בחזרה לירח

באוגוסט 1976 טסה לירח חללית סובייטית בשם לונה 24. החללית נכנסה למסלול סביב הירח, ולאחר מספר ימים נחתה על אדמת הבזלת של מארה קריסיום (ים המשברים), מאות מטרים בלבד משרידי הנחתת לונה 23, שהתרסקה פחות משנתיים לפני כן.
לונה 24 הפעילה מקדח חלול שחדר לעומק של 160 סנטימטרים לתוך אדמת הירח, ואספה 170 גרם של אדמה. הדגימה הועברה לחלקה העליון של הנחתת, ונאטמה בתא מיוחד. כיממה לאחר הנחיתה שוגר תא הדגימה מתוך לונה 24 וטס חזרה לכדור הארץ.

איור של נחתת מתכנית לונה. קרדיט: Roscosmos

כל אחת מהפעילויות הללו היא הישג טכנולוגי והנדסי יוצא מגדר הרגיל, ותוצאה של שנים רבות של פיתוח, ניסויים, כשלונות והפקת לקחים.

אבל כל זה קרה לפני יותר מ- 37 שנים. בריה"מ, ורוסיה אחריה, לא המשיכו בתכנית הירח שלהם מאז. ארה"ב סיימה את הנחיתות המאויישות בסוף 1972, ופרט ללווין לחישת גלי רדיו שהוכנס למסלול סביב הירח ב- 1973, לא נשלחו עוד משימות לחקר הירח עד שנות ה- 90.
החל משנות ה- 90 ועד היום שוגרו לירח לא מעט חלליות רובוטיות, מחציתן אמריקאיות, ומחציתן פיתוח של יפן, הודו, האיחוד האירופאי וסין. אף אחת מהן לא כללה נחיתה. חלקן אמנם כלל פגיעת קליע בקרקע ובדרך כלל גם התרסקות מכוונת בסיום המשימה, אבל לא נחיתה רכה שמאפשרת פעילות על פני אדמת הירח.
הסיבה לבחירה במקפת על פני נחתת היא משיקולי עלות וסיכון. שלב הנחיתה הוא ללא ספק החלק המסוכן ביותר במשימה, ולכן מעלה את מחיר המשימה בהרבה.
התוצאה היא שטכנולוגיות שהיו בידי סוכנויות בודדות בעבר, כבר אינן בשימוש במשך עשרות שנים, והידע והניסיון שנצבר הולך ודועך.

אבל שינוי קרב ובא.
בשבת הקרובה, ה- 14 בדצמבר, יתרחש אירוע היסטורי, במהלכו חללית רובוטית תנחת על אדמת הירח. חללית במשקל 1,200 ק"ג של סוכנות החלל הסינית תבצע נחיתה על אדמת הירח באתר ששמו סינוס אירידום (מפרץ הקשתות). שמה של הנחתת צ'אנג-אה 3, ומתוכה ירד לקרקע רכב רובוטי (ששמו יוטו) בגובה 150 ס"מ ובמשקל 120 ק"ג שיוכל לסייר ולחקור את הקרקע.

אתר הנחיתה במפרץ הקשתות. החץ מצביע על מיקומו של
הרובר הסובייטי לונוחוד 1 שפעל בשנים 1970-1971.
קרדיט: NASA / GSFC / ASU

פרטים על המשימה כתבתי ברשומה הקודמת, ולכן כאן אפרט את מהלך המשימה.

