בֶּפִּיקוֹלוֹמְבּוֹ יוצאת לדרך!

בעוד שעות ספורות תצא לדרכה משימת דגל אירופאית ששמה בפיקולומבו (BepiColombo). משימת דגל היא פרויקט בתקציב גבוה במיוחד ומטרתה להפיק מידע בעל ערך רב במיוחד. היעד של משימה זו הוא כוכב-חמה (מרקורי), הפלנטה הקרובה ביותר לשמש. מטרת המשימה היא לאסוף מידע על מבנה הפלנטה הפנימי והחיצוני ועל תהליך היווצרותה, על הגזים שעוטפים בדלילות את הפלנטה, על השדות המגנטיים שלה ומקורם, ועל מצבורי הקרח (והחומרים האחרים) שהתגלו במכתשים חשוכים-תמידית בקטבים שלה.

קרדיט: Airbus

לפני שתצא לדרך, אספר לכם בקצרה על מה שהולך לקרות במהלך המשימה.

הבז שישוב אל החלל

ותיקי הקוראים אולי זוכרים את סדרת הרשומות "הבז ששב מן החלל" אודות מסע התלאות של החללית היפנית היאבוסה שנשלחה לנחות על אסטרואיד, לאסוף ממנו דגימת קרקע ולשוב לכדור הארץ.
היאבוסה שוגרה לחלל בשנת 2003, ומאותו רגע החלו התכניות להשתבש. המשימה הפכה מניסיון נועז לסיפור הרפתקאות מותח ומסעיר שסופו טוב כנגד כל הסיכויים.
למעשה כל כך טוב, שסוכנות החלל היפנית JAXA הזדרזה להודיע על משימת המשך שתחזור על אותן פעולות, אבל כדרכם של היפנים, משימת ההמשך תוכננה להיות הרבה יותר משוכללת ובעלת הרבה יותר יכולות.

JAXA / Akihiro Ikeshita

הכירו את היאבוסה 2, שאולי נראית כמו חללית רגילה, אבל חלליות רגילות לא נפרדות במהלך משימתן ל- 13 חלקים שונים בעלי משימות משלהם.

זרועותיה של תחנת החלל

תחנת החלל הבינלאומית היא המבנה המלאכותי הגדול ביותר במסלול סביב כדור הארץ. היא גם נמצאת שם לא מעט זמן, ובנייתה נמשכה למעלה מעשור.
מי שעקב אחרי בנייתה, או שנוהג לצפות בעגינה של חלק מחלליות המטען, מכיר את הזרוע הרובוטית הארוכה שבאמצעותה מבצעים פעולות מחוץ לתחנת החלל.

למעשה מצויידת התחנה בחמש זרועות רובוטיות מסוגים שונים שמשמשות לתפקידים שונים, ורשומה זו מציגה את פלאי הטכנולוגיה הללו.

אני חושב שזו ההגדרה של צילום אקסטרים

אוקיי, זה פשוט כל כך מגניב שאני חייב לכתוב על זה. אפילו אם זה לא יהיה הרבה.

קונוטורי-3
קרדיט: נאס"א

לפני חודש וחצי עגנה משאית החלל היפנית קונוטורי-3 בתחנת החלל הבינלאומית. קונוטורי היא חללית רובוטית שמעלה מעל 4 טונות של ציוד ואספקה לאסטרונאוטים שנמצאים במסלול. היא חד-פעמית, ולאחר שהיא תיפרד ביום רביעי הקרוב מתחנת החלל, היא תתפרק ותשרף כליל באטמוספירה.

חללית מטען ATV נשרפת באטמוספירה
קרדיט: ESA

שלב החזרה לאטמוספירה הוא בעייתי. אי אפשר להבטיח בסבירות מספיקה, שכל השברים יתנדפו לחלוטין לפני שיגיעו לקרקע ויהוו סכנה לחיים ולרכוש. לכן מכוונים את הכניסה לאטמוספירה כך שהחללית תתפזר מעל האוקיינוס באזורים לא מיושבים.
זה לא מספיק, מכיוון שקשה מאד לחזות מתי בדיוק תתרחש הכניסה לאטמוספירה, שהרי אין לה גבול ברור.
זו בעיה שיש להתמודד עימה, ולכן כל כניסה לאטמוספירה מתועדת על ידי צופים מהקרקע, מהאוויר ולעיתים גם מהחלל.

הפעם, מבצעת סוכנות החלל היפנית ניסוי חדשני של איסוף מידע מהחללית עצמה.
החללית מכילה מכשיר ששמו i-Ball, כדור קטן שיצלם את החללית מתפרקת מבפנים, ייפלט החוצה וייצלם את הלהבות והזיקוקים מקרוב בגובה של 70 קילומטרים! מאד מפתה אותי לשים כאן ערימה ענקית של סימני קריאה, אבל זה לא יקרה.

i-Ball. זה הכדור כמובן.
קרדיט: JAXA

צריך לציין שלנאס"א כבר יש מערכת בשם REBR שנוסתה פעמים בודדות, והיא מסוגלת לשדר נתוני תאוצה, טמפרטורה וכדומה משלב ההתפרקות, אבל ללא צילום. מערכת כזאת נמצאת גם בקונוטורי-3.

