יום שישי, 19 באוקטובר 2018

בֶּפִּיקוֹלוֹמְבּוֹ יוצאת לדרך!

בעוד שעות ספורות תצא לדרכה משימת דגל אירופאית ששמה בפיקולומבו (BepiColombo). משימת דגל היא פרויקט בתקציב גבוה במיוחד ומטרתה להפיק מידע בעל ערך רב במיוחד. היעד של משימה זו הוא כוכב-חמה (מרקורי), הפלנטה הקרובה ביותר לשמש. מטרת המשימה היא לאסוף מידע על מבנה הפלנטה הפנימי והחיצוני ועל תהליך היווצרותה, על הגזים שעוטפים בדלילות את הפלנטה, על השדות המגנטיים שלה ומקורם, ועל מצבורי הקרח (והחומרים האחרים) שהתגלו במכתשים חשוכים-תמידית בקטבים שלה.


קרדיט: Airbus

לפני שתצא לדרך, אספר לכם בקצרה על מה שהולך לקרות במהלך המשימה.

יום ראשון, 25 בספטמבר 2016

שבוע עמוס בציפיות

שלושה אירועים הקשורים לחלל יתרחשו השבוע ושווה לעקוב אחריהם:


1. הכרזה של נאס"א על עדויות ל"פעילות מפתיעה" על פני הירח אירופה, המקיף את הפלנטה צדק

מתי: יום שני 26/9 בשעה 21:00 שעון ישראל
קישור לצפייה


בארוע יספרו מדענים של נאס"א על תגליות שהושגו באמצעות תצפיות של טלסקופ החלל האבל על הירח אירופה. התגליות מעידות על פעילות שעשויה להיות קשורה לקיומו של אוקיינוס מתחת לשכבת הקרח שמכסה את פני הירח.

2. הרצאה של אילון מאסק, מנכ"ל חברת SpaceX, על תכניות החברה להפוך את האנושות לחברה מולטי-פלנטרית

מתי: יום שלישי 27/9 בשעה 21:30 שעון ישראל
קישור לצפייה


הרצאה בקונגרס האסטרונאוטי הבינלאומי (IAC) שבמהלכה נשמע לראשונה על התכניות של SpaceX להעברת המוני אנשים למאדים. הציפיות הן לקבל מידע על שיטת השיגור למטעני ענק שיידרשו לשם כך, על כלי התחבורה שיוכל להטיס עשרות אנשים ויותר מכדור הארץ למאדים, אמצעי נחיתה, אמצעי המראה ממאדים, תשתיות לשהייה על פני מאדים וכמובן גם התייחסות ליכולת המימון של פרוייקט האדירים הזה.
להרצאה הזאת מחכים כבר כמעט שנה, ויש סיכוי להרצאה בעלת חשיבות היסטורית, אז שווה לצפות.
אני אסקר את ההרצאה בטוויטר ובפייסבוק.


3. סיום משימת רוזטה

מתי: יום שישי 30/9


סוכנות החלל האירופאית מסיימת את משימת רוזטה, שחוקרת את השביט 67P צ'וריומוב-גרסימנקו מאז 2014, ואף הנחיתה עליה את הגשושה פיליי. כדי לסיים את המשימה תתקרב החללית אל השביט ותנסה לנחות עליו. המגע בקרקע מתוכנן להיות כ- 50 ס"מ בשניה, ולאחריו תופסק פעילות החללית. במהלך הגישה לנחיתה תמשיך רוזטה לאסוף נתונים מדעיים ייחודיים ולשדר אותם חזרה לכדור הארץ.

יום שני, 2 במאי 2016

דרקון אדום

העוקבים אחרי הבלוג ודף הפייסבוק שלי לא יופתעו כשאדווח שחברת ספייס-אקס שוב עושה גלים גבוהים. הפעם הגלים כל כך גבוהים שלא ברור אפילו עד איזה גובה הם מגיעים.

ביום רביעי האחרון הופיעה בחשבון הרשמי של החברה בטוויטר ההודעה הבאה:
"מתכננים לשלוח דרגון למאדים במהלך 2018. הדרקונים האדומים
ידווחו על הארכיטקטורה הכוללת של [משימות] מאדים, פרטים בקרוב."

לפרסום הצטרף ציוץ של מנכ"ל החברה, אילון מאסק:
"דרגון 2 מתוכנן לנחיתה בכל מקום במערכת השמש.
משימת מאדים של דרקון אדום תהיה טיסת הניסוי הראשונה."

מה אנחנו יודעים עד כה?
ספייס-אקס מתכננת על מאדים. זה לא חדש. מאסק מדבר על כך בכל ראיון, והחזון שהוא פורש מסתיים במיליון אנשים שגרים במאדים (כולל הוא עצמו, אגב). כמו כן כמעט כל פרוייקט שהאיש הזה מעורב בו, קשור בדרך זו או אחרת לאותו החזון. אפילו המכוניות החשמליות וההייפרלופ.
בציוץ הראשון מדווח על מועד לשיגור חללית או חלליות למאדים ב- 2018. הרבה יותר מוקדם ממה שחשבנו, אבל לא בלתי אפשרי. את היכולת לעשות זאת הם ישיגו אחרי שטיל הפלקון-כבד (Falcon-Heavy) יתחיל לטוס. שיגור הבכורה של הטיל היא בנובמבר 2016, כלומר בעוד חצי שנה.

בתמונה השמאלית רואים את הפלקון-כבד בתצורה הנושאת דרגון-2 (המופיע גם בתמונה הימנית על קרקע מאדים).

המשמעות שאיננה כתובה היא שהמטען יהיה דרגון-2, כלומר הגירסה המאויישת והחדשה של חללית הדרגון, זו שכבר ארבע שנים עושה משלוחי מטען לתחנת החלל הבינלאומית. הדרגון-2 כבר נמצאת בשלבי ניסויים מתקדמים, והשנה תטוס פעם אחת לפחות לניסוי חילוץ תא הצוות תוך-כדי השיגור. טיסה מאויישת ראשונה של דרגון-2 לתחנת החלל עשויה להתבצע כבר בסוף השנה הבאה, אבל סביר שלא לפני 2018.

ברור לגמרי שלא יהיו אנשים בטיסה ראשונה למאדים, אבל למרות זאת זו תהיה חללית שנועדה לאנשים שתטוס למאדים, וזה דבר חדש ומגניב. כמו כן הדרגון-2 כנראה תעלה במסתה על כל חללית אחרת שאי פעם טסה למאדים עד כה, וחוץ מזה תהיה המשימה הראשונה למאדים שאיננה משימה מדעית.


גרפיקה של משגר הפלקון-כבד בתצורת הדרגון-2

מה באמת מתכננים בספייס-אקס?
הניסיון איתם מוכיח שהם יודעים לנצל באופן מירבי את יכולת הפקת הלקחים שלהם. כך למשל בכשלון שהיה להם ביוני 2015 נחקרו גורמי התקלה באמצעות מידע מחיישנים אקוסטיים שהיו בתוך מיכל הדלק.

