יום שישי, 6 בינואר 2012

שני כנסים על חלל

שני כנסים בנושאי חלל יתקיימו החודש, וזה כמובן דבר טוב.


הראשון - הכנס השנתי של האגודה הישראלית לאסטרונומיה. לפי התוכניה יהיו הרצאות על הירח, כוכבי לכת, סופרנובות ועוד. נשמע מעניין.
הכנס ייערך ביום שישי 20/1 באשכול פיס אהל-שם ברמת גן. הכנס פתוח לקהל הרחב (פרטים נוספים).


השני  - כנס החלל הבינלאומי ע"ש אילן רמון, המאורגן ע"י מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל.
הכנס ייערך בימים ראשון ושני 29-30/1 בבית חיל האוויר בהרצליה. נדרשת הרשמה מראש (פרטים נוספים).

מלבד הרצאות של נציגים בכירים מסוכנויות החלל הגדולות בעולם, יהיו גם הרצאות של אסטרונאוטים, של נציגי תעשיות החלל המקומיות ושל אנשי אקדמיה. ההרצאות יעסקו בתחום החלל בהיבטים של מדע, תעשייה, כלכלה, בטחון וחינוך.


אני מתכנן להגיע לשני הכנסים. אם אתם מגיעים, גשו להגיד שלום!


יום שלישי, 3 בינואר 2012

חדשות מערכת השמש - ינואר 2012


בשנת 2012 לא תשוגרנה משימות לחקר מערכת השמש, אבל זה כלל לא אומר שלא יהיה אקשן! מעל 20 משימות ממשיכות לחקור או לנוע בדרך ליעד המחקר שלהן, וכמה מהן צפויות לרגש אותנו במיוחד, כמו למשל התאומות גרייל שנכנסו למסלול סביב הירח בכניסת השנה החדשה ויבצעו את משימתן במהלך השנה. המאורע השמח הזה ילווה בסיום המאכזב של משימת פובוס-גרונט, שצפויה ליפול לאטמוספירת כדור הארץ באמצע חודש ינואר.
אירועים שמחים יותר יקרו בהמשך השנה - קאסיני תבצע מעברים בגובה נמוך מאד (כ- 75 ק"מ) מעל אנקלידוס, אחד מהירחים הקטנים של שבתאי, בחודשים מרץ, אפריל ומאי. לאחר מכן תשנה את מסלולה כדי לצאת ממישור הטבעות של שבתאי בו היא שוהה כבר למעלה משנה.
בחודש יולי תשלים הגשושה DAWN את משימתה סביב האסטרואיד וסטה, ותתחיל לעשות את דרכה לעבר כוכב הלכת הננסי צרס.
ב- 6 באוגוסט תתבצע הנחיתה המסובכת, ונקווה שגם המוצלחת, של הרכב הקרקעי קיוריוסיטי על אדמת מאדים.

בינתיים, 12 חלליות משדרות מידע מדעי שנאסף מרחבי מערכת השמש: מסנג'ר מכוכב חמה, וונוס אקספרס מנוגה, LRO, צ'אנגאי-2 והזוג ארטמיס מהירח, אודיסיי, MRO, מרס-אקספרס ואופורטיוניטי ממאדים, ושתי הגשושות וויאג'ר בקצה מערכת השמש. שבע חלליות נוספות משייטות בשלווה למטרותיהן העתידיות: ג'ונו, רוזטה, ניו-הורייזנס, אקצוקי ואיקרוס. שתי חלליות אחרות, אייס ודיפ-אימפקט/אפוקסי, סיימו את משימתן זה מכבר וממתינות להוראות להמשך.
מלבד כל אלה ישנן עוד משימות רבות אחרות שחוקרות את השמש, את כדור הארץ ואת מסתרי היקום שמחוץ למערכת השמש, אך הן אינן מופיעות בסקירה זו.

לחץ/לחצי להגדלה
Credit: Olaf Frohn
עדכונים לגבי כל משימות חקר מערכת השמש מעבר לקיפול.


