול לספור אותן בקלות, ואפילו לעדכן את הסטטוס שלהן מדי פעם, זה סימן שאין מספיק מהן.

אז מה מצפה לנו החודש? קאסיני ממשיכה לחקור את ירחי הקרח של שבתאי; היא חלפה אתמול בבוקר סמוך לאנקלדוס, ובלילה ליד דיונֵה. במקביל, המעבדה הקרקעית הניידת קיוריוסיטי נמצאת רק 100 ימים לפני נחיתה על מאדים. 

 כרגיל, נתחיל מהתמונה העדכנית של אולף פרוהן, שגם אותה אפשר להשוות לסקירות הקודמות.

לחץ/לחצי להגדלה

Credit: Olaf Frohn

עדכונים לגבי כל משימות חקר מערכת השמש מעבר לקיפול.

חקר כוכב חמה:

מסנג'ר (Messenger) חגגה בחודש מרץ שנה במסלול סביב כוכב חמה. שנת ארץ, שעבור כוכב חמה היא ארבע שנים (ארבע הקפות סביב השמש). זה היה גם סוף המשימה הראשית של מסנג'ר, שהוכתרה בהצלחה מרשימה. מאחר והחללית במצב מצויין, ומשיגה הרבה נתונים מדעיים חשובים, האריכו את משימתה בשנה נוספת. החללית עברה למסלול נמוך ומבצעת מדידות של הרכב הקרקע והאטמוספירה, שדה כבידה והשדה המגנטי.
לפני שבוע אישר ה- IAU (האיגוד האסטרונומי הבינלאומי) שמות של 23 מכתשים שמופו ע"י מסנג'ר בשנה החולפת, כולם שמות של אמנים כמו אנדי וורהול, מנדלסון וד"ר סוס על פי המסורת עבור כוכב לכת זה.
בגלריה של צילומי הקרקע של כוכב חמה מצאתי את התמונה הזאת, שבה אפשר לזהות אזור בו זרמה פעם לבּה, כשהעולם הקטן היה עדיין פעיל גיאולוגית.

חקר נוגה:

Credit: ESA

וונוס אקספרס (Venus Express), השייכת לסוכנות החלל של האיחוד האירופאי, מקיפה את נוגה ומבצעת צילומים ואיסוף נתונים מאז 2006. בתחילת מרץ, כתוצאה מסערת שמש חזקה, חדלו לפעול שני עוקבי הכוכבים של החללית והיא איבדה שליטה למשך כ- 40 שעות. לאחר מכן הצליח צוות ההפעלה להחזיר את החללית לפעילות שגרתית. הרבה מידע על פעילויותיה של החללית אפשר למצוא באתר הרשמי של המשימה.

חקר הירח:

זוג החלליות במשימת גרֵייל (GRAIL), ששמן Ebb ו- Flow, החלו את פעילותן המבצעית בחודש מרץ. הן מודדות בדיוק רב את שדה הכבידה של הירח. משימתן תימשך עד יוני, ותתחיל מחדש בגובה נמוך יותר בסוף השנה. על החלליות ישנן מצלמות בשם MoonKam שנועדו אך ורק לצורך פרוייקט מדעי של ילדי כיתות ד'-ה' מרחבי ארה"ב, בו הילדים בוחרים מטרות לצילום ולמעשה חוקרים את הירח. מעל 12,000 צילומים כבר התקבלו בחזרה ומופיעים באתר של המשימה. על משימה מעניינת זו כתבתי כאן.

Lunar Reconnaissense Orbiter או בקיצור LRO, מבצע מיפוי ברזולוציה מדהימה של פני הירח. מספר התמונות שהוא הספיק לייצר עולה על 600,000! לפני זמן מה פורסמה התמונה הזאת; החור העגול שבתמונה לא נוצר ע"י עקלתון ירח ענקי. זה מקום בו התמוטטה התקרה של תעלת לבּה תת קרקעית, שנותרה מהתקופה בה הירח היה פעיל מבחינה גיאולוגית. הקוטר של הפתח העגול הוא כ- 16 מטרים. האם יום אחד אפשר יהיה להתגורר שם בפנים?
מצאתי גם סרטון קצר שנבנה על פי צילום אתר הנחיתה של אפולו 16 על פני הירח, ובו רואים את החפצים שהשאירו האסטרונאוטים מאחור, כמו רכב השטח, ציוד מדעי, ספק כוח גרעיני, וכמובן גם הבסיס של מודול הנחיתה.


צ'אנגְאִי-2 (Chang'e-2) ממוקמת בנקודת שיווי המשקל L2 במערכת כדור הארץ והשמש מאז אוגוסט האחרון, לאחר שסיימה את משימת הירח שלה. על פי דיווחים של סוכנות החלל הסינית, תישאר החללית במקום זה במשך שנה. היא לא באמת חוקרת את הירח כרגע, אבל אני משאיר אותה כאן עד שיהיה ברור מה בדיוק היא עושה.