יתרה מכך, גם פעילויות שאינן נחשבות כבר כניסויים אלא כטיסות שיגרה, אפילו הן מכילות ניסויים לפיתוחים עתידיים, לעיתים אפילו מהלכים מהפכניים כמו ניסיונות הנחתת השלב הראשון של המשגר שזה עתה סיים לשגר מטען מבצעי למסלול.
טיסה למאדים היא לא עניין מורכב במיוחד אחרי שיוצאים ממסלול כדור הארץ (לזה דואג טיל השיגור). סוכנויות החלל של ארה"ב, רוסיה, האיחוד האירופאי, יפן והודו כבר עשו את זה בהצלחה המון פעמים במצטבר, והמכניקה המסלולית איננה מורכבת כשמשתמשים בכלי תוכנה מודרניים.
מאחר וספייס-אקס לא יבצעו ניסוי בלי לנסות קפיצת דרך מהפכנית על הדרך, אז ברור לכולם שהם ינסו גם לנחות על פני הקרקע של מאדים. במיוחד לאור הציוץ של מאסק.


דרגון-2 במהלך ניסוי מנועים.
SpaceX

האם הדרגון באמת מסוגל לנחות על מאדים?
קשה לדעת. במיוחד כי רק פרטים מעטים פורסמו עד כה לגבי הרכב המדובר, ורובם ככולם בהקשר של שיגור אסטרונאוטים לתחנת החלל.
נחתת של ברית המועצות היתה הראשונה שנחתה על מאדים בתחילת שנות ה- 70, אבל שבקה לאחר פחות מדקה על פני הקרקע. מאז רק נאס"א הצליחה לנחות שם, בדרך כלל בהצלחה. הנחתת הכבדה ביותר שנחתה על מאדים היתה קיוריוסיטי, שמסתה 900 ק"ג. המסה של הדרגון-2 היא מספר טונות, והמשמעות היא שהנחיתה תהיה אתגר גדול הרבה מכל מה שנאס"א אי פעם ביצעה. להצליח להנחית חללית דרגון על מאדים תהיה פריצת דרך אדירה בטכנולוגיית חלל.

בכתבה הזאת מצוטטים את בובי בראון, מהנדס אווירונאוטיקה שעוסק בפיתוח שיטות להנחתת מטענים כבדים על מאדים. בראון הוביל מחקר משותף של ספייס-אקס ונאס"א בתחום הבלימה הרקטית. הוא מתאר שבניסויים של החזרת השלב הראשון של טילי השיגור שלהם, הם מבצעים כבר מ- 2014 ניסויי הפעלת מנוע לבלימת נחיתה בשכבות האטמוספירה הגבוהות, שם צפיפות האוויר קרובה לצפיפות האוויר במאדים. במילים אחרות ספייס-אקס כבר עושה ניסויי נחיתה בסביבה דמויית מאדים כבר שנים!
בנוסף לכך, נאס"א הטיסה מטוסים שעקבו עבור ספייס-אקס אחר השלב הנוחת ותיעדו במצלמות תרמיות את המתרחש כדי ללמוד על בלימה רקטית במהירויות על-קוליות (נאס"א משתמשים רק בחיכוך של מגן החום לשם כך).
ועוד, הוא מוסיף, ישנו כבר הסכם בין שני הגופים לשיתוף פעולה. נאס"א נסייע בניווט ותקשורת בעזרת רשת החלל העמוק שלה, וספייס-אקס תחלוק עם נאס"א את הידע שנצבר במסע למאדים.

הדמיה של דרגון-2 נוחת על מאדים.
SpaceX

עד כאן נשמע מגניב נכון? אז זה כנראה לא הכל.
אם יש סיכוי לנחות על הקרקע של מאדים (והם לא יחשבו לנסות אלמלא קיים סיכוי סביר), אז למה לא לנצל זאת כדי לעשות משהו מועיל להמשך?
האפשרות המתבקשת היא כמובן מכשור מדעי, כמו בכל המשימות שנשלחות למאדים. אבל ספייס-אקס הם לא כמו כולם, ולמרות שאני מניח שלא יפספסו הזדמנות לקחת מטען מדעי (אולי בתמורה לשיתוף פעולה עם נאס"א?), יהיה לא בלתי מתקבל על הדעת שהדרקון האדום ישגר מטען ממאדים בחזרה לכדור הארץ. כחלק מתכנית שתפלס את הדרך למשימה מאויישת, יש חשיבות רבה לניסוי שכזה, והלקחים יהיו רבים גם אם הניסיון יכשל.

אם זו התכנית, זו תהיה פריצת דרך אדירה נוספת. לא רק בגלל שזה קשה באופן יוצא מהכלל, אלא גם כי מעולם לא נעשה ניסיון כזה.
אז כדי להגביר את התיאבון, אספר שמישהו שאל את מאסק בטוויטר "האם הדרקון האדום מסוגל לבצע החזרת דגימה ממאדים או מירחיו?", ומאסק השיב בקצרה: "כן".

מעולם לא חשתי שהמדע הבדיוני הקשה, כפי שמופיע בספרים שאני אוהב, כל כך קרוב להתגשם במציאות כמו בתקופה הנוכחית. תענוג להיות עד לתמורות של העידן הנוכחי, וזו רק תחילתה של דרכנו אל הכוכבים.

יום רביעי, 30 במרץ 2016

ליל יורי בגוגל קמפוס תל-אביב 2016

בשבוע שסביב ה- 12 באפריל נחגג ברחבי העולם "ליל יורי", לכבוד יום השנה ה- 55 לטיסתו של יורי גגארין, האדם הראשון בחלל, טיסה שהפכה את הקיום האנושי בחלל ממדע בדיוני למציאות.

בואו לגלות מה קורה לגוף האנושי כשהוא מנותק מכבלי הכבידה, מדוע על אף הסכנות אנשים יוצאים לחלל? מתי אפשר יהיה להגר למאדים? כיצד מתבטא היחס שלנו לטיסות בחלל בעולם הקולנוע? הצטרפו למסע בחלל עם הרצאות בזק מרתקות על הקשר שבין האדם והחלל, ועם הופעה אקוסטית של שירי חלל מעוררי השראה.

הארוע יתקיים ב- 13 באפריל בשעה 20:00 בגוגל קמפוס תל-אביב (יגאל אלון 98, קומה 34). הכניסה חופשית ואין צורך בהרשמה מוקדמת (אם כי אשמח אם תסמנו שאתם מגיעים בדף האירוע בפייסבוק).