יום חמישי, 29 בדצמבר 2011

מחול הלבנה

זוג החלליות גְרֵייל מגיע לירח לאחר מסע ארוך של כמעט ארבעה חודשים בחלל.
ביום שבת וביום ראשון תכנסנה השתיים בזו אחר זו למסלול סביב הירח, ולאחר שלושה חודשים של התארגנות, ניסויים וכיולים יתחילו את משימתן - מיפוי שדה הכבידה של הירח. המידע שיופק יאפשר להסיק על המבנה הפנימי של הירח וכך על תהליכי היווצרותו.

Lehman-1
החלליות לפני ההתקנה על המשגר
Credit: NASA/JPL-Caltech/LMSS

אחת התעלומות הקשורות למבנה הירח היא השוני בין הצד הקרוב לכדור הארץ לבין הצד הרחוק. אם נביט במפה הטופוגרפית הבאה, המראה בצבעים את הבדלי הגובה של פני השטח יחסית לגובה הממוצע (אדום/לבן=גבוה, כחול/סגול=נמוך), נראה בקלות שכל האתרים הגבוהים נמצאים בצד הרחוק, והסיבה לכך איננה ידועה לנו.

zuber 4
מפה טופוגרפית של הירח: מימין הצד הרחוק, משמאל הצד הקרובCredit: NASA/GSFC/MIT/LOLA

החלליות ינועו במבנה, זו אחר זו באותו מסלול, וישדרו אות אחת לשניה כדי למדוד את המרחק בינהן. רזולוציית המדידה היא עשירית מיקרון, כלומר עשירית-מיליונית המטר! כשהן באותו מסלול, המרחק בינהן אמור להיות ידוע מראש, אבל הבדלים בין כוח הכבידה הממוצע של הירח לבין הכוח שיופעל על החלליות כתוצאה מהאזור שהן חולפות מעליו יגרום לכך שהמהירות שלהן תשתנה, ובעקבות זאת המרחק, ואת זה הן תמדודנה.
כך נוכל ללמוד על שדה הכבידה שסביב הירח ובמיוחד בצידו הרחוק, שם מעולם לא נערכו מדידות מסוג זה.


הטיסה של שתי החלליות תהיה בגובה של 25 עד 50 קילומטרים בלבד מעל פני הקרקע, מרחק שיביא למיפוי מפורט מאד, ובמסלול קוטבי (מעל הקטבים) כך שכל פני הירח ימופו עד תחילת חודש יוני. בתקופה זו יחלוף מסלול הטיסה בתוך צל הירח לשעות ממושכות שבהן השתיים תלויות באנרגיית המצברים שלהן [המשפט האחרון שגוי, ראו תיקון למטה]. לכן יפעילו את מנועי החלליות כדי להגביה את המסלול לגובה של מעל 300 קילומטרים, שם משך השהייה בצל יהיה קצר יותר.
אם המיפוי יסתיים בהצלחה עד תחילת יוני, והמצברים יחזיקו מעמד, תיתכן הארכה של המשימה למיפוי נוסף שיימשך עד סוף דצמבר.
בכל מקרה, לאחר שתסתיים המשימה, צפויות השתיים להתרסק במכוון על אדמת הירח. פשוט כדי לא להשאיר גופים ללא שליטה במסלול.
הכניסה 
של גרייל-A למסלול סביב הירח תהיה בליל שבת 31/12 בשעה 23:21 (שעון ישראל, UTC+2), ושל גרייל-B בלילה שבין ראשון ושני בשעה 00:05 (שעון ישראל). כל אחת מהחלליות תפעיל את המנוע הראשי שלה למשך 40 דקות לצורך התמרון. אם בגלל תקלה כלשהי אחת מהן לא תצליח לבצע את התמרון, היא תצטרך להמתין עד אפריל להזדמנות הבאה.
אחרי ששתיהן תהיינה במסלול סביב הירח, יוכרזו שמותיהן החדשים, שנקווה שיהיו מקוריים יותר מאשר A ו- B.

אני אשתדל לעדכן בזמן אמת בטוויטר ובעמוד הפייסבוק, ואשמח מאד אם תצטרפו אלי.