זוג החלליות ארטמיס (ARTEMIS) הן שתיים מתוך חמש חלליות שהיוו את משימת THEMIS לחקר המגנטוספירה של כדור הארץ. השתיים נשלחו לירח לחקר השפעתו על השדה המגנטי של השמש מנקודת L2 במערכת כדור הארץ והירח. המשימה שלהן תימשך עוד שבע שנים, אבל כרגע לא מפורסמים פרטים על הישגי המשימה.

חקר מאדים:

הרכב הקרקעי אופורטיוניטי (Opportunity) נמצא כבר מעל 2900 ימים על מאדים. זוכרים שבינואר חגגנו לו שמונה שנים על מאדים? כרגע הוא עדיין במדרון הצפוני של רכס קייפּ יורק שעל שפת מכתש אנדוור. בימים אלה עבר אופורטיוניטי את יום היפוך החורף, ומשטחי השמש שלו מתחילים לייצר יותר חשמל.
אופורטיוניטי נשאר בינתיים ללא תנועה, ולמעשה לא עושה דבר מלבד שמירה על קשר רדיו עם מפעיליו.

מרס אוֹדיסֵיי (Mars Odyssey) היא החללית הותיקה ביותר שעדיין פעילה סביב מאדים (מתחילת 2002). היא נושאת מכשיר בשם THEMIS (במקרה אותם ראשי תיבות, אין קשר למשימת ARTEMIS) המצלם באור נראה ובתת-אדום, ואלו התמונות האחרונות שלו. ראו את התמונה הזאת של חזית סופה המאפיינת את תחילת הקיץ באזור הקוטב הצפוני.

Credit: ESA

הצוות המדעי של מרס אקספרס (Mars Express) השלים מיפוי של שדה הכבידה באזור של הר הגעש המפלצתי אולימפוס מונס, ושל שלושה הרי געש ענקיים נוספים לידו. ממפות אלו ניתן להעריך את ההרכב הפנימי שמתחת להרים הללו ולהסיק על הגיאולוגיה הקדומה של מאדים.

 Mars Reconnaissense Orbiter או בקיצור MRO הוא הלווין המודרני ביותר שמקיף את המאדים, ולכן גם נושא את הציוד החדיש ביותר. מכשיר המדידה MARCI מבצע כעת מדידות של האטמוספירה ומזג האוויר של מאדים, שכרגע הוא נינוח למדי, כצפוי לעונה זו. מצלמת HIRISE ממשיכה להפיק תמונות בהפרדה גבוהה של תוואי קרקע מעניינים. קחו לדוגמה את התמונה הזו והגדילו אותה (כל פיקסל הוא 25 ס"מ), רמת הפירוט מדהימה: הדיונות, הסלעים והצורות של הסלעים המרוסקים שעשויים להעיד על תנועה טקטונית בעבר הרחוק של מאדים.

חקר חגורת האסטרואידים הראשית:

החללית Dawn ממשיכה להקיף את האסטרואיד הגדול וֶסטָה, כרגע בגובה ממוצע של 210 ק"מ, וממשיכה להפיק צילומים של פני השטח באיכות מעולה. בתחילת הקיץ תוכל החללית לצלם את אזור הקוטב הצפוני, שכרגע שרוי בחשכה. בחודש אוגוסט תעזוב Dawn את וסטה, ותצא לפגוש את כוכב הלכת הננסי קרֶס, הגוף הגדול ביותר בחגורת האסטרואידים הראשית. היא תגיע אליו בתחילת 2015, 40 יום לאחר התכנון המקורי עקב הארכת המשימה שהתקבלה בחודש שעבר.

חקר שבתאי:

הגשושה קאסיני (Cassini) חלפה בימים אלה כ- 73 קילומטרים מעל הירח הקפוא אנקלדוס. בהמשך החודש תחלוף קאסיני סמוך לירח הענק טיטאן, ותנצל את כוח המשיכה שלו כדי לשנות מסלול ולצאת ממישור הטבעות של שבתאי לראשונה מזה שנה וחצי. שוב יהיו צילומי טבעות (ולא "סתם" קו), אבל מצד שני הרבה פחות ירחים למשך השנה-וחצי הבאות. המטרה היא לבצע מדידות מעל חצי הכדור הדרומי והחשוך של שבתאי.