פירוט ההרצאות:

היכונו לפלישת האדם למאדים – מה הטעם לטוס לעולמות רחוקים בעמל רב ובהשקעת תקציבי עתק, אם מיד לאחר ההגעה אנחנו פונים לאחור וחוזרים לכדור הארץ? בשנים האחרונות מתגבשות תכניות להגירה מאסיבית למאדים, תוכניות שיוכלו לצאת אל הפועל ממש בקרוב. מרצה: יואב לנדסמן

מה מעולל החלל לגופנו? – שהייה ממושכת בחלל משפיעה באופנים רבים על גוף האדם, ובעיקר לרעה. כיצד אנו לומדים על השפעות אלו על הביולוגיה שלנו, וכיצד ניתן ללמוד מכך דברים משמעותיים לגבי חיינו על כדור הארץ? מרצה: ד"ר קרן לנדסמן

איפה חרב האור של מארק ווטני? – הרפתקאות בחלל היו ז'אנר פופולרי כמעט מימי ראשית הקולנוע, אבל בשנים האחרונות, סרטי החלל שלנו מתחילים להשתנות. לצד חייזרים חביבים, מפלצות מזוויעות וקרבות לייזרים, אנחנו נתקלים בסרטי הרפתקה בחלל שכל ההרפתקה בהם היא החלל עצמו. האם הקולנוע שלנו ויתר על החלל המגניב לטובת החלל הריאליסטי, ומה זה אומר עלינו כקהל? מרצה: רותם ברוכין

החלל המאיים של קורדוויינר סמית' – סופר המדע הבדיוני שכתב בשם העט המסתורי קורדוויינר סמית הציג חזון ייחודי של המסע בחלל. החלל בסיפוריו של סמית מאיים ומסוכן בדרך שונה לחלוטין מכפי שמציגים אותו עמיתיו סופרי המדע הבדיוני. בהרצאה אנסה להציג איום זה ולהבין את מקורו, ולהסביר מדוע בכל זאת בני האדם ביקום של סמית' יוצאים לחלל. מרצה: אהוד מימון



מרצים

יואב לנדסמן – מהנדס חלל, מהנדס מערכת ראשי בעמותת SpaceIL, מרצה ויועץ לתחום החלל, כותב הבלוג "מסה קריטית" ומנחה תכנית האינטרנט "החללית".

ד"ר קרן לנדסמן - רופאה מומחית באפידמיולוגיה ובריאות הציבור, מנהלת מקצועית בעמותת "מדעת", מרצה וכותבת הבלוג "סוף העולם – מבט מהיציע". ספרה "שמים שבורים" זכה בפרס גפן לשנת 2015.

רותם ברוכין – מחזאית, תסריטאית ובמאית. זכתה בפרס גפן על סיפוריה "במראה", "הפוך, לקחת", ו"וויסקי בקנקן". את סיפוריה ניתן למצוא באתר rotemwrites.com ובמגוון במות אחרות.

אהוד מימון – עורך ומתרגם, מרצה וכותב על מדע בדיוני ופנטסיה. עורך את אתר האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה ואת אסופת הסיפורים השנתית "היֹה יהיה". כותב הבלוג "שלושה חוקים, עשרה ממדים".



הופעה מוזיקלית

"הטרובדורים" – איילת דקל, ינאי גונצ'רובסקי, רוני גורן בן צבי.


__________________________________
לדף הארוע בפייסבוק

יום רביעי, 23 בדצמבר 2015

ספייס-אקס חוזרים ובגדול!

רגע חשוב בתולדות עידן החלל התרחש אתמול בלילה.
חברת השיגורים SpaceX ביצעה את הנחתת השלב הראשון של משגר הלווינים פלקון-9 בפעם הראשונה תוך כדי שיגור לווינים למסלולם, בהצלחה מלאה ובאתר הנחיתה הייעודי בקייפ קנברל.



[הערה: רשומה זו הופיעה לראשונה בדף הפייסבוק "מדע גדול, בקטנה", שבו אני שותף.
עדכון - פורסמה גם באתר "הידען".]

יום רביעי, 9 בספטמבר 2015

חג אייקון בפתח

כל שנה לקראת חגי תשרי עובדים קשה במיוחד לקראת פסטיבל אייקון שנערך בחול המועד סוכות. צריך להכין הרצאות, לחתוך קטעי סרטים, לערוך תחקירים, לארגן עיצוב וכמובן גם לכתוב פוסט המלצות בבלוג.
נכון לרגע זה יש פוסט המלצות בבלוג.

פסטיבל אייקון הוא הפסטיבל השנתי למדע בדיוני, פנטזיה ומשחקי תפקידים. במהלך שלושת ימי הפסטיבל יתקיימו הרצאות, סדנאות, מופעים, תחרויות, ומשחקים בנושאים שונים ומעניינים סביב נושא הכנס, שהשנה הוא "הרפתקאות".
השנה יצא לי להשתתף בלא פחות מחמישה אירועים שונים שקיבצתי עבורכם להלן.
הערה חשובה: מומלץ בחום להזמין כרטיסים כבר עכשיו, כי מספר המקומות מוגבל, ולחלק מהאירועים לא יהיו כרטיסים למכירה ביום האירוע.

יום שלישי, 29 בספטמבר
20:00 סינמטק 1 יותר בדיוני ממדע 
פאנל מסורתי שבו סוללת אנשי מדע מתחומים שונים מכסחים סרטים וסדרות טלוויזיה על המדע הגרוע שמופיע בהם. הכל מתוך אהבה רבה לקולנוע וטלוויזיה, ואהבה לא פחותה למדע. כמו כן אומרים שהקיטורים שלנו חינניים ומשעשעים מאד, ולכן קיבלנו את האולם הענקי בסינמטק.
חוץ ממני ישתתפו ד"ר קרן לנדסמן, ד"ר בועז קרני, עפר מתוקי והדס סלוין.
דף האירוע בפייסבוק

יום רביעי 30 בספטמבר
16:00 סינמטק 2 הרפתקאות במאדים 
הרצאה שלי על האנושות ומאדים. מדמיון פורה של אומנים ויוצרים, דרך מחקר ויצירות עכשוויות, עד תכניות עתידיות של הפלישה האנושית לכוכב הלכת האדום. על הסיבות לסקרנות, על החשיבות ועל מה שבאמת הולך לקרות בקרוב.
דף האירוע בפייסבוק
18:00 סינמטק 1 גיק אאוט – גרסת ההרפתקאות
משחק תחרותי שבו המתמודדים נדרשים להוכיח עד כמה הם שולטים בידע שמגדיר אותנו כגיקים. למשל מי ידע לציין יותר נבלים מ"באטמן" (ברור ששמות מלאים, לא מספיק רק כינויים), או את שמות ספינות הפדרציה מ"מסע בין כוכבים" (כולל סדרות ההמשך, אבל ממתי הסדרה המצויירת והסרטים החדשים נחשבים?!).
מפיק גיא בוסקו וינחה יניב רוזנבלט, מה שמבטיח בידור מצויין. מה התפקיד שלי שם? לפעמים עוזר שיש שחקני חיזוק. אני שם בשבילכם! (או נגדכם, עדיין לא סיפרו לי.)
דף האירוע בפייסבוק

יום חמישי 1 באוקטובר
צוות תכנית האינטרנט "החללית" יופיע בהרכב מלא בתכנית שלמה מולכם, עם סיפורים על כל מה שמתרחש בימים אלה בחלל מבחינת מדע, טכנולוגיות, שיגורים וטיסות, תכניות עתידיות ועוד. כמובן שהכל בשילוב הסברים בשפה פשוטה והדגמות באמצעות בובות פרווה.
יחד איתי ישתתפו ד"ר קרן לנדסמן, עפר מתוקי, יעל הילמן, ד"ר בועז קרני, וד"ר ויקטור צ'רנוב
דף האירוע בפייסבוק
הרצאה משותפת של רופאה, מהנדס חלל והיסטוריון, על... מה שאתם תחליטו.
אין לדעת איך זה יגמר, אבל בואו נסכם שטוב שיש רופאה בקהל. או על הבמה.


