יום חמישי, 6 באוקטובר 2011

דרקונידים מהחלל החיצון!

ביום שבת ה- 8/10 בלילה ניתן יהיה לצפות במטר מטאורים הנקראים דרקונידים. קראתם נכון.

למה הם נקראים כך?

להבדיל ממטאורים "ספורדיים", המופיעים אקראית בשמי הלילה ונעים בכיוונים שונים, מטר מטאורים הוא שטף של מטאורים רבים שנראים כאילו הם מופצים מאזור מסויים בשמיים (נקרא "רדיאנט"). מטר מטאורים מקבל את שמו מקבוצת הכוכבים שמהווה את המקור, לכאורה, של המטר. הדרקונידים מגיעים מקבוצת דרקון (Draco), הליאונידים מגיעים מקבוצת אריה (Leo), הפרסאידים מקבוצת פרסאוס, וכן הלאה.
רדיאנט

"כאילו", "לכאורה", מהו באמת מקור המטר?

שביט
Courtesy of John Laborde
מטאורים הם רסיסי סלע וקרח שהיו חלק משביט, והושלכו לחלל כתוצאה מהתפרצויות שמתרחשות בגרעין השביט כשהוא מתחמם. הרסיסים הללו יוצרים את זנב השביט, ומתפזרים עם הזמן לכל אורך המסלול שלו וסביבתו.
שביטים שנכנסים למערכת השמש הפנימית משאירים "ענני" רסיסים בסביבת מסלול כדור הארץ, וכך במחזוריות של שנה חולף עולמנו דרך שובלם של שביטים רבים בתאריכים קבועים.
כאשר כדור הארץ חולף במסלולו בתוך שטף מטאורידים (כך אקרא לרסיסים מעכשיו, הסבר יבוא בהמשך), תראה התופעה לצופה מהקרקע כמטאורים המתפזרים מאותה נקודה בשמיים, למרות שהם נעים במקביל זה לזה. זה כמו שפסי רכבת נראים כאילו הם נפגשים באופק למרות שברור לנו שהם מקבילים זה לזה (אפילו ברכבת ישראל).


מטר הדרקונידים מקורו בשביט ג'יאקוביני-צינר, שביט שהתגלה כבר לפני יותר מ- 100 שנים, ואפילו שימש כמטרה לחללית ICE, שחלפה דרך זנבו בשנת 1985.


למה "מטאורידים"? רוצים הסבר עכשיו!

כל ה"חצץ הבין-פלנטרי", הסלעים שאינם גדולים מספיק כדי להיקרא "אסטרואידים", ואינם קטנים מספיק כדי להיקרא אבק הם מטאורידים. כאשר מטאוריד נופל דרך האטמוספירה הוא נקרא "מטאור", וכאשר הוא מונח על הקרקע הוא "מטאוריט". פשוט, נכון?

למה לא שמענו על הדרקונידים עד כה? יש השנה משהו מיוחד?

כן, אבל צריך להבין קודם מהו קז"ש.
אסטרונומים מודדים עוצמה (או איכות) של מטר מטאורים באמצעות פרמטר שנקרא קז"ש, או קצב זניתי לשעה (באנגלית ZHR). המשמעות היא כמה מטאורים יראה צופה המביט הישר למעלה, בלילה חשוך וללא עננים, ובמקום פתוח ללא הסתרות לשדה הראייה, במשך שעה אחת בשיא המטר, בהנחה שמקור המטר (הרדיאנט) נמצא בזנית. ברור שבדרך כלל תנאי התצפית הם גרועים בהרבה, ולכן הקז"ש הוא קצב המטאורים המקסימלי שניתן לצפות לו.
רוב המטאורים שאינם ספורדיים מגיעים בקז"ש של עשרות בודדות, כך שקשה לצפות לראות יותר מאשר מטאור כל כמה דקות, אבל מטר שכדאי לצפות לו יהיה בקז"ש של לפחות 100, ואז במקום חשוך אפשר לראות לפחות מטאור אחד כל דקה!
הדרקונידים מגיעים בדרך כלל במטר דליל שאין מה לטרוח בגינו, אבל כמה פעמים במאה השנים האחרונות הוא הופיע בקצב של מאות רבות של מטאורים בשעה.
השנה צופים קז"ש של עד 1000 עקב "עננה" צפופה במיוחד של מטאורידים. למעשה הצפיפות שלהם גבוהה עד כדי כך שנאס"א מסובבת את טלסקופי החלל שלה לזווית שתרחיק את האופטיקה שלהם מכיוון השטף, ותחנת החלל הבינלאומית מתמרנת להקטנת הסיכון לפגיעה בקפסולות המילוט של הצוות.

