יום שישי, 17 בספטמבר 2010

30 שנה, חצי מיליון אסטרואידים - מאמר מאת פיל פלייט

[לפניכם מאמר נוסף מהבלוג Bad Astronomy מאת האסטרונום והבלוגר פיל פלייט]

יתכן שכבר שמעתם על סרטון מעניין זה, המראה כמה אסטרואידים גילינו מאז 1980. הוא די מגניב!  
המספרים נראים נכונים; אני יודע שמוכרים כמה מאות אלפי אסטרואידים בחגורה הראשית בין מאדים וצדק. שימו לב שהרבה מהאסטרואידים שאתם רואים לקראת סוף הסרטון עוברים קרוב לכדור הארץ. לפי האתר לעצמים קרובי-ארץ של JPL, כמעט 7,200 אסטרואידים קרובי-ארץ קוטלגו עד ל- 20 באוגוסט 2010! הקוטר של 815 מהם גדול מקילומטר אחד, ו- 1,137 נחשבים כמסוכנים, כלומר בעלי סיכוי (קטן ככל שיהיה) לפגוע בכדור הארץ.

מעניין לראות היכן האסטרואידים נמצאים בעת הגילוי שלהם. בדרך כלל הם בכיוון המנוגד לשמש, מפני שזהו הכיוון שבו החוקרים מסתכלים בדרך כלל. לקראת הסוף תראו שני פסים לבנים ב- 90° משני הכיוונים לשמש. אילו הייתי נוטה להמר – ואני נוטה – הייתי מהמר שהם של WISE, לווין תצפית בתת-אדום. הוא סורק את השמיים באופן קבוע, כשהוא צופה בזויות ישרות לשמש, ואני יודע שהוא מתוכנן למציאת אסטרואידים.


לדעתי מעניין יותר כמה צפופה נראית חגורת האסטרואידים! אבל אל תטעו. המרחק בין מאדים וצדק מעט יותר מרווח מכפי שהוא מוצג בסרטון. זכרו, מאדים נמצא כ- 220 מיליון קילומטרים מהשמש, וצדק כ- 800 מיליון קילומטרים. זה הרבה מאד נדל"ן: כמעט 2 קווינטיליון קילומטרים רבועים! ואם נכתוב את זה אלה 2,000,000,000,000,000,000 קילומטרים רבועים.

כן, הרבה מאד נדל"ן.

וזה בהנחה שהאסטרואידים כולם נמצאים באותו מישור. למעשה רבים מהמסלולים שלהם נטויים, כך שאנחנו עוסקים בנפח. גם בהתחשב בכך שהם נעים למרחקים זעומים של מיליוני קילומטרים מעל ומתחת למישור מערכת השמש, זה אומר שישנם למעשה 2 ספטיליון קילומטרים מעוקבים: 2,000,000,000,000,000,000,000,000 קילומטרים מעוקבים. נפח כדור הארץ הוא רק כטריליון קילומטרים מעוקבים, אז אנחנו מדברים על נפח חלל שיכול להתאים לטריליון כדורי ארץ בתוכו!


אז יש המון מקום לאסטרואידים הללו. הגדול ביותר, צרס, קטן יותר מאלף קילומטרים מקצה לקצה, כלומר קטן יחסית לכדור הארץ. גודלם של רוב האסטרואידים שמזוהים בסרטון הוא לא יותר ממספר קילומטרים מקצה לקצה, ולכן הם אפילו קטנים מקנה המידה של הסרטון. הסיבה היחידה שהסרטון נראה צפוף היא בגלל שכל אסטרואיד מיוצג על ידי פיקסל אחד, שהוא גדול הרבה יותר מהממדים האמיתיים של האסטרואיד על פי קנה המידה שבסרטון – בקנה המידה הזה אפילו השמש תהיה קטנה מפיקסל בודד! הצגת האסטרואידים בגודלם האמיתי תהיה מסובכת, על הצג שלי סלע ברוחב 10 ק"מ היה נראה בגודל ננומטר מקצה לקצה. שערת אדם רחבה יותר פי- 100,000!


ידידי דן דורדה הוא חוקר אסטרואידים. הוא סיפר לי פעם שישנם מיליארד אסטרואידים בחגורה הראשית שגדולים מ- 100 מטר. אם כך, בממוצע, יש מיליוני קילומטרים בינהם!

החלל הוא גדול. ממש, ממש גדול.

למרות מה שאתם רואים בסרטון זה ובסרטי קולנוע, חגורת האסטרואידים אינה נחיל מבולגן של סלעים שנעים לכל כיוון אפשרי. הוא בעצם בעיקר חלל ריק. למעשה, כשאנו שולחים חלליות מחקר לרחבי מערכת השמש החיצונית, הסיכויים אפילו להגיע לקירבת אסטרואיד הם קטנים לאין שיעור. מדענים צריכים לכוון פיסית את החללית בכוונה להגיע קרוב מספיק לאסטרואיד כדי לקבל תמונות טובות שלו. העובדה שהשגנו תמונות פעמים רבות, היא עדות לכמה אנחנו טובים בביצוע דברים כאלה.


לסיכום, המסר כפול: אנחנו נעשים טובים יותר במציאת אסטרואידים, אבל יש עדיין המון מקום שהם יכולים להיות בו.

_____________________________________________
קישור למאמר המקורי
ושוב תודה מיוחדת לאהוד מימון על עריכת התרגום

2 תגובות:

  1. אז אולי באמת הגיע הזמן שמישהו ייקח על עצמו לאחד את כל הג'אנק החללי הזה לכוכב לכת נוסף?!
    זה עשוי להוריד את מחירי השכירות בת"א...
    :)

    השבמחק
  2. ולספק הרבה עבודה לאדריכלים! (;

    השבמחק

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.