המלצות נוספות:
האירועים הבאים הם אירועים מומלצים מאד, שבחלקם אשב בקהל, ולחלקם לא אוכל להגיע למרות שמאד ארצה. חלק מן האירועים הם חלק מ"סלוט המוות" הידוע לשימצה (למעשה הפעם יש יותר מאחד). בסלוט המוות יש המון אירועים מצויינים שקשה להכריע לגבי המועדף מבינהם.

29/9
14:00 אשכול 1 זומבים, ערפדים ואנשי זאב – כל האמת הרצאה של האחת והיחידה ד"ר קרן לנדסמן!
16:00 אשכול 1 איך לעזאזל הם יודעים את זה? הרצאה על מדע ומדענים עם ד"ר בועז קרני
18:00 סינמטק 1 של מי הכשל הלוגי הזה בכלל? שעשועון על כשלים לוגיים. הפעם הקודמת היתה מצויינת.
18:00 אשכול 5 הדרך לגן עדן – 50 שנה ל"מסע בין כוכבים" באמת צריך לפרט לגבי סטאר טרק?
22:00 אשכול 1 לשיר בכל הכוח 6 - בחזרה לעתיד זה לא ארוע שירה בציבור. כלומר קצת כן, אבל אם לא הייתם באחד מארועי "לשיר בכל הכוח", אז אתם חייבים את זה לעצמכם. זה נורא מצחיק!

30/9
17:00 אשכול 1 כמה טוב שבאת הביתה הרצאה על מוטיב השיבה הביתה בספרות מד"ב ופנטסיה עם אהוד מימון. מובטחות תובנות מאלפות שטרם שמעתם.
17:00 אשכול 6 ההרפתקה שמאחורי הפרופים שוב הרצאה של אביאל טוכטרמן שאפסיד כי אני מרצה באותו הזמן. הפסד גדול בשבילי. לכם יש אופציה להגיע.

1/10
10:00 אשכול 6 הרפתקת הכתיבה פאנל על כתיבת סיפורים עם אלו שמבינות בזה: קרן לנדסמן, רותם ברוכין, יעל פורמן, ורד טוכטרמן ורוני גלבפיש. בהנחיית אהוד מימון.
14:00 אשכול 3 איך (לא) כותבים סיפור רותם ברוכין ויעל פורמן יכתבו יחד סיפור קצר לעיני הקהל על פי הצעות מהקהל. תהליך קורע מצחוק, אבל אני לא אהיה שם, לכם כאמור תהיה אופציה.
18:00 סינמטק 1 מלחמת בוץ: גיבורות מלוכלכות בעולם פוסט-אפוקליפטי הרצאה של הילה בניוביץ'-הופמן. אתם לא באמת צריכים המלצה יותר מזה. אבל בכל זאת, הרצאה על גיבורות אקשן בקולנוע, ובאמת כדאי לכם להגיע.
18:00 אשכול 2 ההרפתקה הקוסמית של האלקטרון הרצאה על התפתחות היקום עם עופר מתוקי. שמעתי את הפיילוט שלה אתמול, וחברים, זו הרצאה מעולה!
19:00 אשכול 3 חתולים במדע הרצאה על חתולים ומדע עם ד"ר ויקטור צ'רנוב. חתולים, מדע ומרצה מצויין שמבין בשניהם.


יצאה רשימה ארוכה, ואני בטוח שפיספסתי המון אירועים טובים נוספים. אני אשרוץ במתחם הפסטיבל ובמסעדות שליד, ואשמח לפגוש אתכם.

נתראה באייקון!

יום ראשון, 12 ביולי 2015

מפגש היסטורי

לפעמים קל לשכוח שחלק מהדברים שאנחנו יודעים היום התגלו רק לאחרונה.
למשל לפני 100 שנה עוד לא השתמשו במושג "גלקסיה" מכיוון שעוד לא היו אמצעי תצפית ומדידה טובים מספיק כדי לזהות שיש "שבילי חלב" נוספים, ותהליך ההיתוך הגרעיני שמפעיל את השמש מוכר לנו רק מסוף שנות ה- 30 במאה הקודמת.
אבל בשביל להבין את מערכת השמש היה צריך להמתין לתחילתו של עידן החלל.
כך למדנו שלכדור הארץ יש מעטפת בלתי נראית של חלקיקים טעונים שכלואים בשדה המגנטי שלו. למדנו איך נראה הצד הרחוק של הירח. גילינו שכוכב חמה אינו 'נעול' כשצד אחד שלו פונה בקביעות לשמש, וגילינו שגם לצדק יש מערכת טבעות משלו.

אתמול מצאתי בבית הוריי את החוברת "כוכבים במסילותם" מאת נתן אריה (הוצאת החברה להגנת הטבע בשיתוף האגודה הישראלית לאסטרונומיה, תשל"ח, הוצאה ששית תשמ"ב). חוברת זו הכירה לילד שהייתי בתחילת שנות ה- 80 את עולם האסטרונומיה לראשונה.


כוכבים במסילותם - מדריך לתצפיות בשמים
צילום: יואב לנדסמן
במיוחד זכרתי את טבלת כוכבי הלכת, כפי שמופיעה להלן.
נתוני כוכבי הלכת מתוך החוברת
צילום: יואב לנדסמן

למרות המהדורה הששית (1982), המידע עדיין מעודכן לשנת ההוצאה המקורית (1978), כשחלליות וויאג'ר רק יצאו לדרכן לכוכבי הלכת החיצוניים.

הפרט הבולט במיוחד הוא שכמות הירחים שהתגלו מאז הוא עצום; 67 לצדק, 62 לשבתאי (עם עוד המון ירחונים זעירים), 27 לאורנוס, 14 לנפטון ו- 5 לפלוטו.
הפרט הבולט השני הוא סימני השאלה בעמודה של פלוטו. למעשה חוסר הידיעה של המסה, הצפיפות וכוח המשיכה נובעת מכך שטרם התגלה הירח הגדול של פלוטו, כארון. הוא התגלה באותה השנה בה יצאה החוברת לראשונה, אבל פרט לכך רוב השאלות לגבי פלוטו נותרו ללא מענה.

מנקודת מבטי, לגדול בתקופה שבה מדי כמה חודשים או שנים פורסמו תגליות חדשות של ירחים או ממצאים אחרים מפני השטח של כוכבי לכת, היה מרגש ומלהיב מאד. היום המצב עוד יותר מעניין לחובבי אסטרונומיה. ראשית, יש יותר משימות חלל, והן מודרניות ומשוכללות לאין שיעור. שנית, האינטרנט מאפשר למידע להגיע אלינו תוך זמן קצר מאד מהרגע שבו הוא נקלט על ידי אנטנות הענק של רשת החלל העמוק. לפעמים תוך דקות בלבד.

בעוד יומיים (14/7/2015) תחלוף לראשונה חללית סמוך לפלוטו, שהיום מוגדר ככוכב לכת ננסי. כדי לקבל תשובות לחלק מהשאלות נשלחה החללית ניו-הורייזנס (אופקים חדשים), החללית המהירה ביותר אי פעם, למסע של קרוב ל- 10 שנים במהלכו צלחה כמעט 6 מיליארד קילומטרים, ושבשיאו תחלוף במרחק זעום של כ- 13,000 קילומטרים מפני השטח של פלוטו.