טלאי של משימת טיסת מחקר בזמן האירוע

לנו, על הקרקע, אין כל סיבה לדאגה. המטאורים שרואים כ"כוכבים נופלים" מתנדפים בגובה של עשרות קילומטרים מעלינו.


מה צריך לעשות כדי לראות אותם?

לצאת החוצה ביום שבת בלילה. השיא יהיה בסביבות 23:00 שעון ישראל, אבל גם שעתיים קודם ושעתיים אחר-כך צפויים הרבה מטאורים.
השיטה הטובה ביותר היא למצוא מקום פתוח וחשוך שבו אפשר להשתרע פרקדן על הקרקע ולהביט בשמיים. 
אין צורך בשום טלסקופ או משקפת. הרדיאנט של הדרקונידים הוא כאמור בקבוצת דרקון, שנמצאת פחות או יותר בכיוון צפון.
ככלל מטאורים נראים כקו זוהר המתקדם בשמיים למשך שבריר שניה ונעלם. לעיתים יש לו צבע, שיכול להעיד על ההרכב שלו. לפעמים הוא ישאיר שובל זוהר למשך שניות ספורות, ובמקרים נדירים הוא מתפוצץ תוך כדי טיסה (ללא קול, כי הוא רחוק מאד מכם!).

דעו רק שמדובר בתחזית, ולעיתים קורה שמטר מטאורים לא מופיע בעוצמה שציפו לה, אז נקווה שיהיה מה לראות, ושלא נתאכזב.
אגב אכזבות, חיסכו לעצמכם את בקשת המשאלות. אנחנו אולי סופרים מטאורים, אבל המטאורים לא סופרים אותנו.


שמיים צלולים ותצפית נעימה ופורייה!


יום חמישי, 29 בספטמבר 2011

הארמון השמיימי הגיע לחלל

בזמן שארצות הברית משהה את נוכחותה בחלל, יש מי שמזנק קדימה עם תכניות גדולות ושאפתניות.
סין, מעצמת חלל ללא עוררין, הטיסה באמצעיה שלה בלבד אנשים לחלל (טייקונאוטים בלשון התקשורת דוברת האנגלית), הטיסה חלליות לירח (ללא נחיתה בינתיים) ושיגרה לווינים רבים. בין התוכניות שלה לעתיד הקרוב - גשושה למאדים (יינגהו-1) ורכב קרקעי רובוטי לירח (צ'אנגאי-3), שתיהן מוזכרות כאן, ובנוסף - תחנת חלל מאויישת.


היום שוגרה מעבדת החלל טיאנגונג-1 לח
לל (משמעות השם בתרגום מילולי הוא "הארמון השמיימי"). המעבדה נועדה לצבירת ניסיון באחד האתגרים הקשים ביותר לביצוע במשימות חלל - היצמדות בין רכב חלל לבין תחנה במסלול. טיאנגונג-1 מתוכננת לשהות בחלל כשנתיים בלבד, במהלכן תגענה אליה שלוש מעבורות מדגם שנז'וּ המסוגלות להעלות למסלול מטען ואפילו בני אדם (הדמיון, אגב, בין השנז'ו לבין הסויוז אינו מקרי). הראשונה, שנז'ו-8, תשוגר כבר בחודש נובמבר הקרוב ללא טייקונאוטים, ותבצע ניסיון היצמדות אוטומטי. אחריה מתוכננות שתי משימות נוספות, שנז'ו-9 ושנז'ו-10, האחרונה תהיה מאויישת, וצוותה יעבור לטיאנגונג-1 לשהות קצרה.

הדמייה של רכב החלל שנז'ו (מימין) מתקרב לטיאנגונג-1 (משמאל) לקראת עגינה.

כל זאת לקראת התחלת בניית תחנת חלל במימדים מלאים. טיאנגונג-1 איננה חלק מתחנת החלל המתוכננת, אלא בעיקר הוכחת יכולת וצעד מקדים לבחינת טכנולוגיות חדשות. להלן אינפוגרפיקה שמציגה את תכנית תחנת החלל במלואה:

(לחיצה להגדלה)

סין הצהירה על כוונותיה לבניית תחנת חלל כבר בסוף שנות ה- 80, אך התוכנית סבלה מעיכובים רבים כתוצאה של חוסר הכרעה בנושא פעילות אנושית סינית בחלל. בשנים האחרונות החלה המעצמה האסייתית בפיתוח נרחב בתחומי הטיסות המאויישות, במקרים רבים בהשראת פיתוחים רוסיים.
תחנת החלל צפויה להתחיל להיבנות באמצע העשור הנוכחי ולהפוך למבצעית בתחילת העשור הבא, במקרה באותה תקופה שבה תחנת החלל הבינלאומית אמורה לסיים את פעילותה.
המשגר מדגם לונג-מארש מובל לעמדת השיגור
צריך לציין שקהילת החלל הבינלאומית מוטרדת מהאפשרות הברורה של שימושים צבאיים ביכולות שסין מפתחת. למשל, יכולת היצמדות בחלל יכולה לשמש גם לנטרול לווין השייך למדינה זרה.
עם זאת, אולי זה מה שצריך כדי שמעצמות העל האחרות יגדילו את תקציבי תכניות החלל שלהן, וכולנו נרוויח מכך.