[עדכון 29/12: מסתבר שפירשתי את הדברים באופן שגוי. ביוני יתרחש ליקוי לבנה - כל הירח וסביבתו ייכנסו לצל כדור הארץ. מצברי החלליות הללו לא תוכננו לעמוד בקור ובאי היכולת להפיק חשמל מאור השמש לזמן ממושך, ולכן המשימה תוכננה להסתיים לפני כן. היום, לאחר ומערכות החלליות נבדקו בחלל, נראה שהן תהיינה מסוגלות לעמוד במצב זה. בכל מקרה הארכת המשימה היא תלויית תקציב, אז נחכה ונראה.]

[עדכון 1/1/2012: גרייל A נכנסה למסלול אליפטי סביב הירח בדיוק על פי התכנית]
[עדכון 2/1/2012: גרייל B במסלול סביב הירח!]

________________________________________
פוסטים קשורים:
משחקי כבידה
התשובה לשאלה כבדת משקל

יום רביעי, 28 בדצמבר 2011

הדבר הגדול הבא

האיכות של טלסקופ מחזיר אור (להבדיל משובר אור) מתאפיינת בקוטר המראה הראשית שלו ובטיב הייצור שלה. בשבוע שעבר הסתיים בהצלחה סבב הבדיקות הקריוגניות של מראות טלסקופ החלל ג'יימס וּוב (James Webb). הבדיקות הללו הן אחד השלבים החשובים ביותר להוכחה לקראת השלמת ההרכבה של הטלסקופ.

שליש מהמראות המרכיבות את המראה הראשית של הטלסקופ בתוך התא הקריוגני
Credit: NASA/MSFC/David Higginbotham

המראות עשויות בריליום, מתכת קלה מאד וחזקה, ומצופות זהב לגימור וטיב פני-שטח ברמה המירבית שאליה ניתן להגיע בטכנולוגיה הקיימת כיום. את המראות בודקים בתא קריוגני המדמה את תנאי החלל, כלומר בקור עז - בסביבות 248- מעלות צלזיוס, בערך 25 מעלות מעל האפס המוחלט! בתנאים אלה מוודאים שהגיאומטריה שלהן נשמרת, כך שהמאפיינים האופטיים לא יישתנו כתוצאה מהקור.
אלו אינם תנאים רגילים אפילו בחלל. הטלסקופ נועד להשקיף על היקום בתחום התת-אדום. מכיוון שכל גוף פולט חום בתחום זה של הקרינה האלקטרומגנטית, יש לשמור את האופטיקה של הטלסקופ בתנאים הצוננים ביותר, כך שהקרינה התת-אדומה הנפלטת מהמראות עצמן תהיה חלשה מאד.
טלסקופ החלל ג'יימס ווב
Credit: NASA
גופים בחלל קולטים חום גם מהשמש ומכוכבי לכת קרובים, ולכן ג'יימס ווב מצוייד בשכבות של מגן חום ובידוד שיפרידו בינו לבין השמש, והוא יוצב במרחק של מיליון קילומטרים וחצי מכדור הארץ במסלול סביב השמש, אבל כך שכדור הארץ תמיד יהיה בינו לבין השמש.
טלסקופ החלל ג'יימס ווב אמור להיות היורש של טלסקופ החלל האבל. אבל הוא לא רק יחליף אותו, אלא יהיה הרבה יותר ממה שהאבל אי פעם היה. טלסקופ החלל האבל צופה בעיקר בתחום האור הנראה, בעוד שבתחום זה אפילו אבק מסתיר את האור ומונע מאיתנו לצפות הלאה.
ג'יימס ווב, באמצעות מראה בקוטר 6.5 מטרים יוכל לצפות אל העצמים המרוחקים ביותר ביקום, לראות עצמים בלתי-נראים בתחום האור הנראה.
המראה הראשית של טלסקופ ג'יימס ווב ביחס למראה הראשית של האבל
Credit: NASA
מועד הסיום המתוכנן לפרוייקט הזה הוא שנת 2018, וזאת בהנחה שלא יבטלו אותו בגלל הוצאות עודפות כמו שניסו לפני מספר חודשים. הטלסקופ הזה הוא אחד הפרוייקטים השאפתניים והיקרים ביותר הקיימים, והציפיות ממנו גדולות מאד. זה הופך אותו גם לאחד הפרוייקטים המגניבים ביותר שאפשר לדמיין.

______________________________________________


לקריאה נוספת: