יום שלישי, 13 בספטמבר 2011

חדשות מערכת השמש - ספטמבר 2011


אחרי שפרסמתי את סקירת משימות המחקר של מערכת השמש, אפשר להתקדם לעדכון ראשון. מה הולך לקרות החודש ומה התחדש מהדיווח האחרון. להזכירכם, מדובר רק במשימות לחקר גופים במערכת השמש, למעט חקר כדור הארץ והשמש. משימות לחקר גופים ותופעות מחוץ למערכת השמש לא מופיעות כאן.

החודש התחיל בשיגור מרהיב של זוג החלליות גרֵייל לירח ב- 10 בספטמבר. הגשושה קאסיני תבצע החודש מעברים קרובים מעל הירחים טיטאן, היפריון ופאליני הסובבים את שבתאי, ו
הרכב הרובוטי אופורטיוניטי הגיע לאחר מסע ממושך לשולי מכתש אודיסיאה במאדים, ושולח משם מחווה לזכר עשור לאירועי ה- 11 בספטמבר.
לחץ/לחצי להגדלה
Credit: Olaf Frohn


פירוט המשימות לאחר הקיפול.

יום חמישי, 8 בספטמבר 2011

משחקי כבידה

אני מתנצל מראש על הפוסט הקצר, נגמר לי הזמן להיום...

מחר (למעשה זה כבר היום), יום חמישי ה- 8 בספטמבר, תשוגר משימת גרייל (GRAIL) לירח. הנה פוסט שכבר כתבתי על כך.
השיגור יתרחש בשעה 15:37 שעון ישראל, או (אם תהיה סיבה להתעכב) בשעה 16:16. [עדכון: בגלל רוחות חזקות בפלורידה, נדחה השיגור למחר 9/9/2011 בשעה 15:33 ליום שבת 10/9/2011 בשעה 15:29.]
Credit: NASA
גרייל היא משימה לשתי חלליות זהות (למעשה תמונת-ראי אחת לשניה), שבאמצעות תקשורת הדדית תוכלנה למפות את שדה הכבידה של הירח.
הכניסה למסלול סביב הירח צפוי בינואר 2012 ותחילת המיפוי מתוכנן למרץ 2012.

אתם עשויים לתהות מדוע נדרשים כמעט שלושה חודשים להגיע לירח, בזמן שבתכנית אפולו, למשל, הגיעו לירח תוך שלושה ימים. ההסבר הוא פשוט - בתכנית אפולו היו אנשים שהיה צריך לשמור בחיים, ולכן הזמן היה גורם חשוב מאד. במשימות רובוטיות יותר חשוב להוזיל את מחיר הפרוייקט, ואחד העקרונות החשובים בעולם התעופה כולו הוא להקטין את המשקל כמה שרק ניתן, כי זה מאמץ יקר מאד להעלות דברים למעלה.
לכן, כדי לחסוך בדלק שהחללית צריכה לקחת עימה, שולחים אותה במסלול "חסכוני בדלק", שהמשמעות שלו היא תמיד משך זמן ארוך. במשימת גרייל שולחים את החלליות לכיוון השמש. במרחק של כמעט 1.5 מיליון קילומטר מכדור הארץ מבצעים תמרון קטן שיגרום להן לחזור לכיווננו, ובתזמון מתאים כדי שכבידת הירח תלכוד אותן.

לקריאה נוספת (קבצי PDF):

לצפיה בשידור חי של השיגור:
אתר חדשות החלל Spaceflight Now

ועוד משהו חשוב - זוהי אחת המשימות הבודדות, אולי השניה בלבד, שבה מכהנת אשה בתפקיד החוקר הראשי שמנהל את כל הצוות המדעי של התכנית. שמה ד"ר מריה זובר מ- MIT.
אני מקווה שאספיק לראות את היום שבו פרט מידע כזה יהיה טריוויאלי וחסר ייחודיות.

