לפני כמעט 11 שנים התקבלתי לעבודתי הראשונה כמהנדס.
המשימה שהוטלה עלי היתה לתפוס פיקוד על הצד המוטס בתפעול לווין התקשורת של התעשייה האווירית, לווין התקשורת היחידי תוצרת הארץ באותם ימים.
עמוס-1 (נקרא פשוט "עמוס" במקור) נהגה, תוכנן, הורכב ולאחר שיגורו גם הופעל על ידי מפעל מב"ת של התעשייה האווירית. הוא שוגר במאי 1996, ובהתחלה שימש רק לשידורי טלוויזיה מזדמנים, אך בהמשך הפך לתשתית של שידורי הלווין בישראל ובמזרח אירופה. הביקוש הביא להפעלת כל קיבולת השידור שלו, אף על פי שבמקור תוכנן להפעלת 7 מתוך 9 שפופרות התקשורת שלו בלבד.
משך חייו של לווין נקבעים על פי אמינות רכיביו, וכמות הדלק שהוא אוצר בתוכו. עמוס-1 תוכנן לקצת יותר מ- 10 שנות שירות בחלל, אך החזיק מעמד 16 שנים ללא תקלות חמורות.
בשנת 2008, כאשר לא נותר בו די דלק לשמירת מסלול מדוייקת, הוא הוחלף בעמוס-3, השייך לחברת חלל-תקשורת, ונמכר לחברת אינטלסט האמריקאית, עבורה המשיך לפעול עד לאחרונה. למרות חוסר הדלק, פותחה שיטה להפעילו באופן חסכוני שמאפשר שימוש מנוון-משהו, אך יעיל לצורך שיועד לו.
לפני כשבועיים התקבלה הודעה רשמית על כך שבתאריך ה- 2 ביולי 2012, יחל תהליך הוצאת עמוס-1 (שנקרא עכשיו IS-24) ממסלולו. הלווין ישתמש בשארית הדלק שלו כדי להאיץ ולנסוק. הוא יעזוב את החגורה הגיאוסטציונרית שהיתה ביתו ב- 16 השנים האחרונות, יטפס 200 עד 300 קילומטרים (בהתאם לכמות הדלק שנותרה בו) ויכנס ל"מסלול בית קברות". המנועים יופעלו עד שיתרוקנו מיכלי הדלק לחלוטין. מערכות הלווין יכובו בפיקוד מהקרקע אחת אחרי השניה, המצבר ירוקן ולבסוף יכובו משדרי הטלמטריה ויחדלו את קבלת הנתונים מהלווין.
עמוס-1 היה הלווין הראשון שלי. היו אחריו אחרים, משוכללים וטובים יותר, שכן הם תוכננו על סמך לקחים שנלמדו מהפיתוח והתפעול של הלווין הראשון. אבל זה היה הלווין שבאמצעותו למדתי את מקצוע הנדסת הלווינים ושיטות הפעלתם, שעליו התאמנתי ופיתחתי שיטות עבודה שמשמשות אותנו מאז. הלווין שלימדתי עשרות בקרים להפעיל ויחד לנתח נתונים ולפתור בעיות.
לא עצוב מאד להיפרד, כי למעשה כבר נפרדנו ממנו לפני ארבע שנים, ובכל זאת מדובר על מכונה ולא יותר. אבל אני שמח וגאה על שיצא לי לקחת חלק בפרויקט לאומי זה, שהיה הבסיס ליכולת מכובדת מאד של המדינה הקטנה שלנו.
לפני שבוע התבשרנו שהתעשייה האווירית זכתה במכרז לבניית עמוס-6. לווין שישקול יותר מפי ארבע לעומת עמוס-1, ובעל יכולות גבוהות בהרבה.
המורשת ממשיכה.
הערה לסיום: אתמול הובא למנוחות עמיצור רוזנפלד, שהיה מנהל תכנית "עמוס" בתעשייה האווירית. אדם שפועלו השפיע רבות על תעשיית החלל הישראלית, וזכרו ישאר עמנו.
המשימה שהוטלה עלי היתה לתפוס פיקוד על הצד המוטס בתפעול לווין התקשורת של התעשייה האווירית, לווין התקשורת היחידי תוצרת הארץ באותם ימים.
