יום שישי, 10 בספטמבר 2010

למקרה שאתם זקוקים לתזכורת איזה מקום נחמד לחיות בו הוא כדור הארץ - מאמר מאת פיל פלייט

[לפניכם מאמר מאת האסטרונום והבלוגר פיל פלייט שאישר לי בנדיבותו לתרגם רשומות מהבלוג Bad Astronomy]

מערכת השמש החיצונית היא מקום מפחיד לחיות בו. הייתם רוצים לחיות במקום בעל היסטוריה של צלקות-קרב כמו
זה?
Image credit: NASA/JPL/Space Science Institute
זהו דִּיוֹנֵה, ירחו של שבתאי כפי שנראה לאחרונה מגשושת החלל קאסיני כאשר חלפה מעל העולם הקטן. ב- 4 בספטמבר 2010 ירדה קאסיני לגובה של פחות מ- 40,000 קילומטרים מעל פני השטח של דיונה - בערך הגובה של לוויני מזג האויר מעל פני השטח של כדור הארץ.

הנוף של דיונה מצולק נוראות. מכתשים נמצאים בכל מקום, ומעידים על היסטוריה פראית של הפצצה מטאורית. הנוף גם זרוע צוקים ותהומות רבים.

למדתי משהו מעניין להפליא כשחיפשתי מידע אודות הירח הזה: כמו כל הירחים במערכת השמש, כוחות הגאות נעלו את דיונה עם כוכב הלכת שלה, כלומר היא מסתחררת באותו קצב שבו היא מקיפה את כוכב הלכת, ותמיד מפנה את אותו הצד אל שבתאי.
זוהי תוצאה טבעית של כבידה ואיננה מפתיעה מאוד. מה שכן הפתיע אותי הוא שבחצי הכדור האחורי של דיונה [מבחינת כיוון התנועה במסלול, י.ל.] יש הרבה יותר מכתשים מאשר בחצי הכדור הקדמי!

עקב הצימוד בין הסחרור ומשך ההקפה, דיונה תמיד מפנה את אותה מחצית של שטח הפנים שלה לכיוון התנועה שלה במסלול, ואת המחצית האחרת בכיוון ההפוך. חשבו על מכונית: חזית המכונית פונה תמיד בכיוון הנסיעה, והצד האחורי בכיוון ההפוך (התעלמו מנסיעה לאחור). במכוניתכם, השמשה הקדמית חוטפת כל דבר שנמצא בדרכה; חרקים, חצץ או כל דבר אחר פוגעים בדרך כלל בשמשה הקדמית, ולא באחורית.

אבל במקרה של דיונה זה הפוך! המחצית הפונה לאחור מכוסה במכתשים. זה הביא מדענים לתהות האם דיונה בעצם התהפכה כתוצאה מפגיעה מתישהו בעבר. חשבו על כך. במשך תקופת זמן ארוכה דיונה הוכתה על ידי רסיסים, ומחציתה הפונה לכיוון התנועה נפגעה יותר. אז אירעה התנגשות גדולה שפגעה בה בזווית, וסיחררה את הירח. לבסוף כוחות הגיאות של כבידת שבתאי התגברו על הסחרור, ודיונה נותרה במצבה הנוכחי, כשהצד שקודם היה קדמי פונה לכיוון האחר.

לדעתי זה מדהים. אפילו ירח קטן הוא גוש די גדול של חומר, אז דמיינו פגיעה – או אפילו סדרה של פגיעות – כה נוראיות עד שתגרומנה לירח להתחיל להסתחרר ולפנות לאחור!

ואז למדתי שפגיעה רבת עוצמה דיה לעולל דבר כזה לדיונה תשאיר מכתש בקוטר של עשרות קילומטרים בלבד. ניתן לראות 
בתמונות מכתשים גדולים הרבה יותר.

בעודי כותב זאת, הטמפרטורה בחוץ די נעימה, השמיים כחולים, ואני משתוקק לקפוץ על אופניי ולרכוב בגבעות. כדור הארץ הוא כוכב לכת מדהים ביופיו ומסביר פנים. בוודאי שלא תמיד היה כזה, אבל מים ואוויר שחקו את ההיסטוריה של העבר האלים, והותירו עבורנו מקום די נחמד לחיות בו. אם אי פעם תפקפקו בכך, הביטו היטב בפני השטח של דיונה. דברים יכולים להיות הרבה יותר גרועים.

_____________________________________________
קישור למאמר המקורי
תודה מיוחדת לאהוד מימון על עריכת התרגום

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.