יום שבת, 7 בספטמבר 2013

וירג'ין גלאקטיק נוגעים בחלל

כבר הסברתי למה אני טוען שהעתיד כבר כאן, אבל כדאי שתצפו בסרטונים הבאים כי זה פשוט חשוב לדעת שדברים כאלה אפשריים.
זהו ניסוי טיסה ממונע שני של הרכב התת-מסלולי מדגם ספייסשיפ-2 של חברת וירג'ין-גלאקטיק, שנערך השבוע. האנטרפרייז (זהו שמו של כלי הטיס) העפילה לגובה של כ- 23 קילומטרים בטיסה זו, והגיעה למספר מאך של 1.4 (40% יותר מהר ממהירות הקול). רכב זה יתחיל להטיס אנשים לחוויית חלל קצרה החל מהשנה הבאה.
אגב, אם כבר שאלתם, עלות טיסה היא 250,000 דולר בלבד.
תהנו!

מבט מהקרקע:


מבט מכלי הטיס:


החללית האחרונה לירח

משימת לאדי (LADEE), שתשוגר בעוד שעות ספורות, היא אחת המשימות החדשניות ויוצאות הדופן מבין השאר.
לאדי היא משימה רובוטית קלת משקל (כ- 380 ק"ג בשיגור) וקלת תקציב (כ- 280 מיליון דולר) של נאס"א, אבל הייחוד שלה מתחיל בכך שזו משימה לחקר הירח. למרות שהירח כל כך קרוב אלינו, יש עדיין המון שאלות לגביו שטרם קיבלו תשובה.


לאדי נשלח לאסוף מידע על תופעה בלתי צפויה שהתגלתה במקרה על ידי האסטרונאוטים שהקיפו את הירח במשימות אפולו. חלק מהאסטרונאוטים דיווחו על אלומות אור מכיוון השמש, שנראו מעל האופק לקראת הזריחה. תופעה זו נצפית בכדור הארץ מדי יום, אבל היא נובעת מהחזרת קרני האור על ידי חלקיקי האטמוספירה.
אבל... לירח אין אטמוספירה! או שמא זו תפישה מוטעית?
מהירח נפלטים אטומי הליום, ארגון ויסודות אחרים כתוצאה מתהליכים כימיים ורדיואקטיביים וכן מפגיעת קרני אור השמש בפני הקרקע. אבל אטומים אלה נמצאים בכמויות מזעריות, כך שאינן מספיקות כדי להסביר את התופעה האופטית שתיארו האסטרונאוטים.
השערה אפשרית היא שחלקיקי אבק זעירים, שמקבלים אנרגיה מאור השמש מתעופפים מעל פני הקרקע ונעים באמצעות כוח המשיכה והשדות המגנטיים של הירח. חלקיקי האבק הללו יוצרים "אקסוספירה", שכבת אטמוספירה כה דלילה עד שהחלקיקים שלה כלל אינם פוגעים זה בזה.
המשימה העיקרית של לאדי היא לבצע מדידות של חלקיקי האבק הן באמצעים אופטיים והן באמצעות איסוף דגימות ומדידות גודל, מסה ומטען חשמלי של החלקיקים.

לאדי נושא עימו גם מדגים תקשורת לייזר (כל רכב חללי עם לייזר הוא בהגדרתו מגניב יותר!), שנועד לשדר ולקלוט מידע מול תחנות הקרקע על כדור הארץ. תקשורת לייזר יעילה יותר מתקשורת רדיו כי היא מתפזרת בחרוט צר יותר, כך שאנטנות הקליטה יכולות להיות קטנות הרבה יותר על הקרקע, ויותר חשוב, על גבי החללית. כמו כן ניתן לשדר בקצב גבוה פי 10 ואפילו פי 100 יותר מקצב השידור הרגיל למרות המרחק העצום.
במידה והמדגים יוכיח את הטכנולוגיה, ניתן יהיה להשתמש בה גם למרחקים הרבה יותר גדולים, כמו למשל כדי להעביר צילומים בהפרדה גבוהה ממאדים.