המון מידע חדש מתקבל בזכות חללית אחת. צילומים אפשר לצלם ממסלול סביב כדור הארץ, אבל הם לעולם לא ישתוו לאלו שמצולמים מטווח קרוב. מלבד הירח, שקרוב אלינו מאד, לא ניתן לזהות מאפיינים גיאולוגיים של עצמים אחרים. מאפיינים אלו הם המפתח להבנת התהליכים שיצרו את מערכת השמש ושהביאו אותה לצורתה הנוכחית. תהליכים אלו עדיין מניעים שינויים בסביבה שלנו, בכדור הארץ. וכדאי לנו מאד להבין אותם היטב אם ברצוננו להשאר בסביבה בעתיד.
תמונות מעובדות של פלוטו מטלסקופ החלל האבל (2010)
פלוטו בצבעים אמיתיים מניו הורייזנס ממרחק 8 מיליון קילומטר
Image Credit: NASA-JHUAPL-SWRI
פרט לצילומים, רק חללית שחולפת בקירבת מקום יכולה למדוד שדות מגנטיים, קרינה, חלקיקים, אבק ועוד.

חלליות עמוסות מכשור מדעי מספקות את סקרנותנו ומאפשרות לענות על שאלות רבות, אבל עם זאת הן חושפות מידע רב נוסף שגורם לנו לשאול שאלות חדשות. בעוד כמה ימים נקבל המון מידע חדש, שיעצים את הידע הקיים מצד אחד, ויהיה בסיס לשאלות שכרגע אנחנו אפילו עוד לא יודעים לשאול. זוהי התקדמות מדעית שמתרחשת מול עיננו.

הערה לסיום שאני מקווה שלא תנמיך את הציפיות יתר על המידה: לוקח ממש הרבה זמן להעביר נתונים מהחללית המרוחקת חזרה לכדור הארץ. אל תצפו שכל המידע המעניין יגיע ביום המעבר. פרטים מסויימים יגיעו לפני, פרטים נוספים כמה ימים אחרי, והמידע האיכותי ביותר יגיע בהמשך השנה והשנה הבאה.
זה יקח זמן, אבל אם חיכינו עד עכשיו, אז לא יהיה נורא להמתין עוד קצת. זה עולם חדש, וכמו כל עולם חדש שפגשנו לראשונה מקרוב, גם כאן תהיינה הפתעות לרוב.

יום שני, 29 ביוני 2015

כשלון הוא תמיד אופציה

אתמול נכשל שיגור של חללית אספקה לא מאויישת לתחנת החלל. טיל השיגור פלקון-9 וחללית האספקה דרגון הן שתיהן מתוצרת SpaceX, וזה הכשל המוחלט הראשון אחרי 18 שיגורים מוצלחים.
זה תמיד עצוב שנכשל שיגור, ובפרט כשצופים בו בזמן אמת. זה מזכיר שבמציאות אין שלמות, ולא ניתן להתחייב על הצלחה, למרות שזה לא פופולרי במיוחד לומר זאת.


התפוצצות הפלקון-9 בתאריך 28/6/2015
Credit: NASA

יום רביעי, 19 בנובמבר 2014

נחיתה מעולם אחר

בתאריך 12 בנובמבר 2014 נחתה הגשושה הראשונה אי פעם על שביט.
הגשושה פיליי השתחררה מחללית האם רוזטה ויצאה לנחיתה ראשונה מסוגה על השביט 67P צ'וריומוב-גרסימנקו.
ההתרחשות באותו יום ובימים שאחריו היתה דרמה רצופה באירועים מרגשים שמדגימים עד כמה קשים ומורכבים האתגרים של חקר החלל, ומאידך כמה רחוק מגיעות יכולותיה של ההנדסה האנושית.
כדי לתת לכם את מלוא החוויה הקמתי מרכז תקשורת קטן בחדר העבודה שלי ותיעדתי כל פיסת מידע שהגיע אלי בדף הפייסבוק "מסה קריטית" ובטוויטר.
זה היה התיעוד היחידי בעברית שניתן בזמן אמת, וכמות המבקרים בדף הוכיחה שיש עניין רב במתרחש.

מאחר ופייסבוק ידוע בחוסר יכולתו לשמור על נגישות להיסטוריה בדפים העסקיים, דליתי את כל התיעוד שלי לנוחיותכם. אתם מוזמנים לשחזר את החוויה ברשומה זו.
קריאה מהנה!

[כל הזמנים הם זמני ישראל.]

11/11/2014
09:59 
Image credit: ESA/Rosetta/NAVCAM
ממש עכשיו, במרחק של חצי מיליארד קילומטרים מאיתנו, חללית רובוטית אחת מתכוננת לאתגר הגדול ביותר של משימתה - לבצע את הנחיתה הראשונה בהיסטוריה האנושית על פני שביט.
הנחיתה תתחיל מחר בבוקר, והמגע בקרקע צפוי לקרות דקות ספורות לאחר השעה 18:00 (שעון ישראל).
צפו מחר לדיווחים ישירים בעברית ובזמן אמת, עם הסברים, פרשנות ומענה לשאלות בדף מסה קריטית.
אפשר גם בטוויטר - MasaCritit.



19:26
cover photo

19:31
בשעה 21:00 (שעון ישראל) יתחיל שידור חי ממרכז הבקרה של סוכנות החלל האירופאית לקראת נקודת ההחלטה על הנחיתה מחר.

22:29
ישנן ארבע נקודות החלטה האם להמשיך בתכנית הנחיתה הנוכחית. ההחלטה הראשונה התבססה על תקינות המסלול של רוזטה, וההכרעה היתה להמשיך בתהליך הנחיתה.
החלטות 2 ו- 3 יתבצעו בשעה 02:00 ובשעה 03:35 בהתאמה (שעון ישראל) על פי המוכנות של רוזטה ושל הנחתת פיליי לביצוע הנחיתה.
ההחלטה הרביעית והאחרונה תתבצע בסביבות השעה 09:00 בבוקר, כשעתיים לפני הפרדת הנחתת.
תדריך נוסף לתקשורת יערך לפני ההחלטה הרביעית בשעה 08:15.



12/11/2014
7:09
בוקר טוב, ויום נחיתה מוצלח לנחתת פיליי!
בינתיים כל המערכות מוכנות, המצבר מחומם ופועל כשורה.



8:39 

מה הוא זומם? מה זה חשוב, זה יהיה מגניב!
http://xkcd.com/1446/
http://xkcd1446.org

9:33
לא הכל הולך בקלות: מערכת הגז, שאמורה לספק דחף לנחתת פיליי כדי להצמיד אותה לשביט (כי כמעט ואין לו כוח משיכה משלו), לא מצליחה לפעול.
המשמעות היא שפיליי תאלץ להסתפק בצילצלים ובברגים בלבד.
למרות זאת, הוחלט לאשר את ניסיון הנחיתה.
ההפרדה תתבצע בשעה 10:35, אבל בגלל המרחק הרב נדע על כך רק בשעה 11:03.

11:10
ההפרדה הושלמה כמתוכנן. פיליי חופשיה ובדרך לשביט!