[עדכון 10/9 21:25 - השיגור התקיים בסופו של דבר בשעה 16:08, לאחר דחייה קצרה בגלל רוח חזקה. החלליות הופרדו מהמשגר בצורה תקינה ופרשו את הכנפיים הסולריות שלהן. כעת הן בדרך לירח: GRAIL-A תגיע למסלול הירח ב- 31/12/2011, ואחותה GRAIL-B ב- 1/1/2012]

יום שישי, 2 בספטמבר 2011

לקסם הבא שלי אני אזדקק לקפסולת סויוז

תקלה בשחקים
ב- 24 באוגוסט שוגר טיל מדגם סויוז מבסיס החלל בבאיקונור, קזחסטן. בראש הטיל שכנה חללית פרוגרס, חללית בלתי מאויישת שנשאה קרוב לשלוש טונות של ציוד לתחנת החלל (דלק, מים, מזון, כלי עבודה, חלקי חילוף וכדומה).
כשש דקות מאוחר יותר הופרד השלב השני של הטיל, והשלב השלישי הפעיל את מנועו. לפתע, מסיבה שעדיין לא לגמרי מובנת, כבה המנוע. לא ניתן היה למנוע את ההתרסקות אי שם בהרים המיוערים בצפיפות של אזור צ'וּיסק שבמערב סיביר.

פרוגרס-M

בינתיים בחלל

בתחנת החלל הבינלאומית שוהים היום שישה אסטרונאוטים. אובדן האספקה לא יפריע להם, כי יש שם אספקה מספקת לחודשים רבים נוספים. הבעיה היא שאם לא יחליפו אותם עד נובמבר, הם יאלצו לנטוש את תחנת החלל לראשונה מזה יותר מעשור.

תחנת החלל הבינלאומית
קפצתי קצת קדימה אז אני אשלים קודם את החורים.

בינתיים על הקרקע
בעולם התעופה התפתח נוהל שלאחר התרסקות או תקלה חמורה מקרקעים את כל כלי הטיס מאותה הסידרה של הכלי שכשל. יש חובה להבין בדיוק מה גרם לתקלה לפני שמסכנים טיסה נוספת (מאויישת או לא. טיסות הן דבר יקר מאד).
הפרוגרס היא גירסת המשא של החללית המאויישת סויוז, שהיא כרגע החללית היחידה שמסוגלת להטיס בני אדם לחלל, והמשגר שלה כאמור, מקורקע. מתחילים לראות את הבעיה?

ושוב בחלל
נמשיך. בתחנת החלל עוגנות עכשיו שתי קפסולות סויוז, שנועדו להחזרת האנשים לכדור הארץ, שלושה בכל אחת. כלל הבטיחות הראשי הוא שאסור שיהיו בתחנת החלל אנשים שאין דרך להחזיר אותם בשלום ובבטחה. בעוד שבוע אמורים שלושה מהם לחזור באחת הקפסולות, וצוות חדש אמור להיות משוגר ב- 22 בספטמבר ולעגון במקום הקפסולה שירדה לארץ, שיגור שהסיכויים שיאושר קלושים לאור ההתרסקות. שלושת האסטרונאוטים "הותיקים יותר" אמורים לחזור בנובמבר בקפסולה השניה.
קפסולת סויוז עוגנת בתחנת החלל
"אז מה?" תשאלו, "אז שיישארו יותר זמן בחלל!"