לאחר סיום הצילומים יפרוש הכדור מצנח, ינחת בים וישדר את הנתונים דרך רשת לוויני התקשורת אירידיום.
אם זה יצליח, זו עשויה להיות התקדמות משמעותית בתכנון חלליות מתכלות, ובצמצום הסיכונים לשוכני הקרקע. מעבר לכך, זה רק אחד הדברים הכי מגניבים שנתקלתי בהם לאחרונה.
להלן סרטון אנימציה שמציג את הרעיון:

הסרטון הבא מציג את המכשיר באופן פחות תמציתי ויפה, אבל מראה צילום של ה- i-Ball בתערוכה כלשהי, שזה די מעניין.
אם מישהו מהקוראים יכול לעזור בתרגום מיפנית, אשמח אם תיצרו איתי קשר.


______________________
לקריאה נוספת: רשומה שלי על קונוטורי-3 וחלליות המטען האחרות.

פקח אני פורק סחורה, בתחנת החלל

קוּנוֹטוֹרי-3 ארוזה בראשו של משגר מסוג H-2B במרכז החלל טאנֶגאשימה שביפן. מיכלי הדלק של המשגר מולאו בדלק קריוגני לפני שעות בודדות, והשיגור יתרחש בעוד דקות בודדות. בתוך הקונוטורי צפונים כ- 4,600 קילוגרמים של ציוד ואספקה לתחנת החלל הבינלאומית.

קונוטורי-2

רוב המשקל הוא כלים וחלקים לתחנת החלל, וציוד מדעי כמו ננו-לווינים, ומערכת אקווריומים לניסויי דגים. הדגים יגיעו בטיסה אחרת.
שיגור הקונוטורי הוא השלישי בסדרה של חלליות האספקה היפניות לתחנת החלל, ולכבודה החלטתי להשוות בין משאיות החלל הפעילות היום.

שיא גינס לחללית היאבוסה

ועדת שיאי גינס הכריזה היום על החללית היאבוסה כשיאנית עולם לאחר שהיתה הראשונה (והיחידה עד כה) להחזיר חומר מאסטרואיד לכדור הארץ.

תוך כדי קריאה הסתבר לי שחלפה כבר שנה שלמה מאז שובה של החללית לכדור הארץ. איך שהזמן רץ...

הקוראים המתמידים בוודאי זוכרים את סיפורה של החללית חסרת המזל, אז עבור אלו מכם שטרם קראו או שרוצים לרענן את הזכרון, הנה הסיפור השלם על הבז ששב מהחלל:
חלק א'
חלק ב'
חלק ג' ואחרון
היאבוסה 2

הבז ששב מהחלל - פרק ג' ואחרון

פרק זה הוא המשכו הישיר של הסיפור שהתחיל בפרק א' והמשיך בפרק ב'. אם לא קראתם את הפרקים הקודמים אמליץ בחום להתחיל מהם.

Credit: Corby Waste 

בפרק הקודם סיימה החללית היאבוסה נחיתה שניה מוצלחת לכאורה על האסטרואיד איטוקאווה והתרחקה ממנו למרחק בטוח. המילה לכאורה באה להזכיר את מערכת ההנעה שכשלה תוך כדי הנחיתה ואת המדרון התלול שהחללית נאלצה לנחות עליו. על פי התכנון, עוד נחיתה שלישית ואחרונה נותרה לפני המסע הגדול הביתה.

הבז ששב מהחלל - פרק ב'

לא קראתם את פרק א'? אני ממליץ להתחיל מאירועי הפרק הקודם.

עזבנו את חללית המחקר היאבוסה כשהיא מרחפת בחלל מעל האסטרואיד איטוקאווה. התאריך הוא ה- 12 בנובמבר 2005, והרובוט מינרווה אבד לבלי שוב בחלל. למרות שנכשל חלק מרגש וחשוב במשימה, אין זמן להתאבל כי המשימה האמיתית אפילו לא התחילה. היאבוסה נדרשה לנחות על האסטרואיד ולאסוף דגימות קרקע כדי להחזירן לכדור הארץ. 

הבז ששב מהחלל - פרק א'

הסוכנות היפנית לחקר התעופה והחלל (JAXA) מוכיחה שוב שבתקציבים קטנים יחסית היא מסוגלת לבצע משימות שסוכנויות ממשלתיות אחרות נכשלו בהן או שאפילו לא העזו לנסות.
למשל השנה שוגרה החללית הניסיונית איקרוס, המשייטת בחלל באמצעות מפרש סולרי כאמצעי ההנעה היחיד שלה. מפרש שעוביו 7.5 אלפיות המילימטר ושטחו 200 מטר רבוע, אשר נדחף על ידי רוח השמש (החלקיקים הנפלטים במהירויות גבוהות מהשמש) ומסוגל אפילו לתמרן באמצעות שינויי צבע! על זה אפילו הקיסמניקים לא חשבו.

השנה גם נרשם הישג חסר תקדים למשימה שהספיקה לרשום כמה תקדימים בתולדות משימות המחקר בחלל. החללית הַיאבּוּסָה החזירה לכדור הארץ דגימה שנאספה מאסטרואיד. היא לא היתה הראשונה שאספה חומר מגרמי שמיים והחזירה אותו חזרה, אבל הצליחה להיות הראשונה שלא התרסקה על פני כדור הארץ והשמידה את הדגימות עקב כך*.

Courtesy of JAXA

להלן סיפורה של החללית היאבוסה, על האתגרים, התקלות, האובדן בחלל וכמה הישגים חסרי תקדים.