12:55
מתחילים!
ברוכים הבאים לחדר הבקרה המאולתר שלי. בשעות הקרובות אספר לכם על הדברים שקורים בדרך לנחיתה הראשונה בהיסטוריה על שביט, והכל בזמן אמת, או לפחות מיד לאחר שצוות ההפעלה בדרמשטט, גרמניה, מדווח.
בהמשך אספר על השביט, הנחתת, חשיבות המשימה הזאת ועוד, ואולי אפילו אעלה לשידור חי כדי לענות על שאלות. אז תכתבו שאלות!
בינתיים, שיהיה בהצלחה לכולם!



12:56
תדריך לעיתונות של סוכנות החלל האירופאית מתחיל עכשיו.

13:03
מחכים לחזרת אות השידור שנפסק כמתוכנן בתחילת הנחיתה.

13:06
יש אות! הכל תקין!
איזו הקלה!

13:13
יש חיווי שרגלי הנחיתה נפרשו כנדרש.

13:21
השביט עליו נוחתים נקרא 67P צ'וריומוב-גרסימנקו, על שם האסטרונומים האוקראינים שגילו אותו.

רק כשהחללית רוזטה התקרבה אל השביט באביב האחרון, התברר שהוא לא דומה לאף שביט אחר שראינו מקרוב. הצורה מאד חריגה, ופני השטח הרבה פחות חלקים מהצפוי.

מצד אחד זה מלמד אותנו עד כמה הטבע שסביבנו מגוון, ומצד שני זה מקשה מאד על נחיתה.
תהליך הנחיתה נחשב בעל סיכויי הצלחה של 75%, וזה היה לפני הכשל בהפעלת מערכת הגז שתארתי לפני זמן מה.



13:48
צילום ראשון של רוזטה מהנחתת פיליי צפוי להתקבל בעוד שעה.

13:56
עובדה מעניינת: למעשה, פיליי לא מבצעת נחיתה, אלא לכידה, תפיסה, עגינה, איך שתרצו לתאר זאת. אבל בגלל שכמעט ואין לשביט הזה כוח משיכה, הנחתת למעשה לא נופלת אליו כמו בנחיתות על כדור הארץ, או על הירח ומאדים.

למעשה אם הייתם עומדים עליו ומחליטים לקפוץ במקום, הקפיצה היתה נותנת לכם מהירות גבוהה ממהירות הבריחה של השביט, והייתם מתעופפים לחלל.

14:13
בנחיתות "אמיתיות" כוח המשיכה מוביל את החללית אל הקרקע, וצריך להתנגד לו עם מצנח, מנועים רקטיים וכדומה כדי לשמור על מהירות נמוכה בפגיעה בקרקע.

בהעדר כוח משיכה, הנחתת מושלכת מחללית האם ונשארת במהירות קבועה עד הפגיעה.

14:16
פיליי מתקדמת אל השביט במהירות כמעט קבועה - עדיין יש מעט כוח משיכה שמאיץ אותה.
היא נשארת יציבה בזכות גלגל תנופה ששוכן בתוכה והסחרור שלו מייצב אותה כדי שלא תתגלגל. הרגליים חייבות להמשיך לפנות אל השביט כל הזמן!

14:32
אם עד כה זה נשמע מסובך, אז כדאי לזכור שהשביט לא ממתין לנחיתה, וממשיך להסתחרר.

14:49
כשתכננו את הנחתת, לא היה לאיש מושג איך נראית וממה עשויים פני השטח של השביט הזה. אפשר היה רק לנחש.

התכנית לעגינת הנחתת לשביט היא כזאת: לנחתת שלוש רגליים. ברגע ששתי רגליים ירגישו פגיעה בקרקע, שני צילצלים יירו כלפי מטה ,יחדרו את פני השטח (בתקווה) וימשכו את הנחתת לקרקע.
ברגע ששלוש הרגליים יגעו בקרקע, בורגי קרח, אחד על כל רגל, יתברגו בנקודות המגע ויסיימו את התהליך.
מנוע גז חנקן אמור היה לפעול גם כן כדי לדחוף את פיליי כלפי הקרקע כדי למנוע ניתור לאחר הפגיעה הראשונית, אבל הוא ככל הנראה אינו תקין.

14:58

זה הופיע עכשיו בטוויטר.
https://twitter.com/IamHappyToast/status/532485931060957184



15:08
הצילצל של פיליי (אחד משניים).
מתוכנן לא רק לאחוז בקרקע (או קרח, מה שלא יהיה שם), אלא גם לבצע מדידות של הטמפרטורה בעומק שאליו הוא יגיע.
באמצעותו אפשר גם יהיה ללמוד על המבנה של השכבה שבה הוא נעצר.
לקנה מידה שימו לב לקונקטור שלו (תודה ל Ehud Hayun על הרעיון).



15:24
יש כבר תמונה, אבל היא לא בדיוק מה שציפינו. קשה להבין מה רואים.

15:25
לגבי התקלה במערכת הגז:
המערכת היא מיכל של גז חנקן בלחץ גבוה, שאפשר לשחרר ממנועים שנמצאים בתקרת הנחתת לקבלת דחף כמו במנועים רקטיים, אבל ללא בעירה.
מיכל הלחץ היה חתום עד היום כדי למנוע דליפה של גז בעשר השנים שלקח לחללית להגיע ליעדה.
היום ניסו להפעיל את המנגנון שמנקב את החותם ומאפשר לגז לזרום. המנגנון הופעל ארבע פעמים, אבל מדידת הלחץ נותרה כשהיתה.
הסיבה יכולה להיות שהמנגנון לא פעל (וזה מנגנון כפול, כך שזה לא כשל יחיד), או שמדיד הלחץ לא מראה את הלחץ האמיתי. הדעות חלוקות לגבי סבירות התקלה.
בכל מקרה הוחלט להמשיך בנחיתה ולא לדחות אותה, כי זה לא ישפר את המצב, אלא עלול אפילו להרע אותו.
בכל מקרה נדע בקרוב האם מערכת הגז פעלה או לא.

15:27
כבר כתבתי איפושהו שלאתר הנחיתה קוראים אגילקיה?

15:30
מדווחים שכל המידע הנוגע להפרדה מרוזטה כולל תמונות כבר נמצא בידי צוות ההפעלה. בקרוב אצלנו!

15:50
בשעה 16:00 אמור להתחיל שידור חי של נאס"א לסיקור האירועים (הם רק עכשיו מתעוררים).
http://www.nasa.gov/multimedia/nasatv/index.html#

16:17


16:23 

החללית רוזטה צולמה מהנחתת פיליי זמן קצר אחרי ההיפרדות.


מקור: https://twitter.com/ESA_Rosetta/status/532537918557265921

16:51
מראים עכשיו את התמונה של פיליי שרוזטה צילמה!

16:53 

בבקשה!



17:32
הנחתת פיליי תנחת על פני השביט בעוד דקות ספורות. אנחנו נשמע על כך רק בעוד 28 דקות כי השביט כל כך רחוק מאיתנו!

17:34
איך ידעו שפיליי נחתה על השביט?
ע"י הדיווח שלה שמנוע הגז הופעל, ארוע שאולי לא יקרה בגלל התקלה שתיארתי קודם, או-
ע"י דיווח שלה שהצילצלים נורו.

17:37
נחתת השביטים של שרודינגר.
פיליי עכשיו נעוצה לאתר הנחיתה שלה ומדווחת שהכל תקין, או שהיא אבדה בדרך זו או אחרת #cometlander

17:47
אני מאד מתוח, ואני ממש רוצה שהמאמץ הנוראי הזה יצליח.
איך אצלכם?