נכון לשעת פרסום רשומה זו, נמצאת צ'אנג-אה 3 במסלול מעגלי, 100 ק"מ מעל פני השטח של הירח. לקראת הנחיתה היא תאט את מהירותה באמצעות מנוע רקטי, ותכנס למסלול אליפטי שיורד לגובה של 15 ק"מ.
על פי התכנית, ביום שבת 14/12 בשעה 17:22 15:40 (כל השעות הן בשעון ישראל, UTC+2) יתחיל תהליך הנחיתה [עדכון: נראה שהיה חוסר הבנה בחלק מהדיווחים. הנחיתה התחילה בדיוק בשעה 15:00]: צ'אנג-אה 3 תפעיל את המנוע הראשי שלה ותבלום את המהירות המסלולית שלה בגובה 15 ק"מ. כתוצאה מכך היא תאבד גובה, למעשה תיפול לכיוון אדמת הירח. בגובה 2 ק"מ היא תסתובב ותכוון את המנוע כלפי מטה, להאטת הנפילה.
בגובה 100 מטר יעצר תהליך הנחיתה, והנחתת תרחף במקום לזמן מה ותסרוק את הקרקע כדי לוודא שאין מכשולים מתחתיה, כי נחיתה על סלע גדול עלולה להביא להתהפכות.
מכאן תמשיך הנחתת בירידה מבוקרת, ולקראת המגע עם הקרקע תכבה את המנוע ותסיים את הנחיתה בנפילה חופשית מגובה של 4 מטרים. זיכרו שתאוצת הכבידה של הירח נמוכה פי- 6 מזו של כדור הארץ.
חשוב מאד לציין שכל תהליך הנחיתה יתבצע באופן אוטונומי לחלוטין, ללא שליטה ובקרה של בני אדם.



החל מהשעה 22:38 יופעל הרובר יוטו, והנחתת תוריד אותו לקרקע באמצעות כבש נפרש. הרובר יתרחק מהנחתת ולאחר סדרת בדיקות יחל לסייר מסביב. כדאי להזכיר שבמהלך יום ראשון 15/12 יצלמו הנחתת והרובר זה את זה. זכרו שטכנולוגיות הצילום השתכללו מאד מאז תחילת שנות ה- 70, אז אני מקווה לתמונות באיכות שלא נופלת מזו של קיוריוסיטי (שהחומרה שלה היא למעשה טכנולוגיה בת עשר שנים).

דגם של הרובר יוטו בגודל מלא. קרדיט: Reuters

משימת צ'אנג-אה 3 מתוכננת לשלושה חודשים לפחות. פירושו של דבר הוא שעל הנחתת והרובר לשרוד את הטמפרטורות הקיצוניות של היום והלילה של הירח, שכל אחד מהם נמשך שבועיים.

במידה והנחיתה תושלם בהצלחה, תהיה סין המדינה השלישית שמצליחה לנחות על עולם אחר, ותפגין בכך יכולת הנדסית וטכנולוגית ברמה הגבוהה ביותר שקיימת. אולי הצלחה כזאת תדרבן גם ממשלות אחרות להשקיע בפרויקטים מעוררי השראה כגון זה.

אני אעקוב אחר התקדמות המשימה ואדווח בזמן אמת בעמוד הפייסבוק של הבלוג. עדכונים משמעותיים אוסיף גם כאן.
עדכון 12/12/2013: צ'אנג-אה 3 עברה בהתאם לתכנית למסלול אליפטי שמביא אותה לגובה מינימלי של 15 ק"מ מעל אדמת הירח. מגובה זה מתוכננת להתחיל הנחיתה.
עדכון 13/12/2013: על פי התקשורת הסינית, הוקדמה שעת הנחיתה לשעה 15:40. כמו כן, יהיה סיקור חי של הטלוויזיה הסינית באנגלית.
עדכון 14/12/2013 15:00: מנוע הנחיתה הופעל בשעה 15:00 להאטת מהירות הטיסה.
15:14: הנחיתה הסתיימה בהצלחה!
22:40: הרובר יוּטוּ הורד לקרקע!

נאחל בהצלחה לצוות שמפעיל את צ'אנג-אה 3, ותמיד זכרו שהאנושות כבר הוכיחה מזמן שהירח נמצא בהישג ידנו, ולהגיע אליו זה עניין של החלטה בלבד.