עמוס-1 (נקרא פשוט "עמוס" במקור) נהגה, תוכנן, הורכב ולאחר שיגורו גם הופעל על ידי מפעל מב"ת של התעשייה האווירית. הוא שוגר במאי 1996, ובהתחלה שימש רק לשידורי טלוויזיה מזדמנים, אך בהמשך הפך לתשתית של שידורי הלווין בישראל ובמזרח אירופה. הביקוש הביא להפעלת כל קיבולת השידור שלו, אף על פי שבמקור תוכנן להפעלת 7 מתוך 9 שפופרות התקשורת שלו בלבד.
משך חייו של לווין נקבעים על פי אמינות רכיביו, וכמות הדלק שהוא אוצר בתוכו. עמוס-1 תוכנן לקצת יותר מ- 10 שנות שירות בחלל, אך החזיק מעמד 16 שנים ללא תקלות חמורות.
 |
| עמוס-1 |
לפני כשבועיים התקבלה הודעה רשמית על כך שבתאריך ה- 2 ביולי 2012, יחל תהליך הוצאת עמוס-1 (שנקרא עכשיו IS-24) ממסלולו. הלווין ישתמש בשארית הדלק שלו כדי להאיץ ולנסוק. הוא יעזוב את החגורה הגיאוסטציונרית שהיתה ביתו ב- 16 השנים האחרונות, יטפס 200 עד 300 קילומטרים (בהתאם לכמות הדלק שנותרה בו) ויכנס ל"מסלול בית קברות". המנועים יופעלו עד שיתרוקנו מיכלי הדלק לחלוטין. מערכות הלווין יכובו בפיקוד מהקרקע אחת אחרי השניה, המצבר ירוקן ולבסוף יכובו משדרי הטלמטריה ויחדלו את קבלת הנתונים מהלווין.
 |
| עמוס-1 בשלב הניסויים קרדיט: התעשייה האווירית |
עמוס-1 היה הלווין הראשון שלי. היו אחריו אחרים, משוכללים וטובים יותר, שכן הם תוכננו על סמך לקחים שנלמדו מהפיתוח והתפעול של הלווין הראשון. אבל זה היה הלווין שבאמצעותו למדתי את מקצוע הנדסת הלווינים ושיטות הפעלתם, שעליו התאמנתי ופיתחתי שיטות עבודה שמשמשות אותנו מאז. הלווין שלימדתי עשרות בקרים להפעיל ויחד לנתח נתונים ולפתור בעיות.
לא עצוב מאד להיפרד, כי למעשה כבר נפרדנו ממנו לפני ארבע שנים, ובכל זאת מדובר על מכונה ולא יותר. אבל אני שמח וגאה על שיצא לי לקחת חלק בפרויקט לאומי זה, שהיה הבסיס ליכולת מכובדת מאד של המדינה הקטנה שלנו.
לפני שבוע התבשרנו שהתעשייה האווירית זכתה במכרז לבניית עמוס-6. לווין שישקול יותר מפי ארבע לעומת עמוס-1, ובעל יכולות גבוהות בהרבה.
המורשת ממשיכה.
הערה לסיום: אתמול הובא למנוחות עמיצור רוזנפלד, שהיה מנהל תכנית "עמוס" בתעשייה האווירית. אדם שפועלו השפיע רבות על תעשיית החלל הישראלית, וזכרו ישאר עמנו.
יואב פוסט יפה ומרגש.
השבמחקכמו שאמרת זו רק מכונה אבל התפקיד מחייב היכרות מאוד אינטימית עם המכונה הזו, ומוכנות להקריב זמן וקשב ככל שנדרש.
אהוד
אכן פוסט יפה.
השבמחקעמוס-1 הוא ללא ספק אחת ההצלחות הגדולות של ישראל בתחום החלל. המשיכו כך!
שלום יואב,
השבמחקכאחת הבקרים שלימדת, ברכות על פוסט מרגש ובלוג נפלא. אגב, רק באג אחד ללוייני עמוס לדורותיהם - מתקלקלים תמיד בחגי ישראל, כשאף אחד לא בעבודה, נעבעך.
תודה רבה! :)
השבמחק