17:58
5 דקות!

18:03
אההההה!

מקור: http://xkcd.com/1446/

18:04
יש!
אבל האתר נפל.

18:07 

יש אישור לנחיתה מוצלחת!





18:13 

וואהו! נחיתה מוצלחת, המהנדסים בחנו את המידע ופיליי משדרת מקרקע השביט.
צילומים מפני השטח של השביט יגיעו בשעות הקרובות.
חדשות נהדרות וסיום נפלא ליום מתיש!

18:23
מידע ממשיך לזרום: הטמפרטורה התת-קרקעית שהצילצלים מודדים היא 148- מעלות צלזיוס!
מאוחר יותר הוספתי: אם הצילצלים באמת לא נורו אז זו כמובן לא טמפרטורה תת-קרקעית. :)

18:25
"הי כדור הארץ, תפסתי לך שביט"


מקור: http://xkcd.com/1446/

18:48
עכשיו ברור למה המהנדסים נראו מודאגים ולא הכריזו מיד על נחיתה מוצלחת: הצילצלים לא נורו! כך שלא ברור עד כמה פיליי יציבה.

מנוע הגז הקר (החנקן) לא פעל, זו בכל זאת היתה תקלה של מנגנון פריצת שסתום הגז.

כמו כן יודעים שהרגליים של פיליי שקועות כ- 4 ס"מ בקרקע.

הנחתת מבצעת עכשיו צילום פנורמי של סביבתה ומשדרת אותן ישירות לרוזטה.כשיגיעו התמונות אפשר יהיה להבין טוב יותר את המצב שלה.

19:39 

צילום עצמי של פיליי בזמן הנחיתה!
רזולוציה: 3 מטר לפיקסל.



20:10
תמונה ראשונה מפני השטח! בינתיים, עד שתשוחרר פורמלית...



20:11
תמונה שצולמה רגע לפני המגע בקרקע.



20:26
תדריך לתקשורת על מצבה של פיליי בעוד מספר דקות.
http://new.livestream.com/ESA/cometlanding
נדחה לשעה 21:00 (ישראל)

21:02 

וווואו!
הצילצל באמת לא הופעל!



21:19
דיווח מעניין מהתדריך לתקשורת: ייתכן (לא בטוח!) שפיליי ניתרה לאחר הפגיעה בקרקע, ונחתה מחדש.

21:37
הסתיים יום עמוס בחוויות. אני מאד מקווה שהתרגשתם ונהניתם כמוני.
מחר יהיה תדריך נוסף בשעה 15:00, אז אוסיף עדכונים בהתאם.
לילה טוב לכולכם, וזיכרו שלעומת הלילה הקודם, עכשיו יש רובוט פעיל על שביט הרחק בחלל!
תודה מיוחדת לכל מי שהגיב, שאל, שיתף או סימן לייק על דברים שהופיעו בדף שלי.
לילה טוב!

13/11/2014
12:02
חם מחדר הבקרה של רוזטה - למקרה שעוד לא הבנו עד כמה מסוכנת היתה הנחיתה אתמול, הנה תמונה שצולמה ע"י הנחתת פיליי רגעים קצרים לפני המגע בקרקע. [תיקון - התמונה צולמה כשהנחתת על הקרקע.]
בתמונה רואים למטה את אחת מרגלי הנחיתה של הנחתת על רקע צוקים וסלעים רבים.



12:37 

חדשות מעכשיו:
לאחר הפגיעה בקרקע, פיליי קפצה פעמיים! קפיצה ראשונה לגובה קילומטר, ונחיתה לאחר שעתיים. קפיצה שניה לגובה 20 מטר.
פיליי ככל הנראה מחוץ לאתר הנחיתה אגילקיה שנבחר עבורה...
כל שלושת מנגנוני הנחיתה (מנוע הגז, הצילצלים וברגי הקרח) נכשלו. פיליי לא מחזיקה בקרקע אלא רק מונחת עליה!
בנוסף, התקבלו כל התמונות שצולמו מהמצלמות שסביב הנחתת, ואחת מהן מראה רק את החלל, כך שבמקרה הטוב היא מונחת בשיפוע, ובמקרה הגרוע היא הפוכה על צידה.
בשעה 15:00 (שעון ישראל) צפוי תדריך לתקשורת. צפו למידע חדש בקרוב.

13:36
הדרמה של הנחיתה על השביט עוד לא הסתיימה.
ימיה של הנחתת פיליי עלולים להיות קצובים, כי לפי כמות הצל בתמונות לא ברור שיש מספיק אור שמש כדי לטעון את המצבר שלה.
המצבר, שהתחיל לפעול אתמול לקראת תחילת הנחיתה מתוכנן להחזיק מעמד חמישה ימים ללא טעינה.
אני מקווה שרנדל מונרו לא יצטרך לעדכן את האיור שלו...
פרטים נוספים על מצבה של פיליי:https://www.facebook.com/MasaCritit/posts/583006031805317
עדכון רשמי בשעה 15:00.

14:01 

אז סוכנות החלל הצרפתית החליטה לצאת לתקשורת לפני הודעת סוכנות החלל של האיחוד האירופאי.
יש כמה הודעות חדשות:
פיליי נמצאת במרחק 1 ק"מ מנקודת הפגיעה הראשונה.
ישנה בעיית חשמל חמורה: יתכן שהפנלים הסולריים נפגעו, ובנוסף יש 90 דקות אור שמש על כל 12 שעות צל. למצבר נותרו 50-55 שעות פעולה, ולא מפעילים מכשירים שצורכים הספק גבוה.
המצב עשוי להשתפר מכיוון שציר הסחרור של השביט מתנודד לאיטו.
השערה: יתכן שהפעלת הצילצלים גרמה לקפיצה הראשונה. זוהי ספקולציה בלבד!


14:44
תהייה: הנה אותה תמונה מהבוקר מסובבת ב- 90 מעלות. יכול להיות שזו הדרך הנכונה להסתכל עליה? האם הצל הגדול למעלה הוא לא צל אלא החלל?



15:01
תדריך של סוכנות החלל האירופאית אמור להתחיל כל רגע.
http://new.livestream.com/ESA/cometlanding

15:30 

פיליי מונחת על צידה בצילו של צוק.



15:35
באדום - מיקום הנחיתה הראשון.
בכחול - התחום שבמקום כלשהו בתוכו נמצאת פיליי לאחר הניתור שלה.



16:33
בשורה התחתונה, הבעיה הגדולה היא אספקת החשמל. הדיווח על נזק לפנלים הסולריים היה שגוי, ההספק הנמוך שלהם הוא תוצאה של צל בלבד.
יתכן שאפשר ליישר את הנחתת למצב המתוכנן שלה באמצעות חלק מהמתקנים המכניים שלה, אבל ככל הנראה זה מסוכן מדי.
יהיה מאמץ לבצע את רוב המדידות המדעיות שתוכננו אחד אחרי השני כדי לחסוך בחשמל.
במקרה הגרוע, אפשר יהיה להכניס את פיליי למצב שמירת אנרגיה, שבו היא כמעט כבויה לגמרי, והיא מתוכננת להישאר במצב כזה מספר חודשים. אם האזור בו היא נמצאת יהיה מואר יותר בעתיד, זו עשויה להיות דרך הפעולה המתאימה.
בעיה נוספת היא למצוא איפה בדיוק נמצאת פיליי. רוזטה מחפשת אותה באמצעות מצלמותיה, אבל בגלל שהיא נמצאת בצל, יהיה קשה לזהות אותה.