____________________________________
זכויות לתמונות (מלבד האינפוגרפיקה): המשרד להנדסת חלל לתכניות מאויישות בסין

יום רביעי, 28 בספטמבר 2011

לקראת שנה חדשה

דברים שעשיתי השנה (לפי סדר השליפה מהזכרון שלי):
תכננתי ובניתי טרבושה, הדרכתי חוג חלל לילדים, יצרתי סרטון ויראלי מדעי בפחות מיומיים, העברתי הרצאות מוצלחות, כתבתי עשרות פוסטים, ניהלתי פרוייקט סיפורי מדע בדיוני ואף כתבתי בו בעצמי, החלפתי תפקיד בעבודה, הכרתי המון חברים חדשים, התחלתי ללמוד ציור, פיתחתי פרוייקט של טיסה למרומי האטמוספירה וביקרתי בסלון האווירי בפריז ובמוזיאון כיבוש החלל במוסקבה.

השנה שנפתחת הערב הולכת להיות שנה מעולה, ואין לה ברירה אחרת.
Image credit: ForestWander
שתהיה זו שנה של שיגורים מוצלחים, של תגליות מדהימות ושל שמיים צלולים, ושנה של אושר, הגשמה ויצירתיות מרובה לכולכם.

יום שבת, 24 בספטמבר 2011

תכניות לסוכות כבר יש לכם?

בחוה"מ סוכות, שיוצא השנה בתאריכים 16 עד 18 באוקטובר (ימים ראשון עד שלישי) יתקיים כבכל שנה פסטיבל אייקון למדע בדיוני, פנטסיה ומשחקי תפקידים. כבכל שנה, אני מתייצב שם כדי לפגוש חברים ותיקים ולהכיר חברים חדשים השותפים לי בחיבה לעולם הספקולטיבי לסוגיו.
נושא הפסטיבל לשנת 2011
הפסטיבל יתקיים באשכול הפיס ברחוב הארבעה בתל-אביב, ובבית הספר עירוני א' שנמצא לידו (בצד של רחוב שפרינצק). גם השנה יתקיים במקביל פסטיבל נוסף לאותם נושאים ובאותו שם, אך מאחר ואני שקוע כולי בזה שייערך באשכול הפיס, להלן המלצותיי לפסטיבל זה בלבד.

למקרה שאתם לא יודעים, מדובר בארוע שנתי בנושאי מדע בדיוני ופנטסיה על כל סוגי המדיה והחוויה שלהם: ספרות, קולנוע, טלוויזיה, קומיקס, משחקי תפקידים, משחקי מחשב ועוד. הארוע מאורגן על ידי האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה והעמותה למשחקי תפקידים בישראל.

לאירועים הבאים אני משלה את עצמי שאוכל להגיע:

יום ראשון 16/10
12:00 שטויות מסוכנות פאנל ספקנות, שבו יציג כל משתתף את תורתו הקלוקלת וינסה לשכנע את המשתתפים האחרים ואת הקהל בצדקת דרכו. מהיכרותי את המשתתפים צפוי דיון סוער וחריף שלא יאפשר לאיש להישאר אדיש.
15:00 תכנית החלל בתום עידן המעבורות, התחדשות או דעיכה? איך אני יכול שלא להגיע לאירוע כזה? במיוחד לאחר שאנשים נערצים כמו הדוקטורים אהרון האופטמן ועמנואל לוטם ביקשו ממני להשתתף בו? פאנל שיעסוק במצב תכנית החלל המאויישת והכיוונים האפשריים שלה בעתיד הקרוב. נעסוק גם בשאלה החשובה, האם יש בכלל מקום להשקיע בתכנית חלל מאויישת, כשמכונות יכולות לבצע את אותן הפעולות באופן איכותי ובטוח יותר. לי יהיה מאד מעניין לדבר על זה.
17:00 תהיות או לא להיות הרצאה על ההיסטוריה של הספקנות, וכשהיא מובאת על ידי ליאורה לוי, צפוי אירוע משעשע ומחכים.
20:00 ראיון עם ערפדים ארוע להשקת ספרה החדש של ורד טוכטרמן "דם כחול". פאנל מבויים בו משתתפים ערפדים מפורסמים כדי לדון בנושאים ערפדיים. תקראו את התקציר ותבינו יותר. לי מספיק שזה ארוע שמביימת רותם ברוכין כך שהאיכות והכיף מובטחים.
במקביל (לעזאזל איתם!) תתקיים ההרצאה דגל ישראל על הירח, על פרוייקט SPACE IL שבמסגרתו ינחיתו כמה חבר'ה צעירים ונחושים חללית ישראלית זעירה על הירח. אם טרם שמעתם על כך, התביישו לכם ולכו לשמוע!

יום שני 17/10

14:00 תתחדש! יש לך מחלה נכחדת הרצאה של ד"ר קרן לנדסמן, שאין לי אלא לשבח את נוכחותה הסוחפת, את יופיה המלבב ואת קולה הצלול. תבואו. יהיו זומבים.
18:00 אבוי. שני אירועים מעניינים במקביל. זה בטוח משהו נגדי! ילדים, מבוגרים ושאר יצורי פנטזיה פאנל על ספרות ילדים ונוער עם צוות שמבין עניין. צריך להיות מעניין. לחשוב מחדש על אינטליגנציה דפנה שיזף הופכת בעניין משמעות האינטליגנציה ואיך אנחנו נכשלים שוב ושוב בעצם ההגדרה שלה.
20:00 השמד עולמות מיד - שאל אותי כיצד מסמר הערב! ההרצאה שלי ובה נלמד כיצד ניתן (או לא ניתן) להשמיד את העולם. איך פעולה שרואים בכל כך הרבה סרטי מד"ב, היא הרבה יותר מורכבת (אם כי אפשרית בהחלט!) ממה שניתן לצפות.
22:00 הקרנה פעילה של ד"ר הוריבל קודם כל, אם טרם ראיתם את הסרט, אז עוד לא מאוחר. שנית, ההקרנה כוללת שחקנים חיים על הבמה עם הרבה הפתעות. שלישית, גם אני אהיה שם. לקצת. על הבמה. כדאי לכם!

יום שלישי 18/10

12:00 התחדשות ונפילה: המעגליות ההיסטורית במדע הבדיוני לפחות פעם בחיים צריך לשמוע הרצאה של ד"ר גיא בקר. עדיף יותר מפעם.
14:00 מכת השטן ועד למפלצת הספגטי המעופפת הרצאה של רועי צזנה על דתות משוגעות. במקביל תתקיים סדנת פיתוח רעיונות לכותבים, בהנחיית הסופרת יעל פורמן והמחזאית רותם ברוכין שיילחמו על הזכות לעזור לכם לשפר את הסיפורים שנתקעתם במהלך כתיבתם.
17:00 מעבר ללהט החרב המתהפכת אהוד מימון קרא בחייו ספר או שניים בז'אנר המדע הבדיוני. יש הטוענים שהוא למעשה קרא את כולם, ואף הפיק מהם תובנות למכביר. שווה לשמוע אותו מדבר.
18:00 מופע הסיום כיף קהילתי, אבל מעבר לכך אני גם מועמד לזכייה בפרס גפן לסיפור "מגע שני", אז שם אני אהיה (אתם יכולים לעזור לי לזכות, דרך אגב...) במקביל (כבר אמרתי שמתנכלים לי?) יש גם את הרצאתו של עמית בן בסט על סיפור ההצלחה ושמו אבולוציה.
20:00 שתי הרצאות ספקנות שיהיו מעניינות ללא ספק: ד"ק יוסי לוי יסביר איך לשקר בעזרת סטטיסטיקה, ויובל אלחנתי ירצה על אבולוציה למארקית והרלוונטיות שלה היום. ובמקביל (אוף! הפעם זה עובר כל גבול!) הקרנה פעילה נוספת של ד"ר הוריבל.

בטוח שפיספסתי כמה אירועים שווים נוספים בתוך כל האטרקציות, ואלו הם רק האירועים הרשמיים. חלק חשוב מהפסטיבל הוא הכינוס של המון אנשים בעלי דמיון מפותח שמעיזים לחלום על עולמות שונים משלנו, כאלו שלעולם לא יהיו מציאותיים, וכאלו שהעולם שלנו הופך דומה להם מדי יום. ואם אתם מגיעים, כתוּב לכם היכן אפשר למצוא אותי. בואו להגיד שלום!



קישורים נוספים:
אתר הכנס
התוכניה המלאה
ההמלצות של קרן