(במבטא סקוטי) "אִיטְס נוֹ יוּז, קפטן"

לא ניתן לדחות את חזרת האסטרונאוטים לכדור הארץ כי... (הפסקה דרמטית)...לקפסולות הסויוז יש אורך חיים מוגבל בחלל! המנועים של הסויוז מתנוונים בחשיפה לחלל ואורך החיים שלהם הוא כ- 200 ימים, ולאחריו לא ניתן לסמוך עליהם שייפעלו. כאמור, אסור להשאיר צוות ללא אמצעי חילוץ, ולכן לפני תפוגת הקפסולה חייבים להחזיר אותה כשהיא נושאת שלושה נוסעים. אי אפשר גם למתוח את מועד החזרה עד ליום ה- 200 מסיבה מוזרה אף יותר - חלון השיבה לכדור הארץ מוגבל! בעונה זו של השנה יש תקופות של מעל חודש שבהן, בגלל מסלול תחנת החלל, נחיתה אפשרית רק בשעות החשיכה, דבר שיקשה על פעולות החילוץ וההצלה ולכן יסכן את האסטרונאוטים החוזרים. אני מניח שאפשרות זו נשמרת לשעת חירום בלבד.
לכן שלושה אסטרונאוטים חייבים לעזוב החודש, והשלושה האחרים חייבים לעזוב עד סוף נובמבר, גם אם לא יחליפו אותם.

נכון שבטיחות האנשים היא הערך החשוב ביותר, אבל נטישת תחנת החלל פירושה שלראשונה מזה עשור ויותר יישבר רצף הנוכחות האנושית בחלל, וזה פשוט עצוב ביותר.

תחנת החלל, אגב, תסתדר תקופה מסויימת ללא צוות ובאמצעות שליטה מרחוק.

ובנימה אופטימית זו
בינתיים, ובתקווה שהתקלה תתברר ותתוקן במהרה, לפנינו מספר ימים שבהם נוכל לראות את תחנת החלל הבינלאומית משייטת בשמי הערב של ישראל. אין צורך בשום אמצעי מלבד עיניים. היא תראה כמו הכוכב הכי בהיר בשמיים ותנוע באיטיות ובקצב קבוע.
בשישי בערב, 2/6 בשעה 20:17 שעון ישראל מכיוון צפון-מערב, ותחלוף קצת מעל כוכב הצפון. קצת לאחר מכן היא תעלם בתוך צל כדור הארץ.

בשבת, קצת לפני הפגנת המיליון, תוכלו לראות נקודת אור של תקווה בשעה 19:19 בערך באותו מסלול, ופעם נוספת בשעה 20:55, הפעם ממערב לכיוון דרום, ותעלם קצת לפני שתגיע לירח.
זמנים ומפות מדוייקים בקישור הזה. תוכלו לשנות את המיקום לכל עיר בארץ כדי לקבל נתונים התואמים למיקומכם.


__________________________
קרדיט לצילומים: NASA


יום רביעי, 31 באוגוסט 2011

שעונים אטומיים, לייזרים, ומפרשי שמש

עוד לפני ששכחנו שתכנית מעבורת החלל נסגרה סופית, ושלארה"ב אין כרגע יכולת לשגר בעצמה אסטרונאוטים לחלל, הכריז בשבוע שעבר משרד המדע האמריקאי על קבלת שלושה פרוייקטים חדשניים של סוכנות החלל הלאומית (נאס"א).
בהודעת הבית הלבן נכתב שהממשל מבין את הצורך בהמשכיות הטיסות המאויישות לחלל, אך כדי לעמוד באתגרים של המשימות העתידיות, יש צורך להשיג פריצות דרך טכנולוגיות. כל אחד משלושת הפרוייקטים ידגים בחלל יכולת מבצעית של טכנולוגיה חדישה ומהפכנית. התחומים בהם עוסקים הפרוייקטים הם תקשורת לטווחים ארוכים מאד, הגברת דיוק מדידת המיקום והכיוון של חלליות, והנעה ללא דלק.

שימוש בטכנולוגיות החדישות ייתן  דחיפה משמעותית לחקר החלל הן מבחינת השיפור המשמעותי בביצועים והן מבחינת הפחתת העלויות. מדובר בטכנולוגיות שכיום הן בחיתוליהן, ונאס"א תידרש להאיץ את הפיתוח שלהן ולבצע את ההדגמה המבצעית בחלל תוך 3 עד 4 שנים בלבד.