חלליות בדרכים:

הרכב הקרקעי הגדול קיוריוסיטי (Curiosity), שנקרא גם MSL, נמצא כעת כ- 34 מיליון קילומטרים ממאדים, ונותרו עוד פחות מ- 100 ימים לנחיתה! הוא מתוכנן לנחות ב- 6 באוגוסט 2012 בשעה 08:00 (שעון ישראל) במכתש גייל שבחצי הכדור הדרומי, סמוך להר שבמרכז המכתש, אשר נושא את השם הלא-רשמי "שארפּ". באתר הנחיתה תהיה זו שעת אחר-צהריים בשלהי עונת החורף. בזמן הטיסה למאדים פועלים חיישני הקרינה של הרכב, כדי לאסוף מידע שיעזור להבין את משמעותה של טיסה מאויישת למאדים מבחינת חשיפה לקרינה. הנה פוסט שכתבתי על משימה זו.

ג'וּנוֹ (Juno), ששוגרה בחודש אוגוסט תגיע לצדק ביולי 2016. בינתיים היא מתרחקת מאיתנו. היא תמשיך להתרחק עוד זמן מה עד שתעצר ותיפול חזרה לכיוון השמש, תחלוף בדרך (בקיץ 2013) קרוב לכדור הארץ, שיאיץ אותה חזרה במעלה מערכת השמש לכיוון צדק. גם כאן, פוסט שכתבתי על משימה זו.

ניו-הורייזנס (New Horizons) כבר נמצאת רק 9.35 יחידות אסטרונומיות מפלוטו. לאחר המעבר לידו וליד הירח כארון בקיץ 2015, היא תמשיך לעצמים נוספים בחגורת קייפר. החודש היא מבצעת בדיקת מערכות הכוללת חזרה כללית לקראת המפגש עם פלוטו. בינתיים אתם מוזמנים לעזור לצוותי המחקר לחפש שביטים בחגורת קייפר בתוך מיליוני התמונות שצולמו. יתכן ששביט שתזהו יהיה מתאים לביקור של החללית בעוד מספר שנים.


החללית אפוקסי (EPOXI), או בשמה המקורי דיפ-אימפקט (Deep Impact) ממתינה לאפשרות הארכת משימתה ליעד חדש. בינתיים שינו את המסלול שלה במידה קטנה מאד (גם כך לא נשארו יותר משני קילוגרמים של דלק), שתביא אותה בינואר 2020 לקירבתו של אסטרואיד קטן בעל השם הקליט 2002GT. משתלם למחזר!

Credit: JAXA

החללית היפנית הנכה אקצוקי (Akatsuki) במסלול סביב השמש לאחר שפיספסה את ההזדמנות להיכנס למסלול סביב נוגה. לאחר המתנה של מספר שנים תהיה לה הזדמנות למפגש נוסף עם נוגה בשנת 2015.

Credit: JAXA

איקרוס (Ikaros), עפיפון החלל היפני, ממשיך להיסחף בחלל, ולמעשה לא נותר לו דלק כדי לייצב את התאים הסולריים שלו מול השמש. משימת הניסוי הזו עלתה בהרבה על הציפיות, וכעת זהו כנראה הסוף שלו. המרחק הרב מקשה מאד לקלוט את אותות הרדיו החלשים שהוא משדר, ונכון לסוף חודש דצמבר ניתק הקשר לחלוטין. בכל מקרה מטרות המשימה כבר הושגו, כך שזה לא יהיה אובדן משמעותי.

Credit: ESA

החללית האירופאית רוזטה (Rosetta) תגיע ליעדה, השביט צ'וּרִיוֹמוֹב-גֶרַסִימֶנְקוֹ בעוד שנתיים. בינתיים החללית מתנמנמת לה והיא תתקשר רק בתחילת 2014, מספר חודשים לפני המפגש (והנחיתה!) עם השביט.

החללית אַייס (ICE) בדרכה חזרה לקירבת כדור הארץ, ותגיע לשכונה ב- 2014. טרם הוחלט מה יהיה המשך משימתה (בתקווה שיהיה המשך). אפשרות אחת היא להכניסה שוב לנקודת שיווי המשקל בין כדור הארץ לשמש להמשך תצפיות על השמש. אפשרות נוספת היא שימוש בכבידת כדור הארץ למפגש עם השביט ווירטאנן (Wirtanen) ב- 2018.

וויאג'ר 1 ו- 2 (Voyager) ממשיכות בעוז קדימה לשולי מערכת השמש. למעוניינים, אפשר לקרוא דיווחי טוויטר של וויאג'ר 2, שמדווחת גם על אחותה וויאג'ר 1 מדי יום. 


_________________________________________
קרדיט לתמונות: NASA/JPL, אלא אם צוין אחרת.
תודה מיוחדת ל- Emily Lakdawalla מהאגודה הפלנטרית על מתן הרשות לשימוש בחומרים מבלוג האגודה, ול- Olaf Frohn על הרשות להשתמש בתמונת מצב המשימות הפלנטריות.