לאדי ישוגר באמצעות משגר מינוטאור-5 מתוצרת אורביטל, ששלושת השלבים הראשונים שלו הם למעשה טיל בליסטי בין-יבשתי. שני שלבים נוספים הם התוספת שתטיס את החללית למסלול אל הירח באמצעות מנועי דלק מוצק.
לאחר 40 עד 60 יום בחלל, יכנס לאדי למסלול סביב הירח. למשך 100 ימים הוא יקיף את הירח במסלול הולך ומתהדק תוך כדי איסוף הנתונים. הוא ינמיך עד לגובה של 20 קילומטרים מעל פני השטח.
לאחר סיום המשימה, תרוסק החללית על הקרקע.


אחת הבעיות הגדולות של נאס"א היא שכמעט כל חללית היא דגם יחיד ושונה, ולכן התכנון צריך להתחיל מאפס בכל פעם מחדש. לאדי שונה בכך שהיא בנויה באופן מודולרי, כלומר שניתן להשתמש ברוב מערכותיה גם למשימות חלל שונות ללא שינוי תכנוני וכך להוזיל את עלות המשימה.

לאדי היא משימה קלת משקל וקלת תקציב, והיא גם המשימה האחרונה של נאס"א לחקר הירח. אין כיום בתכנון אף פרוייקט עתידי מסוג זה. הסינים, לעומת זאת, מתכננים להנחית רכב רובוטי על הירח כבר בשנה זו.

לסיום, נשאלתי איך יתכן נאס"א משגרת חללית לירח, כשנטען שוב ושוב שאין כיום יכולת לשגר לשם אנשים. התשובה טמונה במשקל. לאדי שוקלת 380 ק"ג, ולכן טיל בגובה 25 מטרים מספיק כדי להרים אותו עד לירח.
משימות אפולו שקלו 45,000 ק"ג, ולכן כדי להגיע לירח נדרש טיל שמתנשא מעל 100 מטר.
משימות מאויישות הן בסקלה אחרת לגמרי בגלל הצורך לשמור על חייהם ובריאותם של אנשי הצוות, וכן בגלל הצורך להחזירם אל הארץ.

____________________________________
סיכום משימת LADEE (סרטון)

יום חמישי, 5 בספטמבר 2013

דיפּ-אימפקט אינה עונה

ציידת השביטים "דיפ-אימפקט" נקלעה לצרות.



החללית הקטנה הספיקה לבקר מקרוב את השביט טמפל-1 ולהפציץ אותו באמצעות קליע כבד כדי לחשוף את החומר שמתחת לפני השטח. לאחר מכן היא ביקרה את השביט הארטלי-2 והיתה לחללית הראשונה שמבקרת שני שביטים. לדיפ-אימפקט לא נותר מספיק דלק כדי להתקרב לשביטים נוספים, אז הגוף הבא שהיא עשויה לבקר ללא מאמץ הוא אסטרואיד קטן שיחלוף קרוב לכדור הארץ ב- 2020. בינתיים היא משייטת במרחב הבין פלנטרי, ומשמשת כמצפה לשביטים נוספים שחולפים במערכת השמש הפנימית. פרט לפעילויות המעטות הללו, מנהלים את דיפ-אימפקט "על אש קטנה", ובודקים את מצבה אחת לשבוע בערך.

השביט C/2012 S1, הידוע יותר בכינוי ISON הולך להיות אירוע השנה עבור אסטרונומים. הוא יעבור בחודשים הקרובים קרוב למאדים ואחר כך קרוב לכדור הארץ ועשוי לספק מראה נדיר ויפהפה בשמיים. השביט נע במסלול פרבולי לכיוון השמש, ויחלוף קרוב מאד אליה. לאחר המעבר הוא ימשיך במסלולו אל שולי מערכת השמש והלאה, אבל לא בטוח שבחתיכה אחת. הקירבה לשמש עלולה לרסק אותו לחתיכות קטנות, שימשיכו לנוע החוצה ממערכת השמש.

באוגוסט האחרון התכוונו לשלוח לדיפ-אימפקט פקודות לתצפית בשביט ISON, אך גילו שלא מתקבל שידור רדיו מהחללית.
כל עוד מתקבל מידע מהחללית, אפשר לדעת על מצבה אפילו אם היא אינה פועלת כשורה. במקרה הזה אין מידע כלל, אז לא ידוע האם יש סיכוי להציל את המשימה.
למרות זאת, על פי הדיווח הקצרצר, יש למומחי המשימה הבנה מסויימת של מהות התקלה ולכן גם תקווה כלשהי להוציא את החללית מהצרה אליה נקלעה. לצערי לא נמסרו פרטים.
למרות שהחללית סיימה שתי משימות בהצלחה יתרה, היא תיפקדה עד לאחרונה באופן כשיר לחלוטין, ולכן לא יוותרו עליה כל עוד יש סיכוי להפעיל אותה. 

[עדכון 20/9/2013: נאס"א הודיעה היום, כי משימת דיפ-אימפקט הסתיימה. סיבת הפסקת התקשורת אינה ידועה, אך יתכן שתקלה במחשב גרמה לאיבוד הכיוון של החללית וכך לאיבוד הכוון האנטנות לכדור הארץ ולקפיאת מערכות חיוניות.]

רשומות נוספות שכתבתי על דיפ-אימפקט:

יום ראשון, 11 באוגוסט 2013

מטאורים ואירועים נוספים

השבוע אנחנו צפויים למטר מטאורים פרסאידים, כמידי שנה. שיא המטר יגיע בלילה שבין יום שני (12/8) ליום שלישי (13/8) בסביבות שעת חצות ואילך.
הפרסאידים הם רסיסי סלע וקרח שניתזו משביט בשם סוויפט-טאטל (Swift-Tuttle), שחלף לאחרונה בסביבתנו בתחילת שנות ה- 90 של המאה הקודמת, וישוב בעוד מעל מאה שנים.
הרסיסים הללו, שהיו חלק מזנב השביט, נותרו במסלול החוצה את מסלולו של כדור הארץ, וביום שני הקרוב נחלוף דרך עננה של חצץ בין פלאנטרי. הרסיסים שייגרפו על ידי כדור הארץ יתנדפו באטמוספירה ויותירו שובל יפהפה שאותו נוכל לראות כ"כוכב נופל".
הציפייה היא לקצב של עד 100 מטאורים בשעה, במקום חשוך וללא עננים. למעשה כל שצריך על מנת לצפות בפרסאידים הוא לצאת החוצה בלילה ולשכב על הגב במקום חשוך תחת השמיים הפתוחים, ולהביט למעלה.
לקריאה נוספת - רשומה שכתבתי על מטר מטאורים אחר, אבל זה אותו העיקרון.

אם אתם רוצים להשתתף בהדרכה שלי, אתם מוזמנים להגיע לאירוע "אבק כוכבים" שייערך באתר רוג'ום אל-הירי שעל שביל הגולן. זהו מעגל אבנים פרה-היסטורי ענקי ומסתורי, ושם אני וניר להב נעביר הדרכה על מטאורים, קבוצות כוכבים, פלנטות, גלקסיות ועוד.
לפרטים נוספים אפנה אתכם לרשומה שכתב ניר ובה כל הפרטים הלוגיסטיים.


אתר רוג'ום אל-הירי ממעוף המסוק.
לקוח מויקיפדיה


אירועים נוספים בקרוב:


  • במוצאי שבת 17/8 בשעה 21:00 אנחה את התכנית השלישית של "החללית", תכנית אינטרנט בשידור חי שבה אני וחברי הצוות משוחחים על דברים מעניינים שקורים בחלל. אתם מוזמנים לצפות ולהשתתף באמצעות התגובות. השידור ניתן לצפייה בקישור שיינתן כ- 30 דקות לפני תחילתו בפייסבוק, בגוגל+ ובטוויטר.
    בינתיים תוכלו לצפות בתכניות הקודמות.


  • ביום שישי 23/8 תתקיים הרצאה שלי בכנס השלישי של חובבי סדרת המדע הבדיוני הותיקה "סטאר טרק". ההרצאה תעסוק בשיטות בהן אנו חוקרים את החלל, לאו דוקא בסדרות הטלוויזיה, בהשוואה לחקר ארצות חדשות בהיסטוריה של האנושות, וכמובן שגם עם מבט לטכנולוגיות עתידיות.
    שימו לב גם לשאר ההרצאות בכנס. נראה שיהיה מאד מעניין.