בתחום התקשורת:
בתקשורת אופטית, להבדיל מתקשורת רדיו שבה משתמשים היום, חללית שתבצע מדידות בכוכב לכת מרוחק תשדר קרן לייזר שבה מקודד המידע, ותחנת קליטה בכדור הארץ תקלוט את הקרן ותפענח את המידע שהיא נושאת. קצב העברת המידע בשיטה זו יגדל עד פי- 100 מאשר באמצעות שידור בתדרי רדיו. כתוצאה מכך ניתן יהיה להפעיל יותר מכשירי מדידה במשימות למרחקים גדולים, ולנצל טוב יותר את הזדמנויות השידור לכדור הארץ. נושא זה הוא קריטי למשימות מחקר מודרניות, שבהן נדרש לשדר תמונות בהפרדה גבוהה או תמונות שצולמו במספר אורכי גל. אין ספק שיכולת זאת תידרש גם למשימות מאויישות בעתיד. האתגר הוא לא רק ביצירת קרן לייזר חסכונית באנרגיה, אלא גם בשידורה על פני מיליוני הקילומטרים שבין כוכבי הלכת.
איור להמחשת תקשורת אופטית בין מאדים וכדוה"א
Courtesy AAO

בתחום הניווט:
יפותח שעון אטומי קל משקל המדוייק פי- 10 יותר מהשעונים הנוכחיים. שעונים מדוייקים נדרשים כדי להגיע לדיוק מיטבי של מערכות ניווט והנחיה, וזהו גורם מכריע במיוחד במשימות רובוטיות. לכל שעון יש "סחיפה", חוסר דיוק זעיר שמצטבר כעבור זמן עד שהשגיאה הופכת למשמעותית, ואז יש לטפל בה. הגברת הדיוק נדרשת לחלליות שנשלחו הרחק מאד מכדור הארץ וצריכות לשדר נתונים חזרה. הטכנולוגיה תסייע גם כדי לדעת במדוייק היכן נמצאת החללית, דבר שהיום דורש תקשורת דו-כיוונית עם תחנה על כדור הארץ. בנוסף אפשר יהיה לשדרג את מערך ה- GPS, המושתת על לווינים, ולהפוך אותו למדוייק ויעיל הרבה יותר.
Gps satellites 2 
gps satellites
לווין GPS

בתחום ההנעה:
יודגם מפרש סולרי גדול בהרבה מכל מפרש שנוסה בחלל עד כה. מפרש סולרי הוא יריעה דקיקה בעלת שטח גדול מאד שמחוברת לחללית. אור השמש דוחף את המפרש בחלל, וכך משיגים הנעה ללא צריכת דלק כלל. ניתן להשתמש בטכנולוגיה זו למשל כדי להגיע לכוכבי לכת מרוחקים, או כדי להוציא ממסלולו לווין שהדלק שלו אזל. ניתן להשתמש בכוח השמש המופעל על המפרש אפילו כדי להציב לווינים במסלולים שאינם יציבים ללא טכנולוגיה זו. המפרש שיפותח במסגרת פרוייקט זה גודלו 38 מ"ר.
Credit: NASA

אמנם הייתי שמח לשמוע על תכנית להקמת בסיס ירח או טיסה מאויישת למאדים או ליעד אחר, אבל שני דברים חשובים נובעים מהתכנית הזו. ראשית, שנוכל לראות את התוצאות תוך זמן קצר, ושנית, שיש לכל אחת מהטכנולוגיות הללו פוטנציאל לשרת את האנושות בשימושים רבים הנגזרים מהייעוד המקורי שלהן.
בזמן שארה"ב חוזרת לשיגור אסטרונאוטים בשיטות המזכירות את תכנית אפולו מלפני 40 שנה, יפה לראות שבכל זאת נאס"א אינה קופאת על שמריה ואכן מתכננת קדימה.