17:42 
מצויין!
https://twitter.com/badtom/status/532635095237021696



21:26
הלילה יפעילו את החודרן MUPUS של פיליי, זו מערכת מדידים על גבי זרוע נשלפת. הזרוע תימתח ל- 2/3 מהאורך המקסימלי שלה ותקופל חזרה.
לא פירטו מה בדיוק המטרה, אבל אני מנחש שזה גישוש כדי לראות כיצד זה ישפיע על גוף הנחתת.
נקווה לטוב.

14/11/2014
00:08
תמונות נוף מכל העולמות שאליהם הגיע האדם (או רובוטים מטעמו):
משמאל לימין: שביט 67P צ'וריומוב-גרסימנקו, האסטרואיד איטוקאווה (http://bit.ly/112BxOU), הירח, נוגה, מאדים, טיטאן (הירח הגדול של שבתאי) וכדור הארץ.
זה מעט מאד. יש עולמות שלמים שטרם נחקרו במרחק קרוב הרבה יותר משביט 67P ובוודאי יותר קרוב מטיטאן. הם בפירוש בהישג ידינו אם נרצה בכך.



[הערה - בפייסבוק היתה תמונה אחרת. החלפתי בזאת בגלל שכאן ניתן קרדיט כראוי.]

00:36
פקודות הועברו לחודרן MUPUS והוא אמור לעבוד ממש ברגעים אלו. אנחנו נדע מה קורה רק אחרי שהשידור יגיע אלינו.
אני אדווח אם אצליח להישאר ער...

10:46
אני במתח כי לא ידוע האם פרישת הזרוע של חודרן הקרח MUPUS הצליחה, והאם זה השפיע על מצבה של פיליי.
המידע מפיליי היה אמור להגיע עכשיו דרך חללית האם רוזטה, אבל רוזטה עסוקה בביצוע תמרון, אז השידור שלה מתעכב.

11:13
יש שני חלונות תקשורת עם פיליי היום. אחד יתחיל בעוד זמן קצר והשני הלילה.
אם לא יקרו הפתעות, אז הלילה ינסו לסובב את פיליי כך שהפנל הסולרי הגדול ביותר יפנה לכיוון המיטבי מבחינת אור השמש.
כמו כן בינתיים בוצעו מדידות שישמשו לטריאנגולציה של מיקום הנחיתה.
מבחינה חשמלית יתכן שלאחר חלון השידור הלילי יתרוקן המצבר של הנחתת והיא תיכנס לתרדמת עד חילופי ה"עונות" על השביט.

11:52
מגיעים נתונים מרוזטה!
קודם נתונים על סטטוס החללית והנחתת, ואחר כך נתונים של המכשירים השונים.
עוד מעט נדע מה קרה הלילה.

12:28
שני מכשירים הופעלו הלילה:
APXS, שהוא מכשיר שמסוגל לזהות יסודות כימיים מתחת למעטה העליון של הקרקע באמצעות פליטת קרינת אלפא ומדידת ההדים שחוזרים בצורת קרני רנטגן.
MUPUS שהוא למעשה מסמר דק שמוחדר במהלומות ממוקדות אל תוך הקרקע עם חבילת החיישנים שבתוכו.
שניהם פעלו, ונראה שבהצלחה.
עכשיו מחכים לניתוח המידע ע"י צוותי ההפעלה והמדענים.

12:38
אות השידור של פיליי, אותו קולטת רוזטה, היה שונה במאפייניו מהשידור הקודם.
זה יכול להיגרם מתזוזה של פיליי!
[הוספתי תגובה ב- 12:40 - בעצם יש הסבר טוב יותר. הרי רוזטה שינתה מסלול...]

15:21
שידור ישיר מתדריך נוסף לתקשורת באמצעות הנגאאוט:
https://plus.google.com/events/c78o050l93ub7cm4kcoltjnt424

15:22
המקדח של פיליי הופעל למרחק של 25 ס"מ מתחת לנחתת, לא ברור אם הגיע לקרקע. המידע שנאסף יועבר בחלון השידור הבא שיהיה לפנות בוקר.
כמו כן רוזטה ככל הנראה צילמה את פיליי במהלך הקפיצה. הצילומים עדיין לא הועברו.

15/11/2014
00:21
רוזטה זיהתה את נקודת הנחיתה הראשונה של פיליי (הנקודה שממנה היא ניתרה לאחר הפגיעה)!
http://blogs.esa.int/rosetta/2014/11/14/philaes-first-touchdown-seen-by-rosetta/

Credits: ESA/Rosetta/NAVCAM

[הערה: חובבי חלל באינטרנט זיהו בתמונה הזאת את פיליי בזמן הקפיצה, מידע שאומת מאוחר יותר ע"י ESA]

00:30
השידור מפיליי התחדש. בקרוב נדע אם הקידוח הושלם בהצלחה!

00:57
חדשות!
הגיעו המדידות ממכשיר COSAC שמסוגל לזהות חומרים מפני השביט.
פקודות לסיבוב הגוף של פיליי כדי להפנות את הפנל הגדול יותר לכיוון השמש. עוד שעה נדע אם זה הצליח.
המקדח SD2 ביצע את הקידוח והנסיגה חזרה לתוך הגוף. הקידוח הראשון בשביט, אגב.
חדשות טובות למדי, נכון?!

01:04

עזבו עוד שעה. זה הצליח!
הגוף של פיליי הוזז ב- 35 מעלות בהצלחה, וכעת היא קולטת יותר אור שמש!

01:37
יש חשמל! והמעבדה בפיליי עובדת, והמידע זורם!
מהר, לפני שייגמר החשמל!

01:39
מתח המצבר...צונח...
לילה טוב פיליי.



02:31
מחדר הבקרה: פיליי עברה למצב Standby עקב מתח נמוך. כל המכשור המדעי כבוי. השידור עדיין נמשך בקצב איטי.

09:28
התקשורת מפיליי התנתקה בשעה 02:36 (שעון ישראל), לאחר שהספיקה להעביר כמות גדולה של מידע מדעי.
היא עשויה להתעורר לאחר שהמצבר ייטען מעבר לרמה מסויימת, וזה תלוי בכמות האור שהיא תקבל מהשמש. המקלטים של רוזטה נשארים בהאזנה.

החדשות הטובות הן שהמשימה של רוזטה תמשיך לתעד ולחקור את השביט בזמן שהוא מתקרב לשמש, לפחות למשך שנה.
כמו כן המשימה של פיליי, למרות שהיתה קצרה, השיגה את מטרותיה העיקריות, וזה משמח מאד.

אעדכן אם יהיה מידע נוסף.



____________________________________
קרדיט: ESA, אלא אם צוין אחרת.
כמו כן, אני מעביר בימים אלה הרצאות בנושא משימת רוזטה בפני פורומים שונים ברחבי הארץ. אם אתם מעוניינים, תוכלו למצוא פרטים נוספים בדף ההרצאות שלי.